‫א‪ .

‬צמצום שברים‪ -‬מתבצע כמו צמצום שבר רגיל‪ ,‬מחלקים את המונה והמכנה‬
‫באותו ביטוי אלגברי ומקבלים ביטוי פשוט יותר שווה ערך לביטוי המקורי‪.‬‬
‫יש להקפיד לרשום תחום ההצבה בכל שבר מקורי‪.‬‬
‫כדי לצמצם שבר אלגברי יש לפרק לגורמים את המונה והמכנה של השבר‬
‫הנתון‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.4‬‬ ‫ת"ה‬

‫‪.5‬‬ ‫ת"ה‬

‫*לעיתים הוצאת ‪ -1‬מחוץ לסוגריים מאפשרת צמצום של השבר‬

‫‪.6‬‬

‫ב‪ .‬כפל של שברים אלגבריים‪ -‬מתבצע כמו כפל של שברים מספריים ע"פ‬
‫החוק‪:‬‬

‫שלבי עבודה‪:‬‬
‫מפרקים כל ביטוי שניתן לגורמים‪ ,‬מבצעים את הכפל‪ ,‬ומצמצמים ‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תחום הגדרה‪-‬‬
‫פירוק לטרינום‬ ‫פירוק לטרינום‬
 ‫ג ‪.‬חילוק שברים אלגבריים‪ -‬מתבצע כמו חילוק של שברים מספריים ע"י כפל‬
‫השבר הראשון )המחולק( בשבר ההופכי של השבר השני )המחלק‪(.‬‬
‫דוגמאות‬

‫‪1.‬‬

‫≠‬ ‫תחום הגדרה ‪-‬‬

‫ד‪ .‬פתרון משוואות המכילות שברים אלגבריים‪-‬‬

‫שלבי עבודה‪:‬‬
‫א‪ .‬נפרק לגורמים כל מכנה שניתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬נרשום את תחום ההצבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נחפש מכפלה הכוללת מספר גורמים קטן ביותר‪ ,‬שאם נכפיל בה את שני‬
‫האגפים של המשוואות נקבל משוואה ללא שברים )מציאת מכנה משותף( ד‪.‬‬
‫נפתור את המשוואה שהתקבלה‬
‫ה‪ .‬נבדוק האם הפתרונות נמצאים בתחום ההצבה‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫≠‬ ‫תחום הגדרה‪:‬‬

‫מתאים לתחום הגדרה‬

‫‪.2‬‬
‫‪-‬‬

‫הפתרון אינו שייך לתחום ההצבה ולכן למשוואה אין פתרון‬