‫האופרטור דל (מסומן על‪-‬ידי הסימן נָבְּלה ‪ )∇ -‬בעל שימושים רבים באנליזה וקטורית‪.

‬‬

‫ניתן בנקל לפתח את הנוסחאות המפורשות לאופרטורים הנכתבים בעזרתו‪.‬‬

‫נתייחס לאופרטור כאל וקטור הנגזרות החלקיות‪ .‬הרכיב ה‪-k-‬י שלו הוא הנגזרת החלקית לפי המשתנה‬
‫ה‪-k-‬י‪.‬‬

‫מאמר זה עוסק במקרה הפרטי של פונקציות ושדות ב‪ 3-‬משתנים‪ ,‬אך ניתן בנקל להרחיבו למספר‬
‫‪z y ,,x ,‬‬
‫נגדיר את האופרטור באופן הבא‪:‬‬ ‫המשתנים הרצוי‪ .‬עבור ‪ 3‬משתנים (בקואורדינטות קרטזיות)‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  , ,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ z.  y   x‬‬

‫כעת לפיתוח הפעלת האופרטור‪.‬‬

‫‪z y x f , ,‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫נתחיל באופרטור הפועל על פונקציה סקלרית‪ ,‬כזו שתוצאתה מספרית‪,‬‬

‫תוצאת הפעלת האופרטור דל עליה מכונה הגרדיאנט של הפונקציה ‪ . f‬מאחר והפונקציה הנה סקלר‪,‬‬
‫ניתן לדמות את הפעלת האופרטור עליה להכפלת כל אחד מרכיבי וקטור הנגזרות החלקיות בפונקציה‪,‬‬
‫כמתואר להלן‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ f  f  f‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪, z y x f , ,‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪    xz‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪f ,f‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪,f‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הפעלת האופרטור על שדות וקטוריים בעלי מספר מסוים של רכיבים יכולה להתבצע בכמה אופנים‪ .‬את‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪R‬‬ ‫‪Q‬‬
‫הן פונקציות ב‪3-‬‬‫‪,‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪kR‬‬‫‪,‬‬ ‫‪jQ‬‬ ‫‪( , ‬כאשר‬
‫‪iP‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪F‬‬ ‫שדה וקטורי ניתן לבטא כוקטור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬השדה‬
‫‪‬‬
‫‪R QP‬‬ ‫‪F  , ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ˆ ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪.‬‬ ‫הם ‪k‬וקטורי יחידה קבועים וניצבים במרחב) יבוטא כוקטור המקדמים‬
‫‪j , i,‬‬ ‫משתנים ו‪-‬‬

‫בין שני וקטורים מוגדרות מכפלה וקטורית ומכפלה סקלרית‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F‬מסומן כ‪ . F -‬תוצאתו היא פונקציה סקלרית‪ .‬פיתוח המכפלה הסקלרית בין‬ ‫הדיברגנץ של השדה‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫יניב את צורתו המפורשת של‬ ‫הוקטור המייצג את האופרטור דל לבין הוקטור המייצג את השדה‬
‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,  ‬‬
‫‪, F , P,‬‬ ‫‪R Q P‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪Q  R‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ z y  x‬‬ ‫הדיברגנץ‪:‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .‬תוצאתו היא וקטור‪ .‬פיתוח המכפלה הוקטורית בין הוקטור‬ ‫‪F‬‬ ‫הרוטור של השדה ‪F‬מסומן כ‪-‬‬
‫‪‬‬
‫המייצג את האופרטור דל לבין הוקטור המייצג את השדה ‪F‬יניב את צורתו המפורשת של הרוטור‪:‬‬

‫‪k‬‬ ‫ˆ‪j‬‬ ‫ˆ‪i‬‬ ‫ˆ‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪R Q P‬‬ ‫‪    F , ,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪Px‬‬ ‫‪Qz Rz ,PyQ , ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ z y x‬‬ ‫‪ z y  x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪.‬‬

‫או‪. ‬משמעותה היא‬‫‪‬‬ ‫הלפלסיאן של פונקציה סקלרית ‪ f‬מסומן במספר אופנים שקולים‪,∆ :‬‬
‫‪2‬‬

‫הפעלת האופרטור פעמיים על הפונקציה‪ .‬לאחר ההפעלה הראשונה יתקבל וקטור הגרדיאנט של‬
‫‪ , f‬שהוא גם הדיברגנץ‬ ‫הפונקציה‪ .‬הפעולה השניה‪ ,‬על הגרדיאנט‪ ,‬תניב את הלפלסיאן של הפונקציה‬
‫של הגרדיאנט‪.‬‬

‫‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ 2    2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪ ,‬‬ ‫‪,   f  ,  f , ‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ x ‬‬ ‫‪ z  y  x‬‬ ‫‪z  y   x 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬

‫לסיכום‪ ,‬בקואורדינטות קרטזיות עבור ‪ 3‬נעלמים‪:‬‬

‫‪    ‬‬
‫‪ , , ‬‬
‫‪ x y z ‬‬
‫‪f  x, y , z ‬‬
‫‪ f f f ‬‬
‫‪f   , ,    f x , f y , f z ‬‬
‫‪ x y z ‬‬
‫‪‬‬
‫‪F   P , Q, R ‬‬
‫‪c‬‬
‫ˆ‪i‬‬ ‫‪ˆj‬‬ ‫ˆ‪k‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  F   , ,    P , Q, R  ‬‬ ‫‪  Ry  Qz , Pz  Rx , Qx  Py ‬‬
‫‪ x y z ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪         ‬‬ ‫‪ 2 2 2 ‬‬ ‫‪ 2 f 2 f 2 f ‬‬
‫‪f   2 f   , ,    , ,  f   2 , 2 , 2  f   2 , 2 , 2 ‬‬
‫‪ x y z   x y z ‬‬ ‫‪ x y z ‬‬ ‫‪ x y z ‬‬