Chaim Vital - Shaarei Kedusha (1 Scan OCR - 1 PDF)

Shaarei Kedusha
Gates of Holiness
Publisher: Providence University
First edition, 2006
First Reprint, 2007
ISBN: 1-897352-04-2
Copyright © 2006 by Fabrizio Lanza, ULC-ITALIA

ULC-ITALIA
Via C.A. Colombo 20/F, 34074 Monfalcone (GO)
Tel.: +39-(0)481-412574
All rights reserved for every country. No part of this publication may be
reproduced,stored in a retrieval system, or transmitted in any form or by any
means,electronic, mechanical, photocopying, recording or otherwise, without
the prior permission of the publisher.
Printed in the United States of America.
Shaarei Kedusha — Gates of Holiness /
Index of contents
Index of contents Vv
Preface ix
The Gates of Holiness (nwitp yw) Introduction 1
Part 1 5
Thefirst Gate 5
Explanation of the fault that was caused by the
transgression of the Mitzvot (nnyn, Precepts) 5
The second Gate 10
That deals with the continuous fault, due to improper
conduct 10
The third Gate 15

It explains the virtues of the righteous (Ty, Tzadik,
Chasidic Rabbi) and the virtues of the pious (ron,
Chasid), and it teaches how a person can obtain them
15
The fourth Gate 21
It explains in details the Virtue of the Tzadik 211
Thefifth Gate 27
A brief explanation of the Chasid Virtue, an
explanation that will always be before youreyes 27
The sixth Gate 30
It includes a brief summary ofall the previous gates
and explains how the Chasid should conducthis life in
order to prevent his own downfall 30
vi Shaarei Kedusha — Gates of Holiness
Part 2 37
Thefirst Gate 37
Reproots 37
The second Gate 41
Reproofts ofdiscipline ofour Sages of blessed memory
4]
Thethird Gate 43
The fourth Gate 49
The punishment for bad character traits and the
reward for good charactertraits 49
Thefifth Gate 65
The punishment for those who possess forbidden
character traits 65
The sixth Gate 75
The punishmentfor those who transgress the negative
Mitzvot 75
The Seventh Gate 78
Of the observance of positive Mitzvot and of good
conduct 78
The eighth Gate 85
It is called the gate of repentance, and it is divided
into three parts 85
Part 3 93
The understanding of the Ruach Ha-Kodesh (wnpn nv,
divine inspiration) 93
Thefirst Gate 93
Shaarei Kedusha — Gates of Holiness vii
Of the nature of the worlds; a brief introduction for

the understanding ofthe nature ofprophecy 93
The second Gate 98
It deals with the nature ofman 98
The third Gate 111
Of the prophecy impeders 111
The fourth Gate 114
Of the prophecystipulations 114
Thefifth Gate 116
Of the prophecy quality and concerns 116
The sixth Gate 121
Of the prophecy levels 121
The seventh Gate 127
A guide to Ruach Ha-Kodesh (win ni, divine
inspiration) in our times 127
The eighth Gate 130
A brief explanation concerning the sanctification in
our time 130
Part 4 133
Instructions for the attainment of Ruach Ha-Kodesh 133
The original text in Hebrew 134
‎‫הקדמה‬ 431
‎‫חלק א שער א‬ 531
‎‫חלק א שער ב‬ 731
‫חלק א שער ג‬ 041
‫‪viii‬‬ ‫‪Shaarei Kedusha — Gates of Holiness‬‬
‫חלק א שער ד‬ ‫‪141‬‬

‫חלק א שער ה‬ ‫‪341‬‬
‫חלק א שער ו‬ ‫‪441‬‬
‫חלק ב שער א‬ ‫‪741‬‬
‫חלק ב שער ב‬ ‫‪841‬‬
‫חלק ב שער ג‬ ‫‪941‬‬
‫חלק ב שער ד‬ ‫‪351‬‬
‫חלק ב שער ה‬ ‫‪061‬‬
‫חלק ב שער ו‬ ‫‪361‬‬
‫חלק ב שער ז‬ ‫‪461‬‬
‫חלק ב שער ח‬ ‫‪761‬‬
‫חלק ג שער א‬ ‫‪071‬‬
‫חלק ג שער ב‬ ‫‪271‬‬
‫חלק ג שער ג‬ ‫‪771‬‬
‫חלק ג שער ד‬ ‫‪871‬‬
‫חלק ג שער ה‬ ‫‪971‬‬
‫חלק ג שער ו‬ ‫‪181‬‬
‫חלק ג שער ז‬ ‫‪481‬‬
‫חלק ג שער ח‬ ‫‪51‬‬
‫חלק ד שער א‬ ‫‪681‬‬
‫‪Glossary of kabbalistic terms‬‬ ‫‪187‬‬
Shaarei Kedusha — Gates of Holiness ix
Preface
Shaarei Kedushais an inspirational work by Rabbi Chaim
Vital (1543-1620), the foremost disciple of The Ari. It
contains instruction and exhortations for a life of utmost
holiness, which will ultimately elevate the person to the
point where hewill be worthy of Divine Inspiration (Auach
Ha-Kodesh).
While most knowVital only for the theosophical Kabbalah
of The Ari, he was a real scholar, well versed in every
science of his time. Few know that he wasalso well versed
in prophetic Kabbalah, and Shaarei Kedushais the proof.
Shaarei Kedusha goes beyond the simple theories, and
gives practical instruction concerning the ways to
experience the divine and bond with God. However, Vital
saw that this knowledge was potentially explosive, since
there are ways to force the Divine Inspiration to come upon
us, even if we are not worthy of it. Thus, he carefully
bound these teachings to the existing Jewish law and
customs.
The result is a book of four parts. The first two parts

attempt to form the character of the aspirant who desires to
ascend to God. They deal extensively with the Mitzvot
(Precepts). The third part explains the basics of Kabbalah,
the Sefirot, the upper worlds, the levels of prophecy.It’s a
great introduction to Kabbalah, even for beginners. The
fourth part deals with the practical ways to bond with God
and contains the most hiddensecrets.
Dueto the nature of the fourth part, it has always been an
issue of contrasting opinion for the rabbinical institutions.
Someregard it as the most inspired and holy writing, some
‫א‬ Shaarei Kedusha — Gates of Holiness‫‏‬
shiver with horror, as they feel it might violate the law and
considerit as a poorwriting.
Respectful of the tradition, we will here omit the fourth
part, which was published only recently for the first time in
history in Ktavim Chadashim (The New Writings). We will
publish its translation separately.
A special thanks to Talib Din for his support in editing this
book and makingit ready for the print.
Fabrizio Lanza
Shaarei Kedusha — Gates of Holiness 1
The Gates of Holiness (sw77 ssw)

Introduction
Chaim, the son of the glorious Rabbi Joseph Vital of
blessed memory,said: ‘I saw the sons of ascent ‎)‫בני עליה‬,
BneiAliya) and they were very few. They wished to ascend
the ladder, but it was hidden from their eyes. They studied
the books of the primeval, for they wanted to find a way of
life that would suit them. They wanted to find out how they
could elevate their Nefesh (W49), [animal, lower] soul) to
the divine root, and how they could bind their Nefesh to
the Eternal Wholeness. They wanted to follow the example
of the prophets who followed their Lord and demonstrated
the great adherence that granted them Ruach Ha-Kodesh
(WTIPN NV, divine inspiration). They wanted the books to
revealthe illuminated way that will shed light on the secrets
of the 7orah. As King David, May he rest in Peace, said
(Psalms 119:18, 107:7), “Open my eyes, that I may behold
wondrous things out of Thy law”, “He led them by a
straight way,till they reached a city to dwell in” with the
sons of ascent’.
They were followed by the first Chasidim (pious ones,
D’7?0N), who are called the ascetics [Perushim, Pharisees]
who wanted to follow in the footsteps of the prophets.
Therefore, they retired from the ways of humans and made
their abode in the caves, on thecliffs and in the deserts.
Someretired to their own houses where they studied day
and night, praising the name of God andreciting the songs
of King David, May herest in peace. Rejoicing until their
thoughts were connected to the divine lights, they
continued this practice until they reached the level of the
Ruach Ha-Kodesh and started prophesying (Numbers
2 Shaarei Kedusha — Gates of Holiness
11:25), “But they did so no more”. Or rather, as it was

translated by Onkolus (0127298), “And never stopped”.
However, the ways of these saints were lost and the ways
in which they worshiped God were forgotten; in
consequence, the hearts and the knowledge of the
successive generation diminished and there were no more
people with Ruach Ha-Kodesh. They attained respite [rest],
but left us troubled, thirsty and hungry, until despair grew
in the hearts of humans andtheystarted to search forthis
great wisdom. And whatif two or three fruits were found
on the top of a tree and two family members looked for
water but there was none, for the prophecy stopped, and
the reason wasnot written in the book. Therefore, the only
way to learn this subject is to draw nearer and approach
the sanctity.
Some of them summonedthe angels with the power of
the holy names; they look for light, and behold darkness.
They summoned the lower angels, who are in charge of
this world and who are made of good andevil. Moreover,
these angels do not know thetruth, for the divine lights
revealed to them a mixture of good andevil, true andfalse,
idle chatter such as medicaments and chemistry (turning
silver to gold, and copper andtin to silver) and amulets.
But they also have erred through wine, and through strong
drink they are astray.If only their thoughts were directed at
the 7orah and the Mitzvot (NV)8N, Precepts). If only they
could learn from the story of the four great sages ofIsrael
who entered the Pardes (0779, orchard, Paradise) and
none of them departed in peace except Rabbi Akiva,
whom the ministering angels also wished to cast down,
except the Holy One who helped him. Thetruth is that
these four took a great risk by ascending these great stairs.
As for us, if only we could get some Ruach Ha-Kodesh and
see, as many others already did, Elijah, or see the Nefashot

(N1W49), [animal, lower] souls) of the saints as it was
mentioned so many times in Sefer Tikunim (Book of
Corrections).
But no more, for also in our time I saw holy people who
were worthy of Ruach Ha-Kodesh. The Nefesh becomes
more and morerefined until it reveals itself before the man
and leads him in all the ways, these ways that are open to
those who are worthy, even in these days. It is true that
one needsgreat ability of discrimination and manytrials in
order to reach the truth, for it is possible that an impure
spirit misled him. All these issues will be explained in the
third part of the eighth gate.
Consequently I decided to set free the ascetics, to support
them and show them the road they should walk in.
Therefore, | composedthis treatise, which I called Shaarei
Kedusha (NWT) 1, Gates of Holiness), a paper small
in size but big in importance to the wise men. In this
treatise, I will explain secrets that even our predecessors did
not imagin; for I learned these secrets from a holy man,
from an angel of the Name 7zevaot (NINAYX Dw), from
my teacher the Ari Luria [Rabbi Yitzchak Luria] of blessed
memory. Andsince these are the mysteries and secrets of
this world, I will reveal as much as a handbreadth and | will
cover as much as two thousands cubits. I will open the
Gates of Holiness, and the opening will be as wide as a
needle, and whoeveris worthy will enter the gates, for the
good Godwill not hinder him who walks blamelessly.
I divided the bookinto fourparts:

The first part instructs one about the ways of the
Chasidim [the pious ones] and the ascetics who help
reaching a Ruach Ha-Kodesh. This part is divided into six

gates.
The secondpart presents the reward and the punishment

for the positive Mitzvot and the negative Mitzvot. This part
is divided into eight gates.
The third part deals with the Ruach Ha-Kodesh. This part
is divided into eight gates.
The fourth part presents the ways of Yechudim (DTI,
unifications) that promote Ruach Ha-Kodesh, ways that |
myself examined, tried and verified. I will explain them,
andwith the help of God, I will write their signs.
Part 1
Thefirst part is divided into six Gates.
The first explains the great fault that was caused by the
transgression of the Mizvot (nv¥N, Precepts).
The second deals with the continuous fault, due to bad
charactertraits.
The third explains the names of the righteous (7Zzad/k,
PTX, Chasidic Rabbi) and the pious (1770N, Chasid).
The fourth specifies the virtue of the 720%
The fifth specifies the virtue of the Chasid.
The sixth is a brief explanation of the ways of Chasidim,
an explanation that includesall the Gates of this part.
Thefirst Gate
Explanation ofthe fault that was caused by the

transgression ofthe Mitzvot (nnx~, Precepts)
I will instruct you and teach you how great is the
wickedness of a man who performs one of the 365
negative Mitzvot of God or who neglects to perform one of
the 248 positive Mitzvot, which he was commandedto do.
Scientists discovered that the human bodyis actually not
the human being but only the flesh, as it is written (Job
10:11): “Thou didst clothe me with skin and flesh, and knit
me together with bones and sinews”; and (Exodus 30:32)
“It shall not be poured upon the bodies of ordinary men”.
It was found that the humanbeing is the immanency, while

the Guf (914, body) is only the clothing that covers the
noetic Nefesh (n°72Y W4), thinking soul), which is the
human being while he is in this world. After death, the
Nefesh leaves its Guf and dresses in pure, clean and
spiritual garments,asit is written (Zechariah 3:4), “Remove
the filthy garments from him etc., and will clothe you with
rich apparel”, which are called the gown of the Rabbis.
As the tailor cuts the clothes according to the shape and
size of the human body, God forms the human Guf which
is the garment of the Nefesh, according to the mould and
shape of the Nefesh. He created the 248 organs and the
365 sinews, which connect the organs and transfer blood
andvitality from one organ to another. After He created
the Guf He breathed the breath oflife into it and into its
248 organs and 365 sinews. The 248 organs and 365
sinews of the Nefesh, which are dressed in the 248 organs
and 365 sinews of the Guf manipulate the latter as the
quarryman manipulates the axe. The Gufs organs function
only as long as the Nefesh is present in them; for example
the eye sees and the ear hears, but when the Nefesh leaves
the Guf the eyes grow dim and all the senses of the 248
organsare abolished.
The 365 spiritual sinews of the Nefesh are dressed in the
365 sinews of the Guf they draw the physical food, which
is the blood, to the 248 organs of the Guf and with it they
draw the spiritual food to the 248 organs of the Nefesh.
And after death, no vitality is apparent. And the sinews of
the Gufdecompose, decay and vanish as the 248 organsof
the Guf Therefore, we can conclude that the human being
is actually the noetic Nefesh, while the Gufis its garmentin
this world.
Shaarei Kedusha ~ Gates of Holiness 7
You should know that after Adam sinned and ate of the
tree of the knowledge of good and evil, his Gufand Nefesh
were united and each of them held good andevil. This is
the impurity that the snake passed on to Eve and Adam;
the evil and impurity they inherited from the snake caused
diseases, plagues and death to their Guf and to their
Nefesh, as it is written (Genesis 2:17), “For in the day that
you eatof it you shall die”, Gufand Nefesh.
I will explain the issue of good and evil — see Part three,
Gates two andthree; the sin of the tree of the knowledge of
good andevil caused this mixture in all the worlds, with the
result that there is nothing that does not contain good and
evil.
Welearned that the human Gufis made of the four lower
elements that contain good and evil. The Gufis made of
the good of the four elements (N)T10"), fire, wind, water
and earth, whereas four galls, the white, the black, the red
and the green, are made ofthe evil of these elements. And
whentheevil parts grow stronger than the goodparts, the
Gufis infected with diseases and plagues, andif the evil
grows evenstronger the human Gufmightdie.
Wealready know that good and evil were mixedin all the
worlds and therefore also in the human Nefesh. For the
Nefesh was cut from the four spiritual elements, the four
letters of the name of the Havayah [God’s name] from
which all the upper creatures were made, as it is written
(Ezekiel 37:9): “Come from the four winds, O breath”. This
is the good side of the Nefesh whereas the evil side of the
Nefesh, which is called a wicked man, includes four types
of injuries and four types of plaques, which are the fourevil
elements. These four evil elements are the origin of the evil
Nefesh, which is also known as the old Adam (the evil
inclination). And when this Nefesh grows stronger than the
good Nefesh, the human /Nefesh is infected with injuries

and diseases, andif the evil grows even stronger the Nefesh
mightdie.
The pure Nefesh, whichis called the fruit, is made of 613
organs and sinewsthat wear the 613 organs and sinews of
the impure Nefesh, whichis called the Kelipa (19777, shell)
of the fruit, and the two Nefashot wear the 613 organs and
sinews of the Guf Thus the organsof the pure Nefesh are
inside the organs of the evil Nefesh, and the organs of the
evil Nefesh are inside the organs of the Guf Each of these
two Nefashot requires spiritual food in order to exist, and
indeed, they receive spiritual food from the holy Nefesh.
They receive spiritual food by fulfilling the 613 Mitzvot of
the Torah, which resemble the 613 organs of the Guf and
are called bread, asit is written (Proverbs 9:5): “Come, eat
of my bread”. Each of the 248 organs is fed by a private
Mitzvah, which relates to this specific organ. Therefore,
when a man neglects to perform one of the Mitzvot the
flow of food to the organ thatrelates to this specific Mitzvah
will cease. All the food is drawn from the fourletters of the
Havayah, as it is written (Nehemiah 9:6), “And thou
preservest them all”, and all the Mitzvot depend on it, as
our Sages of Blessed Memory said: “/a”A with SAmiis 365,
Va"h with Zichri is 248 [The numerical equivalent of the
first part of the name of God (N”) and the word ‘my name’
‎)‫ (שמי‬is 365, as the numberof the sinews of the human
Guf and the number of the negative Mitzvot while the
numerical equivalent of the second part of the name of
God (1) and the word ‘my memory’ (919) is 248, as the
numberof the organs of the human Gufand the numberof
the positive Mitzvof”.
The fourletters of the name are also the origin of the four
Elements (NT10") of His holy Nefesh. We learned that the
organ that was mentioned before dies when the holiness
departs. Then, the spirit of impurity of the four elements of
the impure Nefesh takes over this organ, as our Sages of
Blessed Memory said (Rashi Toldot 25:23): “Tyre was not
filled but from Jerusalem’s destruction”. Moreover, it was
found that this organ feeds on impure andspoiled bread.
This is the reason why (Brachot 18) “The wicked, even
when [physically] alive, are called [spiritually] dead”; the
holy Nefesh of God abandoned them,andthey wereleft in
the realm of death, which is called the forefather of the
impurity. Moreover, when a man carries out the 365
negative Mitzvot he receives his reward; as our Sages of
Blessed Memory explained, even a man who does not
transgress the Mitzvah (NINN, Precept) is rewarded as a
man whocarried out a Mitzvah (Kiddushin 39). When a
mancarries out the positives Mitzvot, the spiritual food has
the force to flow through the tubes which are the 365
sinewsof the Nefesh, and revive its 248 organs. And when
he neglects one of the Mitzvot the specific tube of this
transgression is sealed by the impurity of the shell, and
when the tube dries, so does the organ, althoughit is not
removed completely. Thus whoever neglects one of the
positive Mitzvot is maimed. Therefore one should try as
hard as he can to carry out the entire 613 Mitvot and
wheneverhecarries out a positive Mitzvah he should aim
to the removalof the impure shell from the specific organ
of his Nefesh to which the Mitzvah is related. Thus when
the impurity is removed, the holiness of the Mitzvah
returns, as it is written (Ezekiel 32:27): “And whose
iniquities are upon their bones”. For when onerises, the
other falls. In addition, when a man refrains from
transgressing a specific Mitzvah he removes the impurity
from the specific sinew of the MNefesh to which this
transgression is related. Thus, the spiritual abundance

continues to flow through the spiritual tube, turning his
Nefesh into a chair and a Merkava (N251N, Chariot) to His
Holiness. Of this it is written that the Patriarchs themselves
are the Merkava (Rashi Genesis 47).
The second Gate
That deals with the continuous fault, due to

improper conduct
The human character traits are imprinted in the lower
Nefesh, which is called the basic Nefesh. This Nefesh
includes four features: the inanimate, the vegetation, the
bestial and the speaking, all of which are made of good
and evil. The good and bad charactertraits depend onthis
Nefesh, they are the throne and the base and the root of
the upper and noetic Nefesh, the Nefesh that is responsible
for the 613 Mitzvot of the Torah, as | already explained in
the First Gate. And though the charactertraits of a person
are not included within the 613 Mitzvot, they are the main
determinants whether the person will perform the Mitzvot
or not, for the noetic Nefesh cannot observe the Mitzvot
with the 613 organs of the Gufbut with the basic Nefesh
that is part of the Gufitself. It is written that (Leviticus
17:14) “The life [Nefesh] of every creature is the blood of
it”, and therefore bad charactertraits are worse than sins
themselves.
Now you will be able to understand the words of our
Sages of Blessed Memory (Mesilat Yesharim 11, Tikkunim
89), “Anyone who becomes angry is seen as having
practiced actual idolatry, which is the equivalent ofall the
613 Mitzvor’, meaning that angeris a graver transgression

than neglecting to observe the entire 613 Mitzvot. It was
also said (Sotah 4:5), “He who has haughtinessofspirit is
as if he reneges on God, and he should be cut downlike
an Asherah [Phoenician goddess of prosperity]”, and many
other things similar to this. You should understand that the
character traits were not included among the 613 Mitzvot
that depend on the noetic Nefesh because of their
important and fundamentalrole. Therefore, a person needs
to be more careful regarding evil character traits than in
fulfilling the positive or negative Mitzvot, for once a person
attains good charactertraits, he can easily fulfill all of the
Mitzvot.
This allows us to understand the puzzling words of our
Sages of Blessed Memory whosaid that humbleness and
humility lead to Ruach Ha-Kodesh (WTIPN NV, divine
inspiration), and cause the Shechina to dwell upon a
person. Elijah of blessed memory said (Kallah Rabbati 85),
“Just as the 7orah is not understood by one whoisill
tempered, | reveal myself only to one who avoids this
trait”. And as our Sages of Blessed Memory said
(Sanhedrin 88), “They sent word from there; who is
destined for the world to come? He whois meek, humble”,
and many other things similar to this. In all the verses
above, the Mitzvot of the Torah were not mentioned, but
only the good charactertraits. Remember these words and
you will undoubtedly succeed.
Andas the four physical elements are the roots of the 613
organs of the Guf the four elements of the Nefesh are the
basefor all the good andevil charactertraits that determine
the fulfillment or the non-fulfillment of the 7orah and the
613 Mitzvot that are originated from the fourletters of the
name Havaya’h, as | already explained. The noetic
Nefesh, which is the combining of the four spiritual

elements that are the origin of the 613 organs of the
Nefesh, observes the 613 Mitzvot Thus you should
understand that the good character traits are the
foundation for the fulfillment of the Mitzvot
We already learned that all that was made by Godis
comprised of good andevil. The four physical elements are
the source of the Gufs vitality, on one hand, and the
source of its diseases and its four galls, the white gall, the
green gall, the black gall and the red gall, on the other
hand.
Andas these four physical elements, which are called the
matter of the elements, are comprised of good and evil, so
do the four elements of the Nefesh which are called the
“Forms”. The four elements of the Nefesh are the source of
health of the human basic Nefesh, whereas the four impure
Kiipoth (shells, 19°77) of the Nefesh are the source ofits
diseases, which are the evil character traits. And when the
Nefesh removes the impure A/ipoth and puts on the four
letters of the Havaya”h, whichare the reviving lights of the
basic Nefesh, then the Nefesh and its Guf become the
Merkava [chariot] of His Holiness, blessed be He, in the
world of Asiva (WYN DIY, the world of action), exactly
as the noetic Nefesh, that observes the Mifzvot (about the
noetic Nefesh see third part, second gate).
Rememberand do not forget that by studying the 7orah
with its four ways of interpretation which are called
‘Parde’s(0"119, Paradise), Peshat (OW, the plain
meaning of the text), Aemez (TN, allusion to deeper
meaning), Drash (WT, the homiletic explanation) and Sod
(TID, the esoteric, secret explanation), the noetic Ruach
(N11, spirit) becomes the throne of the name Havaya’A in
the world of Yetira (AVN Diy, the world of
formation); and by thought and reason, the noetic Nefesh
becomesthe throne of the name Havaya”h in the world of
Beriya (N8°11N DIY, the world of creation).
Let us go back and explain the four elements of the
charactertraits. You should knowthatall the bad character
traits have their roots in the evil side and in the Af/poth of
the four stairs of the basic Nefesh. Therefore, all the bad
charactertraits are divided into four types:
The elementoffire is the lightest and highest element.It is
the source of haughtiness, which is called vulgarity. It
includes anger, for a haughty man becomes angry when
his wish is ignored. For a humble man knowshis faults and
does not get angry. Therefore, we can conclude that
haughtiness and anger are the same charactertrait. This
character trait is the origin of other three traits: an ill-
tempered mind, which is the outcome of haughtiness as
anger, the desire for power and honor, and the hate
toward a person whois more elevated than heis.
The element of wind is the source ofidle talk, a talk about
worthless things to the spirit and to the Guf It is the source
of four bad character traits: flattery, lies, slander and
boasting.
The element of water is the source of lust and enjoyment
of physical pleasures, for water is the source ofall types of
delights. It is the source of two bad charactertraits: the
desire to steal the property and the wife of a friend and
take pleasure in them, and the envy of a friend who
possesses great property and the desire to take pleasure in
it.
The element of earth is the source of sadness andall its

particulars. It is the origin of one bad character trait:
idleness, the idleness to observe the 7orah and the Mitzvot

It is the sadness of a man who is notsatisfied with what he
has and always wants more, the sadness that is caused by
the worthless possessionsof this world.
Welearned that all the bad character traits derived from
four traits: envy — which includes anger — idle talk, the
enjoyment of physical pleasures and the sadness. These
four are drawn from the four Azipoth of the Yeter Ha-Ra
(yIN INN, evil inclination/impulse or dark side) of the
basic Nefesh, and their opposite are the four good
charactertraits that are drawn from the four good elements
of the basic Nefesh. The first goodtrait is humility, which is
the source of humbleness, for the humble keeps away from
anger, which is derived from haughtiness. The second
goodtrait is taciturnity; as a dumb one should keep his
mouth shut, say only what is necessary andtalk only about
the Torah and the Mitzvot Thethird is the loath of any
unneeded extra physical pleasures. The fourth goodtrait is
happiness, happiness that is derived from the satisfaction
with what one has and from serving God, asit is written
(Psalms 119:162): “I rejoice at Thy word like one whofinds
great spoil”. And as our Sages of Blessed Memory said
(Hilkhot Talmud Torah 3:7): “Make thy Torah yourfirst
priority and your work secondary”. We learned that the
bad character traits prevent one from observing the 7orah
and the Mitzvot, and even if he observes them, it will not
be for the glory of God. Thusit is said (Proverbs 11:22),
“Like a gold ring in a swine’s snout”, for hestill carries the
impurity inside the A/ipoth. And as our Sages of Blessed
Memory said (Yomah 72), “The 7orah can be either an
elixir of life or a deadly poison”. And whenonefights his
Yeter Ha-Ra and removes his bad character traits and
observes the 7orah and the Mitzvot, he is called a complete
7zadik, God fearing, the mighty who subdueshis nature.
And when he conducts himself in this manner he will
remove all the bad character traits, and in time he will
become so accustomed that his Nefesh will not crave for
these bad traits any longer. He will possess the good
charactertraits and he will not need to fight the Yetzer Ha-
fa any longer, for his Guf and Nefesh will be cleansed
from any dross, as it was said to Moses (Exodus 3:5): “Put
off your shoes from yourfeet”. As it is written in the book
of 7ikkunim [Corrections, Sefrroth] (Tikkun 31, Tikkun 48):
“Then he will wear the four letters of the name Havaya”h
and becomethe holy throne in God’s Merkava’. Moreover,
this manis called the Lover of God, a complete and perfect
Chasid [pious one].
Thethird Gate
It explains the virtues ofthe righteous (7°73,

Tzadik, Chasidic Rabbi) and the virtues ofthe
pious (70n, Chasid), and it teaches how a person
can obtain them
A man whose Auach (nv, spirit) is ready must purify
himself and sanctify himself in order to receive the true
yoke of the kingdom of heaven. He must prepare himself
and makehaste to observe the entire 613 Mitzvot Forif he
observesthe entire 613 Mitzvot, the 613 organs and sinews
of his noetic Nefesh will be completed, as | already
mentioned in the First Gate. However, if he fails to observe
one of the 248 positive Mitzvot, an organ of his Nefesh will
be missing, as it is said (Ecclesiastes 1:15): “And what is
lacking cannot be numbered”. Moreover, this “lacking” is
more severe than the law written in Leviticus 21:18:

“Whatsoever man be that hath a blemish, he shall not
approach”. Whoever observes the positive Mitzvot but
transgressed one of the 365 negative Mitzvot, is called an
actual crippled, for the tube and the sinew that distribute
abundance to the organs was deformed, as it is written
(Ecclesiastes 1:15), “What is crooked cannot be made
straight”, meaning after it passed away from the world. For
the amendment of the faults can be done only in this
world, as it is written (Ecclesiastes 9:10): “For there is no
work or thought or knowledge or wisdom in Sheol (7)NW,
underworld, hell), to which you are going”. “No work”
refers to the positive Mitzvot, “no thought” refers to the
negative Mitzvot and “no knowledge”refers to knowing the
Torah, “in Sheol, to which you are going”. And it was
found that as long as a person had not observed the entire
613 Mitzvot, he is called an incomplete 7zadzk, for Moses
did not pray in vain, Vaetchanan prayers (Deuteronomy
3:23, “And I besought”, JJNNN1; the numerical equivalent
of the word Vaetchananis 515) in order to enter the land,
but in order to complete his Nefesh by observing the entire
613 Mitzvot On the other hand, when a manobservesall
the Mitzvot and gains a complete possession over them by
fighting his Yetzer Ha-FRa, he is called a complete 7zadik
who subdues his nature. And whenall the good character
traits becomeanintegral part of his nature, he will observe
the 613 Mitzvot in joy and with love, without being
tempted by the Yetzer Ha-Ra, for the matter will be
completely purified. And as King David, may he rest in
peace, said (Psalms 109:22), “And my heart is stricken
within me”, and also (Psalms 131:1, 2), “O Lord, my heart
is notlifted up, my eyes are not raised too high; I do not
occupy myself with things too great and too marvelousfor
me. But I have calmed and quieted my Nefesh,like a child
quieted at its mother’s breast; like a child that is quieted is

my Nefesh’. It seemsthat all the good charactertraits were
imprinted in King David from the moment he left his
mother womb, and thus heis called a complete 7zadik.
Moreover, King David, may herest in peace, called himself
a Chasid, since the good character traits and the
observance of the Mitzvot were an integral part of his
nature, as he himself said (Psalms 86:2): “Preserve my
Nefesh, for 1 am holy [in the Hebrew version the word that
King David uses is Chasid] ”.
Our Sages of Blessed Memory said (Baba Kama 30:1),
“Whoever wish to be a Chasid should observe the words of
Pirge Aboth [The Sayings of the Fathers]”, which presents
the ways in which one can gain the good charactertraits.
As our Sages of Blessed Memory said (Pirge Aboth 2:1):
“Rabbi said, ‘which is the right course that a man should
choose for himself’? Whatsoever is a pride to him that
pursues it...”, and Aqabiah ben Mahalaleel said (Pirge
Aboth 3:1), “Consider three things, and thou wilt not come
into the hands of transgression. Know whence thou camest;
and whither thou art going; and before whom thou art
about to give account and reckoning”. And Rabbi Levitas
of Jabneh said (Pirge Aboth 4:7): “Be exceeding lowly of
spirit, for the hope of man is the worm”. When Aqabiah
said, “And thou wilt not come into the hands of
transgression”, he meant that you will not come into the
hands of Yetzer Ha-Ka that will lead you to the
transgression. For you will annul the Yeter Ha-Ra. The
words of Aqabiah, “And thou wilt not come into the hands
of transgression”, refer to a person who possesses Yetzer
Ha-Ra, butfights it strongly.
Wecan concludethat a person who overcomeshis Yetzer
Ha-Ra and observes the 613 Mfitzvot is called 7zadtk.
However, when he annuls the Yeter Ha-Ra and makes the

good character traits part of his nature, he is called a
complete Chasid.
There is even a higher level of Chasidut (NIT’ON,
piousness), and the man whoreachesthis level is called
Kadosh (W117), holy, saint). It is mentioned in the book of
the Tikunim, in the Zohar [The Book of Splendor] and in
otherplaces, but especially in Parashat [the Bible section of
the week] Ai Tetse (Deuteronomy 21:10 - 25:19) in the
book FRaaya Meheimna ‎)‫ מה'ימנא‬NXyi, The Faithful
Shepherd) (page 281:71): “Not in vain did the Holy One,
blessed be He, say that ‘whoever is occupied with the
Torah and charity and prays with the congregation, |
regard him as if he redeemed Me and Mychildren from
among the heathen”. He asks, ‘Yet many people are
occupied in the Zorah and charity and pray with the
congregation, yet the Holy One, blessed be He, and His
Shechina are not redeemed’. And He answers that the
meaning is he should study 7orah in order to unite the
Shechina with the Holy One, blessed be He, and not for
any other purpose. As for charity, we have explained that a
Chasid {pious one] is a man who acts with kindness
(Chesed) with his Maker, which meansthat all the Mitzvot
he performs are done in order to redeem throughtheir
merit the Shechina from exile, and not for any other
purpose. By that he acts with piety with the Holy One,
blessed be He,andis called pious.
Whoeveris charitable with the Shechina, to bring her out
of exile, is charitable with the Holy One, blessed be He,
since whenIsrael sinned and the Holy One, blessed be He,
wantedto afflict them, /ma (&’, the Mother), namely the
Shechina, brooded over them and stopped the Holy One,
blessed be He, from afflicting them. This was so until they
fell into bad ways. The Holy One, blessed be He, then
exiled the King’s children, namely Israel, together with the
Queen, whois the Shechina, and swore Heshall not return
to His place until the Queen return to Hers. Thus a man
whois charitable with the Shechina and repents, andin all
Her Jorah and Mitzvot meditates only on redeeming the
Shechina from exile, acts with piety towards his Maker and
it is as if he redeemed Him and His Shechina and His
children from exile.
And this is what is written in the 7orah (Deuteronomy
32:18), “You were unmindful of the Rock that begot you,
and you forgot the God who gave you birth”, and also
(Psalms 68:35), “Ascribe power to God, whose majesty is
over Israel, and His poweris in the skies”. And these are
the words of our Sages of blessed memory (Berachot 17,
the Rabbi Johananversion), “Rabbi Judah said: ‘Fortunate
is the man whosetoil is in Torah and gives pleasure to his
Creator”, meaning that whoevertoils in the 7orah is doing
so not in order to gain personal benefit, but to give
pleasure to his Creator. Asit is written (Isaiah 63:9), “In all
their affliction He wasafflicted”, and the Shechina went
into exile with the Sons of Israel, for the Shechina is our
mother on whichit is written (Isaiah 50:1): “And for your
transgressions your mother was put away”. Our mother,
who is called our creator, as it is written (Deuteronomy
32:18): “You were unmindful of the Rock that begot you,
and you forgot the God who gave you birth”. And this is
the reason that the verse says, “Pleasure to his Creator”,
instead of ‘Pleasure to the Holy One’, blessed be He.
Welearned that a Chasid [pious one] who observes the
Torah, the Mitzvot and the good charactertraits in order to
receive a reward is actually a Chasid of himself, as it is
written (Proverbs 11:17): “A man who is kind benefits
himself’. For a man who observes the Mitvot benefits his
Nefesh. Therefore he is not called Chasid but a man of
Chesed (TON, benevolence, kindness), for he is doing
Chesed and benefits his own Nefesh, whereas a man who
benefits his Lord is called Chasid and Kadush, for he
purified himself by removing all kinds of impurity, and
sanctify himself in His Holiness, blessed be He. For the
meaning of Aedusha (NWT), holiness, sacredness,
consecration) is preparation and invitation, as it is written
(Numbers 11:18): “Consecrate yourselves for tomorrow,
and you shall eat meat”. For he is making himself a
Merkava to His Holiness blessed be He, and doesnot think
of his own glory butof the glory of his Lord, as I mentioned
above.
This is what Rabbi Pinchas Ben Yair meant when hesaid
(introduction for Mesilat Yesharim): “Separation leads to
Purity; Purity leads to Saintliness; Saintliness leads to
Humility (Chasiduf); Humility leads to Fear of Sin; Fear of
Sin leads to Holiness; Holiness leads to the Holy Spirit”.
The Chasidut is the outcome of holiness [saintliness], andit
brings the Auach Ha-Kodesh (wWTipn nv, divine
inspiration), for they are connected in a complete union.
This connection reveals to the Chasid the secrets of the
Torah and the future, as Rabbi Meir said (Pirge Aboth 6:1),
“Whoever busies himself with 70732 for its own sake”,
meaning for the sake of the Holy One, blessed be He, for
the entire Torah is the Holy One, blessed be He, “Merits
many things...”, “And they reveal to him the secrets of
Torah, and he is made, as it were, a spring that ceases
not...”
The fourth Gate
It explains in details the Virtue ofthe Tzadik

And he should make haste and observe as many of the
613 Mitzvotas he can. And since there are many opinions
regarding the Mitzvot, | decided thatfirst I will present those
which were introduced by the Ramba”’m of blessed
memory. Then I will add the Mitzvot which were
introduced by other exegetes and the Mitzvot which appear
in the Book of Splendor, the positive Mitzvot of the Torah
and the positive Mitzvot of the scholars. I divided the
Mitzvotinto five groups.
The first group is made of Mitzvot that should be
observed during the prayers of weekdays.
The second group is made of Mitzvot that are dependent
uponthe period of the year.
The third group is made of Mitzvot that might occur in
one’slife.
The fourth group is made of Mitzvot that a person should
look for in order to observe.
The fifth group is made of Mitzvot that a person should
not look for, for the Holy One, blessed be He, will present
them before him.
The Mitzvotof the first group: Know that there is a God,
as it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear, O Israel: The
Lord our God is one Lord”. (Numbers 15:38) Make 7zitzt
(NRX, tassel) [the orthodox Jews fringed garment] and
cover yourself with it. Wear two sets of phylacteries of
head, one according to Rash”i (?1) and the other
according to Rabbeno Tam (DN 132), and weartwosets
of phylacteries of arm, as | mentioned above. Read twice a

day the prayer Shma IJsrae/ (Deuteronomy 6:4). Say each
day the Eighteen Blessings. Remember each day what
Amalek did to us, especially when you say ‘Amen; Let His
great Name...’ and ‘Bring us close, our King, to Your great
Name’, asit is written (Exodus 17:16): “A hand upon the
banner of the Lord”. Confess every day after the Amida
(NTNY) prayer and the benediction ‘Hear our voice’. Bless
Israel every day.
The Mitzvot of the second group: Recite the benediction
of the wine at the beginning of the Shabbat and at the
Havdalah [(N971N, separation ceremony;it is performed at
the end of Shabbat on Saturday night]. Rest in the
Shabbat. Remove the leavened food on the night of the
fourteenth [day] of the month of Missan. Tell the story of
the Exodus from Egypt according to the Haggadah (N14)
on the night of the first Pesach (N09, Passover). Rest on
the first day of Pesach. Eat a Matzah (MXN, unleavened
bread) on the first night of Pesach. Rest on the seventh day
of Pesach. Rejoice during the three pilgrimage festivals:
Pesach, Shavuoth (IYI, Pentecost) and Sukkoth
(n1310, Tabernacles). Make your wife, your sons and the
poor happy, each one as he deserves. Count the Omer
‎)‫ עומר‬, sheave of days), forty-nine days, from the sixteenth
[day] of the month of Missan. Rest on the feast of
Shavuoth. Rest on Fosh Hashanah ‎)‫ראש השנה‬, 6
Jewish New Year). Hear the sound of the Shofar (191,
the ram’s horn) on Rosh Hashanah. Rest on Yom Kippur
(097199 D1, the Day of Atonement). Rest on thefirst day
of Sukkoth. Rest on the eighth day of Sukkoth. Sit in the
Sukkah [tabernacles feast booth] during the seven days of
the feast. Take a Kosher (12, holy) palm branch and a
Kosherfourvarieties on thefirst day of Sukkoth.
The Mitzvot of the third group: Write the scroll of the
Torah. Fix a Mezuzah (ntitn, doorpost). Say grace before
and after meal. Study 7orah and teach it every day. Be
fruitful and multiply. Marry by sanctification. Circumcise
the males. Separate Challah (N9N, bread) from the dough
in Israel. Give charity. Lend money to the poor. Return
pawn on time. Make a parapet. Honor the Cohanim
‎)‫ כהנים‬, priests). Honor the scholars. Honor your father
and your mother. Fear your father and your mother. Love
your friends. Love the stranger. Pay the hired worker on
time. Check the signs (730) of beasts and animals [the
simanei kashrut, the “signs” that render an animal kosher).
Check the signs of birds. Check the signs of fish and
insects. Mourn yourrelatives and dear ones. Reason with
your neighbor. Be careful to perform what has passed your
lips. Cling to Him and walk in His ways. Fear the Lord.
Abandon sin. Love the Lord according to the words that
were mentioned by our Sages of blessed memory.
The Mitzvot of the fourth group: Separate a big offering.
Separate the offering of the tithe. Separate the first tithe.
Separate the secondtithe. Separate the tithe of the poor.
Do not harvest yourfield to its very border; do not gather
the gleanings after your harvest nor the forgotten sheaf. Do
not strip your vineyard bare; neither shall you gather the
fallen grapes of your vineyard. Give the priest the firstling
of yourclean cattle. Redeem every firstling of an ass. Break
the neck of the firstling of an ass. Nefa Revai ("927 ‎‫נטע‬
fourth-year plants; all the fruit of the fourth year shall be
consecrated to God; forearm, jaws and stomach [the gifts
for the priests who serve in the Temple]; the first of the
fleece of thy sheep [a gift to the priest]. Return what was
lost. Return what was robbed. Charge interest on loans to
non-Jews. Destroy all the idolatry. Maintain accurate
weights, measures and scales. Refrain from leaving

(Exodus 23:5): “If you see the ass of one who hates you
lying underits burden, you shall refrain from leaving him
with it, you shall help him to lift it up”. Lift them up
(Deuteronomy 22:4): “You shall not see your brother’s ass
or his ox fallen down by the way and withhold your help
from them; youshall help him to lift them up again”. Swear
by His name in the court of law. Shiluach Haken ( ‎‫שלח‬
‎‫ הקן‬, 05‫ח‬0‫ פַחו‬away the motherbird; Deuteronomy 22:6-7).
Slaughter living beasts and birds. Cover the blood of
slaughtered beasts and birds. Cry and beg in yourprayer.
Sound the trumpets and the rams’ horns in time of
calamity. Observe the fallow year (Leviticus 25:3, 4): “Six
years you shall sow your field, and six years you shall
prune your vineyard and gather in its fruits; but in the
seventh yearthere shall be a Shabbat of solemnrest for the
land”. Do not eat the fruits that grow on the ground in a
fallow year; there is a discussion regarding this Mitzvah,
whetherit is a Mitzvah of God or a Mitzvah of our Sages.
Get divorced with a bill of divorce. The Nazirite should not
cut his hair. Save the persecuted. The rapist must marry his
victim. Whoever brings up an evil name upon his wife
withoutjustification must live with hertill the end of hislife.
Sanctify His name, blessed be He, with devotion.
Nominate judges and officers. Give equal rights to the
disputants (Leviticus 19:15): “In righteousness shall you
judge your neighbor”. Testify in court. Condemn conniving
witnesses. Interrogate witnesses. A newly married manshall
be free at home one year. Condemn whoever breaks his
oaths. Whoeverstrikes another man shell pay for the loss
of his time. Condemninjuries caused by animals, when
one man’s ox hurts another’s. Judge injuries caused by an
open pit or fire. Judge an unpaid keeper and a paid
keeper. Judge the borrower. Judge questions ofselling and
Shaarei Kedusha ~— Gates of Holiness 25
buying. Abide by the laws of inheritance. Condemn
whoever steals. (Exodus 23:2) “You shall not follow a
multitude to do evil”.
The Mitzvotof the fifth group: Redeem thefirst-born of
man. Marry the widow of your brother, or release her so
she can marry another man.
And these are the Mitzvot of our Sages: candle of
Shabbat, candle of Chanukah and scroll. Hand washing,
combining of courts ‎)‫עירובי חצרות‬, ‫וח‬5 Chatzeroh,
combiningoflegal limit (PMINN AWy, Erub Tchumin) if
it is done intentionally, combining of cookery ( 921)
p2wan, Erub Tabshilin) and the combining of entrances.
Fast four times every year, in the months of 7ammuz, Av,
Tishri and Tevet (and the Fast of Esther), and fast in times
of calamity.
And these are the positive Mitzvot according to the
scholars and the book of Splendor: Remember the Exodus
from Egypt day and night in the Parashat Tzitzit ( ‎‫פרשת‬
TWN, section of the tassel). Remember the Shabbat every
day. Remember the day that you stood before the Lord
your God at Horeb. Remember how you provoked the
Lord your God to wrath in the wilderness. Rememberthe
deed of Miriam. Bless the 7orah. Look at the 7z/tzit when
you say the verse (Numbers 15:39): “Andit shall be to you
a tassel to look upon and rememberall the commandments
of the Lord”. Repent and return to God. Fear God in the
dawnofferings and in the songs. Love the Name when you
say the Eternal Love prayer and when yousay the verse
(Deuteronomy 6:5): “And you shall love the Lord your
Godwith all your heart, and with all your Nefesh, and with
all your might”. Bless Him in the morning and in the
evening, when yourecite the Morning Blessing and when
you recite the seven blessings of Ariat Shma (YNW NX?1p,

Deuteronomy 6:4, “Hear, O Israel”). Sanctify His Name,
blessed be He, andbereadyto sacrifice yourself in order to
observe the verse (Deuteronomy6:4): “Hear, O Israel: The
Lord our God is one Lord”. Sanctify His name in the
prayer Venakdishch (JW°T), Sanctify You). Be ready to
sacrifice yourself on the verse (Psalms 86:4): “To thee, O
Lord, do lift up my Nefesh’. Know that the Lord is God,
as it is written in the verse (Deuteronomy 6:4): “Hear, O
Israel: The Lord our God is one Lord”. Delight yourself on
the Shabbat. Perform a Havdalah at the night of each
holyday. Read the Ha/le/ (99n, praise; Psalms 113-118,
recited on New Moon andfestivals) on the appropriate
occasions. Swear in His name to observe a Mitzvah. Recite
Birkat Hanehenin (pinin ‎‫ברכת‬, Blessings of
Appreciation) before partaking of one of the wonderful
things that God created. Torment yourself in the five
torments of Yom Kippur. Burn the leaven [any food not
kasher for Pesach\ on the fourteenth [day] of the month of
Nissan. (Leviticus 19:32) “And honor the face of an old
man”, honor a young and wise student and an old sinner.
Be modest in the lavatory. Always justify the judgment of
heaven. Separate an offering from the good part. Build a
synagogue to pray there. Destroy the name of idolatry.
Hew downthe Ashera. Burn the Ashera. Breaktheir pillars,
destroy their high places of worship and shatter their altars.
Destroy the utensils of idolatry. Refrain from intercourse
with a woman before her settled period. Stop an
intercourse if you see blood. Fear a scholar. Do not be
obstinate. Love chastisement. Do morethanthestrict letter
of the law demands. (Deuteronomy 18:13) “Be blameless
before the Lord your God”. Do notfollow the words of the
Chaldean[astrologers]. Love yourfriend and stand by his
side when heis not present. Make peace among friends.
Shaarei Kedusha — Gates of Holiness 2/7
(Leviticus 25:36) “That your brother may live beside you”,
pay him back with an usurious rate of interest, protect and
save his life, and annul the vowsof his wife and daughter.
Teach the laws. (Exodus 23:7) “Keep far from a false
charge”. Judge the lawsof partners, divisions of land, and
all the issues of plaintiff and defendant.
Andthese are the positive Mitzvot of the scholars: Rinse
the dishes (rinse in hot water especially on the eve of
Pesach). Purify new dishes. Check for Chametz (pn,
leaven) on the night of the fourteenth [day] of the month of
Mssan. Eat bitter herbs on the first night of Pesach. Bless
all the Mitzzvot andall the miracles that befell you. Read the
Torah according to the laws of Moses, may he rest in
peace, on Shabbat, festivals etc. .
Thefifth Gate
A briefexplanation ofthe Chasid Virtue, an

explanation that will always be before your eyes
The Fifth Gate contains an explanation of things that we
encounter everyday and that require great attention. For as
we learned from the words of our Sages of blessed memory
and from the MiDrashim [homiletic interpretation] and
from the tractate of Fear of Sin and from the tractate of
Ethical Conduct and from the book of Splendor, these
things are more important and more severe than the issues
that I explained in the Fourth Gate.
I already mentioned in the previous gates that the virtue
of the Chasid could be achieved by accomplishing three
steps.
The first step: one should make the good charactertraits

of the basic Nefesh part ofhis nature.
The second step: one should depart from evil by
observing the 365 negative Mitzvot of the noetic Nefesh.
The third step: one should observe the 248 positive
Mitzvot, whichare called ‘do good’ (Psalms 34:15, “Depart
from evil and do good).
And there is anotherstep, similar to the step of the second
step; howeverin this step one should observethetraits that
are presented in the books of the Prophets and in the
booksof Singers.
1. It includes infamous and severe character traits that
prevent the connection between a man and the Name,
blessed be He: haughtiness, anger, impatience, sadness,
hatred, enjoyment of physical pleasures, lust and desire to
dominate others, the need to be honored andthe desire to
demonstrate one’s good deeds. And their reverse traits:
extreme meekness, a person who never shows anger even
toward his household, a person that never insults anybody
but always get offended, a person whois always happy
even in times of calamity, a person who loves everybody
even the gentiles, a person whoneverenvies, for ourlife is
but a shadow on the earth, a person who hates the
material world. (Mesilat Yesharim 9) “Eat bread with salt,
drink water by measure and sleep upon the ground”. Keep
far from mundane pleasures and flee from the desire to
dominate others, for otherwise, you will lose your part in
the world to come, and you will be punishedin hell.
2. It includes forbidden traits: slander, gossip, shaming
another person and damaging his reputation, mockery,
dishonesty, flatter, deceit, idle talk, slandering a friend,
gloating when a friend is disgraced, instigating quarrels
among brothers, taking pleasure in the Torah and
approach nakedness.
3. It includes severe negative Mitzvot that deserve a death
penalty by God or by court. Of these, profanation of the
Name is the most severe sin as it is written (Numbers
32:22): “And be free of obligation [the word used in
Hebrew is 0}73, ‘clean’] to the Lord and to Israel”, and
especially the sins of Middah (N71), the state of marital
separation during woman’s menstruation); observe the law
of the Shabbat, for this Mitzvah is more important than all
the Mitzvot put together; remove the fat and blood from
meat; all types of pollution even during rape. One should
not, under any circumstances, use the holy names.
Diishtamesh b’taga chalaf ((Y2N RANI WNANWN7), means
that one who uses the Holy Name for mundane purposes
will have no part in the world to come. And refrain from
humiliating a scholar. One should not denounceordeliver
his brothers to the hand of the gentiles. Next, there are the
severe prohibitions such as true swearing in the name of
God, blessed be He, or false swearing in His name and
other types of swears, and in addition all types of forbidden
food.
4. Observe the positive Mitzvot such as /72itzit,
Phylacteries, read twice a day the prayer Shma Israe/
(Deuteronomy 6:4), observe the Shabbat and circumcise
the males. Charity, visiting the sick, hospitality and making
peace. Say the Eighteen Blessings with devotion and joy.
Teach the Torah, negotiate honestly, piety and secret
almsgiving. And the most important, study the 7orah day
and night.
5. Observe the ways of the 7orah. Say Shma on the bed
(whoeverenters the bed should say ShmaIsrael) with great
devotion. Wake up after midnight, lament for the

destruction and for the Shechina, and study the Torah.
Always fear the Name and(Proverbs 3:6) “In all your ways
acknowledge Him”. Do not annul even for a second the
connection between your Nefesh and the Name, blessed be
He.
The sixth Gate
It includes a briefsummary ofall the previous

gates and explains how the Chasid should conduct
his life in order to prevent his own downfall
Now, my son,listen and obey my command; prepare to
meet your God, O Israel. Every night when you go to
sleep, rememberthat sleep is the small death that should
remind youofthe real, big death. Therefore think ofall the
things you did that day, confess your wrong deeds as
people condemned to death do before their execution.
Accept upon you the yoke of the kingdom of heaven by
saying Shma on the bed. Then commit your Ruach (nv.
Spirit) into His hand, blessed be He,asit is written (Psalms
31:6): “Into thy hand I commit my Ruach”. Every night
you commit your Ruach into His hand exactly as you will
do whenthetime of the real death will come; (Ecclesiastes
12:7) “And the Ruach returns to God whogaveit”. Now, it
is true that during the small death you commit your Ruach
as a deposit to be given back to you every morningasit is
said in the Morning Prayers, “Thanks God for restoring
man’s Neshamah (nMWw), [higher] Soul) to him each
morning when he wakes up”. And youlie downin fear and
awe, for your Ruachrises to give a daily accountofall your
Shaareit Kedusha — Gates of Holiness 31
deeds, words and thoughts, to your creator. Therefore, you
should not turn your heart and mindto idle talk or idle
thoughts, for otherwise you will fall asleep in fear as was
mentioned above.
And when you wake up after midnight, get up quickly,
swift as an eagle, wash your hands thoroughly to remove
the bad Auach (Ny N11) from your flesh. Bless Him and
praise Him for not withholding your sinful Auach, and for
not making this night sleep a real and long death, for He
truly restored your Neshamah when you woke up. He
restored it, renewed it and madeit stronger than before.
And in order not to be ungrateful to Him, mourn over the
exile of the Shechina, of Her valor, and the destruction of
His Temple, in the same hourof the night that He mourns
them. For yoursins and the sins of your ancestors brought
these evils and He did not restore yet the Shechina.
Nevertheless, He did not punish you for causing the
downfall of the Shechina, and when you fell to bad, He
restored you, stronger than before. Moreover, you will live
to see the redemption of Zion (Isaiah 66:10): “Rejoice with
herin joy, all you who mourn over her”. Then you should
study the Oral Law,until the morning, if you can, and by
doing so you would transfer abundance to the Shechina
and sustain Her [the Shechina is the feminine Divine
Presence] in Her downfallen state. And at cockcrow run to
meet Herin Her synagogue, for She is already there, listens
to your songs andlistens to the plead that She would be
restored in Zion as it was before. And even if you cannot
do it all by yourself, your efforts help to restore Her and
sustain Her on this specific day. As a reward, She would
hear your prayers andfulfill your requests. Therefore, my
son, when you pray to restore Her and you return steadfast
love to your Lord, pray with devotion and joy. You should
not pray in order to receive a reward, but in order to

demonstrate that you are His servant and that yourlife
belongs to Him, and if you call Him, He will be close to
you, as it is written (1 Chronicles 28:9): “If you seek Him,
Hewill be found by you”. For the Lord searchesall hearts,
and understands every plan and thought. For (Nahum 1:7)
“He knowsthose whotake refuge in Him” and “If you seek
Him, He will be found by you”. Especially when you
confess to Him after you say the Eighteen Blessingsorafter
the prayer ‘Who hearkensto prayer’, you should promise
in your heart that you will never repeat your sins. For He
who sees the heart and mind knowsthe secrets and the
known things. Likewise, when you bow in the verse
(Psalms 86:4): “For to thee, O Lord, do I lift up my
Nefesh’. If you decide in your heart to sacrifice yourlife for
the Torah and the Mitzvotall yoursinswill be forgiven, but
only if your mouth and heart are one[if you are sincere].
After you say your prayer, you should go from strength to
strength andfix a time in which you will study the 7orah;
you should not change this fixed time, even if you are
forced to. As a reward, the Lord God,the fine gates and
the Yeshiva [school] of Heaven (the yeshiva of the sages
that passed away) will be seen in Zion. Then you should
eat bread with salt and drink a bit of water, for the 7zadik
eats to satisfy and sustain his Nefesh. You should know
that the purpose of this mealis to give strength so that you
can worship God, blessed be He. When yousit to eat at
your table, you should fear God, for your table is
comparable to an altar, for you eat at the table of the King.
And in order to make yourtable an altar of atonement in
which you can atone yoursins, and in order to diminish
the Alipah (n9797, shell) in the food on which your Nefesh
nourishes, you should think about the 7orah while eating,
either by reciting a psalm or by studying a Mishnah
‎)‫ (משנה‬. Forit is said (Pirqe Aboth 3:3): “This is the table
that is before the Lord”. The power of Yetzer Ha-Ra will
diminish while the noetic Nefesh inside you will grow
stronger, thanks to the 7orah, which is the food of this
Nefesh. And after your Gufand Nefesh were nourished by
the food that sustains us and by the 7orah, you should
show your gratitude by saying grace in great joy, as one
who receives a gift from a friend. Therefore we say in
Birkat Node Lecha (‘We give thanks to Thee’, a part of the
prayer after the meal], “We thank You God, our Lord, for
the Torah that You taught us and for the sustenance with
which You nourish and maintain us”. As a reward, Hewill
open His good treasure and sustain you generously.
Then, search your heart to learn whether there is a new
Mitzvah that you can observe in order to complete the 248
organs of your Nefesh, or perhaps an old Mitzvah that you
can observe in order to add to your reward. Then go to
your work with pure heart, with no deceit or deception. Do
not attempt to become rich, but only to earn enough to
sustain yourself; make the 7oraA yourfirst priority and your
work secondary. For (Exodus 16:18) “He that gathered
much had nothing over, and he that gatheredlittle had no
lack”. And do not accept gifts, for (Proverbs 15:27) “He
that hate gifts shall live”. And God makes poor and makes
rich, and it is He who gives you power to get wealth.
Therefore (Psalms 55:23), “Cast your burden on the Lord,
and he will sustain you”, and the fear of Him should be
before your eyes all day, that you may not sin and
transgress any of the negative Mitzvot. The fear of Him will
keep you far from the bad charactertraits, which are the
leaven in the dough of matter, and especially from the
common Mitzvot, which a man tramples underhis foot.
You should be most careful about the following character

traits.
Be careful of all types of anger, impatience and vanity,
even towards your own household. If a man curses you do
not answer him. Beinsulted but do notinsult in return, asit
is written (Judges 5:31): “But thy friends be like the sun as
it rises in his might”. Overlook the wrong committed
against you with no sorrow even in yourheart, for he who
overlooks the wrong committed against him will have his
wrongs forgiven in heaven, not to mention his iniquities
and sins. Therefore, if you are a wise man whoseekslife,
find those who injured you and forgive them. Welcome
every man even if he is your enemy, for he will turn to be
yourfriend and you will gain the credit. Speak gently and
quietly in order not to become angry. Remove sadness and
vexation from your heart, and put away pain from your
Guf, for that would be a snare to you that will remove the
Ruach Ha-Kodesh (WT\pn NN, divine inspiration) from
you. Flee from authority that shortens yourlife. Keep away
from idle talk, deceit, flattery, mockery and from slandering
a friend, for these character traits will prevent you from
being welcomed by the Shechina in the world to come. Be
as a doormatto the big and to the small. Seal your ears
from hearing gossip, slander andidle talk, like a man who
does not hear. As a dumb one should keep his mouth shut,
say only what necessary, welcome a man cordially and talk
only about the Torah and the Mitzvot. Do notpraise your
good deeds, for you will lose your reward and you might
even be punishedforit.
Then you must always exercise great care with the prayer
of Minhah (NNN, the afternoon prayer), for the prophet
Elijah was only answered at the Minhah service. Moreover
the time of judgment is approaching (Jeremiah 6:4): “For
the day declines, for the shadows of evening lengthen”.

You must exercise even greater care with the prayer of
Arvit (219, the evening prayer), for darkness covers the
earth and the destructive spirits wake and settle on the
human Gufandonhis Nefesh that rises to give an account
to her creator.
And now I will prepare a remedy that will save you from
the diseases of the Nefesh. Cure for the three diseases that
are caused by humanerrors andbydestructivespirits:
A. The matter makes one forget the good charactertraits
andtherefore leadsto sin.
B. The thought of a man that he gained something
(Ecclesiastes 7:14): “In the day of prosperity be joyful”.
C. Even if he remembers, he performs the Mitzvot with
the intention to gain something, for he says: “What should
we eat during our seventy years of life’? And the third
disease is more severe than the other two. Therefore, my
son, save yourself from these three transgressionsofIsrael.
Against the first transgression: put this law always before
your eyes; do not act in haste; do not speak until you have
composed your mind. For haste is the fruit of regret, and
when you takeit out of its sheath, it is impossible to put it
back.
Against the second transgression: put the fear of God
before your eyes; fear the day of death and the grave. Fear
the amountof the decomposed human remainsafter one’s
flesh was eaten by worms.Fear the beating of the dead by
evil spirits; fear the judgment of hell and the big judgment
day, for even Samuel who is equal to Moses and Aaron,
feared this day.
Against the third transgression: one should rely on God,
for (Job 34:21) “His eyes are upon the ways of a man”,
and He rewards him as he deserves. And his deeds and
tactics are of no importance, for (Ecclesiastes 9:11) “The
race is not to the swift”. Put yourtrust in God,asit is said:
“Happy is the man who does not forget You, the son of
man whoholdsfast to You. For those who seek Youshall
neverfail. And those whofind refuge in You shall for all of
eternity never be humiliated”.
Whoever wishes to become 7zadik or Chasid should
follow the above instructions. The next part will deal with
the reproofs of discipline that can subdue men; I will
present the punishment that awaits any man whostrays
from the good path and the reward that awaits any man
whois devoted to the Jorah and ‎‫סח‬
Part 2
The secondpart is divided into eight gates:
1. Reproofs
2. Reproofs ofdiscipline of our Sages of blessed memory
3. The reward for those who observe the 7073and the
Mitzvot
4. The punishment for those who demonstrate bad

charactertraits
5. The punishment for those who demonstrate forbidden
charactertraits
6. The punishment for those whotransgress the negative
Mitevot
7. The reward for those who observethe positive Mitzvot
8. The gate of repentance
Thefirst Gate
Reproofts
Now open your eyes and learn that all the pleasures of
this world are vanity and deception. Why should you
consider yourself better than other people? Is it because of
yourfine stature? For you must rememberthat we wereall
created in the image of God, and so did you.Is it because
of your family? For you must rememberthat weareall the
sons of one man; weare all the sons of Abraham, Isaac
and Jacob. Is it because of your wealth? For you must
know that there are many reckless and inane people who
are wealthier than you are. Moreover, God is the one who
makes poor and makesrich; let not the rich man glory in
his riches, for maybethe riches conceal an evil to its owner.
Is it because the honors you receive and because you
govern other people? For you must remember how many
contemptible people rule the world, as it is written
(Proverbs 30:22): “Under a servant whenhe reigneth”. In
addition, (1 Chronicles 29:12) “Both riches and honor
come from Thee”, and Hecasts the proud to the ground. Is
it because of your wisdom? For you must remember how
many great wise men were expelled from this world and
from the world to come, wise men such as Doeg
Ahithophel and Jeroboam. It is He who (Job 12:20)
“Deprives of speech those whoare trusted, and takes away
the discernmentof the elders”. Therefore (Jeremiah 9:22),
“Let not the wise man glory in his wisdom”. And how can
you be proud of yourself, you who were bom of a fetid
drop, who camein and out throughthe urinary canal, you,
whoselife is shame and fie and whose death is worms and
maggots. For (Genesis 3:19) “You are dust, and to dust
youshall return”, and nothingwill remain of you.
Why should you be angry with others but not with
yourself, while you know that by being angry you commit
idolatry and actually kill your Nefesh? You enrage your
Lord who will punish you. How can you besostrict about
the vain pleasures of this world, when all that awaits you is
death, as it is written (Psalms 103:16), “For the wind
passes overit, and it is gone, and its place knows it no
more”, and (Job 20:7) “Those who haveseen him will say,
‘Where is he’?”. Why should you grieve over a world,
which is not yours, and not grieve over the departure of
your Nefesh from your Guf? Howis it that you do not
dread the great darkness that will fall upon you? Why
should you wish to amass gold and to build spacious
buildings (Job 21:32) “Whenhe[it] is borne to the grave”,
one cubit on one cubit in the underworld, and nothing in
your hands, for you left all your wealth behind you. Why
should you work so hard to get rich while everything
depends on fortune, even the scroll of the 7orah of the
chamber? Why should you grieve over a world that is not
yours, when the time given to you in this world is so short?
All your weariness wasin vain; for all that you worked for
will be gone. Why do you despise the 7orah, that can
guarantee an eternal life and honorthe transient life that
can give you wealth? For you must remember that God
alone decides whether you will be poor orrich, for (1
Samuel 2:7) “The Lord makes poor and makesrich”. You
lost your world, the world oflife, and you leave the world
with half of your cravings unfulfilled. Why do you delight
yourself in fatness and pacify your bones, and tomorrow
you will lie on dust (Isaiah 14:11): “Maggots are the bed
beneath you, and wormsare your covering”.
Whyshould you wish to be honored whenall that awaits
you are the maggots? (Berakoth 24) “Because one
kingdom cannot overlap another by a hair’s breadth”, and
because (Psalms 22:29) “The dominion belongs to the
Lord”, (1 Chronicles 29:12) “And in Thy handit is to make
great and to give strength to all”, for (1 Samuel 2:7) “He
brings low, He also exalts”. And how can you slander your
friend, who is better than you, while so many prosecutors
tell your wrongs and sins to the One (Chullin 84) “Who
spoke and the world cameinto being”.
Why should you hate your enemies when yourgreatest
enemyis yourself, you, who hurt himself, who torture and
torment his eternal Nefesh while delighting his Guf a Guf
of maggots and dust? Why do you love the one who hates
you? Love the Yetzer Ha-Ra that is within you, the one
who seeks your hurt, and the one who watches you and
seeks to slay you. As a bird rushes into a snare, till an
arrow pierces its entrails (Proverbs 7:23), “He does not
know thatit will cost him hislife”.
Why should you flatter and why should you be
embarrassed of a mortal man, when you are not
embarrassed of the great, the horrible andterrible king who
judgesall the earth (Isaiah 6:3), “The whole earthis full of
His glory”; He who holds in His hand the Nefesh of every
living creature, (Psalms 33:14) “From where He sits
enthroned, He looks forth on all the inhabitants of the
earth”. You think that you can hide yourself in secret
places and sin, but all your deeds andall your words are
written in the book (Job 34:21), “For His eyes are upon the
ways of a man”, His eyes (Zechariah 4:10) “Which range
through the whole earth”. He watches all your steps and
(Ecclesiastes 11:9), “For all these things God will bring you
into judgment” (Ecclesiastes 12:14), “For every secret
thing”. Why should you spend your time on mundane and
vain things? And the time is so short, and when are you
going to do for your world to come? For he who has not
troubled on the eve of the Sabbath cannot eat on the
Sabbath.
Behold, and see how many died young and how many
nursing infants came to an end, cut off like the heads of
grain (Ecclesiastes 9:12), “For man does not know his
time”, when he will die, and his name perish. How can you
forget and ignore the day of death, the judgment of the
grave, the judgment of hell and the incomprehensible,
great and terrible Day of Judgment? Death will surely
come, and no manis saved from Sheol At the end of your
life you groan, but the gates of repentance are already
closed, and there is no remedy to your sins. How can you
ignore death, which is as a snake on your heel, how can
you ignore it, while each night when youlie as dead in
your bed you should remember the big death? Death is
bound to the frontlets between your eyes, as slumber on
your eyelids. When you lie down, it watches over you; and
when you wake up, you take your eyes off it and look at
the vain pleasures of the world, at wealth that is not yours,
delights that are not yours, honors that are not yours and at
a world thatis not yours.
The second Gate
Reproofs ofdiscipline ofour Sages of blessed

memory
A manshould forever be in awe of God when it comes to
the hidden as well as to the revealed, blessed be the man
whoseacts and waysare all aimed to heaven.
Your eyes and heart should forever be at your Creator, to
save you from your sins and iniquities. The fear of your
Creator should forever be upon your heart, upon your
head and before your eyes. Forever keep in your mind the
day of death, the day of the grave and the great Judgment
Day. Keep it in your mind as if the Day of Judgment has
arrived, for it will save you from sinful thoughts. (Aboth
3:1) And before whom are you about to give account and
reckoning? Before the King of the kings of kings, the Holy
One, blessed be He. Each day you should say: “Alas, the
day is over and I did not give charity to a scholar, for
everyday that passes will never return”.
It was said that when a manleavesthe world, the angel of

death asks him: “Have you studied the 7orah? Have you
given to charity? Did you crown your Lord every morning
and every evening? And did you happily crown your
friend?”. If he answers these questions ‘yes’, his Nefesh
departs painlessly, but if he answers ‘no’ then...
The second Judgmentis the judgment of the grave. The
day of the grave is harsher than the judgmentof hell, etc.,
for even a complete 7zadik who did not sin has to go
through it, etc. . So how can a manescapethe beating of
the evil spirits? He should study the 7orah, love justice,
listen to reproofs, give to charity, show hospitality to
scholars and guests, and pray with devotion. Thushewill
save himself from the beating of the evil spirits and even
avoid the judgmentofhell.
The third Judgmentis the judgmentof hell. At the time of
judgment, the Holy One, blessed be He, asks, “Did you
study the 7Jorah and did you give to charity?”. And if one
studied the 7orah and gaveto charity, he is exempted from
the judgmentofhell, etc. . Blessed be the man whois as an
ox to its yoke, and anassto its load. A man whosits, reads
and studies the 7Jorah each day, a man who reads the
Torah, the Prophets and the Hagiograph [the third part of
the Jewish division of the Bible], the man who studies
Halachot (199) [the legal part of Jewish literature] and
Midrash ‎)‫[ (מדרש‬the homiletic interpretation of the
scriptures], he who engages much in study anda little in
business. For the Auach Ha-Kodesh (W1\PN NN, divine
inspiration) will rest upon him, etc. .
Aba Elyahu ‎)‫ אליהו‬RN2N, Father Elijah) of blessed
memory said: “I enjoin upon you heaven and earth”; the
presence of the Ruach Ha-Kodesh is determined by the
acts of man, be he a man or a woman, be he gentile or
Israelite, be he a servant or a maid. Blessed be the man
who puts all these before his face, he who conducts his
entire life in this manner and he who keepshis organs and
his Guf from any type of sin and iniquity. For he will
receive the honor that awaits the 7zadikim and the
Chasidim, honor that no eye can see and no ear can
perceive, as it is said (Isaiah 64:3): “From of old no one
has heard or perceived by the ear, no eye has seen a God
besides thee, who worksfor those who wait for him”.
The third Gate

[Here begins a part in Aramaic.] Each prophet and every
man belongsto a limb from which his Neshamah emanates
(/tatzi). Among them, the king’s head, the hair, the eyes,
the ears, the face, the nose, the mouth, the neck, the
hands, man’s height, which is the body, the thighs, the
knees, the legs, the sign of the covenant (be-Oth Brith), the
brain and the heart, each of these limbs corresponds to one
of the ten emanations (Sephiroth). All these limbs are in the
likeness (Diokan) of the king’s body. Some Neshamoth
even comefrom the king’s garments (Levushin De-Malka).
All 613 commandments of the 7orah are connected to the
limbs of the king’s body: some are connected to the king’s
head, others to his eyes, etc., and to each commandment
resting on each limb, there is a known name at whose
center the name of YHVH - the Tetragrammaton -— is
found and is the Neshamah of that limb. All the limbs are
called epithets (Ainuyin) of YHVH, because only he is
found in every limb. And every name and epithet rules
only a limb, but the Holy One — the name of YHVH - rules
everywhere, like the Neshamah overall the limbs,asit is

said (Isaiah 6:3): “The whole earthis full of His glory”.
Andall the commandments done by man notin order to
receive a reward are connected to the king’s likeness, to the
divine world (Atiluth). But the commandments that are
done in order to receive a reward are connected to the
likeness of the one whoon highis called “servant” (Naan.
And to each limb of the king’s likeness connect a number
of angels that are called “God’s eyes”, “God’s ears”,
“God’s hand”, etc. . All these connect to the king’s body
like hair to the head, each hair being an angel.
The 613 limbs of manare all arranged according to the
laws of creation (Sidre Bereshith), and therefore man is
called a microcosm (Olam Katan). And by each
commandment man performs, the Holy One is crowned
over the limb of man’s Neshamah corresponding to its
commandment. With each limb of the Neshamah (whichis
called “lamp” — Ner — as it is said, Proverbs 20:27: “The
FRuach of manis the lamp of God”) with which he performs
a commandment (whichis likewise called “lamp”, as it is
said, Proverbs 6:23: “For the commandmentis a lamp”)
man has to remove from his limbs all the evil and filthy
thoughts, which are the husks (A/ipoth) residing in him,
and must create a clean and pure place for Him (the Holy
One) there; for the Holy One cannot reside on a limb that
has been blemished by the sin of man, as it is said
(Leviticus 21:18), “Any man that has a blemish shall not
approach”, because damaging one of the commandments
is like a crime against the king’s likeness. These husks have
to be removed by the commandments that rest over each
limb. And they have to be removed —- from them [the
limbs] because they are called “leaven” (Se’on and
“leavened bread” (Chametz) — by these lamps about which
it is said (Proverbs 20:24): “For the commandmentis a
lamp and Torah is light”; and it is written (Proverbs 20:27):
“The Ruach of man is the lamp of God, searching all the
inward parts of the belly”. And then the Holy One — whois
the name of YHVH — can dwell there with his epithets,
which are called his limbs, and with the armies of angels,
which are connected to every limb in order to defend them
against evil sicknesses and husks that dwelled there.
Some commandments are connected to, etc. . Each
commandment of love and fear is connected to the brain
andto the heart. Andall the commandments dependent on
walking are connected to the legs, like: going to the
synagogue, to a circumcision, to bury the dead; or any
walking for a commandment, like those who stand ontheir
legs during prayer, because they stand on their thighs. The
commandmentof circumcision depends on the Righteous
One ( 7zadik), who is the rainbow,the sign of the covenant;
prayer, with its eighteen blessings and its bending and
bowing, depends on the righteous one who giveslife (Cha/
amounts to eighteen: Chet = 8 + Yod = 10 = 18). Those
who stand upward during prayer raise the divine presence
(Shekhinah) with the name of YHVH they stand up four
times during prayer, which depends on the spinal column.
The phylacteries ( 7efi/in), which depend on the head and
the left arm; any commandment in which an act is
performed with the hands, like: giving charity (7zedaka)
and tying the phylactery with the right arm ontheleft one.
Charity (7zedaka) with the Holy Oneis: 7zadik = 90 times
amen (during prayers), Da/eth = four sanctifications
(Kedushoth, during prayers), Koph = 100 blessings (every
day) and He = 5 books of the 7orah (learning) every day;
(Deuteronomy15:8) “You shall open your hand”,
(Numbers 27:7) “You shall give”, (Deuteronomy 15:14)
“You shall furnish him liberally”, plus ten types of gifts
(given to the priests in the temple), etc.; fringes ( 7z/tzith) on

the shoulders; enjoyment of the Sabbath (Oneg Shabbat
with food and drinks, and sacrifices of the Holy One with
food anddrinks, asit is said (Numbers 28:2), “My offering,
the provisions of my sacrifices”, and prayers that are
comparable to sacrifices; and they who bless the Holy One
for everything they eat and drink, after prayer and not
before, all these are dependent on the neck. The
commandmentof learning and teaching, the prayers, the
sounds and the words, which call unto the Holy One
“Hear, O Israel” twice daily; songs, praises and
thanksgivings are all dependent on the mouth; and so the
blowing of the horn (SAofar) with the air blown from the
mouth whichturns into a sound; andsoall legal statements
that depend on the speech from the mouth, asit is said
(Sanhedrin 6b): “The judge decides only according to what
he sees”. Sacrifices that have a pleasant odor and the
spices for the ceremony of the outgoing of the Sabbath
(Havdalta) are dependant on the nose. The reading of
“Hear, O Israel”, the blowing of the horn and any
commandmentaboutwhichit is said, “If one heardit, he is
discharged of his religious duty”, are dependent on the
ears. The phylacteries are dependent on the head. All the
commandments are joined one to another.
The Zoharstates that when a man performs even single
commandment with the fear and love of the Holy One,it
brings the ten emanations (ser Sefirin) to him. And if
anyone performs a commandmentproperly,it is as though
he had performed 248 positive commandments, because
every commandment containsall 248 (commandments).
A person who imposes the dominion of the Holy One on
every limb is rewarded as if he had set His kingship over
the whole world, because man is called a microcosm. But
the permission to reveal the reward of the commandments

was not granted, so that man should not serve the Holy
Onein order to receive a reward. But come and see: when
the Neshamah(thatis in the likeness of its master has done
all these commandments) ascends upward, the armies of
angels that are connected to these commandmentswithall
the corrections (7ikunin) and the battalions of the king’s
body rise up with it. And when it descends, they come
down too. This is the ladder about which it is written
(Genesis 28:12): “And behold the angels of God ascending
and descending on it”. And a voice comes down
throughout heaven: Give honorto the king’s likeness!
Circumcision: just as one removes the husks from that
limb and prepares a place for the divine presence
(Shekhinta) to dwell, so when his Neshamah ascends, it
goes with the name of YHVH' which removesall the husks
and destroying angels and keeps them awayfrom it.
And just as one learns the 7orah and performs the
commandments that are called “light” and “lamp”, so
when one goes to the [next] world, God goes before the
Neshamah, the Ruach and the Nefesh (Exodus 1:21): “In a
pillar of cloud and pillar of fire, to lead them the way, to
give them light”.
Andjust as one observes the Sabbath, rests and delights
in it in honor of the Holy One, so He gives him a quiet
place aboveto rest from all the labors of this world.
He who unites the Holy One to the divine presence
(Shekhinta), the Holy One unites him to his spouse in the
[next?] world. Just as one brings the divine presence close
to Him, so he shall be brought close to his spouse. Just as
one makesa sanctuary for the Holy One, so He will make
him a Holy of Holies in which he shall dwell. Just as one
makes a booth (Sukah), so the Holy One will cover

(lsakhekh) him and protect him from all the destroying
angels and accusers, when heleavesthis world.
Just as one pronounces the seven blessings of “Hear, O
Israel” and sanctifies Him with “Holy, Holy, Holy” and
unifies Him with “Hear, O Israel”, so He will bless him and
sanctify him with ten wedding canopies (Chupoth) in the
garden of Eden with his bride.
Just as one repairs the throne of the Holy One, wrapped
in a commandment (with a prayer shawl), crowned with
phylacteries and reads “Hear, O Israel” to sit Him on his
throne, so Hewill fix a throne and a royal crown for him in
the next world. And he will make him rule overall the
armies of angels that are found there. And as much as one
brought (the Holy One downto this world) with hymns,
songs, praises and thanksgivings, so when he comesabove,
all the holy beasts (Chayoth) of the chariots (Merkavoth),
the armies of angels, the holy beasts, the Seraphim and the
wheels (Ofanim) will spread their wings to joyously
welcome him with melodies.
Finally, no mouth cantell the magnitude of his everlasting
rewardin the next world. Happyis he who causes the Holy
One to dwell on all his limbs. But even if one limb is
missing on which He does not dwell, one will have to be
reincarnated (/e-Achzara be-Guilgula) in this world until he
perfects his limbs, in the likeness of the image of YHVH.
Because as long asheis lacking even one[limb] he is not
in His likeness.
Atlast, all the deeds of man have to be donefor the sake
of the Holy One andhis divine presence (Kudsha Brikh hu
ve-Shekhinteh). And so, measure for measure (Mida ke-
Neged Mida) the Holy One will reciprocate for him and his
spouse in the next world. [Here endsthe part in Aramaic. ]
The fourth Gate
The punishmentfor bad charactertraits and the

rewardforgood character traits
Haughtiness is the origin of manysins, sins that affect the
relation of man to God, as it is written (Deuteronomy
8:14), “Then your heart be lifted up, and you forget the
Lord your God”, andsins that affect the relation of man to
his fellow, for haughtiness causes a man to hurt his fellow,
hate him and slander him ‎)‫\} הרע‬W9, Leshon Ha-ra) [Evil
speaking, the evil tongue]. Our Sages of blessed memory
said (Sotah 4b), “Every man in whom is haughtiness of
Ruach is called abomination”, as it is said (Proverbs 16:5):
“Every one who is arrogant is an abomination to the
Lord”. Moreover, it is said that (Sotah 5a) “One who
possess haughtiness of spirit deserves excommunication”,
and that “Every man in whom is haughtiness ofspirit is fit
to be hewn downlike an Asherah, andhis dust will not be
disturbed”. Furthermore it is said that (Sotah 5a) “Over
every man in whom is haughtiness of spirit the Shechina
laments”, and that (Sotah 4b) “Every man in whom is
haughtinessofspirit is as though he worships idols, and as
though he denied the fundamental principle”. (Sotah 4b)
“He is as though he had broken all the laws of sexual
morality and as though hehad erected anidolatrousaltar”.
And though he proclaim the Holy One, blessed be He, to
be Possessor of heaven and earth as did our father
Abraham, hewill not escape the punishmentofhell, and in
the end he will be reduced in rank and he will leave the
50 Shaarei Kedusha ~ Gates of Holiness
world before his time. (Sanhedrin 101,102) Even

Jeroboam (DY2) whose scholarship was without defect
and whostudied the 103 interpretations of the 7orah, even
he, that all the scholars of his generation were as the herbs
of the field before him, was punished and removed from
the world and from the world to come because of his
conceit. It is as if he pushes the feet of the Shechina, thus
the Shechina says, “We cannotlive together in the world”,
and therefore he is removed from the world. He revolts
against the Kingdom of Heaven and robeshimself with the
Tallith (170, praying shawl) of the king of all kings, the
Holy One blessed be He,asit is said (Psalms 93:1): “The
Lord reigns; He is robed in majesty”. Why should a man
be haughty? His life begins in a fetid drop, his creation in
menstrual blood, his life is scum and reek, after his death
maggots and worms; his Guf turns to dust and his Nefesh
descendsto hell.
Indeed, meekness and humbleness are the greatest
character traits, for Moses, may he rest in peace, who
taught the prophets the 7orah, the Mitzvot and the fear of
sin, was blessed with meekness, as it is said (Numbers
12:3): “Now the man Moses was very meek”. You should
learn from the deeds of the Holy One, blessed be He, that
left the high place in order to dwell with the humbles, asit
is said (Isaiah 57:15): “I dwell in the high and holy place,
and also with him whois of a contrite and humble Auach”.
It is also said that (Psalms 34:20) “The Lord is near to the
brokenhearted”, and (Psalms 15:1-4) “Who shall sojourn
in Thy tent? Who shall dwell on Thy holy hill? He who
walks blamelessly, and does whatis right, and speakstruth
from his heart; who does not slander with his tongue, and
does noevil to his friend, nor takes up a reproach against
his neighbor, in whose eyes a reprobate is despised, but
who honors those who fear the Lord, who swears to his
own hurt and does not change”. Andalthoughit is written
(Job 28:28), “The fear of the Lord, that is wisdom”, and
that (Isaiah 33:6) “The fear of the Lord is his treasure”, our
Sages of blessed memory said that the fear of the Lord
comes only after meekness, as it is said (Proverbs 22:4):
“The reward for humility and fear of the Lord is riches and
honor andlife”. In addition, a humble man is as a man
whooffered all the sacrifices, as it is said (Psalms 51:19),
“The sacrifice acceptable to God is a broken Ruach”,
moreover Godis nevertired by the prayers of the humbles.
The prayer of a manis not heard unless he remembers that
he himself is flesh, as it is said (Isaiah 66:23): “From new
moon to new moon, and from Sabbath to Sabbath, all
flesh shall come to worship before me, says the Lord”. In
addition, it is written (Isaiah 66:2): “But this is the man to
whom will look, he that is humble and contrite in Auach’.
Furthermore the humble makes the Shechina rest upon
humans, as it is said (Exodus 20:18), “While Moses drew
near to the thick darkness where God was”, forasit is said
(Numbers 12:3), “Now the man Moseswas very meek”.
The Tanna (81N) [an authority quoted in the Mishnah]
Rabbi Pinchas ben Yair said (Abodah Zarah 20b): “Study
leads to precision, precision leads to zeal, zeal leads to
cleanliness, cleanliness leads to restraint, restraint leads to
purity, purity leads to holiness, holiness leads to meekness,
meeknessleadsto fear of sin, fear of sin leads to saintliness,
saintliness leads to the possession of the Ruach Ha-Kodesh,
the Ruach Ha-Kodeshleadsto life eternal”. And meekness
is the most important of themall, for it is said (Isaiah 61:1):
“The Ruach of the Lord God is upon me, because the Lord
has anointed meto bring good tidings to the afflicted”.
They sent word from there (Sanhedrin 88b): “Who is

destined for the world to come? He whois meek, humble,
stooping on entering and on going out, and a constant
student of the 7orah without claiming merit”. Moreover
(Sanhedrin 111b), “The Lord shall be a crown upon the
head of every righteous man, etc.”. And the Scripture
teaches that these righteous men are (Isaiah 28:5) “The
remnant of his people”, meaning those who are humble
and meek.
In the book of Splendor (Parashat Shlach 161), it is said:
“That is how the head of the Yeshiva began:‘Praised is he
who lowers himself in this world. How great and lofty is he
in that world. Whoeveris small is great. Whoeveris greatis
small”. In addition, in Parashat Trumah (Book of
Splendor, Parashat Trumah 166)it is said, “Why is he
called ‘Buzi’ (12, he is ashamed)? It is because he shames
himself before one whois greater than him. Therefore heis
called a humanbeing, with which was named he who was
perfect in everything, such as no one was called; he was
also called Ram (D1), meaning higher aboveall”, as it is
written (Job 32:2): “Barachel the Buzite, of the family of
Ram”. Our Sages of blessed memory said (Taanith 7a):
“Why are the words of the Law compared to water?
Because as waterleaves a higherplace for a lower, so the
words of the Law cannotbe retained by one who does not
deport himself in a humble manner”. Blessed be the man
who never gets angry, whose Auach is contrite and
humble, for it is also said (Psalms 51:19): “The sacrifice
acceptable to God is a broken Ruach’. Blessed be the man
who showspatience, the man whocarries the burden as
his creator wishes and the man who makeshimself as the
remnant. For God forgives whoever makes himself as the
remnant, as it is written (Micah 7:18): “Pardoning iniquity
and passing over transgression for the remnant of His

inheritance”. Blessed be the man whoacts as dust, upon
which all persons step, a man who acts as the lower
threshold, upon which all persons tread, a man whoacts as
the nail in the wall that is within the reach of every oneto
hanghis clothes on.
Anger is a branch of haughtiness. Our Sages of blessed
memory said that (Nedarim 22a) “He wholoses his temper
is exposed to all the torments of hell”. In addition, our
Sages of blessed memory said that (Shabbat 105b) “He
who rends his garments in his anger, he who breaks his
vessels in his anger, and he whoscatters his moneyin his
anger, regard him as an idolater”, as it is said (Psalms
81:10): “There shall be no strange god among you”. Our
Sages of blessed memory added that (Nedarim 22b) “He
wholoses his temper, even the Shechina is unimportant in
his eyes”, “He forgets his learning and waxes ever more
stupid” and “It is certain that his sins outnumber his
merits”, as it is said (Proverbs 29:22): “And a man given to
anger causes muchtransgression”. Our Sages of blessed
memory said that (Pesahim 66) “He whois angry, if he be
one of the sages, his wisdom leaves him”, as you can learn
from the case of Moses and Elisha (YW9X). (Berakoth
29b) “Eliahu of blessed memory said to Rabbi Judah: ‘Fall
not into a passion and thou wilt not sin’”. And in the book
of splendorit is said (Parashat Tetzaveh 182:1, 263:2): “If
a man uproots this supernal Holiness by becoming angry,
and causes the Other Side [the devil] to dwell in its place,
assuredly such a man has rebelled against his Master”. It is
forbidden to come nearhim or join him. Such a one (Job
18:4) “Tears himself in his anger”. He tears his Nefesh and
causes a foreign God to dwell within him, for that man is
considered a stage (13) on which idols are worshipped.
Whoever speaks with him is as though he actually joins

with idolatry, because actual idolatry dwells within him,
and therefore it is similarly forbidden to look at the face of
the angry man. Asit is written (Leviticus 19:4), “Turn not
to idols”, and (Exodus 34:17) “You shall make for yourself
no molten gods”. There are many defiled people whose
whole bodies become defiled inside and out, and they
contaminate the Nefesh and everything else. The only
exception is when that person becomesentirely purified
and has uprooted from himself the strange god forever,
and afterwards endeavors to become holy and to draw
Holiness upon himself, and then hopefully he will become
holy. Moreover, when it has been uprooted once, in
relation to whathe did,it will never return to its place.
Irascible temperament and strictness are a branch of
haughtiness and anger. Our Sages of blessed memory said
that God is strict with those whoare strict and that their
sins are not forgiven, as it is said (Micah 7:18): “Pardoning
iniquity and passing over transgression”. From whom does
He removeiniquity? From him who forgives transgression.
Our Sages of blessed memory said (Shabbat 32), “Let one
always pray for mercy”, every day and every hour.
(Lamentations 3:29-30) “Let him put his mouth in the dust,
let him give his cheek to the one that smites him and be
filled with insults”, as it is written: “Blessed be the man who
listens to his insults and does not reply”; as Isaiah said
(Isaiah 50:6): “I gave my back to the smiters”. In addition,
the Sages said (Rosh Hashanah 17), “Whoso treats with
indulgence one who has wrongedhim, will haveall his sins
forgiven”, as it was said (Micah 7:18): “Pardoning iniquity
and passing over transgression”. It is said in the book
ChupatEliahu (17% NON) that God loves he who does
not get angry, he who does not get drunk and he who
forgives those who have wronged him.
Rabbi Akiva asked Rabbi Nehunia the Great the reason
for his longevity, and he answered to him (Megilla 28): “I
never accepted in my life presents and I never was
obstinate”. And our Sages of blessed memory said (fosh
Hashanah 17), “Rabbi Huna ben Rabbi Jehoshuafell sick,
etc., but the Holy One, blessed be He, said that since he
wasalways indulgent, he shall be forgiven”, as it is written
(Micah 7:18): “Pardoning iniquity and passing over
transgression”. Our Sages of blessed memory said
(Shabbat 152), “Rabbi Nahman was digging the ground
where Rabbi Ahai ben Josiah was buried, when he saw
that Rabbi Ahai wasstill present in his bones; he asked
him, ‘Who are you?’. Rabbi Ahaireplied, ‘I always treated
with indulgence those who has wronged me, and I never
envied my friend’”, as it is written (Proverbs 14:30): “But
envy is the rottenness of the bones”.
Our Sages of blessed memory said (Taanith 25): “It once
happened that Rabbi Eliezer recited the twenty-four
benedictions at prayer, but he was not answered, etc. .
Rabbi Akiva followed him at the reading desk and his
prayer was answered, and a heavenly voice went forth and
said: because he always gives in to another, while Rabbi
Eliezer never did that”. And our Sages of blessed memory
said (Chullin 89), “The world endures only because of him
whobridles his mouth during a quarrel”, as it is said (Job
26:7): “He suspendsthe earth on nothingness”. Our Rabbi
taught that (Shabbat 88) “Those who are insulted, but do
not insult, hear themselves reviled without answering”; of
them it is said (Judges 5:31): “Thy friends be like the sun
as herises in his might”. Eliahu (179%) of blessed memory
said: “Be humble with your fellows and most of all with
your household”. And Aba Eliahu (17998 82N) said

(Kallah Rabbati 85): “Just as the Zorah is not understood
by one whoisill tempered, I reveal myself only to one who
avoidsthis trait”.
Sadness hinders the service of God and the performance
of Mitzvot. It hinders Torah study and focused attention in
prayer, and eliminates good thoughts to serve God. It is the
gateway to the stimulation of Yeter Ha-Ra, for one sees
that he has no benefit from his service of God, being
gripped by sadness. [This] even if he was gripped by
sadness because he was studying the ways of the Chasid
that taught him that he will never be able to draw near the
holiness of the King of the world for he is dust, maggot and
worm,asit is written (Proverbs 24:7), “Wisdom is too high
for a fool” and (Job 35:7) “If you are righteous, what do
you give to him?”.
Sadness removes the Auach Ha-Kodesh (WTIPN ‎‫רוח‬,
divine inspiration), whereas joy does the contrary, asit is
written (Psalms 100:2), “Make a joyful noise to the Lord”,
for Joy adds great adoration and desire to cling to the God,
blessed be He. Andit is written (Deuteronomy 28:47):
“Because you did not serve the Lord your God with
joyfulness and gladness of heart”. For one who serves God
sorrowfully resembles a servant who serves his master with
a sad and sulking face. Andit is written (Proverbs 10:22):
“The blessing of the Lord makes rich, and He adds no
sorrow with it”. For sadness was drawn from thefilth of
Samae”! (9”&ND) [the Devil] and the snake, and was
attached to man, asit is written (Genesis 3:17), “In sorrow
you shall eat”, and (Genesis 3:16) “In pain you shall bring
forth children”; and by that the Holy One, blessed be He,
and His Shechina leave him.
Welearned from the story of Jacob, the chosen of the
patriarchs, that the Shechina and the Ruach Ha-Kodeshleft
him whenhis son Joseph was taken from him for twenty-
two years. However, when he learned that his son wasstill
alive, he rejoiced, and it is written (Genesis 45:27), “The
Ruach of their father Jacob revived”, meaning that the
FRuach Ha-Kodesh was again upon him. And our Sages of
blessed memory said (Pesachim 117): “The Prophecy and
the Shechina do not rest upon one whois in a state
sorrow”. Welearned the samefrom thestory of Elisha and
the band of Prophets, asit is written (2 Kings 3:15), “And
when the minstrel played”, and (1 Samuel 10:5)
“Tambourine, flute, and lyre before them, prophesying”.
All the Mitzvot should be observed with joy, as we learned
from Abaye (72), who wassitting before Rabbah, who
observed that he seemed very merry. (Berakoth 30) “He
said: ‘it is written, And rejoice with trembling?’. He replied:
‘I am putting on phylacteries’”. And from Rabbi Berona
(823172) (Berakoth 9): “Since he succeeded in joining
redemption with prayer, and a smile did not leave his lips
the whole day”.
Hatred causes a man to harm his fellow. Our Sages of
blessed memory said (Pirqe Aboth 2:11): “Hatred of the
creatures puts a man out of the world”. It is as if one hates
God for creating him and, since we are all sons of God our
Lord, thus he hates Abraham, Isaac and Jacob of whom he
is a descendant. How can you hate God, when all the
Neshamot(nw), [higher] Souls) are caught in Him, fulfill
His purposesandglorify Him?
Our Sages of blessed memory said that (Yomah 9) “The
second Temple, where the occupations were study of the
Law,religious duties and charity fell because of unfounded
hatred”, and that the Messiah is delayed because of the
58 Shaarei Kedusha ~- Gates of Holiness
same unfounded hatred. Moreover, whereas men
transgress the Mitzvot from time to time, unfounded hatred
always dwells in the heart. Thus you constantly transgress
the Mitzvah (Leviticus 19:17), “You shall not hate your
brother in your heart”, and you constantly annul the
positive Mitzvah (Leviticus 19:18) “You shall love your
neighbor as yourself”. Furthermore, it was said regarding
this Mitzvah, “This is the great teaching of the Zorah”, on
which everything depends. Our Sages of blessed memory
learned from the verses (Exodus 2:11), “And he looked on
their burdens”, and (Exodus 32:32) “But now, if Thou wilt
forgive their sin ... and if not, blot me out, I pray Thee”,
that Moses gained his merits because he loved Israel and
because he wassorry for their burdens. The second verse
(Exodus 32:32) explains why Moses outweighedallIsrael,
as it is written (Isaiah 63:11): “Then He remembered the
days of old, of Moses his servant”.
Jealousy leads to hatred. Jealousy is worse than hatred,
for a jealous man revolts against the Holy One, blessed be
He, for giving more to his fellow. Our Sages of blessed
memory said (Pirqe Avoth 4:21): “Jealousy, and lust, and
ambition, put a man out of the world”. You should know
that all the First Ones were punished for being jealous.
Cain, who spoke face to face with the Name, blessed be
He, was removed from the world, he and his descendants,
for being jealous of his twin brother Abel and thus
committing all the offences. The ten tribes were carried into
exile because they were jealous of their brother (Genesis
37:11): “And his brothers were jealous of him’;
furthermore, they were punished by the Ten Martyrs.
Jeroboam, before whomall the scholars of his generation
were asthe herbs ofthe field, was removed from the world
for his jealousy of the kings of the dynasty of David. Even
Saul, who was chosenby the Lord, who wasasinnocentof
sin as a child of one year, and whose whole family was not
stained, as our Sages of blessed memory said (Yomah 22),
was removed from his kingdom and was killed together
with his three sons. In addition, the people of Nob, the city
of the priests, were killed; )srael was carried to exile by the
Philistines and the Temple of Shiloh was destroyed; andall
because he was jealous of David, who slew Goliath; the
Ruach Ha-Kodesh \eft him, and instead a Ruach of
confusion rested upon him.
And the son of David [the Messiah] will not arrive until
jealousy will be removed, as it is said (Isaiah 11:13):
“Ephraim shall not be jealous of Judah”. Even angels of
heaven fell from grace because of jealousy, as it is written
in the book Pirge Rabbi Eliezer (12-13): Samae”|, who was
greater than the Seraphim, who had six wings whereas he
had twelve, was uprooted from the holiness for his jealousy
of humans. The same goes for the giants Aza (Xt¥) and
Azael (9NtY), who were removed from the world for being
jealous of humanbeings. And the bonesof a jealous man
rot. Therefore, a man should rejoice in his portion, even if
his portion is small, for he is not better than Hillel the elder
(]ptn_ 99n), Rabbi Chanina Ben 2058 ‎)‫(חנינא בן דוסא‬
Rabbi Judah ‎‫ זפס‬181 )‫(יהודה בר אלעאי‬, Rabbi Elazar Ben
Pdat (N79 ‎‫ בן‬3ty9N) and others.
Coveting is the father of impurity, for it leads to hatred
and jealousy, to robbery, false oath and murder.It is the
last of the Ten Commandments, but it outweighs all of
them. For his eyes are neversatisfied with riches, as the
eye of the snake on whichit is said (Isaiah 65:25), “And
dust shall be the serpent’s food”, andit is written (Proverbs
28:22): “A miserly man hastens after wealth, and does not
know that want will come upon him”. Our Sages of blessed
memory said (Aboth 4:21): “Lust put a man out of the
world”; for it disturbs him and he cannotstudy the 7orah

or observe the Mitzvot. He denies the Divine Providence by
disbelieving that everything happens according to the
Providence of the Name, blessed be He, as our Sages of
blessed memory said (Sotah 48): “Whoeverhas a piece of
bread in his basket and says, ‘What shall I eat tomorrow?’,
belongs only to them whoarelittle in faith”, on whom it is
said (Zachariah 4:10), “Whoever has despised the day of
small things”, as the 7zadikim who lost their future
maintenance becauseof theirlittle faith.
There is no better charactertrait than trust in God, asit is
written (Psalms 2:12), “Blessed are all who take refuge in
Him”, for he believes that there is a capable God in the
world, a God that looks after His believers, as it is written
(Jeremiah 17:7): “Blessed is the man whotrusts in the
Lord, whosetrust is the Lord”. The bread of him thattrusts
God will never fail, as it is written (Psalms 55:23), “Cast
your burden on the Lord, and Hewill sustain you”, on
condition that he will trust God with all his heart and
without doubt. Moreover, he should study the 7orah and
observe the Mitzvot with all his heart and without any
shadow of doubt.
However, the worst character trait of them all is love of
pleasures, for gluttony leads to coveting, rubbery, false
oath, hatred and jealousy. The glutton resembles Esau, on
whomit is said (Genesis 25:30), “Feed me, I pray Thee”,
and (Proverbs 23:6) “And put a knife to your throat if you
are a man given to appetite”, for otherwise the glutton will
eat of a dead carcass, or of that which was torn, or of other
forbidden food. Moreover, it is written (Ecclesiastes 6:7),
“All the labor of man is for his mouth”, and (Proverbs
13:25) “But the belly of the wicked shall want”. It is also
written (Deuteronomy 32:15), “And Jeshurun waxedfat,
and kicked and he forsook God who made him”, for
gluttony leads a man to deny the Name, blessed be He, as
it is written (Proverbs 30:9): “Lest I be full, and denythee,
and say, ‘Who is the Lord?’”. A young boy who commits
all the offences is not being punished, whereas a stubborn
and rebellious son who eats a farfemar [weight] of meat
and drinks half a log of wine is being stoned. Our Sages of
blessed memory said (Taanith 11), “The wicked eat flesh
and drink wine”, andit is written that (Isaiah 22:14) “This
iniquity will not be forgiven youtill you die”. In addition,
Eliahu of blessed memory said to Rabbi Judah (Berakoth
29): “Drink not to excess and thou wilt not sin”.
Whereas the one who is content with little is called
Tzadik, as it written (Proverbs 13:25), “The righteous has
enough to satisfy his appetite”, and David said (Psalms
119:71): “It is good for me that I wasafflicted, that I might
learn Thy statutes”. Furthermore, it is written that Jacob
asked only for bread (Genesis 28:20), “And He will give
me bread to eat and clothing to wear”, and that (Genesis
49:14) “Issachar is a strong ass, crouching between the
sheepfolds, etc., so he bowed his shoulder to bear”. Our
Sages of blessed memory said (Aboth 6:4), “This is the
path of Zorah: A morsel with salt, thou shall eat”, and if
you follow that path you are blessed in this world and
happy in the world to come. And our Sages of blessed
memory said (Berakoth 63): “The words of Torah are
firmly held by one whokills himself for it’. And our Sages
of blessed memory said (Aboth 2:7): “More flesh, more
worms”. And our Sages of blessed memory said (Taanith
11:1-2), “A man should always behaveasif the Holy One
is inside his entrails”, as it is said (Hosea 11:9), “The Holy
One in your midst”. Moses, may he rest in peace, received
the 7orah only after he was tormented for forty days and
forty nights. Eliahu of blessed memory did not ascend to
heaven before he was tormented forty days and forty

nights. Rabbi Elazar, Rabbi Akiva and Rabbi Ishmael
ascended to the Pardes (0T19) and received their wisdom
only after they were tormented for many days. Solomon
was not considered as (1 Kings 5:11) “Wiser than all other
men” before he was tormented forty days and forty nights;
thus it was said that the letter Mem (’n) of the word Mishlei
05wn, Proverbs) is a large Mem.
In the book of splendor it is said that, when Rabbi
Shimon bar Yochaihad left the cave, Rabbi Pinchas went
to meet him. He saw that his Guf was full of scars and
sores, and therefore wept and said: “Woe, that I have seen
you so”. Rabbi Shimonreplied: “O how happyis mylot,
that you have seen me so”. In addition, in Parashat
Trumah (141) it is said: “The Ruach of impurity does not
dominate the bodies of the righteous that were not drawn
in this world after the pleasures and lust of that strong
Klipah, because they did not join withit at all in this world.
As the Guf of the wicked is drawn in this world after that
strong Alipah and after its pleasures, delights and
embellishments, thus is he defiled after his Nefesh leaves
him. That Auach of impurity cannot dominate the bodies
of the righteous that do not have any pleasure in this
world, except for the pleasure in performing a
commandment and the meals of Shabbat and Holy Days
and Festivals, because they have derived no pleasure from
it at all and have taken nothing fromit. It has our rule over
them. Happyis he whohasnot gained anypleasure from it
at all”. As it is said (Malachi 2:3), “And I spread dung upon
your faces”, and in Zana Devei Eliahu (WOR 927 RIN) it
is said that a man whois not righteous should pray that an
excessive amount of food and drink will not enter his
entrails.
The pursuing of honor and poweris one of the worse
character traits, for it leads to haughtiness, which is the
worst of them all. Thus a man who seeks honor and power,
a man whointimidates the community not for the public
good, will be removed from the world, he and his
descendants. Our Sages of blessed memory said that the
great and wise Jeroboam was removed from the world and
from the world to come, he and his descendant, because
he pursued power. And Saul, who wasas innocentof sin
as a child of one year, who was timid and who fled from
honor, in which he was finally caught, said (1 Samuel
15:30): “Honor me now before the elders of my people”.
He pursued powerandthus lost his kingdom, and he and
his three sons were killed, as I already mentioned during
the explanation of haughtiness.
Our Sages of blessed memory said that (Aboth 4:21)
“Jealousy, and lust, and ambition, put a man out of the
world”. And our Sages of blessed memory said, “Flee from
authority that shortens yourlife, for it leads your heart to
be lifted above your Lord”, as it is written (Deuteronomy
17:20): “That his heart may not be lifted up above his
brethren, and that he may not tum aside from the
commandment, either to the right hand orto the left, so
that he may continue long in his kingdom”. Moreover, our
Sages of blessed memory said (Yomah 86, Sanhedrin 7):
“One Rabbi used to say, ‘Before entering the Court, my
Nefesh is full of troubles when there is a death verdict’”.
Our Sages of blessed memory said (Proverbs 6:1): “If you
have given your pledge for a stranger”; Rabbi Huna
explains that an appointed leader of the community should
stand behind his words,asit is said in the Torah (Proverbs
6:2): “If you are snaredin the utterance of yourlips, caught
in the words of your mouth”. As for the one whofails to
fulfill his pledge, it is written (Proverbs 6:32), “He who
64 Shaarei Kedusha - Gates of Holiness
commits adultery has no sense; he who doesit destroys

himself”, and he will not receive any mercy in hell. The
Holy One, blessed be He, said, “I am holy, I am Chasid,
etc.”, and if you posses these character traits, accept
power, but if you do not, do not acceptit. King David, may
he rest in peace, said (Psalms 131:1): “O Lord, my heart is
not lifted up, my eyes are not raised too high; I do not
occupy myself with things too great and too marvelousfor
me. But I have calmed and quieted my Nefes/,like a child
quieted at its mother’s breast”.
Thus, flee from power to the end of the earth, as |
explained before andasit is said in the Book of Splendor
(Parashat Shlach Lecha 165): “Praised is he who lowers
himself in this world”. Who is greater than Moses, the
teacherofall Israel, who refused to do the will of the Holy
One,blessed be He, for seven days? He whosaid (Exodus
4:13), “Oh, my Lord, send, I pray, some other person”,
until (Exodus 4:14) “The anger of the Lord was kindled
against Moses”. The anger of God affected Moses and He
complied with his wish. However, at the end, Moses was
punished at the waters of Meribah (N2°1)) 9), andall his
merits could not save him, for whoever exercises dominion,
evenif it is for the good of the community as Mosesdid,is
doomedto be punished. For he pledgedforall their deeds,
as our Sages of blessed memory said regarding the verse
(Deuteronomy 1:13) “And I will appoint them as your
heads”. The more so, destitute such as we, who, heaven
forefend, might not resurrect.
One who talks about his deeds: You know what our
Sages of blessed memory said about the woman who was
punished in hell for saying to her friend: “Today I was
tormented, etc.”. Not only that he is not receiving a reward
but he is punished in hell, for he revealed that all his deeds
were not meantfor heaven’s sake, and that he is one of the
Pharisees (0D°W119) [a sect during the second Temple].
(Sotah 22b) The shikmi Pharisee, the nikpi Pharisee (the
Pharisee from love of God and the Pharisee from fear).
Moreover, our Sages of blessed memory said that a man
should worship Godsecretly and all his deeds should be
aimed for the sanctification of God’s name. For he who
occupies himself in the study of the 7orah for its own sake
and does not talk about his own merits will be rewarded
twice, for (Proverbs 25:2) “It is the glory of God to conceal
things”.
Thefifth Gate
The punishmentfor those who possess forbidden

charactertraits
Evil speaking: Our Sages of blessed memory said that
(Arakin 15) evil speaking is worse than idolatry, incest and
spilling of blood, which are the most severe offences. Our
Sages of blessed memory said that he who speaksevil of
his fellow denies the existence of God, as it is written
(Psalms 12:5): “Those who say, ‘With our tongue wewill
prevail, ourlips are with us; who is our master?’”.
Gossip kills three times and therefore weighsasspilling of
blood. He who gossips will not enter paradise, as it is
written (Psalm 15:1-3): “Who shall sojourn in Thy tent?
Who shall dwell on Thy holy hill? He who walks
blamelessly, and does whatis right, and speaks truth from
his heart; who does not slander with his tonque, and does
no evil to his friend, nor takes up a reproach against his
neighbor”. For example, Doeg the Edomite, the chief of
Saul’s herdsmen, the head of the Sanhedrin, lost his place

in the world to come and died young because of gossip;
furthermore, his gossip caused the death of the people of
Nob, the city of the priests, and the death of Saul, his sons
and his household.
He who shameshis friend, he who spreads an evil report
about his neighbor or he who elevates himself by
degrading his fellow, has no share in the world to come; he
descends to hell and never ascends, for these offences
weigh as the Mitzvah (Exodus 20:13) “You shall not kill”.
As our Sages of blessed memory said (Baba Mezi’a 58b),
Abaye asked Rabbi Dimi: “What do people most carefully
avoid in the West”? He replied, “Putting others to shame”.
Scornfulness is one of the four offences that reject the
Shechina. Our Sages of blessed memory said that (Abodah
Zarah 18) “He whoscoffs will fall into hell”. Furthermore,
they said that (Aboth 3:2) “Two that sit together without
words of Jorah are a session of scorners”, for it is said
(Psalms 1:1): “Blessed is the man who walks not in the
counselof the wicked, nor stands in the way of sinners, nor
sits in the seat of scoffers, but his delight is in the law of the
Lord”. Moreover, it is written in the Torah (Psalms 1:3):
“Heis like a tree planted by streamsof water, that yields its
fruit in its season, andits leaf does not wither.In all that he
does, he prospers. The wicked are not so, but are like chaff
which the wind drives away”. Our Sages of blessed
memory said that (Aboth 6:2) “Every day a voice goes
forth and says: ‘Woe to the creatures for contempt of
Torah, for whosoever does not occupy himself in Torah is
called blameworthy’”. In addition, our Sages of blessed
memory said (Sanhedrin 99), “Because he hath despised
the word of the Lord, and hath broken his commandment,
(Numbers 15:31) that Nefesh shall utterly be cut off”, and
Rabbi Nehemiah said that the Nefesh of whoever has the
time to study the 7orah but chooses not to shall be utterly
cut off. The Rabbi said that (Baba Bathrah 79)
“Whosoever departs from the words of the T7orah is
consumed byfire”, and that (Abodah Zarah 3) “He who
discontinues learning words of the 7orah and indulges in
idle gossip will be made to eat glowing coals of juniper”, as
it is said (Job 30:4): “They pick mallow and the leaves of
bushes”. And our Sages of blessed memory said that
(Aboth 3:4) “He, who turns aside his heart to idleness, is
guilty of death”, as it is said (Deuteronomy 4:9), “Only take
heed”, etc.”.
Our Sages of blessed memory said (Kiddushin 40), “A
person is first judged on how much time hespent studying
Torah”, as it is said (Proverbs 17:14): “The beginning of
strife is like letting out water”. It is said that (Joshua 1:8)
“You shall meditate on it day and night, that you may be
careful to do accordingto all that is written in it; for then
you shall make your way prosperous, and then you shall
have good success”. On the other handit is said regarding
every moment, hour or day that a man doesnotstudy, that
(Ecclesiastes 1:15) “What is lacking cannot be numbered”.
Moreover, our Sages of blessed memory said that (Pea 1:1)
he whostudies the 7orah enjoysits fruits in this world, and
the principal [part] remains for the world to come, etc. .
They said that the study of 7orah outweighsall, and that
he who studies 7orah is exempt from all the Mitzvot, for
studying 7orah outweighsall the Mitzvot
Eliahu of blessed memory said (Zuta 1): “Blessed be the
man who is as an oxto its yoke, and anass to its load, a
man whosits, reads, and studies the 7orah each day, for
the Ruach Ha-Kodesh (WT19N N11, divine inspiration) will
rest upon him. And if the idle is punished severely, the

more so he whois scornful”.
Idle talk leads to great offenses, for idle talk leads to evil
speaking, gossip, scornfulness and slandering.
OurSagesof blessed memory said (Yomah 19), “He who
engagesin idle talk transgresses a positive Mitzvah’, asit is
said (Deuteronomy 6:7): “And youshall talk of them when
you sit in your house, and when you walk by the way, and
when you lie down, and when yourise”. (Succah 28) “It
was said of Rabbi Johanan Ben Zakai: Neverin his life did
he talk of worldly affairs”. Moreover, our Sages of blessed
memory said that (Megilah 18) “A word is worth a Sela
(y90) [two Shekels], and silence two”. Our Sages of
blessed memory said (Aboth 1:7), “I have not found aught
good for a man but silence”, and it is said (Lamentations
3:28-29), “Let him sit alone in silence when Hehaslaid it
on him; let Him put his mouth in the dust, there may yet be
hope”, and (Proverbs 18:21) “Death and life are in the
power of the tongue”. In addition, our Sages of blessed
memory said that (Aboth 3:13) “A fence around wisdom is
silence”. And Solomonsaid (Ecclesiastes 5:1): “Be neither
rash with your mouth, norlet your heart be hasty to utter a
word before God, for God is in heaven and you upon
earth; therefore let your words be few”.
Our Sages of blessed memory asked (Chulin 89)
regarding the verse (Psalms 58:2) “Is righteousness indeed
silent?”, “What is the art of a person in this world that he
shall make himself like a mute”? Our Sages of blessed
memory said that (Hagiga 5) “A certain Rabbi used to
weep when he cameto the following verse cited,” (Amos
4:13) “For behold, he who forms the mountains, and
creates the wind, and declares to man what is His
thought”. Even an ordinary conversation between a man
and his wife is recorded in a man’s book, and at the hour
of his death, these records are being read before him.
Our Sages of blessed memory said that silence leads to
humbleness, and humbleness is the most important
character trait for the fear of heaven. Thus, a man should
keep his lips sealed as two millstones that lay one on top
on the other, when he does not study the 7orah, for the
righteousness of a man andall his merits are not sufficient
to balance the things that he might utter from his lips.
Blessed be the man whoacts like a mute, deaf, lame and
blind, for by doing so he will refrain from sin and thus he
will save his organs from the punishmentof hell. As David
said (Psalms 38:14), “I am like a deaf man, I do not hear,
like a dumb man whodoesnot open his mouth”.
In the book of Splendor it is written that (Parashat
Beshalach) “Each and every breath from which a voice
ascends above, and all the works that a person is occupied
with that are not in the service of the Holy One, blessed be
He, becomea breath that goes andflies about the world”.
And whenhis Nefesh departs, that breath rolls him through
the world like a stone in a sling, as is written (1 Samuel
25:29): “And the Nefashot of your enemies, them shall He
sling out, as out of the hollow of a sling”. It is also said
(Parashat Chukat): “Esther put on Ma/chut, meansthat she
was clothed in the supernal Holy Ma/chut thus, we were
taught that whoever guardshis lips and tongue is worthy of
clothing himself with the Ruach Ha-Kodesh”.
He whogazes at a naked body (Berakoth 61), “Even if he
can vie in Jorah and good deeds with Mosesourteacher,
he shall not escape the punishmentofhell”, for gazing at a
naked body might lead to sin. For it excites Yetzer Ha-Ra
and leads to severe pollution, as will be explained in the
sixth gate.
He who puts the crown of the 7orah to profane use is

removed from the world and endangers his Nefesh, as the
story of Rabbi Tarfon teaches us (Nedarim 62): “Although
they were about to throw him into the river, he refrained
from making a profane use of the crown of the 7orah’. As
our Sages of blessed memory said (Aboth 4:5), “Make
them not a crown, to glory in them, nor an ax, to live by
them”, for he who makesa profane use of the crown of the
Torah will be removed from the world for he deserveshell.
Lie: He wholies denies the God of Israel (God oftruth)
and worships the Godof the lie. Moreover, the Shechinais
not revealed before he wholies, as it is written (Psalms
101:7): “No man who practices deceit shall dwell in My
house; no man who utters lies shall continue in My
presence”. He who lies is actually separated from the
community of Israel, as it is written (Zephaniah 3:13):
“Those whoareleft in Israel; they shall do no wrong and
utter no lies, nor shall there be found in their mouth a
deceitful tongue”. The years of he who lies will be
shortened while the life of he who speaksthe truth will be
lengthened, asit is told in Masechet Sanhedrin (Sanhedrin
97): “Raba said: ‘I used to think at first that there is no truth
in the world’. Whereupon one of the Rabbis, by name of
Rabbi Tabyomi, who, even if he were given all the
treasures of the world, would notlie, told me that he once
cameto a place called Kushta, in which no one evertold
lies, and where no manever died before his time. Now, he
married one of their women, by whom he hadtwosons.
Oneday his wife was sitting and washing her hair, when a
neighbor came and knocked at the door. Thinking to
himself that it would not be etiquette to tell her that his wife
was washing herself, he called out, ‘She is not here’. As a
punishmentfor this his two sons died. Then people of that
town came to him and questioned him, ‘Whatis the cause
of this’? Thus he related to them what had happened. ‘We

pray thee’, they answered, ‘quit this town, and do not
incite Death against us’”. Andit is written (Jeremiah 9:4-8):
“They have taught their tongue to speaklies, etc. . Shall |
not punish them for these things? Says the Lord; and shallI
not avenge myself on a nation such asthis?”. Furthermore,
the spies and the Generation of the Wilderness were
punished for being false witnesses. And our Sages of
blessed memory said that (Sanhedrin 92) “Whoever
dissembles in his speech is as though he had engaged in
idolatry”. It is also written that (Proverbs 6:16-19) “There
are six things that the Lord hates, seven that are an
abomination to him: haughty eyes, a lying tongue, and
hands that shed innocent blood, a heart that devises
wicked plans, feet that make haste to run to evil, a false
witness who breathes out lies, and a man whosowsdiscord
amongbrothers”. In addition, it is written (Jeremiah 9:4-8),
“No one speaksthetruth, etc. . Shall I not punish them for
these things?”, and (Psalms 34:13-14) “What manis there
whodesireslife, etc. . Keep your tongue from evil”. Gehazi
was removed from the world for lying in the name of
Elisha, Amnon deceived Tamar and therefore was killed,
and the Auach of Navot left him for telling lies (Shabbat
149), as it is said (1 Kings 22:20), “Who will entice Ahab,
etc.”, go forth and do so. Rabbi Hunasaid that Israel went
into exile for transgressing the verse (Exodus 23:7) “Keep
far from a false charge”. In addition, our Sages of blessed
memory said that (Shabbat 119) “Jerusalem was destroyed
only because men of faith ceased therein”, as it is said
(Jeremiah 5:1): “Run to and fro through the streets of
Jerusalem, etc.”. And in the book of Splendorit is written
that (Mishpatim 13) “A judge that does not render a
truthful verdict is equivalent to having given dominion of
the world to Samae”! (2”NND)”. And you should know that
the First and Second Temples were destroyed because the

(Daniel 8:12) “Truth was cast down to the ground”. Our
Sages of blessed memory said that (Aboth 1:18) “The
world stands on three things: on Judgment, and on Truth,
and on Peace”. In Psalms it is written (Psalms 15:1-2),
“Whoshall sojourn in Thy tent? Whoshall dwell on Thy
holy hill? He who walks blamelessly, and does what is
right, and speaks truth from his heart”, but one should
rememberthat the truth of the heart should be translated
into deeds. As our Sages of blessed memory said (Maccoth
24), “Speak the truth as Rabbi Saphra”, and asit is written
(Malachi 2:6-7): “True instruction wasin his mouth, and no
wrong was found on his lips. He walked with me in peace
and uprightness, and he turned manyfrom iniquity. For the
lips of a priest should guard knowledge, and men should
seek instruction from his mouth, for he is the messenger of
the Lord of hosts”.
Flattery is one of the four offences that reject the
Shechina, for he whoflatters the wicked slights God, asit is
written (Proverbs 24:24): “He who says to the wicked,
‘You are innocent’, will be cursed by peoples, abhorred by
nations”. Even he whoflatters an innocent fellow will be
cursed, for he acts as if he fears a man and trusts in man,
as it is written (Jeremiah 17:5), “Cursed is the man who
trusts in man”, and (Job 13:16) “A hypocrite shall not
come before Him”.
Our Sages of blessed memory said (Sanhedrin 19):
“When King Jannai was prosecuted, the Sanhedrin
flattered him and did not force him to stand up during the
trial; as a punishment the angel Gabriel came and smote
them to the ground, and they died”. The same happened
when King Agrippa was flattered (Sotah 41): “At that
momentthat the enemies of Israel flattered Agrippa, they
made themselves liable to extermination”. In addition, our
Sages of blessed memory said that (Pesahim 113) “The
Lord hates the following three: The one who speaks with
his mouth and thinks otherwise in his heart”. They said that
(Sotah 41) “Every man in whomis flattery will fall into
hell”, as it is said (Isaiah 5:20-25): “Woe unto them that
call evil good, etc. . Therefore, as the tongue offire devours
the stubble, etc.”. Our Sages of blessed memory addedthat
(Sotah 42) “Any community in which is flattery is as
repulsive as a menstruate woman”, as it is said (Job
15:34): “For the congregation of hypocrites shall be
desolate”. Our Sages of blessed memory said (Yomah 72)
“That a scholar whoseinside is not like his outside is called
corrupt”. They addedthat (Sotah 41) “Every man in whom
there is flattery brings anger upon the world”, asit is said
(Job 36:13): “But the hypocrites in heart heap up wrath”.
Not only that, but their prayer remains unheard.
Furthermore, our Sages of blessed memory said that
(Sotah 41) “Every man in whom is flattery, even the
embryos in their mothers’ wombs, are cursed”. They said
that (Sotah 41) “Every man in whom there is flattery will
fall into the hands of his enemies”, as it is said (Isaiah
10:6): “I will send him against a hypocritical nation”.
The sin of flattery weighs as idolatry, incest and murder.
Idolatry (Isaiah 32:6): “To practice hypocrisy and to utter
error against the Lord”; incest (Jeremiah 3:1): “They say,if
a man puts away his wife, etc. . Would not that land be
utterly polluted (9]NN ‎‫ ;"?(חנוף‬murder (Psalms 106:38):
“And the land was polluted ‎)‫ הווש (תחנף‬blood”. He who
flatters is condemned for eternal hell, as it is said (Isaiah
33:14): “The sinners in Zion are afraid; fearfulness hath
surprised the hypocrites. Who among usshall dwell with
the devouring fire? Who among us shall dwell with
everlasting burnings?”. Our Sages of blessed memory

explained that (Sanhedrin 101) “Jeroboam merited
sovereignty, because he reproved Solomon”.
The sin of deceit is a combination of two offences:
falsehood and flattery on one hand and theft and
deception on the other. The deceiver slights the Name,
blessed be He, by thinking that the Holy One, blessed be
He, cannot see his deceit. It is written (Leviticus 25:17),
“You shall not wrong one another, but you shall fear your
God”, (Leviticus 19:15) “You shall do no injustice in
judgment”, and (Shabbat 31) “When manis led in for
Judgmentheis asked, ‘Did you dealfaithfully?’”.
Deceit is one of the four offences that reject the Shechina,
as it is said (Psalms 101:7): “No man whopractices deceit
shall dwell in My house”. Our Sages of blessed memory
taught that (Shabbat 119) “Jerusalem was destroyed only
because men of faith ceased therein”, as I already
mentioned. Furthermore it is written (Psalms 15:1-2):
“Whoshall sojourn in Thy tent? Who shall dwell on Thy
holy hill? He who walks blamelessly, and does what is
right, and speaks truth from his heart”. And our Sages of
blessed memory taught that (Proverbs 28:20) “A faithful
man will abound with blessings”, for God will provide for
him who deals faithfully, and more than that, for he shall
be called 7zadik, as it is said (Habakkuk 2:4): “And the
righteous shall live by his faith”. And our Sages of blessed
memory said that (Maccoth 24) “There are 613 Mitevot,
and Habakkuk was the one who reduced them to one by
saying, (Habakkuk 2:4) “And the righteousshall live by his
faith”.
The sixth Gate
The punishmentfor those who transgress the

negative Mitzvot
Profaning God is the most severe transgression, as our
Sages of blessed memory said (Yomah 86; Leviticus
16:30): “From all your sins before the Lord shall ye be
clean”. But he who has on his conscience the defamation
of God, neither penitence can suspend, nor the Day of
Atonement atone for, nor do sufferings wipe out. But all
the three only suspend, and death wipes out,asit is written
(Isaiah 22:14): “Surely this iniquity will not be forgiven you
till you die”.
Niddah |the laws regarding menstruation] is a sin, which
deserves the Aaret ‎)‫כרת‬, divine punishment by premature
death). However, it is said in the book of Splendor that
(Parashat Shemot 3) “There are three kinds of people who
reject the Shechina away from the world and prevent the
dwelling of the Holy One, Blessed be He, from inhabiting
this world, and then people cry out in prayer and their
voices are not heard. They are: One who lies with a
menstruating woman, for there is no stronger impurity in
the world like the impurity of the menstruation”.
It is knownthat the Mitzvah of Shabbat outweighsall the
Mitzvot of the Torah. During Shabbat even the wicked can
rest, for the fire of hell is extinguished in this day, whilst the
fire that burns those who desecrated the Shabbatis never
extinguished. And our Sages of blessed memory said
(Shabbat 118): “If Israel were to keep two Shabbab
according to the laws thereof, they would be redeemed
immediately”. Moreover, our Sages of blessed memory
taught that (Shabbat 118) “He who observes the Shabbat
according to its laws, even if he practices idolatry like

Enosh, is forgiven”, for it is said (Isaiah 56:2): “Blessed is
the man (Enosh, W128) who doesthis, and the son of man
whoholdsit fast, who keeps the Shabbat, not profaningit,
and keeps his hand from doing anyevil”. In addition,it is
written that (Isaiah 58:13-14) “If you turn back your foot
from the Shabbat, from doing your pleasure on my holy
day, and call the Shabbat delight and the holy day of the
Lord honorable; if you honorit, not going your own ways,
or seeking your ownpleasure,ortalking idly; then you shall
take delight in the Lord, and | will make you ride upon the
heights of the earth; I will feed you with the heritage of
Jacob yourfather, for the mouth of the Lord has spoken”.
It is known that Fat and Blood (Leviticus 3:17 — “It shall
be a perpetual statute throughout your generations,in all
your dwelling places, that you eat neither fat nor blood”)
deserve the penalty of death, for they make the Nefesh
abominable.
He who uses the Holy Names: Our Sages of blessed
memory said that he who (Aboth 1:3) uses the Holy
Names (D’ishtamesh b’taga chalaf ‎‫(דאשתמש בתגא חלף‬
for mundane purposes will have no part in the world to
come, heorhis sons.
He who humiliates a devoted scholar will have no part in
the world to come, and he will not have a part in the
resurrection of the dead.
Wasting seed (09029 1/7) outweighs murder, for he who
wastes seed murders an infinite number of descendants.
Therefore it is written in the book of Splendor (Parashat
Vayechi) that all the iniquities can be pardoned except the
wasting of seed. Moreover, a young boyis pardonedforall
the offences except for this offence, as Er and Onan who
Shaaref Kedusha — Gates of Holiness 77
were seven years old and were killed by God although they
were not yet obliged to perform the Mitzvot The same goes
for Noah’s Generation, as it is written (Genesis 6:12), “For
all flesh had corrupted their way uponthe earth”, and God
blotted out man, beast, birds of the air and creeping things,
even three handbreadths of the earth was blotted out. The
Deluge wasa single event; it never happened before andit
will never happen again, and more than that for they were
commandedonly the observance of seven Mitzvot
Forbidden food: It is known that forbidden food makes
the Nefesh abominable, as it written (Leviticus 20:25):
“You shall not make yourselves ‎)‫נפשותיכם‬, ‫צטסע‬
Nefeshof abominable”. Moreover, he who refrains from
forbidden food is called Aadush (WIT), as it is written
(Leviticus 11:43-45): “You shall not make yourselves
‎)‫נפשותיכם‬, your Nefeshof abominable... Consecrate
yourselves... For Iam the Lord who brought you up out of
the land of Egypt... You shall therefore be holy, for I am
holy”. And you should know that Kedusha (NWITP,
Holiness) leads to Ruach Ha-Kodesh (WT1IPN NN, divine
inspiration).
An oath, whether a false oath or perjury: Our Sages of
blessed memory said that (Shabuoth 39) “The whole world
was trembling when the Holy One, blessed be He, spoke
on the MountSinai: ‘Thou shall not bear the name of the
Lord thy God falsely’”. It is also said (Job 9:6), “Who
shakes the earth out of its place, and its pillars tremble”,
and the deep whishesto rise up and to cover the world etc.
. Our Sages of blessed memory added that (Shabuoth 39)
“A false oath will not be forgiven; and while for all the
transgressions only the sinner himself is punished, in the
case of oath the punishment extendsalso to the family of
the sinner”, even if the oath was not a false one. Our Sages
of blessed memory said that the sixty thousands towns that

King Jannai had on the King’s Mountain were destroyed
because of an oath, and they would have been destroyed
even if the oaths werefulfilled. It was said that (Kethuboth
77) when Rabbi Joshua Ben Levi arrived in heaven the
Holy One, blessed be He, said, “If he ever had an oath of
his annulled he must return; butif not, he need not return”;
and it was found that not only that his oath was never
annulled but that he never took an oath.
The Seventh Gate
Ofthe observance ofpositive Mitzvot and of

good conduct
7‫(ציצית)שול‬: You know by now that the Mitzvah of‫‏‬
7zitzit weighs as the entire 7orah, for the numerical value‫‏‬
of 7zitzit is 600, as the numerical value of the letters 1’N,‫‏‬
and together with the 13 joints (N171N 4”) we reach 613‫‏‬
(Q’”7N), which is the total number of the Mitzvot‫‏‬
Furthermore, it is written that (Numbers 15:39) “It shall be‫‏‬
to you a tassel to look upon and rememberall the‫‏‬
commandments of the Lord”.‫‏‬
Phylacteries: He who does not observe the Mitzvah of
phylacteries is called a head that was never crowned with
phylacteries, and he will not have a part in the resurrection
of the dead. But he who observes the Mitzvah of
phylacteries casts fear in all the destructive spirits and in all
the nations, as it is said (Deuteronomy 28:10), “Andall the
peoples of the earth shall see...”, and it has been taught by
Rabbi Eliezer the Great (Berakoth 6a) that this verse refers
to the phylacteries of the head, on whichit is said that
(Berakoth 17a) “The righteoussit with their crowns on their

heads”.
The prayer Shma Israel By now, you learned that the
prayer Shma Israelis a declaration of the unity of God, and
that this prayer is the root of all the Mtzvot. The prayeris
comprised of 248 words, and by readingit, the 248 organs
of the Nefesh are amended. In addition, our Sages of
blessed memory said that he who reads twice a day the
prayer Shma Israel is like he who observes the entire
Mitzvot of the Torah asit is said (Joshua 1:8): “You shall
meditate on it day and night”.
Prayer: Our Sages of blessed memory said that a prayeris
one of (Berakoth 6b) “The things of supreme importance”,
for it is more important thanall the sacrifices, as it is said
(Isaiah 1:11), “What to Me is the multitude of your
sacrifices?”, and (Isaiah 1:15) “Even though you make
many prayers”; and assacrifices atone the transgression of
man so does prayer. In addition,it is written in the book of
Splendor that a (Parashat Vayakhel 201-202) “Prayer is
more precious than anyritual and any sacrifice”.
Acquit sinners: Our Sages of blessed memory explained
that Elkanah merited his son Samuel, who outweighs
Moses and Aaron, because he used to go on a pilgrimage,
taking with him many people and acquitting them. His son
Samuel used to do the same thing, as it is written (1
Samuel 7:16-17): “And he went on a circuit year by year to
Bethel, Gilgal and Mizpah; and he judgedIsraelin all these
places. Then he would come back to Ramah, for his home
was there”. And Abraham merited his virtues because he
made over the Nefashot of the wicked, as it is written
(Genesis 12:5), “The persons (Nefashof that they had
gotten in Haran”, andit is written that (Genesis 18:18-19)
“Abraham shall become a great and mighty nation, andall
the nations of the earth shall bless themselves by him? No,

for | have chosen him, that he may charge his children and
his household after him to keep the way of the Lord by
doing righteousness and justice; so that the Lord may bring
to Abraham what He has promised him”. And all the
leaders of the generations are acquitted or punished forthis
reason.
In the book of Splendor (Parashat Trumah 128)it is said
that “In the same way the righteous one must pursue the
wicked person and purchasehim fora full price, in order to
remove from him that filth, subdue the Other Side and
build him, for it is considered as though he created him.
This is a praise with which the glory of the Holy One,
blessed be He, will be elevated, more than with any other
praise, and this elevation is quite in excess! What is the
reason? Because he caused the Other Side to be subdued
and to elevate the honor of the Holy One, blessed be He,
as it is written about Aaron (Malachi 2:6): “And turned
many away from iniquity”, and also (Malachi 2:5) “My
covenant was with him”. Come and see: Everyone who
holds the handof the wicked person and endeavors to help
him leave the path of evil is elevated in three elevations, to
which another person cannot rise. He causes the
subjugation of the Other Side, he causes the Holy One,
blessed be He, to be elevated in His honor and he causes
the world to be preserved both above and below. About
this personit is written: “My covenant was with him forlife
and peace”, and he merits to see the children of his
children, and gains merit in this world and in the World to
Come. All the accusers will not be able to judge him in this
world and in the World to Come. He enters through the
twelve gates that are in the firmament, and there is nothing
to prevent him. It is written (Psalms 112:2-4): “His seed
shall be mighty upon earth; the generation of the upright
shall be blessed. Wealth and riches shall be in his house,
and his righteousness endures forever. Light rises in the
darkness for the upright: He is gracious and full of
compassion, and just...”. The King then blesses the image
of that righteous one with all the blessings that He blessed
Abraham when he made over the Nefashot of the wicked,
as in the secret of the verse (Genesis 12:5): “The persons
(Nefashof that they had gotten in Haran”. The Holy One,
blessed be He, gestures to four camps of supernal angels,
who take that image and go with it. He enters seventy
concealed worlds that no other person except him merited,
because these worlds are concealed and are only for those
who madeoverthe Nefashotof the wicked. If people knew
how much benefit and merit they would acquire when they
merit them with repentance, they would go after them and
pursue them as one whopursueslife”.
Honest negotiation: The importance of honest negotiation
was already explained in the Fifth Gate [Deceit], and you
already learned that (Shabbat 31) “When manis led in for
Judgmentheis asked, ‘Did you deal faithfully?’”.
Righteousness: The importance of righteousness was
explained byIsaiah; (Isaiah 58:7-9) “Is it not to share your
bread with the hungry...” Then you shall call, and the Lord
will answer; you shall cry, and Hewill say, “Here I am”. In
addition, it is written (Deuteronomy 15:10): “Because of
this the Lord your Godwill bless you in all your work and
in all that you undertake”. And it is written (Proverbs
21:14), “A gift in secret averts anger”, and (Proverbs 10:2)
“Righteousness delivers from death”. Furthermoreit is said
that (Psalms 112:3) “His righteousness endures for ever”,
for no transgression can annul righteousness. Moreover,
righteousness gives life, as the following incident of
Benjamin the Righteous demonstrates (Baba Bathra 11a).
[One day, in a year of shortage a woman came to

Benjamin the Righteous who was a supervisor of the
charity fund, and said to him, ‘Sir, help me.’ He replied, ‘I
swear, there is not a penny in the charity fund.’ She said,
‘Sir, if you do not assist me, a woman and her seven
children will die. He accordingly assisted her out of his own
pocket. Sometime afterwards, he becameseverely ill. The
angels addressed the Holy One, blessed be He, saying:
‘Sovereign of the Universe, You have said that he who
preserves one Nefesh ofIsrael is considered as if he had
preserved the whole world; shall then Benjamin the
Righteous who has preserved a woman and her seven
children die at such an early age?’. Straightway his
sentence was torn up. It has been taught that twenty-two
years were addedto hislife.]
The honor of Shabbat It is known that Shabbat
outweighsthe entire 7orah, as was already explained at the
beginning of this gate. It is written (Isaiah 58:13-14): “If
you turn back your foot from the Shabbat... and call the
Shabbat a delight... I will make you ride upon the heights
of the earth; I will feed you with the heritage of Jacob your
father”. As we learn from the story of (Shabbat 119)
“Joseph who honors the Shabbas&”, who took possession
ofall the property ofa rich gentile.
And from the story (Shabbat 119) of the man who used
to eat on golden table; the table was brought before him
carried by sixteen men; sixteen silver chains were fixed in
it, and plates, goblets, pitchers and flasks were set thereon;
and upon it were all kinds of food, dainties and spices. |
asked him, ‘My son! Whereby have you merited this?’ ‘I
wasa butcher,’ he replied, ‘and of every fine beast I used
to say, this shall be for the Shabbaf”.
Our Sages of blessed memory said that (Shabbat 119) the
wealthy people in other countries merit their wealth
because they honor the Shabbat.
Male circumcision: If he who acquits the sinners receives
an infinite reward, all the more he who circumcises his son
and brings him underthe wings of the Shechina.
Charity, visiting the sick, bringing peace and hospitality
reward man in this world and in the world to come.
Furthermore, the Holy One, blessed be He, said that he
whostudies the 7orah and gives Charity redeems Him and
His sons from their exile among the nations. These are the
character traits of Abraham, asit is written (Micah 7:20):
“Thou wilt show faithfulness to Jacob and steadfast love to
Abraham”. In addition, it is written that (Proverbs 21:21)
“He who pursues righteousness and kindnesswill find life
and honor”, as we learn from the following story of Abayi
(Rosh Hashanah 18): Abayi and his master Rabba Ben
Nachmani were both descendants of the house of Eli, but
Abayi, who both studied the 7orah and performed acts of
benevolence, lived twenty years more than his master.
Furthermore, these good conducts save from the judgment
of hell and from the punishmentafter death, as was already
explained in the Second Gate.
Studying the 7orah. The importanceof setting times for
Torah study was already explained in the Fifth Gate
(Scornfulness). It was found that studying 7orah outweighs
all the Mitzzvot and that (Kiddushin 40b) “A person isfirst
judged on how muchtime he spent studying 7orah’, as it
is said (Proverbs 17:14): “The beginning of strife is like
letting out water”.
And these are the good conducts.

Reciting the prayer Shma on the bed: You knowthat our

Sages of blessed memory said that he who says Shma on
the bed kills a few thousands destructive spirits; especially
when the Nefesh ascends,asit is written (Psalms 149:5-6):
“Let the faithful exult in glory; let them sing for joy on their
couches. Let the high praises of God bein their throats...”.
He who wakes after midnight and laments the destruction
is considered as one of the Zion Mourners on whomit is
said (Isaiah 66:10): “Rejoice with Jerusalem, and be glad
for her, all you who love her; rejoice with herin joy, all you
who mourn over her”. For also the Holy One, blessed be
He, laments at this hour and roars like a lion. Moreover,
our Sages of blessed memory said that (Rambam Talmud
Torah 3:13) “The song of 7073is only heard at night”,
and that (Abodah Zarah 3b) “To him whois engaged in
the study of the 7orah by night, the Holy One extends a
thread of grace by day”. Our Sages of blessed memory
taught that (Tamid 32) “The SAechina helps he who is
engaged in the study of the 7orah by night”, and it is
written (Lamentations 2:19): “Arise, cry out in the night”.
King David, may herest in peace, meritedlife in this world
and in the world to come only because he praised the Lord
after midnight, as it is written (Psalms 119:62): “At
midnight I rise to praise Thee”. The importance of this
Mitzvah is thoroughly explained in the Book of Splendor,
especially in Parashat Shmot, where it is emphasized that
he who observes this Mitzvah gains a Ruach Ha-Kodesh
(WTIPN N11, divine inspiration).
The eighth Gate

It is called the gate ofrepentance, andiitis
divided into three parts
Thefirst part deals with positive Mitzvot.
The most severe offenses are the transgressions of the
following positive Mitzvot Pesach offering and self-
circumcision, on which the punishment is Aaret. Karet is
also the punishment of he who eats or works on the Day of
Atonement. Moreover, he who works on Shabbatis stoned
to death. More important is the positive Mitzvah “Befertile
and increase”, for even Hezekiah who studied the 7orah
and observed the Mitzvot died before his time andlost his
place in the world to come for transgressing this Mitzvah.
Another important positive Mitzvah is to wear phylacteries,
for he who never wore phylacteries will not be resurrected
on Resurrection Day and he is considered as one of the
infidel Jews. Furthermore, he who breaks the alliance and
he who deny the existence of God will lose their place in
the world to come, for these are the most important
positive Mitzvot.
On the other hand, he who observes the following
positive Mitzvot receives his reward in this world and in the
world to come: honor your father and your mother, give
charity to the poor andto therich, celebrate in joy with the
groom and bride, pay a visit to the sick, bury the dead,
console the Mourmers, dress the naked and show
hospitality to the poor. Say your prayer with devotion,
make peace betweenfriends, justify your fellow man. And
the study of the 7orah outweighs them all including waking
up early to the synagogue andraising a son unto learning.
The second part deals with the punishment for the bad
charactertraits and the punishmentfor the transgression of
the negative Mitzvot.
The worst charactertraits are two: anger and haughtiness.
An angry man is considered as an idolater that actually
(Job 18:4) kills himself [his NMefesh] in his anger, for his
Nefesh is uprooted and replaced by a bad Nefesh.
Haughtiness and vulgarity are considered as idolatry, as
Asherah and as abomination. Moreover, the haughty is
considered as one who denies the existence of God; it is as
if he had brokenall the laws of sexual morality and as a
result, he will not rise from the dust during Resurrection
Day.
The two bad charactertraits and the transgression ofall
the positive Mitzvot, except those that were mentioned in
the first part, are called slight offences. While the positive
Mitzvot, which were mentionedin thefirst part, and all the
negative Mitzvot are called severe offences. The offences
are divided into several levels of severity. The first level
includes the offences that are punished by Aaret death by
the hand of God and death bycourt. Into this group enters
the negative Mitzvah “You shall not take the name of the
Lord your God in vain”, and though the transgression of
this Mitzvah is not punished by Aaret, it is more severe than
all the other transgression for the offender, his family and
the entire world; even those who cannotprotest are being
punished for this offence. And whatis called defamation of
God? (Yomah 86) “Says Rabbi: Forinstance, if I take meat
from the butcher, and do not immediately pay, I profane
God. Says Abayi: This is whenit is the custom to pay cash,
but not whereit is the usage to pay later. Rabbi Johanan
says: For instance, when | should walk four ells without
Torah in my mind, I profane God. Rabbi Janai’s disciples
have said: When a man’s companions are ashamedofhis
reputation, it profanes God. And Abayi says, as we have
learned in the following verse: It is written (Deuteronomy
6:5), ‘Thou shall love the Lord thy God’. That means,
God’s nameshould be loved through thee; thatis to say, a
man must read and study the 7orah, and attend on
scholars, and his dealings with the world should be mild”,
for if his dealing with the world is not mild then he profanes
God.
If the transgressor of these Mitzvot does not repent his
misdeeds before his death, he is condemned to hell;
however,hestill can ascend and reach the world to come.
The secondlevel is comprised of the sins committed by
the infidel Jews whotransgressed the negative Mitzvotthat
are related to the human Guf he whois a head that never
wore phylacteries or he who was indolent to wear them
although he had the time to do so or he who did not wear
them out of spite, will die and never be resurrected. The
transgressorwill be in hell the twelfth month and afterwards
his Gufwill perish and his Neshamah will be burned andits
ashes will be spread under the feet of the 7zadikim in the
world to come.
The third level is comprised of sins that whoever commits
loses his part in the world to come; and even when hell
ceases to exist, he will continue to suffer. This punishment
is the fate of any sinner who did not repent his misdeeds
before his death, even if he studied 7orah and performed
good deeds, as Doeg the Edomite, the chief herdsmen.
And they are the heretic who learned from those who
speakill of the 7orah, he who converted, even if he always
observed all the Mitzvot he who transgressed a Mitzvah
only out of spite; he who throws off the yoke and denies
the existence of God; he who recognizes that the 7orah

was given by God but does not observe it; and he who
declares that the 7orah was not given by God, even if he
only said one sentence in which the existence of God was
denied or if he just made an analogy that suggested the
Torah was not given by God; he who declares that the
resurrection of the dead is not mentioned in the Torah,
even if he believes in the 7orah and in the resurrection of
the dead; he who interprets the 7orah improperly, as
Manasseh who criticized and questioned the deeds of
Moses, Timna the sister of Lotan and others; he who
transgresses defiantly the laws of the 7orah as Jehoiakim;
he who breaks the covenant of circumcision; he who do
not circumcise himself out of spite, and he who pulls his
foreskin in order to look like the Gentiles; he who sins and
causes the multitude to sin, even the lightest sin, as
Jeroboam; the agnostic and he who puts a scholar to
shamein his presence; a student whotells his Rabbi, “this
thing is forbidden and this thing is permitted”, instead of
asking him; a student who mocks his Rabbi and does not
believe his words when the later teaches something that
seems as an exaggeration; he who humiliates his friend
before a scholar; he who puts a scholar to shame behind
his back, as those who say with scorn, “These are
Rabbis?”, or those who ask, “Of what use are the Rabbis to
us? They read for themselves and teach themselves”, or
“Of what use are the Rabbis to us? They have never
permitted us the raven, nor forbidden us the dove”, or a
student who use his Rabbi’s name instead of calling him
“my teacher and Rabbi”; those who betray others to the
authorities, whether those whobetray a son ofIsrael to the
gentiles or those who betray the property of others; a
leader of a community whoterrorize his public for his own
benefits and not for the sanctification of God’s Name; he
who despises the festivals and he who despises the work
during the intermediate days of the festivals; he who puts
his fellow to shame publicly; he who elevates himself by
degrading his fellow; he who reads the irreligious books
such as the book of Ben Sira, the books of Ben Laana and
the books of the heretics [Christians], which are considered
as idle booksthat attract the heart of man and cause him to
neglect the study of the 7orah. However, one can read the
books of Meiram and other such books, which are read as
a letter, as it was written in the Jerusalem 7a/mud
(Sanhedrin 10:1), “Also one who whispers over a wound,
reads one verse and expectorates in doing so and says
(Exodus 15:26), ‘I will put none of the diseases upon you
which I put upon the Egyptians’”, for it reminds us of the
disease, of the remedy and of God, or (Leviticus 1:1) “The
Lord called Moses, and spoke to him from the tent of
meeting, saying...”. He who pronounces the Namein its
full spelling, as it is explained in the Jerusalem 7a/mud,
“He who doesnot use the epithet of God”, asit is written
(Exodus 3:15), “This is My Namefor ever, and thus I am to
be remembered throughout all generations”, especially in
the company of other people,asit is stated in the 7a/mud
he who despises the words of God and he who recites the
words of the 7orah in a filthy place; he who reads the
Torah but does not study the Mishnah, which is the
interpretation of the 7orah, he whostudies the 7orah but
does not teach it, except for the secrets of the 7orah, on
which it was written (Proverbs 27:26), “The lambs will
provide your clothing”, which only the Chasidim of the
Generation are worthy of; he who can spare the time to
learn the 7orah but refrains from doingso, for he prefers to
spend his time in mundane affairs; he who gossips and
passes rumors, even if his gossip is not made to shame
others, and evenif his gossip is true, as in the case of Doeg
and David; he whoslanders his fellow and speaksevil of

his friend, even if his words are true; he who slanders
falsely his fellow and speaksevil of his friend; and whoever
commits one of the three — gossip, slander or calumny - is
considered as a heretic, for these three weigh as the three
most sever offences of the Zorah, idolatry, incest and
murder. The usurer who doesnot return the interest will
not be resurrected during the resurrection of the dead; he
who desecrates the Sabbath will inherit hell for many
generations; he whointentionally does notset offspring will
die by the punishment of Aaret and will not live in the
world to come.
Three sinners descendto hell and never ascend again: he
whohas sexual intercourse with a married woman; he who
intentionally slanders his fellow in order to humiliate him,
and he whoactually puts his fellow to shame. And while
the first two sinners have a place in the world to come the
third has no shareinit.
The punishmentfor four offences is carried out in this
world and in the world to come: idolatry, incest, murder,
and calumny, which outweighsall three of them. Thus, he
who committed this offence loses his share in the world to
come.
Spilling one’s semenin vain is the worst transgression, for
he who wastes his seed shedsthe blood of his descendants
to eternity. And while one can atone for all other sins,
spilling one’s semen is the only sin for which one cannot
atone, as it is written in the Book of Splendor (Parashat
Vayechi 192).
In someaspects, the sins that affect the relation of man to
his fellowman are lesser transgressions than the sins that
affect the relation of man to God, whereasin other aspects
they are worst, for as long as the wronged fellowmanis not
righted the sin is not atoned, whetherit wasa lie or fraud.
The second part deals with the sins that affect the relation
of man to God.
There is no sin in the world that one cannot repent; even
he who denies the existence of God can repent, though he
be on his deathbed. There are four different ways of
atonements (Yomah 86): “When one hastransgressed a
positive Mitzvah (AVNN, Precept), and done penance, heis
atoned for before he goes away from his place. If he has
transgressed a negative Mitzvah, penitence suspends, and
the Day of Atonementatones. If he has committed sins for
which the penalties are Aaret or death by court, then
penitence and the Day of Atonement suspend and
afflictions wipe it out. But for him on whose conscience is
the defamation of God or those who descend to hell and
never ascend or those who have lost their share in the
world to come, neither penitence can suspend, nor the Day
of Atonement atone, nor sufferings wipe out. But all the
three only suspend, and death wipesout”.
What is the nature of the afflictions that cleanse the
sinners? Anaffliction might even be a reverse shirt, which
one hasto take off and wearagain, or it might be that one
puts his handinto his pocket in order to take out two coins
but managesto get only one, andtherefore he is forced to
repeat the action.
Repentance can be attained by refraining from
committing the same transgression twice; for example: not
to have sexual intercourse with the same married woman
twice, refrain from committing sins twice in the same place
or at the sametime. If the repentance is made out love or
out of fear, the iniquity is uprooted completely. However,if
the repentanceis stirred by afflictions, the iniquity is not

cured entirely and the sinner is called “a deformed
person”.
However, repentance requires a confession, and the main
part of the confession, to which | will add few words, asit
appears in the Gmara and in the Jerusalem 7a/mud, is: “I
have sinned, I have goneastray, I have transgressed, and
we havesinned with ourforefathers”. “God, Master of the
World, I have sinned, I have gone astray, I have
transgressed and | did evil in Your sight. I did evil and |
walked far from Yourlaws, I regret it and wish I never went
astray and I will never repeat these wrongs. Mayit be Your
will my Lord, my God and the God of my forefathers to
pardonall my transgressions, to forgo all my iniquities and
to forgive all my sins that I sinned and transgressed since
the creation of the world to this day; whether in this
reincarnation or in other, whetherI transgressed the laws of
the Torah or the reforms, restrictions and customs of the
Sages; for It is You who demands repentance. May You
accept my words,etc.”.
Part 3
The understanding of the Ruach Ha-
Kodesh (wvipx min, divine inspiration)
This part is divided into eight gates:
1. Of the nature of the worlds
2. Of the nature of man
3. Of the prophecy impeders
4. Of the prophecystipulations
5. Of the prophecy quality and concerns
6. Of the prophecylevels
7. A guide to Ruach Ha-Kodesh in our times
8. A brief guide
Thefirst Gate
Ofthe nature ofthe worlds; a briefintroduction

for the understanding ofthe nature ofprophecy
The supreme Maatzil (9°88, Emanator), who emanated
all the worlds, is called En Sof (410 }?&, Infinite). He has
neither image, nor name, nor letter or even apexes of
letters, therefore one is not allowed even to think about
Him. He emanated five worlds; each is the Neshamah of

the others. The worlds are: Adam Kadmon (}N1) DT,
Primordial man), which is mentioned in the Book of
Tikunim (Tikun 19), and which is called by the Gaonim
(0°2)NA) Tzachtzachot (NINNNY). The secondis the world
6 401 ‎)‫טָעולם אצילות‬, 1‫ח‬6 World of Emanation), the
third is the world of Beriya (ax2 ow, the World of
Creation), the fourth is the world of Yetzira (NYY DI,
the World of Formation), and thefifth is the world of Asiya
‎)‫עולם עשיה‬, the World of Action). And these five worlds
are called one Havayah (n’1N), for the apex of the letter
Yod ('’) is Adam Kadmon,the letter Yod (’) is A@ifut, the
first He ('N) is Beriya, the Vav (’1) is Yetzira and thefinal
He ('N) is Asiva. And since the unseen Adam Kadmon does
not have an image of letter but only an apex of a Yod(’?)
and the En Sof (\10 ])X, Infinite) does not have even an
image of an apex, we always mention only the four worlds,
Atilut, Beriya, Yetzira and Asiya, for each of them is a
complete letter and together they are called Havayah
‎)‫(הוי"ה‬
These four worlds are divided into nine levels: Chochma
(nnIN, Wisdom), Bina (N92, Understanding), the six
edges of Tiferet (NINON, Beauty) and Malchut ‎)‫מלכות‬,
Kingship). They are called the four supreme
foundations/elements (N71) for they are the four worlds,
Atilut, Beriya, Yetzira and Asiya, which are divided into
nine Seffrot It is true that the apex of the Yod (’%), which is
Adam Kadmon, whichis the fifth supreme world, contains
all of them as well as the root of the four foundations
(710), which are the four worlds, Atzi/ut Beriva, Yetzira
and Asiya. And we learned that there are no more than
four foundations (N1T10"), for the En Sofis uncountable.
First, the worlds are one and their name is one, Havayah
(n’1N). Then the worlds, except their root, the apex of the
Yod, Adam Kadmon, the most elevated Sefira, which is
called Keter (1N5, Crown), are divided into four
foundations (nv110"), and then the four foundations
‎)‫ (יסודות‬are divided into nine Seffrot, as | already
mentioned.
All are included in these two divisions, the Emanator and
all that is emanated from Him. Asit was written in Pirkei
RabbiEliezer (chapter 3), “Before the world was created”,
meaning this world, “There was only He and His name was
one”, for the En Sofis called “He and His name”, which is
one Havayah (N’1N) included all that emanated from
Him,for the flame was concealed in the glowing ember.
Therefore, we learned that all the worlds are included in
the name Havayah (N’1N), which is divided into four
foundations (MIT10’) and ten Sefirot, and so does all the
worlds. For example, the world of Aé#i/ut whichis the letter
Yod‎)'‫ (י‬and whichis called Chochma, containsall that was
mentioned above: one complete Havayah (A”1N), which
is divided into four foundations (N1110) and ten complete
Sefirot, and the same goesforall the five worlds that were
mentioned before. Moreover, it was found that even in this
lowly world, eachlittle creature contains the fourletters of
the Havayah (n\n) and the ten Sefirot, for everything
wascreated by the power of the Emanator, blessed be He,
and there is no one apart from Him.
Moreover, all these levels, from the elevated Adam
Kadmonto the abyss of the lowly world, are organized one
above the other and onein front of the other, so the lower
level is full of the higher level as the Gufis full of the
Neshamah. |n this way all the levels contain the others,
even the lowly world; one above the other and one inside
the other; all contain the En Sofwhich is the Neshamah of
all the Neshamot.
In order to distinguish between the five worlds, there are
somedifferences between them: the lights that spread from
them are different and so doestheir destinations. There are
also differences among the four foundations (n)710°), but
this is not the place to specify them.
We maytherefore conclude that as the light spreads from
above, there is not even one Sefira that does not include
the entire ten Sefirot Moreover, each Sefira is divided into
thousands of Sefirot, And as the light spreads from the
inside outside, it spreads from the innermost, which is
called Keter, to Chochma, and from Chochmato the six
edges of 7iferet, and from Tiferet to Malchut. In this way,
each aspect is divided into thousands of units. Since this
issue regardingall the worlds except the world of Asiya was
already explained, wewill briefly clarify the issue regarding
the world of Asiva.
There are seven firmaments; the upper one is called
Aravot (nay), for it contains the first three Sefirot of
Asiya: the Wheel of Reason (927 9292), the Surrounding
Wheel (9?7N 3292) and the 200166 ‎)‫ ;(גלגל המזלות‬0
five wheels: Shabbtai ((NNIW, Saturn), 7zedek (PTX,
Jupiter), Ma’adim (D°TRN, Mars), Chama (NAN, Mercury)
and Nogah (4), Venus), which correspond to Chesed
(Ton, Benevolence), Gevura (N1)24, Strength), 7iferet
(NIN9N, Beauty), Netach (Ni, Victory, Eternity), Hod
(110, Majesty), and the sixth Wheel, YeSod (TID’,
Foundation), which contains the stars and the moon.
However, the seventh, called Vion (}19%), Curtain), is the
Sefira Malchut (n)29n, Kingship) of Asiva, which is divided
as well into ten Sefirot These ten Sefirot are Vilon Keter
‎)‫וילון כתר‬, Curtain of the Crown), the four elements
(NI7T10") of the lowly world — fire, wind, water and dust —
which correspond to Chochma, Bina, the six edges of
Tiferet and Malchut. We may,therefore, conclude that the
Malchut of Malchutis the element of dust, which is the Av
‎)‫כלי‬, ‫ ([ספפסט‬and the material of the entire world. This
element is the origin of all the elements (N1710") and it
contains them, asit is written (Ecclesiastes 3:20): “All are of
the dust”.
Now let us consider the structure from the center
outwards.
The element of dust contains the ten Seffrof the inner

Sefira is Keter, whichis called the Yechida (NTN) [the fifth
and highest level of the soul] of the element of dust.
Farther outside is the Sefira of Chochma, which is the
equivalent to Chaya (NN) [the fourth level of the soul]; the
third Sefira is Bina, which corresponds to the Neshamah
(upper soul); farther outside are the six edges of 7iferet,
which correspond to Auach (nv, spirit) [the second level
of the soul], whereas the exterior Sefira, Malchut,
corresponds to the Nefesh (lower soul) of the element of
dust. And this exterior Ma/chutis divided into ten Sefirot of
which the exterior one is the physical dust that contains no
spirituality, but only a foul material that is called inanimate,
and everything inside this Sefira is called the Nefesh of the
inanimate. The element of water has a similar structure, for
its exterior Ma/lchutis called growing water, whichis called
flora, and all that it contains is called the Nefesh of the
flora. The same goes for the elements of wind andfire,
which correspondwith the living and the talking. Truly, the
four of them together are the inanimate, Nefesh and the
fauna, Ruach and the living, Neshama and the talking,
Chaya and a Vilon, Yechida, and we already explained

that each of them containsall the rest.
These are the forces that are mentioned in the words of
the philosophers, who said that the growing Nefesh
contains the force to nourish, the force to draw, the force to
digest and the force to repel. However, the living Nefesh,
which is called the moving and feeling Nefesh, has the
force to awake, the imaginative power and the power to
describe, and the same goesfor the other worlds.
We may conclude that the exterior Ma/chutis always the
physical Gufof the elements (N1T107) or the worlds. Andit
is true that this Seffra is not called Gufor real foul material
but the exterior Ma/chut, the last Ma/lchut either from
above downwards or from the center to the outside. And
this point is the complete element of dust, andit is the most
foul and physical Gufofall the worlds.
The second Gate
It deals with the nature ofman

Great and marveloussecrets will be revealed in this gate,
secrets that even the First Ones could not have imagined.
And were it not for the explanation of the prophecy, I
would not have mentioned them. Therefore, I will present
them briefly; and (Proverbs 27:26) “The lambswill provide
yourclothing”.
And I will ask some profound questions:
1. What was the need to create a man, Gufand Nefesh,
in this world?
2. Why did He add to the creation of man the creation of
two inclinations, the Yetzer Ha-Tov (AVON 1%, good
inclination/impulse, or bright side) and the Yetzer Ha-Ra?
3. As both inclinations are evenly balanced inside men,
how and by what force can one increase or decrease the
power of each one of them? And if one can increase or
decreasetheir influence, why were they created?
4. Whatare these two inclinations?
5. To know whether the Neshamah of manis greater than
the angels;if it was said that man is greater than the angels,
why did the angels not descend to this world and dress
themselves in Guf and Nefesh? For according to all the
commentaries of our Sages of blessed memory,it is
impossible that the angel is greater than manis, as it was
said, “Whois greater, the guard or he whois quarded?”. In
addition, it is written (Deuteronomy 32:18), “You were
unmindful of the Rock that begot you”, and (Psalms 68:34)
“Ascribe power to God, whose majesty is overIsrael”, and
(Deuteronomy 14:1) “You are the sons of the Lord your
God”, and (Isaiah 49:3) “Israel, in whom I will be
glorified”. And in the 7a/mud (Hullin 91), “The angels may
not say Kadosh (W171), holy) until Israel sayit first”.
6. Even if we admit that men are greater than angels are,
it is a great wonder and even a heresyto call them “sons”,
to say that they weaken the force of the Supreme One or
that He takes pride in them.
7. As for prophecy, how is it possible that the King of
Kings speaks directly or through an angel to the lowly man,
whois dressed in the foulest materialof all the worlds?
Indeed, the nature of the worlds wasalready explained in
the previous gate, how the Havayva”h containsall of them
and how it is divided into five worlds, which are called
Yechida, Chaya, Neshamah, Ruach and Nefesh. Andthis
corporeal world is a Gufand matter to themall, so that all
the worlds are made in the image of man andtherefore
contain matter; moreover, they are divided into five types
of spirituality, as I already mentioned. You already know
that the complete nameof the Havaya”A has the numerical
equivalent of the word man. Likewise, each aspect
‎)‫בחינות‬, Bechinof|Y and feature of them [the infinite
number of aspects that can be differentiated within each
Sefira, each Bechinah (NAYNA, aspect) brings forth another
Bechinah, each aspect revealing another aspect of the
Sefira and then another], is called an individual man who
includes one Havaya”h, which is divided into four
foundations ‎)‫ חב (יסודות‬ten Sefrot
There is an additional division, which was not mentioned
in the previous gate: the ten Sefirot are divided into 613
‎)‫ (תרי"ג‬aspects, as I will shortly explain. For all the worlds
together and each of their particulars were created in the
image of the inferior man, andthis is the secret of the verse
(Genesis 1:26), “Let us make man in our image, after our
likeness”.
Wealready know (E& Chayim) that everything from the
creation downwardsis called the tree of the knowledge of
good and evil, and that in each level the good decreases
and the evil increases, to the result that the greater part of
the lowly world is evil and its lesser part is good. In
addition, we learned that the 7zadik is always surrounded
by the evil, and therefore the good is called the fruit and
the evil is called the Aljpah (N99), shell, peel) that
encloses the fruit. That is not all, for even the good lights
follow the same pattern; the most pure andspiritual lightis
enclosed by the other lights, which are set according to
their levels. And it was already explained in the previous
gate that the En Sofis the central one andfarther from it
are the other Sefirot, set according to their levels, Keter the
inner one and Malchutthe outer one.
Now wewill explain an issue that was not explained in
the previous gate; in addition to the special light, which is
called the World of the Ten Sefirot and which appears in
the image of man, there is anotherlight that is called the
Origin of the Neshamot (N1INWIN AYXNN) of humanbeings.
It contains all the aspects as the man of the Ten Sefrrot
which is called Absolute Godliness. Moreover, it acts as a
dress to this light and therefore containsit.
Anotherlight in the image of man is called the Origin of
the Angels (DPDNINA AYMNN), for it is their origin. It
contains all the aspects that were presented before, and it
acts as a dress to the light of the Origin of the Neshamot.
There is another small light that is called Dark light. It
appears in the image of man; it contains sever judgments;it
acts as a dress to the light of the Origin of the Angels, andit
is the origin of all the A/jpoth of the world. Farther outside
of the mentioned lights are the firmaments of the world.
They are called the Gufof the world, and they contain the
five lights that were mentioned before: the innerlight is the
light of the En Sof (410 PX, Infinite) (lit. 410 PRA WR),
on top ofit the light of the Ten Sefrrot on top ofit the light
of Origin of the Neshamot on top of it the light of the
Origin of the Angels and ontop ofthis one the light of the
Origin of the Al/ipoth. Covering them all are the firmaments
that act as the Guf of the mentioned lights, the Guf in
which the origins of this specific world were created. They
contain all the aspects, for each of them possesses a force
that was drawn from its firmament, its Guf Each Guf
contains the light of judgments, that contains the light of

the Angels, that contains the light of the Origin of the
Neshamot, that contains the light of the ten Sefrot, which
rides upon them and giveslife to all of them. In addition,
the force that was drawn from the light of the Origin of the
Neshamotis called the Supreme Mazal (91, fate or the
spiritual channel for the outflow of divine beneficence) of
the Neshamah of the lowly man.This force has a different
name in every world: in the world of Briva it is called the
Mazal of the Neshamah, in the world of Yetzira it is called
the Mazal/ of the Auach, and in the world of Asiya, it is
called the Mazal of the Nefesh.
Now the nature of man will be explained. Wewill start
from Malchut of the world of Asiya and make our way
upwards.
Wealready explained the nature of the worlds and their
sources. The lowerpart of the world of Asivais its Malchut,
which is called the four foundations (N1710") of the lowly
world. All its descendents were created in its Guf in its
foundation (110°) of the worldly dust. This foundation
(41) is divided into four parts; the lower oneis the part of
precious stones and metals. These metals contain more of
the element of dust, which receives its power from the four
foundations (N1710") of the Guf for they are made of a
mixture of the four foundations (N1710’). Indeed, it
contains a force that brought about this mixture; this force
is madeof the five forces that were mentioned before, and
it is called the Nefesh of the elementof dust.
Then the flora, such as trees and weeds wascreated; its
Guf was made of the element of dust that contains the
inanimate Nefesh, plus the Nefesh of the flora with its five
forces.
Then the living creatures, such as beasts and fowls, etc.,
were created; they were composed of the Gufand Nefesh
of the inanimate and the Nefesh of the flora, plus the
Nefesh of the living, which is called the Nefesh of the beast,
the movementand the emotion.
Then the speaking man wascreated, and in addition to all
the forces mentioned above, he received the talking Nefesh
of the elementoffire.
However, you should knowthat all the aspects of the
human Gufare purer than those of the living creatures,
whereasthoseofthe living creatures are purer that those of
the flora, and those of the flora are purer than those of the
inanimate, as I already explained. Each aspect contains the
aspects of its inferior according to the order mentioned
above.
Next, He created the Israeli man whose aspects are purer
than any of the other creatures. His Gufcontains the purest
four Nefashofs aspects: the inanimate, the growing, the
living and the talking. And since he is the purest ofall
creatures, he was elevated even more: he wasincluded and
connected to all the worlds andall their particulars, from
the smallest and lowest to the highest. How is it possible?
First, a Nefesh from the firmament Vilon [])9), literally
curtain, one of the spiritual levels of the firmaments] enters
him; moreover, this efesh, which stretched from Vilon to
the supremefirmament of the world of Asiya,is called the
Nefesh of Asiya, or the holy noetic Nefesh of man. And
indeed this Nefesh is divided into five forces: Yechida,
Chaya, etc..
By a different method this Nefesh is divided into two, for
all the aspects it takes from the four elements are called the
Nefesh of the elements, which is divided into the
mentioned forces: the inanimate, the growing, the living

andthe talking, whereas the Nefesh of Keters Vilon, which
is the most elevated, is called the noetic Nefesh. And the
rest of the nine firmaments are divided into: the Auach, the
Neshamah, the Chaya and the Yechida of the Nefesh, and
all of them together are called by the generic name, “The
Netesh of 4598" ‎)‫(נפש דעשיה‬.
Then He takes a Auach from the world of Yeéira, and the
Ruach is divided as well into several stages as was
explained before, yet its generic name among the five
worlds is Auach. By the same way, Neshamah is taken
from Beriya, Chaya from Atilut and Yechida from Adam
Kadmon.
The nature of man was well explained, for he containsall
the worlds andall their particulars whereasall the elevated
and lowly creatures do not; for the descendents of each
world do not contain merely the world in which they were
created. And this is the idea behind the orderof the worlds,
one ontop of the other.
But in addition, Man includes all the worlds, from the
most inner world to the outer one. How? In the world of
Asiya, man possesses a Guf of dust, which is called the
lowly world; inside the Gufis the element’s Nefesh, which
is the A/ipoth, and inside the Nefesh are the angels of this
world who were created to attend to this world, grow the
plants, etc.; and inside this stage are the Neshamotof the
human beings. And all these turn into a Merkava to the
light that was drawn from the ten Sefirot of the four
elements (MIT10°) of the world of Asiyva. In this way,
humans contain the worlds of Asiya, Yetzira, Briya and
Atzilut.
Now wewill explain the answers to the questions that
were presented at the beginning of this Gate. Since the
light of the origin of the Neshamotis inner and higher than
the light of the origin of the angels, they are his servants.
His hand bestows upon them light andlife from the light of
the ten Sefirot.
Andthis is the deeper meaning of the verse (Isaiah 33:7),
“Behold, the valiant ones (DYNIX, Arelim) cry without”,
meaning that they cried when the abundance that was
drawn from the ten Sefirot of the inner NeshamotofIsrael
was stopped, and therefore they, who are positioned
outside of the inner circles, ceased receiving abundance.
We may therefore conclude that they cried during the
destruction because they were outside of the Neshamot
and therefore did not descend to this world dressed in a
human Guf, for otherwise they would have been destroyed
by the A/ipoth, for even the inner Neshamot do not have
the strength to stand against the A/ipoth, all the more so
them. Andthe story of the Nephilim (079793) (Genesis 6:4)
who wished to descend to earth and perished and were
wiped out from the world to come, may serve as proof. But
there is even a bigger reason: as the flow of abundance
ceased, they could not continue spreading abundancetoall
the worlds, for they draw all their abundance from the
Neshamot. It is true that the Neshamah of the world of
Yetzira is worst than the angel of the world of Briya, and
the same can be applied to all the worlds. However, the
Neshamahof Briya is greater than the angel of Briya, and
the same can be applied to all the other worlds.
Now we should understand the greatness of the
Neshamah, the Neshamah is a light that was originated
and drawn directly from the ten Sefirot, without any
mediator. Therefore it was written (Deuteronomy 14:1),
“You are the sons of the Lord your God”, for the
Neshamotresemble the son who is drawn from his father
and unites with him entirely. The deeper meaning of “The
forefathers are the Merkava” is that the lights of the ten
Sefirot are directly upon them, without any otherlight that
acts as a mediator. And the meaning of the verse (Isaiah
49:3), “You are my servant, Israel, in whom I will be
glorified”, is that a man’s garments are his glory, as it was
written (Isaiah 61:10): “As a bridegroom decks himself with
a garland, and as a bride adornsherself with her jewels”.
And behold, the light of the Neshamotis dressed by the
lights of the ten Sefirof, as we can learn from the deeper
meaning of the verse (Song of Solomon 6:2): “My beloved
has gone downto his garden... to pasture his flock in the
gardens, and to gatherlilies”; “His garden” is this world,
whereas “To pasture his flock in the gardens, and to gather
lilies” is the abbreviation of garments (W122). For he
gathers the Neshamot of the 7zadikim whoare scented as
the lilies because of their deeds in this world; He gathers
them in order to wear them overHis light. And the deeper
meaning of the verse (Deuteronomy 4:4), “And you who
held fast to the Lord”, is the complete unification with the
ten Sefirot, as it was written (Jeremiah 13:11): “For as the
waistcloth clings to the loins of a man, so I made the whole
houseofIsrael and the whole house of Judah cling to me”.
Now wewill explain the issue of the Yeter Ha-Tov and
the Yetzer Ha-Ra, these two creations were the only
creations, beside the Neshamah, that were added to
human beings. The Yeter Ha-Tovis a light from the lights
of the angels, whereas the Yetzer Ha-Fais a light from the
lights of the Aljpoth. The Yetzer Ha-Tovis situated inside
and the Azpa is situated outside, whereas the human
Neshamahis situated in the innermost place, and because
it is so internalit is called the self of man. Therefore, the
Neshamah has the choice to divert to any direction it
wishes, for it is greater than them. It is true that the
Neshamah is mainly inclined towards the Yetzer Ha-Tov,
for they are both holy, and also because they are close one
to the other. On the other hand, the Gufis mainly inclined
towards the Yeter Ha-Ra, for both of them contain evil,
and also because they are close one to the other. This is
actually the struggle between the matter and 6
Neshamah,for the Neshamah can perform the Mrtzvot only
by the Guf which is inclined towards the Yetzer Ha-Ra,
andin this senseit is very difficult to suppress them.
Thus, we learned that the Neshamah can choose between
the Yeter Ha-Tov and the Yetzer Ha-Ffa, but seeing that
the Neshamah needs the actions of the Guf it needs to
suppress the Yetzer Ha-Fa first. You should understand
that after death the Neshamah and the Guf are not
punished until they are united again as they were during
theirlife.
Nowthefirst two questions that we presented in this Gate
will be answered: why man was created with a Guf and
why the twoinclinations, the Yeter Ha-Tov and the Yeter
Ha-Ra, were created inside him. In addition, we will
explain the meaning of the verses (Psalms 68:35), “Ascribe
power to God”, and (Deuteronomy 32:18) “You were
unmindful of the Rock that begot you, and you forgot the
God whogave youbirth”.
At the time of the creation, all the worlds were created in
the order that was mentioned above. They were created by
the force (N3) of the En Sof the simple will ( PRIN
‎‫ (הפשוט‬, the charity (M173) and the benevolence (TON).
Later they were nourished, and vitality and abundance
were bestowed upon them in order to set them up exactly
as they were set up at the time of the creation, as it was

written (Ecclesiastes 3:14): “I know that whatever God
does endures for ever; nothing can be added to it, nor
anything taken from it”. And as it was written (Ecclesiastes
1:9), “And there is nothing new under the sun”, and also
(Genesis 2:2) “And on the seventh day God finished His
work which He had done”, which meansthecreationitself.
And in order to maintain their vitality after the creation,
they needed to sustain themselves by their own deeds, as
the son who grew andstopped eating at his father’s table.
Indeed the ten Sefirot do not need to sustain themselves,
for the abundance that was needed to set them up when
they were emanated keeps on flowing continuously from
the En Sof, for it was said in relation to the ten Sefrot
(Psalms 5:5): “Evil may not sojourn with thee”. The ten
Sefirot do not require a Jikun (}\)N, correction) by deeds
as the other creatures, for the other creatures are made of
Neshamah and an exterior part, a mixture of good and evil
which requires a 7ikun and a deed. Nevertheless, when the
abundancethat is bestowed uponthe creatures decreases,
Heaven forfend, we notice that the ten Sefirot become
weak and lack their ability; therefore, it was said
(Deuteronomy 32:18), “You were unmindful of the Rock
that begot you, and you forgot the God who gave you
birth”, and on the contrary (Psalms 68:35) “Ascribe power
to God”.
And there is another reason: if the man is healthy and
clean, he wishes that his garments will be magnificent as his
greatness, andthis is the reason why the Sefirot seem to be
weak when the creatures are impure, and this is (Psalms
68:35) “Ascribe power to God”, (Isaiah 49:3) “You are my
servant, Israel, in whom I will be glorified” as was
mentioned before. Now wewill answerthe third question.
And this is why He needed to create man, a man who
contains all the creatures and all those who were
emanated, a man who bindsall the worlds as far as the
abyss of the world. For he is the closest to the ten Sefirot
and whenheis purified by his deeds, the abundance of the
ten Sefirot is bestowed upon him. From him the
abundance is drawn to the angels and from them to the
Klipoth, so that he might repair whatis still reparable, as we
will clarify when the issue of Yetzer Ha-Ra will be
presented. And from the Azpoth, the abundance is drawn
to the worlds themselves, to the Kelim (0°95, vessels) and
bodies of every world. Andif, Heaven forfend, he sins, all
the worlds will be corrupted.
This is the explanation for the creation of man in the
lowly world, the creation of Guf Nefesh, Yetzer Ha-Tov
and Yetzer Ha-Ra. Another explanation for the creation of
the Yetzer Ha-Ra is that man hasto give birth to children
andto eat, and all other forms of actions that require 7ikun
(VPN, correction). You must understand that humans must
provide abundance to each and every world, for the sake
of the Kelim (0°99, vessels), which are the worlds
themselves. And were it not for humans, the Ae/im could
not exist, for they are a part of the stages of the creation
and theyare very delicate. And it was discovered that man
was incorporatedin all the worlds so that the worlds would
be able to assist him to perform his deeds and so he would
continue to bestow abundance upon them,for they do not
have the power to draw the abundance by themselves.
Therefore, when mansins,all the worlds become corrupted
and as a punishment, for they did not assist him, their
amount of abundance decreases. And this is the deeper
meaning of “All of wickedness will disappear like smoke”,
for the A/ipoth are the major cause for sin; hence, their
punishmentis so great. It is true that good can be foundin

the Yetzer Ha-Ra, as it was written (Deuteronomy 6:5),
“And you shall love the Lord your God with all your
heart”, and with the twoinclinations, for even the Yetzer
Ha-Ra contains some good since only its waste must be
evil, on which it was said (Psalms 68:2): “As smoke is
driven away, so drive them away; as wax melts beforefire,
let the wicked perish before God”.
Thus we learned that manis included in all the worlds;
hence it is written (Ecclesiastes 12:13), “For this is the
whole of man”, and this is the deeper meaning of the verse
(Genesis 1:26), “Let us make man in our image”. “Let us”
refers to all the worlds that participated in the creation of
man, and so welearned that the image of manis actually
included in all the worlds for they cannot do without his
deeds. And this is the deeper meaning of the verse
(Genesis 2:15), “The Lord God took the man and put him
in the garden of Edentotill it and keep it”, by maintaining
the positive and negative Mitzvot, and as it was written
(Genesis 2:5), “For the Lord God had not causedit to rain
upon the earth”, because “There was no mantotill the
ground”. And this is the meaning of the verse (Isaiah
51:16), “And I have put My words in thy mouth... to plant
the heavens”, for man through his deeds drawslife to
heaven and to earth, andit is as if he planted them and
founded them. “For you are with me”, as our Rabbi of
blessed memory said, “My partner, I create and you
maintain”. Now it will be easier for you to understand the
issue of prophecy, as our Rabbi of blessed memory said
(Deuteronomy 11:22), “And to cleave unto Him”, and
“And unto Him youshall cleave”, for the prophet cleaves
unto the Name, blessed be He, by drawing the prophecy
and abundance to the creatures of the lower worlds, as the
Ramba”n [Rabbi Moshe ben Nahman, Nahmanides] and
all the exegetes of blessed memory wrote. And there is
nothing surprising in that, for as we already explained there
is no light that cleaves to the light of the ten Seffrot as the
light of the origin of the Neshamot, for this is the deeper
meaning of the verse (Deuteronomy 4:4): “But you who
cleave to the Lord your God,etc.”.
The third Gate
Ofthe prophecy impeders

Welearnedin the previous gate that it should not surprise
us that man can prophesy, for he includes all the worlds
and he sustains all of them through his deeds. We actually
learned that the presence of prophecyis crucial in the
world, for it straightens man and corrects his ways so that
he will continue to spread abundanceto all the worlds and
thus prevent their abolishment, Heaven forfend, as it was
written (Job 33:15-17): “In a dream, in a vision of the
night... then He opensthe ears of men... that He may turn
man aside from his deed, etc.”. These worlds would have
been destroyed, Heaven forfend, if prophecy had not
rested upon Moses, may he rest in peace, and thus he
would not have brought the Yorah, which sustains the
worlds, from heaven, as it was written (Jeremiah 33:25): “If
I have not established my covenant with day and night,
and the ordinances of heaven and earth”. And all the
prophets followed in the footsteps of Moses; they
straightened the people and shed light on the 7oraf, its
wisdom and its secrets, thanks to the Ruach Ha-Kodesh
that rested upon them.
Thus, we learned that prophecy and Auach Ha-Kodesh

are necessary in the world, and that it is not such a
complicated matter. On the condition that worthy people
can be found, for a blemished Nefesh impedes prophecy.
Wewill therefore explain this impediment.
The abundance of the ARuach Ha-Kodesh descends in
order to rest upon a man; if the man is a sinner who
transgressed the 365 negative Mitzvot that damage the
noetic Nefesh, as was explained in thefirst part, his Yetzer
Ha-Ra acts as a dark Masach (JON, screen, curtain)
between the noetic Nefesh and the source of the Ruach
Ha-Kodesh, and thus the Ruach Ha-Kodesh would notrest
upon him, as it was written (Isaiah 59:2): “But your
iniquities have made a separation between you and your
God”.
Even if the fault is because one of the 248 positive
Mitzvot (NV)X%N, Precepts) was neglected, this man is
considered as a deformed person. And the supreme
abundance cannot be drawn by the noetic Nefesh if an
organ is spoiled or deformed. If the fault is down in the
Nefesh of the foundation (110°), whetherit is because of
bad character traits of the living Nefesh or because of
forbidden food that abominates the growing Nefesh, the
lower force will not awake in order to draw the higher
abundance; the fault will become a separating Masach
(JON, screen, curtain), thus the lowerwill not awake and
ascend to draw abundance from above.
It was found that there are few types of screens (D’90)):
a Masach between the growing Nefesh and the supreme.
This Masach, which presides in the growing Nefesh, is
formed because of a fault caused by forbidden food. [The
other is] a Masach that is formed due to a fault in the living
Nefesh. this Masach is caused by bad charactertraits, or
transgressions associated with lust and transgressions
associated with thestirring of the living Nefesh. A Masach
of the talking Nefesh is associated with offences of talks. A
Masach of the noetic MNefesh is associated with
transgressions of thought. Moreover, you should
understand that the faults do not damage merely the
individual spark of the specific Nefesh but each and every
stair and each and every world. Every so often, when the
faults are getting stronger, the shoot of this Nefesh is cut off
from the tree, which is called the light of the origin of the
Neshamah, by the separating Masach. And our Rabbiof
blessed memory said that this Masach reveals the secret of
the following verse (Berakoth 18b): “These are the wicked
whoin theirlifetime are called dead”.
We already explained that not all faults are the same.
There are faults that corrupt the growing Nefesh, others
that corrupt the living Nefesh, yet others that corrupt the
talking Nefesh, and there are faults that corrupt the noetic
Nefesh. However, the Auach Ha-Kodesh cannot be drawn
if there is a fault, no matter in which Nefesh. Therefore, he
whopurifies himself should makeall his levels as clean as a
white glass, clean of all the scum of the Yetzer8%
which is blended in all the levels of the Nefesh. This is why
Moseswastold (Exodus 3:5) “Put off your shoes from your
feet”, so that all his organs andall the forces of his Nefesh
in all the levels will be pure without a trace of dross and
foul material, as it was mentioned in the Book of the
Tikunim (Tikun 12, Tikun 21): the whole pollution of the
Yetzer Ha-Ra will be removed from him except for the
good part that is necessary to maintain the Guf Then there
will be nothing to separate between the forces of the
Nefesh and its source in the light of the origin of the
Neshamot, the light that cleaves to the source of Ruach Ha-

Kodeshin the light of the ten Seffrot.
We learned that the fault brings about two evils: the
Masach of iniquity prevents the lower, which wishes to
reach the source of the Auach Ha-Kodesh, from ascending
and thus prevents the elevated Auach Ha-Kodesh from
spreading to the lower. Thefault itself is necessarily caused
by the close collaboration between the inanimate Nefesh
and the Gufitself, for the Gufis a A/i (°99, vessel) in which
the different forces of the Nefesh activate. It is true that not
the entire forces of the Nefesh are present in every fault, for
there is a fault in the growing Nefesf, a fault in the living
Nefesh, a fault in the talking Nefesh and a fault in the
noetic Nefesh. Nevertheless, the forces of the inanimate
Nefesh and the forces of the Guf are present in all the
world’sfaults.
The fourth Gate
Of the prophecy stipulations

A brief introduction on the prophecy stipulations: we
already explained that there are faults that corrupt the
growing Nefesh, faults that corrupt the living NefesA, faults
that corrupt the talking Nefesh and faults that corrupt the
noetic Nefesh, and all of them should be purified.
Therefore, initially one should repent his misdeeds, or his
bad charactertraits, and never commit them again. Then,
one should be careful to observe all the positive Mitzvot
‎)‫ מצוות‬, Precepts) that can bestill observed at this time, as
we explained in the first part, especially the following
Mitzvot. study the 7orah day and night without missing
even one single day, pray three times a day in great
devotion, say the Benediction of Food and the Benediction
of Enjoyments in great devotion, venerate all the
particulars of the Shabbat, love your neighbor as yourself
with all your heart, read the prayer Shma Israel, make
Tzitzit (TN, tassel) and wear phylacteries. Then one
should be careful not to transgress any of the 365 negative
Mitzvot or even the niceties of the exegesis, and especially
the following: all the Mtzvot that their transgression
deserves Aaret (N13, divine punishment by premature
death), the transgressions that deserve death by Heaven
and the transgressions that deserve death by court.
Moreover, one should be careful of the other don’ts and
especially of gossip, slander, idle talk, mockery,
approaching nakedness, all types of pollutions,
approachingall types of Middah (7), the state of marital
separation during woman’s menstruation), taking an oath,
even a true one; but most of all one should be careful to
observe the Shabbat. One should be careful of the
improper character traits that pollute the Nefesh of the
foundation (710’); one should be especially careful of
haughtiness, he should make himself as a threshold that
everybody tramples. Humility should be imprinted in his
heart so that he will not feel joy when somebody praises
him and he will not feel shame when somebody abuses
him, and both of them should be equal to him. He should
be careful of anger, even if he is slapped on his cheeks, for
there is nothing that impedes Ruach Ha-Kodesh more than
anger. He should keep far from severity, even towards his
household. In addition, one should hold himself far from
sadness, for prophecy does not rest upon a sad man, even
if he is worthy of it. One should rejoice in his portion even
during pains, as it was written (Deuteronomy 6:5): “And
you shall love the Lord your God with all your heart, and
with all your Nefesh, and with all your might”. Then, one
should study the 7orah with all his strength, but only in
order to please his Creator. He should rejoice while he
studies the 7orah and while he observes the Mitzvot asit
was written (Psalms 119:162), “I rejoice at Thy word like
one whofinds great spoil”, for by rejoicing he draws
abundanceto all the worlds. And the constant fear of God,
blessed be He, will keep him far from sin, for the Name will
always be before his eyes as it was written (Psalms 16:8): “I
keep the Lord always before me”. His thought should
cleave to Him without stopping even for one moment, and
this is the deeper meaning of the verses (Deuteronomy
11:22), “And to cleave unto him”, and (Deuteronomy
10:20) “And unto Him youshall cleave”.
Thefifth Gate
Ofthe prophecy quality and concerns

We have learnedthat light in the image of man spreads
from the four worlds, Atilut, Briya, Yetzira and Assiah, to
the end of the four foundations (M1710), which are the
lowly world. It cleaves to the lights of the superior man
‎)‫ העליון‬DTN) whois called the ten Sefrrot, and they wear
upon them the light that is called the origin of the
Neshamot (11), [higher] souls), and which containsall
the lowly creatures’ souls. And when they descend to this
world and wear bodies (M1914), their roots remain
connectedto their place of origin. Only the boughsof these
roots spread and descend to wear the bodies of this world,
as the boughsof a tree that are connected to the tree’s
body, that bend themselves and touch the ground while
they are still connected to the tree’s body. And when a
man commits a sin that deserves the penalty of Aaret, his
boughis cut off the tree’s body. Thus remaining separated,
it stands in this world as the Auach of the beast. Andthis is
the meaning behindthe following verses: (Numbers 15:31)
“That person shall be utterly cut off’, and (Deuteronomy
20:19) “Thetree of the field is of men”.
That is the reason the namesof the 7zadikim are written
twice: Abraham Abraham, Jacob Jacob, and Moses Moses;
one for the root that stays attached to the tree: the one that
is called the Maza/ of man. As our Rabbi of blessed
memory said: “Moses, may he rest in peace, had seen the
Mazal of Rabbi Akiva teach, meaning that the abundance
flows from him to the bough, which then descends and
wears a body”.
Therootis lofty. It stands at the top of the world of Azi/ut
whereas the boughis very long: it spreads throughall the
worlds and its edge wears a human body. In every stair of
every world,it leaves a root so that each Neshamah hasits
lofty root. And by his deeds they ascendthe stairs of the
world of Assiah. The roots it left are called a complete
Nefesh of Assiah, and the same goesfor all the otherstairs.
And this is the explanation of the prophecy:if the matter
of manis pure, it does not contain the contamination of
Yetzer Ha-Ra and the contamination of the forces of the
Nefesh of Foundation (110”). And if he did not commit any
sin that damagedany ofthe roots of his Neshamah,he will
be able to connect himself with his lofty root. And although
he is worthy, he needs to separate his Neshamah from any
traces of matter, for only then will his Neshamah be able to
connectitself with its spiritual root.
The separation of the Neshamah, which is mentioned in
the books that deal with prophecy and Ruach Ha-Kodesh,
is not an actual separation between the Guf and the

Neshamah, as in the case of sleeping. For the prophecy is
not a dream as other dreams; it is the Ruach Ha-Kodesh
that rests upon a man whenheis fully awake and whenhis
Neshamah is inside his Guf The idea of the separation is
that his Sekhe/ (22W, mind) is cleared from any other
thoughts, and his imaginative power, which is drawn from
his fundamental living Nefesh, will cease imagining,
thinking and contemplating mundane affairs, as if his
Nefesh left his body. Then the imaginative power of his
thoughts will start imagining, and it will produce an image
as if it ascends through the roots of his Nefesh to the lofty
worlds and to his lofty origin. All the images of the lights
will be engraved in his mind as if he can actually see them
as he sees this mundane world, although he cannotreally
see them. Then he will think and prepare himself to receive
light from the Ten Sefirot, from the place to which the root
of his Nefesh is connected. He will be prepared to raise the
Ten Sefirotto the En Sof and from the En Sofhewill draw
light and bestow it on the Sefrrot When he bestows the
light, the Sefrot will rejoice and illuminate his Nefesh,
which is connected to them by this light. He will direct the
light downwards, from stair to stair, until the light and the
abundance will reach his Nefesh of the Sekhe/ (92¥,
mind), and from there to his living Nefesh and its
imaginative power. There the imaginative power will
convert the images into a worldly image; thus, he will
comprehend them as if he saw them with his own eyes.
Sometimes the imaginative power will present the
descending light as a speaking angel. In these cases, the
angel will be perceived by one of the five known senses of
the imaginative powerthat are part of the living Nefesh, as
we already know. Then he will see, hear, smell, and speak
by using his worldly senses. As it was written (2 Samuel
23:2), “The Auach of the Lord speaks by me, His word is

upon my tongue”, for this light materializes thanks to the
worldly senses. In other cases, his prophecy will be
perceived by the five spiritual senses of the imaginative
power. However, all this is possible only when the
imaginative powerseparatesitself entirely from the worldly
thoughts, as was mentionedbefore.
Welearnedthat the prophecyis similar to the dream; the
Netesh of the Sekhel leaves the Gufand ascendsstair by
stair until it reaches the top where it looks and observes.
Then it descends and bestows light on the living NefesA,
which contains the imaginative power where the images
are created. And when a man wakes from his sleep, his
Nefesh remembers the images thanks to the preserving
power and the memory power that can be found in the
living Nefesh, as was taught by the natural science.
Thedifference between prophecy and dream is that in the
former the Nefesh remains in the Guf whereasin the latter
the Nefesh leaves the body. However, there are two types
of prophecy.
The first is the prophecy of the prophets: when the
emanated light descends, to materialize by the five inner
senses of the imaginative power, first it descends to the
Nefesh of the Sekhe/ and then to the living Nefesh. Then
the external senses withdraw andcollapse, for they do not
have the strength to contain this light and to create its
image using the worldly senses. This type of prophecy is
called a dream, althoughit is not an actual dream; as it was
mentioned (Genesis 15:12): “A deep sleep fell on Abram,
”
etc. .
The secondtype of prophecy is the complete prophecy in

which the worldly senses do not withdraw but create an
image. This was the prophecy of Moses, may he rest in

peace, who was a completely pure matter, and the holiness
of his deeds transformed him to the stair of the Nefesh. All
his pollution was removed, andall that remained was the
good andthe pure of his Gufand his Nefesh of foundation
(110°), for these are the only two that contain worldly
aspects.
Wealready learned that the Neshamah of man has an

infinite number of roots, and that the power to draw
prophecy is determined by thestatus of the origin of one’s
Neshamah, However, if one’s root is lofty but he did not
mend his ways and did not draw light to the roots beneath
his lofty origin of Neshamah, he will be able to draw the
abundance of prophecy only from the stair he managed to
reach. And now,you can understandtheinfinite number of
stairs that the prophets posses.
You should not think that since the Nefesh of the prophet
does not leave his Guf, as we explained, his perception is
not real and his Nefesh does not ascend to open the gates,
etc., for as I already explained, the Nefesh resembles a long
bough that spreads from the root, which is connected to
the tree, to the human body. And when a man wishesto
ascendtoits root, the light of his thought — which is called
Muskhal (921%, idea) — ascends to the Nefesh of the
Sekhel - whichis called the Maskhil (n'92wnN, enlightened)
— to the lofty root of his Nefesh, which is the Sekhe/. Then
the abundance that is drawn from the Sekhe/ to the
Maskhil unites them and they become one. We learned
that the Muskhal is the light and abundance that descends
from the Sekhe/ to the Nefesh of the Sekhel And this
abundance and this real light are the thing that wecall
“thought”. You should understand this, for these are not
empty words. Otherwise, you will annul the purpose of
praying and the good andevil thoughts of man.
And so welearned that the prophecy ought to be and can
be as a man who grabs the edge of a bent boughin his
hand and shakes it roughly, and as a consequence the
entire tree shakes.It is true that the lofty ones will not move
in the thought of the lowly man unless he is worthy to draw
light upon them. In this case, they will gladly draw the
samelight upon him as well. However, if he cannot draw
the lofty light upon them, they will not consider him, they
will not approach andtheywill refrain from assisting him to
draw his thought upwards, for it is vain and useless.
The sixth Gate
Ofthe prophecy levels

Prophecy was in the past, but Auach Ha-Kodesh, one
could achieve in our days.
The prophecy of the prophets: we already explained how
the four worlds, Aé@ifut, Briya, Yetzira, and Asiya are set
above the lowly world, which is divided into four elements
‎)‫ (יסודות‬that together with the forces of their Neshamotof
foundation (710’) appear as Ten Sefrot.
Wealso learned that every world has an innerlight, which
are the Ten Sefrrot. Farther outsideis the light of the origin
of the Neshamot, farther outside is the light of the origin of
the angels, and farther outside is the actual world, which
are the firmaments of every specific world. And the same
can be applied also to the lowly world, for the matter of the
four elements (1)710") is the Gufand the world, and the
Guf contains the other lights that are made of the four
aspects of the Nefesh of foundation.
We also learned that there are an infinite number of
levels, for each Sefira is made of ten and each one of the
ten is made of other ten, etc.; and so each world contains
an infinite numberoflevels.
Andwealready learnedin thefifth Gate about the quality
of the prophecy, for the thought of the prophets spreads
and ascends from level to level, from bottom to top, till it
reaches the place where the root of his Neshamah is
connected. As his thought ascends,it brings the light of the
Sefirot to the En Sof and as it descendsit draws light and
brings it down throughthelevels it ascended before, till it
reaches his Nefesh of the Sekhel And the Nefesh of his
Sekhel takes a portion of this light according to the quality
of the connection of the root of his Neshamah above. Then
the imaginative powerin his living Nefesh draws the light
and produces images that can be perceived bythe internal
or external senses.
Howeverthe transmission of this thought does not ascend
by itself, for it needs prayers and Yechudim (DTN,
unifications) that were taught by the prophet, as in the case
of the sons of the ‎‫חקסזק‬66 )‫) הנביאים‬232 and Samuel,
Eliyahu and Elisha of blessed memory. For in order to
draw the light and abundance according to one’s will, one
should profess the unity (7M?) of God, andthis is the whole
purposeof the prophecy.
They taught them the prayers and the names of the
Gates’ sentinels, the names of the firmaments and the
namesof the palaces of each and every world, from thelast
of the worlds, which are the four foundations (N1'110") and
the air they contain, to the lofty world of Azzi/ut, as it was
mentioned in the Zohar in Parashat Vayakhel page 201b
and as it was written in the chapters of Hichalot ( 919
miy2°n) and in their Baraitha (N13, teaching of the
Tanaim outside the Mishnah). First, they opened the Gates
in one level, and then they professed the Yichud (TIN,
unification) and prayed the special prayer that fit this
specific level. And so they ascend from onelevel to another
until they reach their upper root where they rested. Their
thoughts continued to the En Sof and as they returned
they transmitted the abundance downwards, as |
mentionedbefore.
As for the sentinels and the names, they employed the
force of a holy name of the specific level to summon the
angel that has his root and origin in the same level, the
angel whois in charge of the Gate of the firmament, which
is the matter of the level, and therefore has a known name.
And when the angel opened the Gate, the thought of the
prophet entered through it and passed from light to light
until it arrived at the inner light of the Sefira of this level;
and then the prophet prayed the properprayerofthis level.
Andthus, he ascendedfrom levelto level.
This is the reason the vision of Ezekiel is called Maaseh
Merkava (N2310 NwWyN, Work of the Chariot), for the
levels build one on top of the other. First, the sky was
opened, the Gates of the firmaments, which are the light of
the matter and the Ae/im of this world. Then the Azdipoth
entered, as it was written (Ezekiel 1:4): “As I looked,
behold, a stormy wind cameoutof the north, etc.”. And as
it was written (Hosea 1:2), “When the Lord first spoke
through Hosea, the Lord said to Hosea, ‘Go, take to
yourself a wife of harlotry and have children of harlotry, for
the land commits great harlotry by forsaking the Lord’”,
meaning that the A/jpah andits forces, which are the wife
of harlotry and the children of harlotry, were revealed at

the beginning of the prophecy. And when he wasin the
sky, he attached himself as he watched, as it was written
(Ezekiel 1:1): “The heavens were opened, and | saw visions
of God”. However, when he reached the place of the
Klipoth, he did not attach himself to them but slashed
through them. He did not connect himself to them, but he
saw them as he passed through them.Andthis is the Sod
[allusion to deeper meanings] of Eliyahu of blessed
memory (1 Kings 19:11-12): “But the Lord was not in the
earthquake ... but the Lord was notin the fire”. And from
there he passed through the Masach (JON, screen, curtain)
of the light of the angels, for as we already explained the
lights are separated by a Masach. Andthisis the Sod of the
word Chashmal (9"nwn), which is the numerical
equivalent of the word Ma/bush (w129N, garment), which
is the Afi and matter of the lights of the angels; and
Havaya"h will forgive me for revealing such a secret. Then
he saw the ten sects of the angels that are divided in four
living creatures and four camps of Shechina, as it was
written (Ezekiel 1:5): “And from the midst of it came the
likeness of four living creatures”. And he entered from
there until he reached the light of the Ten Sefrot, as it was
written (Ezekiel 1:26): “And seated above the likeness of a
throne was a likeness as it were of a human form”. And
indeed, the throne is the light of the origin of the
Neshamot, and this is the Sod of “The patriarchs are the
Merkava’. And therefore, the Nefesh is called Kavod(1115,
honor, splendor). (Psalms 30:12) “That [my soul] may
praise [lit. sing Aavod to] Thee and notbesilent”, andit is
written (Psalms 4:3), “How long shall my Aavod suffer
shame?”.
And so | revealed to you a profound secret of the

Merkava, that even the ancient generation did not know.
And it was already explained in the fifth Gate that the
prophets do notreceive from a single root, for they have an
infinite numberof roots: sixty myriad in every world. As
our Rabbi of blessed memory said (Song of Solomon
Rabbah 4:22), “Sixty myriad prophets werein Israel”, and
Moses, may he rest in peace, contains them all and
outweighs them.
Moses, may he rest in peace, ascended to the world of
Atzilut, from which he wasable to see the Aéi#/ut clothed in
the Beriya, for he refrained from looking at the unclothed
Atilut, And this is the Sod of the verse (Exodus 33:20)
“For man shall not see me and live”, whereas the other
prophets saw the world of Agilut clothed in the lights of the
world of Seriya. And Ezekiel, who lived after the
destruction of the Temple, received prophecy from the
Atilut after it was clothed in Beriya, which wasitself
clothed entirely in Yetzira. And after this the lights of Afi/ut
and Seriya were no longer revealed at all. This is what our
Sages of blessed memory meant when they said that
(Sotah 48b) “When Haggai, Zechariah and Malachi died,
prophecy departed from Israel”, and only Auach Ha-
Kodesh remained. And Auach Ha-Kodesh 15 the
transmission of the lights of Yet/ra and otherlights of lower
levels. And this is called in the Za/mud (Hagigah 14)
“Ascending to the Pardes’, which refers to the world of
Yetzira, which is called the world of Metatron (]100N).
And there are known techniques through which one can
open the Gates of the lowly world, the world of Asiya and
the world of Yetira. Moreover, there are the proper
Yechudim (0°T1N, unifications) and prayers through
which one can enter the world of Yetira and its Ten
Sefirot. And these techniques are the Sod that is taught in

the chapters of Hicha/ot, techniques that were used by
Rabbi Nechuniah, Rabbi Akiva, Rabbi Ishmael and the
members of Anesset Gedola, and then forgotten. Moreover,
the ashes of the heifer were lost in the period of the
Amoraim (D?8719&, Talmudic sages who interpreted the
wordsof the 7anaim), during the time of Abaya and Rava,
as it was mentioned in the 7a/mud (Hagigah 25). Thus,
since then, no one ascended to the Pardes. From then on,
they only used the technique concerning the world of
Asiya, for this is the lowest of the worlds and its angels
contain more evil than good. Moreover, in this world good
andevil are closely connected, thusit is impossible to attain
Ruach Ha-kodeshinit, for it is impossible to separate good
from evil; and one’s attainment is therefore a mixture of
good andevil, truth and falsehood.
This is the Sod of Kabbalah Ma’asit (IVYN ‎‫קבלה‬,
practical Kabbalah). It is forbidden to make use ofit, since
whoeverattempts to use it necessarily attaches himself to
the evil that is attached to the good. One may actually
intend to cleanse his Nefesh, but as a result of the evil, he
actually defiles it. Even if one does attain someinsight,it is
a mixture of truth and falsehood, especially, since the ashes
of the heifer no longer exist. The impurity of the A/ijpoth
attaches itself to the man who attempts to attain insight
through Kabbalah Ma‘asit. Therefore, he who takes utmost
care should keep far from them. For besides polluting his
Nefesh, he will be punished in hell. Moreover, according to
ourtradition he will be punished also in this world; either
he or his offspring will become sick, or will become
apostates.
You should learn from Joseph Della Reina and Rabbi

Shlomo Molcho who used Practical Kabbalah and
perished, andall this because there is no good withoutevil,
as was mentioned above. Besides, they coerce them
[angels, forces] with oaths against their will, and as a result
they are being enticed and drawninto evil ways [by the
angels, forces], until their Nefashot are lost. In addition,
these methods and oaths were concealed by earlier
generations, and we do not know their methods well
enough. Thereforeit is better to keep far from these things.
The seventh Gate
A guide to Ruach Ha-Kodesh (w7)27 m7, divine

inspiration) in our times
Although we warned manin the previous Gate, of the
different ways of attaining Ruach Ha-Kodesh, he should
not despair. For Tanna Devei Eliyahu referred to the
following verse (Judges 4:4), “And Deborah, a prophetess”
by saying: “I call heaven and earth to be my witnesses;
Ruach Ha-Kodesh can rest upon a man or a woman, Jew
or Gentile, slave or maidservant, all depending on their
deeds”.
Weheard with our own ears and saw with our own eyes
exceptional individuals who attained the level of Auach
Ha-Kodesh in our own time. They could foretell the future
and some of them possessed such wisdom that was not
known to the former generations. In order not to
discourage those who approach the holy to sanctify
themselves, I will explain few things. I will not reveal much,
and the good God will not prevent good from the just.
First, we will explain few things regarding the attainmentof
Ruach Ha-Kodesh, and in the eighth Gate, with the help of
God, blessed be He, | will explain how one should conduct

himself.
The best technique is the one taught by Tanna Devei
Eliyahu of blessed memory. It is the same technique that
the ancient Chasidic Perishes used. In this technique, one
should first repent all his misdeeds. Then, in order to make
his Nefesh perfect, one should observe the positive Mitzvot
pray with devotion, and study the 7ora/ as a working bull
for its own sake until he exhausts himself. One should cut
down pleasures, eating and drinking, rise at midnight, or
even earlier, keep aloof from other people even for an idle
conversation. Then, one should cleanse his body by
constant baths. Then, from time to time, one should
seclude himself and think about the fear of God. One
should put the Havaya”h always before his eyes, be careful
to empty his mind from any mundaneaffairs, and love
God, blessed be He, with great desire. By doing all the
above mentioned, one might attain Auach Ha-Kodesh in
one of the ways | will present now.
Thefirst: one might attain Ruach Ha-Kodesh by drawing
upon his Nefesh a supernallight from the lofty root of his
Nefesh, as was mentionedin the fifth Gate. And this is a
complete manifestation of Ruach Ha-kodesh.
The second: one might attain Ruach Ha-Kodesh by
studding the 7orah or by observing a Mitzvah, as was
explained by our Sages of blessed memory (Pirge Aboth
4:13): “He who performs one Mitzvah has gotten to himself
one advocate”. For if a man observes a Mitzvah as
prescribed by the law and with great intention and
devotion, this Mitzvah might create a real angel who will
reveal himself to this man. These angels are known in the
books as Maggidim (0°74, messengers). However, if the
Mitzvah is not observed as prescribed by the law, the
Maggid (192, messenger) will contain a mixture of good
and evil, truth and falsehood.
The third: one might attain Ruach HaKodesh through a
revelation of Eliyahu of blessed memory, depending on
one’s level of devoutness.
The fourth manifestation of Ruach Hakodeshis the finest
one, for it is through a revelation of the Nefesh of one of
the earliest 7zadikim. One mightattain this manifestation if
the Nefesh of the 7zadik is originated from the sameroot
as his own Nefesh orif he observes a Mitzvah in the same
mannerin which the 7zadik observedit. Moreover, he who
reaches Ruach Ha-Kodesh in this mannerwill learn great
wisdomsand great secrets of the 7orah, depending on his
deeds.
Thefifth manifestation of Ruach Ha-Kodeshis the lowest
one, for he whoattains this type of manifestation of Ruach
Ha-Kodesh will see in his dreams somevisions of the future
and will learn some wisdom that is related to Ruach Ha-
Kodesh.
This is the correct way, for in this way, man does not
attain Ruach Ha-Kodesh by swearing or constraining the
upperones, but by the power of his own good deeds and
by the powerof his sanctity. In this way, the ARuach Ha-
Kodesh that rests upon him will be pure and entirely
without evil, whereas he who attempt to attain Ruach Ha-
Kodesh by deeds, prayers and unifications (D’T1N) might
make mistakes; thus, it is possible that he will attain a
mixture of externalthings.
There are other techniques that utilize deeds in order to
attain Ruach Ha-Kodesh, and | will explain them in the
fourth part of this book. These techniques help to attain
one of the five manifestations of Ruach Ha-Kodesh, which
were mentioned above, if they do not appear by
themselves. And in order to prevent a mixture of evil, as
was mentioned above, these techniques demand great
piety and purification. It is true that the first technique was
used also by the early generations, as the Ramba”n of
blessed memory wrote regarding the verse (Deuteronomy
11:22), “And cleaving to Him”, and in thefifth chapter of
his book /geret Ha-Kodesh (WT1PN NAN) regarding Ben
Azai who wassitting and studying while the fire was blazing
around him.
The eighth Gate

A briefexplanation concerning the sanctification
in our time
It needs to go throughfive purifications.
Thefirst: one must repent his sins concerning the negative
Mitzvot and the positive Mitzvot He must repent his
transgressions of the regulations given to us by the sages,
and he must avoid all improper charactertraits. Most ofall,
one should repent the sins that deserve the penalty of
Karet. One must be careful of the following transgressions:
profanation of the Name, desecration of the Shabbat, the
laws concerning a menstruating woman andall types of
pollutions. One must refrain from uttering an oath evenifit
is a true oath, from looking at nakedness, from slandering,
from gossiping, from mockery and from idle conversation.
He should keep away from pride, anger, impatience, and
sadness. One should conduct himself with modesty and
humbleness, and he should rejoice in his portion.
The second purification: one must observe all the 248
positive Mitzvot of the Torah and the regulations that were
set by the sages. Especially one should study the 7orah on
a regular basis, pray with devotion, say the Benediction of
Food and the Benediction of Enjoyments with devotion,
love every man ofIsrael as the apple of his eye, venerate
the Shabbat and observeallits particulars, rise every night
after midnight to mourn Jerusalem, study the 7orah, and
all his deeds should be performed with love for the sake of
Heaven.
The third purification: it is while he prepares himself to
receive Ruach Ha-Kodesh.
The fourth: it is the purification of the body byritual bath

and clean garments.
Thefifth: after he prepared himself to receive Ruach Ha-
Kodesh and after all the good character traits were
impressed on him, he should enter alone the house, clean,
and holy. He should enter a place, preferably after
midnight, where the voices of people and the chirping of
birds would notdistract him. He should close his eyes and
undress his thought from all the mundaneaffairs, as if he is
a dead man whose Nefesh left his body. Then he should
try hard to think about the upper world and to attach
himself to the roots of his Neshamah andthe lofty lights.
He should imagine that his Nefesh left his body andthatit
ascended upwards and he should imagine himself standing
amidst the upper worlds. And if he used a 00 ‎)‫יחוד‬
unification) he would transmit light and abundance toall
the worlds, and at the end hewill receive his share as well.
He should seclude himself in his thought as if Ruach Ha-
Kodesh is upon him, andif, after some time, he does not
sense anything, he is probably not worthy and ready.
Therefore, he should strengthen his worshipping and his
purity and try secluding himself again after a few days in
the way that was mentioned aboveuntil he is worthy and
Ruach Ha-Kodesh rests upon him.
And when Auach Ha-Kodesh rests upon him, he should
examine himself, check whether heis sufficiently pure and
clean, and whetherthis Auach is the Devil or some mixture
of good and evil, as we learned from the story of the
ascension of Ben Azai and Ben Zomato the Parde’s. The
Ruach should be inspected according to the revelation,
whether everything is true or truth and falsehood are
mixed, whetherits wordsare idle or contrary to the 7orah.
In this case, he should reject this Ruach and strengthen his
worshiping until all the words of the Ruach are worthy and
according to the law of the 7orah.
You should know thatat first, Ruach Ha-Kodesh will rest
upon him seldomly. And the thing revealed to him will be
insignificant and not very profound, until he becomes
strongerin all the particulars that were mentioned above.
The rule is to purify the matter completely, to uproot the
contemplating of the thought and the imaginative force,
and to attach oneself to the upper ones. And you should
look again in the sixth Gate of the first part where we
explained more thoroughly the ways of the Chasidim.
Part 4
Instructions for the attainment of Ruach

Ha-Kodesh
We already explained in the seventh Gate of the third
part the five ways in which Ruach Ha-Kodesh is
manifested: Auach Ha-Kodesh, Neshamot of Tzadikim,
angels who are called Maggidim (D°T4, Messengers),
Eliyahu of blessed memory and dreams. Each of its
manifestations may be attained by the sanctity of man and
his study of the 7orah, without the need of any other deed.
However,it is also possible to perform a specific deed that
will render man ready and worthy of the attainment of
Fuach Ha-Kodesh. In this part such deedswill be explained
according to the booksofthe earlier sages. This part will be
divided into three gates: the first deals with the nature of
the deeds, the second with the techniques of attainment,
and the third with the conditions of the attainment. In my
book Ez Chaim (DN yy), I already introduced some
Yechudim and marvelous techniques for the attainment of
Fuach Ha-Kodesh, and if God, blessed be He, will permit, |
will write them and explain them properly in this part.
(He whoprinted this book said: “This part was not copied
and was not printed, for it contains Names, 7zerufim and
hiddensecrets, and it is against the law to print them”.)
Completed and finished, thank God, the Creator of the
world.
‫‪134‬‬ ‫‪Shaarei Kedusha - Gates of Holiness‬‬
‫‪Theoriginal text in Hebrew‬‬

‫הקדמה‬
‫‏‪ INN‬הצעיר חיים בן כבוד הרב יוסף ויטאל זלה"ה‪:‬‬
‫ראיתי בני עלייה‪ ,‬והם מועטים‪ ,‬משתוקקים לעלות‪ ,‬והסולם נתעלם מעיניהם‪,‬‬
‫ויתבוננו בספרים הקדמונים‪ ,‬לחפש ולמצוא אורחות חיים‪ ,‬את הדרך ילכו בה‬
‫ואת המעשה אשר יעשון‪ ,‬להעלות נפשם אל שרשה העליון‪ ,‬ולדבקה בו יתברך‪,‬‬
‫כי הוא השלימות הנצחי כענין הנביאים‪ ,‬שכל ימיהם נדבקו בקונם‪ ,‬ובאמצעות‬
‫הדביקות ההוא שרתה עליהם רוח הקודש‪ ,‬להורותם איזה הדרך ישכון אור‪,‬‬
‫להאיר עיניהם ברזי תורה‪ ,‬כמו שהתפלל דוד המלך ע"ה‪" ,‬גל עיני ואביטה‬
‫נפלאות מתורתך"‪ ,‬ולהדריכם בדרך ישרה‪ ,‬ללכת אל עיר מושב המזומן להם עם‬
‫בני עליה‪ ,‬ואחריהם באו החסידים הראשונים‪ ,‬הנקראים "פרושים"‪ ,‬ובקשו‬
‫לצאת בעקבותיהם של נביאים ובמעגלותיהם‪ ,‬ולהתדמות להם‪ ,‬במערות צורים‬
‫ובמדברות‪ ,‬ופירשו מדרכי בני אדם‪ ,‬ומהם‪ ,‬פרושים בבתיהם‪ ,‬כדמיון הולכי‬
‫מדברות‪ ,‬וכל היוס וכל הלילה תמיד לא יחשו‪ ,‬להלל את בוראם בעסק תורה‪,‬‬
‫ובשירי דוד המלך ע"ה‪ ,‬המשמחים את הלב‪ ,‬עד אשר תדבק מחשבתם בכתח‬
‫וחשק נמרץ באורות העליונים‪ .‬והתמידו בכך כל ימיהם‪ ,‬עד אשר עלו למדרגת‬
‫רוח הקודש‪ ,‬ויתנבאו ולא יספו‪ ,‬כמו שתרגם אונקלוס‪" ,‬ולא פסקו"‪ .‬ועם היותם‬
‫כי לא ראי זה כראי זה‪ ,‬לא נמצאו אופני דרכיהם ושימושיהם‪ ,‬איכה יעבדו‬
‫הקדושים האלה את השי"ת‪ ,‬ונעשה כן גם אנחנו‪:‬‬
‫ועל כן נתמעטו הלבבות‪ ,‬גם הידיעות‪ ,‬של הדורות הבאים אחריהם‪ ,‬ופסקו בעלי‬
‫רוח הקודש‪ ,‬סעו המה למנוחות‪ ,‬עזבו אותנו לאנחות‪ ,‬צמאים גם רעבים‪ ,‬עד‬
‫אשר צמח ייאוש בלבות בני האדם לתור בחכמה נפלאה הלזו‪ ,‬ואם ימצאו שנים‬
‫שלשה גרגירים בראש אמיר‪ ,‬אחד מעיר ושניס ממשפחה‪ ,‬מבקשים מים‪ ,‬ואין‪,‬‬
‫כי נסתם כל חזון‪ ,‬לסיבת אשר לא כתוב בספר אופן מעשהו‪ ,‬להתקרב לגשת אל‬
‫הקודש פנימת‪:‬‬
‫ויש מהם אשר היו משביעים בכח שמות הקודש אל המלאכים‪ ,‬ויקוו לאור‪,‬‬
‫והנה חושך‪ ,‬כי היו מלאכים תחתונים מאוד‪ ,‬ממונים על עבודת העולם הזה‪,‬‬
‫והם מורכבים מטוב ורע‪ ,‬והן עצמן לא ישיגו האמת והאורות העליונים‪ ,‬ומגלין‬
‫להם דברי תערובות‪ ,‬טוב ורע‪ ,‬אמת ושקר‪ ,‬ודברים בטלים דעניני רפואות‪,‬‬
‫וחכמת הכימי"א‪ ,‬ופעולות קמיעין והשבעות‪ ,‬וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו‪ .‬מי‬
‫יתן והיה לבבם זה לעסוק בתורה ובמצוות‪ ,‬וישאו קל וחומר מאותן ארבעה‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬שנכנסו לפרדס ולא נמלט מהם איש‪ ,‬כי אם ההוא סבא חסידא‪,‬‬
‫רבי עקיבא (ואף הוא‪ ,‬בקשו מלאכי השרת לדחפו‪ ,‬לולא ה' עזרתה לו)‪ ,‬נכנס‬
‫בשלום ויצא בשלום‪:‬‬
‫והאמת‪ ,‬כי הם בקשו מדרגות גדולות‪ ,‬קרובות אל הנבואה‪ ,‬ועל כן נסתכנו‬
‫קצתם‪ ,‬אכן‪ ,‬אנחנו‪ ,‬הלואי שנזכה אל רוח הקודש מועט‪ ,‬כענין גילוי אליהו ז"ל‪,‬‬
‫אשר רבים זכו אליו‪ ,‬כמפורסם‪ ,‬וכענין גילוי נשמות הצדיקים‪ ,‬כנזכר הרבה‬
‫פעמים בספר התיקונים‪ .‬ולא עוד‪ ,‬כי גם בזמנינו זה ראיתי אנשים קדושים זכו‬
‫לכל זה‪ .‬ויש אשר נפשו עצמתו‪ ,‬בהזדככה במאוד מאוד‪ ,‬תתגלה לאדסם ותנהיגהו‬
‫בכל דרכיו‪ .‬וכל אלה‪ ,‬דרכים קרובים‪ ,‬יושגו אף בזמנינו זה אל הראויים אליהם‪.‬‬
‫‪Shaarei Kedusha — Gates of Holiness‬‬ ‫‪135‬‬
‫אך‪ ,‬אמנה‪ ,‬צריך הבחנה גדולה ונסיונות רבות לעמוד על האמת‪ ,‬אולי רוח‬
‫אחרת היתה עמו‪ ,‬בלתי טהור‪ .‬וכל זה יתבאר בחלק השלישי בשער השמיני‪:‬‬
‫לכן‪ ,‬הציקתני רוח בטני להתיר לפרושים‪ ,‬ולתמוך בימינם‪ ,‬להורות להם הדרך‬
‫ילכו בה‪ .‬ועל כן חיברתי חיבור זה‪ ,‬קטן הכמות ורב האיכות‪ ,‬למשכילים יזהירו‪,‬‬
‫וקראתיו‪ ,‬שערי קדושה‪ ,‬ובו אבאר סתרים‪ ,‬לא שערום הראשונים אשר היו‬
‫לפנינו‪ ,‬כי אני קבלתים מפה איש קדוש‪ ,‬מלאך ה' צבאות‪ ,‬מורי האר"י לוריא‬
‫ז"ל‪ .‬ולהיותם רזי עולם ותעלומות סתרים‪ ,‬אגלה טפח ואכסה אלפים אמה‪,‬‬
‫ואפתח בדוחק שערי הקדושה‪ ,‬כמחט סדקית‪ ,‬ומי שיהיה ראוי יזכה להכנס לפני‬
‫לפנים‪ .‬וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים‪:‬‬
‫וחילקתיו לארבעה חלקים‪ ,‬החלק הראשון‪ ,‬בהנהגת דרך החסידות והפרישות‪,‬‬
‫המביאה לידי רוח הקודש‪ ,‬ויתחלק גם הוא לששה שערים‪ ,‬החלק השני‪,‬‬
‫בתוכחות‪ ,‬ובביאור העונש והשכר של מצוות עשה ומצוות לא תעשה‪ ,‬ונחלק‬
‫לשבעה שערים‪ ,‬והחלק השלישי‪ ,‬בהנהגת השגת רוח הקודש עצמו‪ ,‬ויתחלק‬
‫לשמונה שערים‪ ,‬והחלק הרביעי‪ ,‬באופני היחודים עצמם‪ ,‬אשר על ידם יושג רוח‬
‫הקודש‪ ,‬כאשר בחנתי ונסיתי‪ ,‬ונתאמתו על ידי‪:‬‬
‫ואכתוב פרטן דרך חשבון סימנים‪ .‬וזהו החלי בעז"ה‪ .‬החלק הראשון יתחלק‬
‫לששה שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬להודיע גודל הפגם על ידי חטאת האדם בענין המצוות‪.‬‬
‫השני‪ ,‬בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות‪ .‬השלישי‪ ,‬בביאור שם צדיק או חסיד‪.‬‬
‫הרביעי‪ ,‬בביאור מדריגת הצדיק בפרטות‪ .‬החמישי‪ ,‬בביאור מדריגת החסיד‬
‫בפרטות‪ .‬הששי‪ ,‬בביאור הנהגת החסידים בדרך קצרה מאוד‪ ,‬כוללת כל השערים‬
‫אשר בחלק הזה‪:‬‬
‫החלק השני‪:‬‬
‫החלק השני יתחלק לשמונה שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬בתוכחות‪ ,‬השני‪ ,‬במוסרי רז"ל‪,‬‬
‫השלישי‪ ,‬בשכר מקיימי התורה והמצוה הרביעי‪ ,‬בעונש מדות הרעות החמישי‪,‬‬
‫בעונש מדות האסורות‪ ,‬הששי‪ ,‬בעונש מצוות לא תעשה‪ ,‬השביעי‪ ,‬בשכר מצוות‬
‫עשה‪ ,‬השמיני‪ ,‬התשובה‪ .‬התלק השלישי‪ ,‬בהנהגת השגת רוח הקודש‪ ,‬ויתחלק‬
‫לשמונה שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬במהות העולמות‪ ,‬השני‪ ,‬במהות האדם‪ ,‬השלישי‪,‬‬
‫במעכבי הנבואה‪ ,‬הרביעי‪ ,‬בתנאי הנבואה‪ .‬החמישי‪ ,‬באיכות הנבואה ועניניה‪,‬‬
‫הששי‪ ,‬במדריגות הנבואה‪ ,‬השביעי‪ ,‬במדרגת רוח הקודש בזמנינו זה‪ ,‬השמיני‪,‬‬
‫הנהגה קצרה‪:‬‬
‫החלק הרביעי‪ ,‬עיין בסוף הספר‪:‬‬
‫חלק א שער א‬
‫החלק ראשון‪:‬‬
‫השער הראשון בביאור הפגם על ידי חטאות האדם בענין המצות‪:‬‬
‫אשכילך ואורך כמה גדלה רעת האדם בעשותו אחת מכל מצות השם שס"ה‬
‫מצות אשר לא תעשינה‪ ,‬או בהמנעו מלקיים אחת מרמ"ח מצות עשה אשר‬
‫נצטוה בהן לעשותן‪:‬‬
‫‪136‬‬ ‫‪Shaarei Kedusha — Gates of Holiness‬‬
‫נודע אל בעלי מדע‪ ,‬כי גוף האדם איננו האדם עצמו מצד הגוף כי זה נקרא בשר‬
‫האדם‪ ,‬כמו שכתוב (איוב י' י"א) עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני‪,‬‬
‫ועוד כתיב (שמות ל' ל"ב) על בשר אדם לא "יסך וגו'‪ ,‬נמצא האדם הוא‬
‫הפנימיות‪ ,‬אבל הגוף הוא ענין לבוש אחד תתלבש בו נפש השכלית אשר היא‬
‫האדם עצמו בעודו בעולם הזה‪ ,‬ואחר הפטירה יופשט מעליו הלבוש הזה‬
‫ויתלבש בלבוש זך ונקי רוחני‪ ,‬וכמו שכתוב (זכריה ג' ד') הסירו הבגדים הצואים‬
‫וגו' והתלבש אותך מחלצות‪ ,‬הוא הנקרא חלוקא דרבנן‪:‬‬
‫וכמו שלבוש גוף האדם יעשהו האומן בתבנית איברי הגוף כן עשה הוא יתברך‬
‫את הגוף שהוא לבוש הנפש בתבנית דיוקן הנפש ברמ"ח אברים ולהם שס"ה‬
‫גידים המקשרים את האברים‪ ,‬ולהמשיך על ידם הדם והחיות מאבר אל אבר‬
‫כדמיון צנורות‪ ,‬ואתחר יצירת הגוף נפח בו נפש חיה כלולה מרמ"ח איברים‬
‫רוחנים ושס"ה גידים‪ ,‬ויתלבשו תוך רמ''ח איברים ושס"ה גידים‪ ,‬של הגוף ואז‬
‫פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב‬
‫בו‪ ,‬והראיה לזה כי לא יפעלו איברי הגוף פעולתם אלא בעוד הנפש בהם עין‬
‫רואה ואוזן שומעת וכו'‪ ,‬ובהסתלק הנפש חשכו הרואות בארובות ונתבטלו כל‬
‫החושים מרמ"ח אברים‪:‬‬
‫ועל דרך זה שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף‬
‫וממשיכין מזון הגופני שהוא הדם אל רמ"ח איברי הגוף עם מזון הרוחני פנימי‬
‫בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש‪ ,‬ואתחר הפטירה אין שום חיות נשפע‪ ,‬וגידי‬
‫הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו‪ ,‬נמצא כי‬
‫האדם בעצמו איננו כי אם הנפש השכלית אשר מתלבשת בגוף הנקרא לבוש‬
‫שלה בעולם הזה‪:‬‬
‫ודע כי אחר שחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬חוברו נפשו וגופו‬
‫גם הם כל אחד מטוב ורע‪ ,‬וזו היא ענין זוהמת הנחש שהטיל בחוה ובאדם‪ ,‬ועל‬
‫ידי הרע והזוהמא שהטיל בהם גרמו להם חלאים ונגעים ומיתה לנפשם ולגופס‪,‬‬
‫וזהו שכתוב (בראשית ב' ""ז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות‪ ,‬מיתת הנפש‬
‫ומיתת הגוף‪:‬‬
‫ונבאר מה ענין הטוב והרע שנתערב בהם‪ ,‬ועיין מה שנכתוב לקמן בחלק ג' שער‬
‫שני ושלישי ותבין מה שאנו כותבין בשער הזה‪ .‬הנה כאשר חטא בעץ הדעת‬
‫טוב ורע‪ ,‬גרם תערובת הזה בכל העולמות ואין לך דבר שאינו כלול מטוב ורע‪:‬‬
‫ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים‪ ,‬והנה הם כלולים טוב‬
‫ורע‪ ,‬וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות ‪ -‬אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬עפר‪ ,‬אמנס‬
‫מן הרע שבהם נוצרו בגוף ארבע מרות שהם ‪ -‬הלבנה‪ ,‬והשחורה‪ ,‬והאדומה‪,‬‬
‫והירוקה‪ .‬וכאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן‪ ,‬על בחינת הטוב שבהן‪,‬‬
‫באים חלאים ונגעים על האדם‪ ,‬ואם תתגבר ביותר תמית לגוף האדם‪:‬‬
‫וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע‪ ,‬ונמצא כי גם בנפש האדם‬
‫היה כן‪ ,‬כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים והם‬
‫ארבע אותיות שם הו"ה ברוך הוא‪ ,‬ועל זה נאמר (יחזקאל ל"ז ט') מארבע‬
‫רוחות בואי הרוח וגו' וזו הנקרא נפש האדם עצמו מצד הטוב‪ .‬והנה גם את זה‬
‫לעומת זה עשה האלהים‪ ,‬והוא הנקרא ‪ -‬אדם בליעל‪ ,‬כולל ארבעה אבות נזיקין‪,‬‬
‫וארבעה מראות נגעים‪ ,‬מן ארבעה יסודות הרעים ומשם נמשכה נפש רעה אל‬
‫האדם הנקרא יצר הרע‪ ,‬וכשתתגבר נפש זו על נפש הטובה יבואו אליה נזקין‬
‫ונגעים וחלאי הנפש‪ ,‬ואם תתגבר יותר תמיתנו‪:‬‬
‫‪Shaarei Kedusha - Gates of Holiness‬‬ ‫‪137‬‬
‫והנה נפש הטהורה שהיא הפרי כלולה מתרי"ג אברים וגידים‪ ,‬מתלבשת תוך‬
‫תרי"ג אברים וגידין של נפש הטמאה הנקראת קליפת הפרי‪ ,‬ושתיהן יחד‬
‫מתלבשות בתרי"ג אברים וגידים של הגוף‪ ,‬ונמצאו איברי נפש הטהורה תוך‬
‫איברי נפש הרעה‪ ,‬ואברי נפש הרעה תוך איברי הגוף‪ .‬והנה כל אחת משתי‬
‫נפשות אלו צריכה מזון רוחני להתקיים‪ ,‬ואמנם מזון הרוחני של הנפש הקדושה‬
‫נמשך אליה על ידי קיום התורה הכלולה מתרי"ג מצות כדמיון תרי"ג אברי‬
‫הנפש גם הם ונקרא לחם‪ ,‬כמו שכתוב (משלי ט' ה') לכו לחמו בלחמי‪ ,‬וכל אבר‬
‫מן רמ"ח איברים נזון ממצוה פרטית המתיחסת לאותו אבר וכאשר יחסר לאדם‬
‫קיום איזו מצוה‪ ,‬גם האבר הפרטי המתיחס למצוה יחסר ממנו מזונו הנמשך לו‬
‫מארבע אותיות ההו"ה כמו שכתוב (נחמיה ט' ו') ואתה מחיה את כלם‪ .‬ובהם‬
‫תלוים כל המצות כמו שאמרו רבותינו ז"ל‪( ,‬בהקדמת התיקונים) י"ה עם שמי‬
‫שס"ה ו"ה עם זכרי רמ''ח‪:‬‬
‫וכמו כן מהם נמשכים ארבעה שרשי יסודות נפשו הקדושה כנזכר לעיל‪ ,‬ונמצא‬
‫שהאבר ההוא מת לגמרי‪ .‬ובהסתלק הקדושה ממנו אז יתלבש בו רוח הטומאה‬
‫מן הארבעה יסודות נפשו הטמאה בסוד מה שאמרו רבותינו ז"ל לא נתמלאה‬
‫צור אלא מחורבנה של ירושלים ונמצא האבר ההוא נזון לחם טמא מגואל‬
‫משם‪:‬‬
‫וזהו ענין הרשעים בחייהם קרוים מתים (ברכות דף "'ח ע'ב) כי נסתלק מהם‬
‫נפש הקדושה מאלהים חיים ושרוי עליו המות הנקרא אבי אבות הטומאה‪ ,‬וכמו‬
‫כן כאשר יקיים האדם שס"ה מצות לא תעשה בהמנעו מלעשותם‪ ,‬כמו שאמרו‬
‫רבותינו ז"ל (קידושין דף ל"ט ע"א) ישב אדם ולא עבר עברה נותנים לו שכר‬
‫כעושה מצוה‪ ,‬יש כח אל המזון הרוחני הנזכר בקיימו מצות עשה להמשך דרך‬
‫צנורות שהם שס"ה גידים של הנפש להחיות הרמ"ח איברים שלה‪ ,‬וכאשר‬
‫יעבור על איזה עבירה מהם אז יסתם הצנור הפרטי ההוא המתיחס אל אותה‬
‫העבירה על ידי הזוהמא של מזון הקליפה הנדבקת שם וכשיבש הצנור גם כן‬
‫מתיבש האבר ההוא אף על פי שלא יוסר לגמרי כענין מי שיחסר ממנו איזה‬
‫מצות עשה אמנם יפול בו מום‪:‬‬
‫ולכן צריך האדם לחפש בכל כחו לקיים כל תרי'ג מצות‪ ,‬וכאשר יקיים איזה‬
‫מצות עשה יכוין להסיר מהאבר הפרטי של נפשו המתיחס אל המצוה ההיא‬
‫זוהמת הקליפה ההיא ואזי תחול עליו אבר המצוה הקדושה ההיא אחר הסתלק‬
‫הזוהמא‪ ,‬בסוד (יחזקאל ל"ב כ"ז) ותהי עונותם על עצמותם‪ ,‬כי כשזה קם זה‬
‫נופל‪ .‬וכמו כן כאשר תבוא לידו איזו עבירה‪ ,‬ימנע מלעשותה ויכוין שעל ידי כן‬
‫יסלק הזוהמא אשר בגיד הפרטי של הנפש המתיחס לאותה עבירה ואז יוכל‬
‫להמשך שפע הרוחני הנמשך דרך הצנור הרוחני‪ ,‬ועל ידי כן נעשית נפשו כסא‬
‫ומרכבה אל קדושתו יתברך וזהו סוד האבות הן הן המרכבה‪( .‬בראשית רבה מ"ז‬
‫ו'‪ ,‬זוהר ח"א דף קע"ג)‪:‬‬
‫חלק א שער ב‬
‫השער השני‪:‬‬
‫בפגם חנמשך על ידי מדות המגונות‪:‬‬
‫והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית הכלולה‬
‫מארבע בחינות‪ ,‬הדומם והצומחת והבהמית והמדברת‪ .‬כי גם הן מורכבות מטוב‬
‫ורע‪ ,‬והנה בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל‬
‫הנפש העליונה השכלית אשר בה תלויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער‬
‫ראשון‪ .‬ולפיכך אין המדות מכלל התרי"ג מצות‪ ,‬ואמנם הן הכנות עקריות אל‬
‫תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם‪ ,‬יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות‬
‫על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף‬
‫עצמו בסוד (ויקרא י"ז י"ד) כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא‪ ,‬ולפיכך ענין‬
‫המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד‪:‬‬
‫‏‪ pan Ar‬ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף ק"ה ע"ב)‪ ,‬כל הכועס כאלו‬
‫עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות‪ ,‬וכן אמרו (סוטה‬
‫דף ע"א) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין‬
‫עפרו ננער וכו' וכאלה רבות‪ .‬והבן זה מאד‪ ,‬כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו‬
‫בכלל תרי"ג המצות התלויות בנפש השכלית‪ ,‬ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות‬
‫הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות‬
‫בנקל יקיים כל המצות‪:‬‬
‫‏‪ DA pan AM‬כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז'ל בענין המדות‪ ,‬כי הענוה‬
‫ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב‬
‫(כלה רבתי פ"ה) אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן‪ ,‬אף אני איני נגלה‬
‫אלא למי שאינו קפדן‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שלחו מתם (סנהדרין דף פ"א‬
‫ע"ב) איזהו בן העולם הבא כל שהוא שפל ברך וענותן וכו' וכאלה רבות‪ ,‬לא‬
‫זכרו בהן קיום המצות אלא המדות הטובות‪ .‬ושים בעיניך דברים אלו ותצליח‬
‫דרכיך בלי ספק‪:‬‬
‫ואמנם כמו שארבעה יסודות גופניים הם שרשים שמהם נוצרו התרי"ג איברי‬
‫הגוף‪ ,‬כמו כן נפשות הארבעה יסודות האלו הם יסודות לכל מדות טובות ורעות‬
‫אשר באמצעותם יקיימו או יתבטלו התורה והמצות שהם תר"ג מארבע‬
‫אותיות הוי"ה כנזכר לעיל‪ .‬והמקיימן הם נפש השכלית הכלולה מארבעה‬
‫היסודות רוחנים אשר משם חוצבו תרי"ג איברי הנפש ההיא‪ .‬והבן זה מאד‪ ,‬איך‬
‫היסוד של קיום המצות הם על ידי מדות הטובות וכן בהפכם‪:‬‬
‫וזה ענינם כבר נתבאר כי כל אשר עשה האלהים כלול מטוב ורע זה לעומת זה‪,‬‬
‫והנה כמו שבארבעה היסודות הגופנים הנקרא חומר היסודות מורכב מטוב ורע‬
‫ומשם באים כחות קיום הגוף או תחלואיו שהם ארבע מרות‪ ,‬מרה לבנה מרה‬
‫ירוקה מרה שחורה מרה אדומה‪ ,‬כמו כן בנפשות הנקראות צורות‪ ,‬הארבעה‬
‫יסודות הם על דרך זה טוב ורע‪ ,‬ומהם נמשך בריאות הנפש היסודית שבאדם‬
‫שהם מדות הטובות‪ ,‬או תחלואיה שהם מדות הרעות הנמשכות מארבע קליפות‬
‫טמאות שבנפש ההיא וכשיסירם מעליו יתלבשו אותיות ארבע של הוי"ה שהם‬
‫אור המחיה נפש היסודית‪ ,‬וגם היא והגוף שלה יהיו מרכבה אל קדושתו יתברך‬
‫שבעולם העשיה‪ ,‬כמו שנתבאר בנפש השכלית ממש בקיימה המצות‪:‬‬
‫וזכור ואל תשכח כי גם על ידי עסק התורה בארבעה פירושים שסימנם פרד"ס‪,‬‬
‫פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש‪ ,‬סוד‪ ,‬יהיה רוחו השכלי כסא אל שם הוי"ה שבעולם היצירה‪,‬‬
‫וכן על ידי המחשבה והכונה תהיה נשמתו השכלית כסא לשם הוי"ה שבעולם‬
‫הבריאה‪:‬‬
‫ונחזור בביאור ארבעה היסודות שיש אל קנין המדות‪ .‬דע כי כל המדות הרעות‬
‫מושרשות בארבע מדרגות נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר בה‪ ,‬ולכן כל‬
‫המדות רעות נחלקות לארבעה מינים‪ ,‬וזה פרטם‪:‬‬
‫יסוד האש ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח להיותו היסוד הקל וגבוה‬
‫מכולם‪ .‬ובכללה הכעס‪ ,‬כי מפני הגאוה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו‪,‬‬
‫ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל‪ ,‬נמצא כי הגאוה והכעס‬
‫מדה אחת הם‪ .‬ותולדותיה שלש‪ .‬הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא הי המקפיד‬
‫בלבו‪ ,‬כענין שבארנו בענין הכעס ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות‪.‬‬
‫והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו‪ ,‬וזה ענף מהגאוה גם כן‪:‬‬
‫יסוד הרוח ממנו נמשך דבור הנקרא שיחה בטלה לדברים שאין בהם צורך כלל‬
‫או נפשיי או גופני‪ .‬ותולדותיו ארבעה‪ .‬והן‪ ,‬לדבר חנף‪ ,‬ושקרים‪ ,‬ולשון הרע‪,‬‬
‫ולגלות שבחיו לבריות להתגדל בפניהם‪:‬‬
‫יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג‪,‬‬
‫ותולדותיה שתים‪ .‬החמדה‪ ,‬לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן‪.‬‬
‫והקנאה‪ ,‬כי יקנא בחברו‪ ,‬אשר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו‪:‬‬
‫יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו‪ ,‬ותולדותיה אחת‪ ,‬והוא העצלות‬
‫לקיים התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה‪ ,‬או על‬
‫היסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר‪ ,‬גם עינו לא תשבע עושר‪:‬‬
‫נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה‪ ,‬הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק‬
‫עמה‪ ,‬והשיחה בטילה‪ ,‬ותאוות התענוגים‪ ,‬והעצבון‪ ,‬וארבעתם נמשכות מארבע‬
‫קליפות היצר הרע שבנפש היסודית‪ .‬והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות‬
‫מארבעה יסודות הטוב שבנפש היסודית‪ .‬והם‪ ,‬הענוה שהיא תכלית השפלות‬
‫ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאוה‪ .‬והשתיקה כאלם לא יפתח פיו לבד‬
‫בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות‪ ,‬והמיאוס בכל‬
‫תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים‪ .‬והשמחה התדירית בחלקו‪ ,‬כי כל דעבדין מן‬
‫שמיא לטב‪ ,‬וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו וכמו שכתוב (תהלים‬
‫קי"ט קסי"ב) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב‪ ,‬וכמו שאמרו רז"ל (אבות א'‬
‫טי'ו) עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי‪:‬‬
‫נמצא כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצות‪,‬‬
‫וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול‪ ,‬ועליו נאמר (משלי י"א‬
‫כ"ב) נזם זהב באף חזיר וגו'‪ ,‬כי עוד טומאתו בו מלובש תוך הקליפות‪ ,‬וכמו‬
‫שאמרו רבותינו ז'ל (יומא דף ע"ה ע'ב)‪ ,‬זכה נעשית לו תורתו סם חיים לא זכה‬
‫נעשית לו סם המות‪ ,‬וכאשר יתגבר על יצרו וילחם בו ויסיר מעליו מדותיו‬
‫הרעות על ידי טורח ויקיים התורה והמצות יקרא צדיק גמור ירא שמים גבור‬
‫הכובש את יצרו‪ ,‬וכאשר יתנהג ויורגל יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל מדות‬
‫הרעות לגמרי ולא תתאוה להם נפשו כלל ויקנה המדות הטובות בקנין בטבע‬
‫ולא יצטרך ללחום עס היצר הרע כי גופו ונפשו היסודית מנוקים מכל סיג‬
‫החומר כמו שנאמר במשה (שמות ג' ‏‪ (‘A‬של נעליך מעל רגליך כנזכר בספר‬
‫התקונים (תיקון ל"א ותיקון מ"ח)‪ ,‬אז יתלבשו בו ארבע אותיות ההולי"ה ויהיה‬
‫כסא קדוש למרכבתו יתברך וזה האיש נקרא אוהב את המקום מאהבה ונקרא‬
‫חסיד גמור השלם בכל מיני השלימות‪:‬‬
‫חלק א שער ג‬
‫השער השלישי‪:‬‬
‫בביאור שם צדיק או חסיד באר היטב ואיך יקיים האדם שתי בחינות אלו בענין‬
‫מעשתה‪:‬‬
‫הנה האיש אשר נדבה רוחו אותו להיותו בא לטהר ולהתקדש לקבל עליו עול‬
‫מלכות שמים על אמתתה‪ ,‬יכין עצמו בכל כחו ויזדרז לקיים כל תרי"ג מצות‪ ,‬כי‬
‫בקיומם יושלמו תרי"ג איברים וגידים של נפשו השכלית כנזכר (בשער ראשון)‬
‫כי אם תחסר ממנו מצוה אחת מן רמ"ח מצות עשה עדיין הוא חסר אבר אחד‬
‫מנפשו ועליו נאמר (קהלת א' ט"ו) וחסרון לא יוכל להמנות‪ ,‬וזה יותר חמור‬
‫מכלל כל איש אשר בו מום לא יקרב‪ .‬אך מי שקיימם ועבר על מצוה אחת‬
‫‪.‬משס"ה מצות לא תעשה נקרא בעל מום ממש‪ ,‬כי נתעות הצנור והגיד הממששייך‬
‫השפע באברים‪ ,‬ועליו נאמר (שם) מעוות לא יוכל לתקון‪ ,‬פרושו אחר פטירתו‬
‫‏‪ JN‬העולם‪ ,‬כי אין קיום מעשה המצות החסרים הנקרא מעשה‪ ,‬ולא תשובה‬
‫לתקן העברות‪ ,‬כי אם בעולם הזה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (קהלת ט' י) כי אין‬
‫מעשה וחשבון ודעת וגו'‪ ,‬רצונו לומר שאין מעשה על מצות עשה‪ ,‬וחשבון על‬
‫מצות לא תעשה‪ ,‬ודעת על ידיעת התורה עצמה‪ ,‬בשאול אשר אתה הולך שמה‪.‬‬
‫ונמצא כי כל זמן שלא קיים תרי"ג מצות נקרא צדיק שאינו גמור‪ ,‬כי לא על חנם‬
‫התפלל משה רבינו ע"ה תפילות כמנין ואתחנ"ן ליכנס בארץ אלא להשלים נפשו‬
‫בקיום כל תרי"ג מצות‪ .‬וכאשר יקיים כולם אלא שעדיין לא נקנו בו גם כן כל‬
‫המדות טובות בטבע גמור עד שקיים התרי'ג מצות בשמחה מאהבה בלי גרוי‬
‫יצר הרע כלל יען נזדכך החומר לגמרי‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ק"ט‬
‫כ"א) ולבי חלל בקרבי‪ ,‬גם אמר (שם קל"א א) ה' לא גבה לבי וגו' נפשי כגמול‬
‫עלי אמו‪ ,‬יראה כאלו הוטבעו בו כל המדות משיצא מרחם אמו‪ .‬הנה זה נקרא‬
‫חסיד גמור‪ ,‬כי כן דוד המלך ע"ה להיותו מוטבע בטבע במדות טובות‪ ,‬ובקיום‬
‫המצות קרא עצמו חסיד כמו שאמר (שם פ"ו ב') שמרה נפשי כי חסיד אני‪:‬‬
‫וכן אמרו רבותינו ז"ל (ב"ק דף ל' ע"א) האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי‬
‫דפרקי אבות‪ ,‬שבהם זכרו קנין מדות הטובות‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז'ל (אבות ב'‬
‫א) רבי אומר איזוהי דרך ישרה וכו' עקביא בן מהללאל אומר (שם ג' משנה א‬
‫הסתכל בשלושה דברים וכו'‪ .‬וכן (שם ד' משנה ד') רבי לויטס איש יבנה אומר‬
‫מאד מאד הוי שפל רוח וכו'‪ .‬וזהו מה שנתכון עקביא באומרו ואי אתה בא לידי‬
‫עבירה‪ ,‬רצונו לומר לידי היצר הרע הגורם לך העבירה כי היצר הרע עצמו‬
‫יתבטל ממך‪ ,‬כי אם היצר הרע קיים ומונע עצמו בגבורה שלא לעבור‪ ,‬הוה ליה‬
‫למימר ואין אתה עובר עבירת‪:‬‬
‫כלל העולה‪ ,‬כי קיום תרי"ג מצות על ידי היות יצר הרע באדם והוא מתגבר‬
‫עליו‪ ,‬נקרא צדיק‪ .‬וכשיקיים על ידי בטול היצר הרע‪ ,‬שזה יורה קנין מדות‬
‫הטובות בטבע גמור‪ ,‬הנה זה נקרא חסיד גמור‪:‬‬
‫עוד יש מדרגת חסידות למעלה מזו שאין למעלה ממנה והאיש הזה נקרא קדוש‬
‫והיא נזכרת בספר התקונים ובספר הזוהר במקומות הרבה ובפרט בפרשת כי‬
‫תצא ברעיא מהימנא (דף רפ"א ע"א) וז''ל‪ ,‬ולאו למגנא אמר קודשא בריך הוא‬
‫כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו‬
‫פדאני לי ולבני מבין אמות העולם וכמה בני נשא דקא משתדלי באורייתא וכו'‬
‫ולא אתפרק קודשא בריך הוא וגו' אלא וכו' הא אוקמוה דאין חסיד אלא‬
‫המתחסר עם קונו וכו' רכד חאבו ישראל וכו' קודרטא בריך הו תריך בני מלכא‬
‫ומטרוניתא עמהון‪ ,‬ומאן דהדר בתיובתא וגמיל חסד לשכינתא באורייתא ובכל‬
‫פקודין דילה ולאו איהו אלא למפרק לשכינתא‪ ,‬דא עביד חסד עם קונו וכו‬
‫הגה ‪ -‬ולא לחנם אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הצבור‪ ,‬מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם‪.‬‬
‫וכמה שבני אדם משתדלים בתורה ועדיין לא נפדה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא‬
‫סיבת הדבר לפי שאין חסיד אלא המתחסד עם קונו‪ ,‬שבזמן שישראל חטאו‪,‬‬
‫הקדוש ברוך הוא גירש את בניו ואת השכינה עמהם לגלות‪ .‬ומי שחוזר בתשובה‬
‫וגומל חסד עם השכינה ועוסק בתורה ובמצוותיה ואין כונתו אלא לפדות את‬
‫השכינה הוא עושה חסד עם קונו‪:‬‬
‫והנה זהו שאמר הכתוב (דברים ל"ב י"א) צור ילדך תשי וגו'‪ ,‬וכתיב (תהלים ס"ז‬
‫ל'ה) תנו עז לאלהים וגו'‪ ,‬וזהו שאמרו‪( ,‬ברכות דף ""ז) רבי יהודא אומר אשרי‬
‫מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וכו'‪ .‬כי מה שעמל בתורה אינו לטול‬
‫פרס כלל לעצמו‪ ,‬אלא לעשות נחת רוח ליוצרו‪ .‬וכתיב ביה (ישעיה ס"ג ט') בכל‬
‫צרתם לו צר‪ .‬ובכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם היא אמנו שעליה נאמר‬
‫(שם ג' א') ובפשעיכם שולחה אמכם הנקראת יוצרנו כמו שכתוב צור ילדך תשי‪.‬‬
‫וזהו שאמר נחת רוח ליוצרו ולא אמר להקדוש ברוך הוא‪:‬‬
‫נמצא כי כשיעסוק בתורה ובמצות ובמדות טובות הנקרא חסיד כנזכר לעיל‪ ,‬אם‬
‫התערבה בו כונת קבול איזה שכר‪ ,‬הוא חסיד לעצמו‪ .‬כמו שכתוב (משלי י"א‬
‫י"ז) גומל נפשו איש חסד‪ .‬כי בקיימו המצות‪ ,‬גומל חסד לנפשו‪ .‬ולכן אינו נקרא‬
‫חסיד אלא איש חסד‪ ,‬כי החסד הוא אל האיש עצמו הגומל לנפשו‪ ,‬אך הגומל‬
‫חסד עם קונו נקרא חסיד וקדוש‪ ,‬יען כי נזדכך מכל מיני טומאה וקידש עצמו‬
‫בקדושתו יתברך‪ .‬כי לשון קדושה‪ ,‬לשון הכנה והזמנה כמו (במדבר "א י"ח)‬
‫התקדשו למחר ואכלתם‪ ,‬כי עושה עצמו מרכבה אל קדושתו יתברך ואינו חושש‬
‫לכבוד עצמו אלא לכבוד קונו כנזכר לעיל‪:‬‬
‫ואל זה נתכון רבי פנחס בן יאיר במה שאמר (במשנה סוף סוטה) פרישות‬
‫מביאה לידי טהרה וכו' וקדושה לידי חסידות וחסידות לידי רוח הקדש‪ ,‬כי זו‬
‫חסידות שלימה הבאה אחר הקדושה והיא המביאה לידי רוח הקדש כי נתדבק‬
‫בו דבוק גמור וישיג לגלוי רזי תורה ולהתנבא עתידות כמו שאמר רבי מאיר‬
‫(אבות פ"ו משנה ה') כל העוסק בתורה לשמה‪ ,‬רצונו לומר לשמה של התורה‬
‫שהיא היא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כי כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ .‬זוכה‬
‫לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכו'‪:‬‬
‫חלק א שער ד‬
‫השער הרביעי‪:‬‬
‫בביאור מדרגת הצדיק בפרטות‪:‬‬
‫‏‪ RIM‬שיזדרז בכל כחו להשלים כל האפשר מתר"ג מצות לקיימם בזמן הזה‪.‬‬
‫ולפי שיש סברות רבות במנין המצות‪ ,‬אסדרם תחילה כפי דעת הרמב"ם ז"ל‬
‫ואחריהם אסדר מה שהוסיפו שאר מפרשים וספר הזוהר בין במנין מצות עשה‬
‫של תורה בין במצות עשה של דברי סופרים‪ ,‬ואחלקם לחמשה חלקים‪:‬‬
‫הראשון במצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול‪ .‬השני במצות התלויות‬
‫בזמן‪ .‬השלישי במצות שצריך האפשריות להזדמן ליד האדם‪ .‬הרביעי במצות‬
‫שצריך האדם לחפש אחריהן לקיימן‪ .‬החמישי במצות שאין ביד האדם לחפש‬
‫אחריהם אלא אם כן יזמינם הקדוש ברוך הוא לידו‪:‬‬
‫הראשון לידע שיש שם אלוה‪ ,‬בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו‪ .‬לייחדו באומרו ה'‬
‫אחד‪ .‬לעשות ציצית ולהתעטף בו‪ .‬לקשור תפילין כסברת רש"י ורבנו תם‪,‬‬
‫ושמושא רבא בשל ראש‪ .‬לקשור תפילה של יד על דרך הנזכר‪ .‬לקרות קריאת‬
‫שמע שני פעמים בכל יום‪ .‬להתפלל בכל יום תפלת שמונה עשרה‪ .‬לזכור בכל‬
‫יום מה שעשה לנו עמלק כשאומר אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬כמו שכתוב (שמות "ז‬
‫ט"ז) כי יד על כס יה‪ ,‬וכשאומר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול‪:‬‬
‫להתודות בכל יום אחר העמידה ובברכת שמע קולנו‪ .‬ולברך הכהנים את ישראל‬
‫בכל יום‪:‬‬
‫השני לקדש על היין בשבת בכניסתו ובהבדלה ביציאתו‪ .‬לשבות בשבת‬
‫ממלאכתו‪ .‬לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן‪ .‬לספר יציאת‬
‫מצרים בהגדה ליל פסח הראשון‪ .‬לשבות ממלאכה ביום ראשון של פסח‪ .‬לאכול‬
‫מצה בליל ראשון של פסח‪ .‬לשבות ביום שביעי של פסח‪ .‬לשמוח בשלש רגלים‬
‫פסח שבועות וסכות‪ ,‬ולשמח אשתו ובניו והעניים כל אחד כראוי לו‪ .‬לספור‬
‫ספירת העומר ארבעים ותשעה ימים שלמים מתחילת ליל ששה עשר של ניסן‪.‬‬
‫לשבות בחג השבועות‪ .‬לשבות בראש השנה‪ .‬לשמוע קול שופר בראש השנה‪.‬‬
‫לשבות ביום הכפורים‪ .‬להתענות ביום הכפורים‪ .‬לשבות ביום ראשון של סוכות‪.‬‬
‫לשבות ביום שמיני עצרת‪ .‬לישב בסוכה שבעת ימי החג‪ .‬לטול לולב ומיניו‬
‫כשרים ביום טוב ראשון של סוכות‪:‬‬
‫השלישי לכתוב ספר תורה‪ .‬לקבוע מזוזה‪ .‬לברך ברכות המזון‪ .‬ללמוד תורה‬
‫וללמדה בכל יום‪ .‬לפרות ולרבות‪ .‬לבעול על ידי קדושין‪ .‬למול את הבן‪ .‬להפריש‬
‫חלה מן העיסה בארץ ישראל‪ .‬לתן צדקה‪ .‬להלוות לעני‪ .‬להשיב משכון בזמנו‪.‬‬
‫לעשות מעקה‪ .‬לכבד כהנים‪ .‬לכבד תלמידי חכמים‪ .‬לכבד אב ואם‪ .‬ליראה מאב‬
‫ואם‪ .‬לאהוב רעים‪ .‬לאהוב גרים‪ .‬לתת שכר שכיר בזמנו‪ .‬להאכיל השכיר‪ .‬לבדוק‬
‫סמני בהמה וחיה‪ .‬לבדוק סמני עוף‪ .‬לבדוק סמני דגים וחגבים‪ .‬להתאבל על‬
‫הקרובים‪ .‬הוכח תוכיח‪ .‬מוצא שפתיך תשמור‪ .‬לדבקה בו‪ .‬והלכת בדרכיו‪ .‬ליראה‬
‫את ה'‪ .‬לפרוש מן החטא‪ .‬לאהוב את ה' בכל הפרטים שזכרו רבותינו ז"ל‪:‬‬
‫הרביעי להפריש תרומה גדולה‪ .‬להפריש תרומת מעשר‪ .‬להפריש מעשר ראשון‪.‬‬
‫להפריש מעשר שני‪ .‬לתן פאה ולקט ושכחה ופרט ועוללות‪ .‬לתן לכהן בכור‬
‫בהמה טהורה‪ .‬לפדות פטר חמור‪ .‬לערוף פטר חמור‪ .‬נטע רבעי‪ .‬זרוע לחיים‬
‫וקיבה‪ .‬ראשית הגז‪ .‬להשיב אבדה‪ .‬להשיב גזל‪ .‬להלות לגוי בריבית‪ .‬לנגוש לנכרי‪.‬‬
‫לאבד עבודה זרה‪ .‬לצדק מאזנים ומשקלות ומדות‪ .‬עזוב תעזוב‪ .‬הקם תקים‪.‬‬
‫להשבע בשמו בבית דין‪ .‬לשלח הקן‪ .‬לשחוט בהמה חיה ועוף‪ .‬לכסות דם חיה‬
‫ועוף‪ .‬לזעוק ולהתחנן בתפלה‪ ,‬ולהריע בחצוצרות או בשופר על צרות הצבור‬
‫ח"ו‪ .‬לשבות מעבודת הארץ בשביעית‪ .‬להשמיט פירות הקרקע בשביעית‪ .‬ובזה‬
‫מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן‪ .‬לגרש בגט‪ .‬לגדל הנזיר שערו‪ .‬להציל‬
‫הנרדף‪ .‬לישא האונס את אנוסתו‪ .‬לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו‪ .‬לקדש‬
‫את שמו יתברך במסירת נפש‪ .‬למנות שופטים ושוטרים‪ .‬להשוות בעלי דינים‪.‬‬
‫להעיד בבית דין‪ .‬לדון עדים זוממים‪ .‬לחקור העדים‪ .‬חתן כל שנתו נקי יהיה‬
‫לביתו‪ .‬לדון בכל דיני הפרת נדרים‪ .‬לשלם המזיק ממון חבירו או החובל בחברו‪,‬‬
‫לדון בנזקי בהמה כי יגוף שור ובנזקי השן הבור והאש‪ ,‬ובנזקי שומר חנם ושומר‬
‫שכר והשואל‪ ,‬וכל מיני מקח וממכר‪ .‬וכל מיני טוען ונטען‪ ,‬ודיני נחלות‪ .‬לדון‬
‫הגנב בתשלומין‪ .‬לנטות אחרי רבים‪:‬‬
‫החמישי לפדות בכור אדם‪ .‬ליבם אשת אחיו‪ .‬לחלוץ אשת אחיו‪:‬‬
‫ואלו הם מדרבנן‪ .‬נר שבת‪ ,‬נר חנוכה‪ ,‬מגילה‪ ,‬נטילת ידים‪ ,‬עירובי חצרות‪ ,‬עירובי‬
‫תחומין אם הוא לצורך מצוה‪ ,‬ערובי תבשילין‪ ,‬ושתופי מבואות‪ ,‬להתענות‬
‫ארבעה צומות תמוז אב תשרי טבת (וצום אסתר)‪ ,‬להתענות על צרות הצבור‪:‬‬
‫ואלו הם מצוות עשה של תורה כשאר מפרשים וספר הזוהר‪ .‬לזכור יציאת‬
‫מצרים בפרשת ציצית ביום ובלילה‪ .‬לזכור בכל יום את יום השבת‪ .‬לזכור יום‬
‫‏‪ WR‬עמדת לפני ה' אלהיך בחורב‪ .‬לזכור את אשר הקצפת את ה' אלהחיך‬
‫במדבר‪ .‬לזכור מעשה מרים‪ .‬לברך על התורה לפניה‪ .‬להסתכל בציצית בפסוק‬
‫וראיתם אותו‪ .‬לשוב בתשובה שלימה‪ .‬ליראה את ה' בקרבנות השחר ובזמירות‪.‬‬
‫לאהבה את השם בברכת אהבת עולם ובפסוק ואהבת את ה' אלהיך וכו'‪ .‬לברכו‬
‫בישתבח וביוצר אור ויוצר המאורות ובכל שבע ברכות של קריאת שמע בבקר‬
‫ובערב‪ .‬לקדש את שמו יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע ישראל‬
‫ה' אלהינו ה' אחד‪ .‬לקדש שמו בנקדישך‪ .‬למסור נפשו למיתה וגם לדבקה בו‬
‫בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי אשא‪ .‬לידע כי ה' הוא האלהים‪ ,‬בפסוק שמע‬
‫ישראל ה' אלהינו ה' אחד‪ .‬להתענג בשבת‪ .‬להבדיל במוצאי יום טוב‪ .‬לקרוא‬
‫ההלל בזמנים הידועים‪ .‬לשבע בשמו לקיים מצוה‪ .‬לברך ברכת הנהנין בכל מיני‬
‫הנאה‪ ,‬להתענות ביום הכפורים בחמשה ענוים‪ .‬לשרוף החמץ בארבעה עשר‬
‫בניסן‪ .‬והדרת פני זקן תלמיד חכם יניק וחכים ולזקן אשמאי‪ .‬לחיות צנוע בבית‬
‫הכסא‪ .‬להצדיק דין שמים על כל המאורע‪ .‬להפריש תרומה מן היפה‪ .‬לבנות בית‬
‫הכנסת להתפלל בו‪ .‬לאבד שם עבודה זרה‪ .‬להזכירם לגנאי‪ .‬לגדע אשירה‪ .‬לשרוף‬
‫אשירה‪ .‬לשבר מצבותם להשמיד במותם לנתוץ מזבחותם‪ .‬לאבד כלי תשמישי‬
‫עבודה זרה‪ .‬לפרוש מן האשה סמוך לוסתה לפרוש מן האשה מתשמיש‬
‫כשראתה דם מיד‪ .‬ליראה מן תלמיד חכם‪ .‬למול ערלת הלב‪ .‬לאהוב התוכחות‪.‬‬
‫לעשות לפנים משורת הדין‪ .‬תמים תהיה עם ה' אלהיך‪ .‬ולא תחמוד (ני'א תעמוד)‬
‫על דברי הכלדיים‪ ,‬אהבת רעים ובכללה להכריעו לכף זכות שלא בפניו‪ ,‬ולהביא‬
‫שלום בין אדם לחברו‪ ,‬וחי אחיך עמך‪ ,‬להחזיר לו רבית קצוצה‪ ,‬ולכל דיני פקוח‬
‫נפש וכל מיני המצאות שיחיה בהם‪ ,‬להפר נדרי אשתו ובתו‪ ,‬להורות דיניס‪,‬‬
‫לקיים הדיין מדבר שקר תרחק‪ ,‬לדון בדיני שותפים ובחלוקת קרקע וכל מיני‬
‫תובע ונתבע‪:‬‬
‫ואלו מצות עשה מדברי סופרים‪ ,‬להגעיל כלים‪ .‬להטביל כלים חדשים‪ ,‬לבדוק‬
‫חמץ ליל ארבעה עשר בניסן‪ ,‬לאכול מרור ליל ראשון של פסח‪ ,‬לברך על כל‬
‫המצות ועל כל הניסים ועל כל המאורעות הבאות עליו‪ ,‬לקרא בספר תורה‬
‫בזמנים שתקן משה רבינו ע"ה בשבת וביום טוב וכו'‪:‬‬
‫חלק א שער ה‬
‫השער החמישי‪:‬‬
‫בביאור מדרגת החסיד בדרך קצרה כדי שיהיו נגד פני האדם תמיד‪:‬‬
‫והוא מבאר הדברים אשר הם מצויים תמיד וצריכים זהירות גדולה‪ ,‬וגם הם‬
‫דברים שהם יותר חמורים מכל השאר כפי אשר בררתי מפניני אמרי נועם‬
‫רבותינו ז'ל בתלמוד ובמדרשים ובמסכת יראת חטא ופרקי דרך ארץ ובספר‬
‫הזוהר‪ .‬כבר נתבאר בשערים שקדמו כי שלש מדרגות הן‪ ,‬הראשונה בקנין‬
‫המדות הטובות בנפש היסודית בטבע גמור‪ .‬השנית בסור מרע שס"ה מצות לא‬
‫תעשה בנפש השכלית‪ .‬השלישית בקיום רמ"ח מצות עשה הנקרא עשה טוב‪.‬‬
‫והנה עוד יש מדרגה אמצעית שהיא קנין המדות‪ ,‬וגם הס קרובים אל מצות לא‬
‫תעשה דרך אסמכתא ומדברי קבלה שהוא מהנביאים והכתובים‪:‬‬
‫א‪ .‬ענין המדות היותר מגונות ויותר חמורות והמונעות דביקות האדם עם השם‬
‫יתברך‪ ,‬הגאוה הכעס הקפדנות העצבות השנאה הקנאה התאוה בתענוגים‬
‫החמדה השררה והכבוד והוראת מעשיו הטובים לבני אדם‪ .‬והפכם הם השפלות‬
‫עד קצה האחרון‪ ,‬ולא יכעס כלל אפילו על בני ביתו‪ ,‬ולא יקפיד כלל‪ ,‬ויהיה נעלב‬
‫מן הכל ולא עולב‪ ,‬ויהיה שמח אפילו בעת צרותיו‪ ,‬ויאהב את כל הבריות אפילו‬
‫גויים‪ ,‬ולא יקנא על שום דבר כי כצל ימינו על הארץ‪ ,‬וישנא ויהביל כל עניני‬
‫העולם הזה‪ ,‬ופת במלח תאכל וכו'‪ ,‬ולא תחמוד שום דבר מהבלי העולם הזה‪,‬‬
‫ותברח בכל כחך מן השררה הקוברת בעליה‪ ,‬ולא תגלה צדקותיך כי תאבד שכרך‬
‫בעולם הבא וגם יענישוך בגהינום‪:‬‬
‫ב‪ .‬מדות האסורות‪ .‬‏‪ WH‬לשון הרע‪ ,‬ורבילות‪ ,‬והלבנת פּוים‪ ,‬ובצוי טצם רץ לחבר\‬
‫וליצנות‪ ,‬והשקר‪ ,‬חנופה‪ ,‬ורמיה‪ ,‬שיחה בטילה‪ ,‬ספור גנות חבירו‪ ,‬מתכבד בקלון‬
‫חבירו‪ ,‬משלח מדנים בין אחים‪ ,‬נהנה בכבוד תורה‪ ,‬הסתכלות בעריות‪:‬‬
‫ג‪ .‬במצות לא תעשה בהחמורות שיש בהם כריתות ומיתה בידי שמים ומיתת‬
‫בית דין‪ ,‬וחלול השם קשה מכולם‪ .‬וכתיב (במדבר ל"ב כ"ב) והייתם נקיים מת'‬
‫ומישראל ובפרט מעון נדה אפילו בכל מיני קירוב כלל‪ ,‬ושמירת השבת בכל‬
‫פרטיה יותר מכל המצות‪ ,‬נקור הבשר בתכלית מכל שהוא של חלב ודם‪ ,‬ומכל‬
‫מיני קרי אפילו באונס‪ ,‬לא ישתמש בשמות הקדש כלל ודאשתמש בתגא חלף‪,‬‬
‫ומבזה תלמיד חכם כי נקרא אפיקורוס‪ ,‬ומכל מיני מסירות ומלשינות לגויים‪,‬‬
‫ואחריהם הלאוים החמורים כמו שבועה לשם יתברך ואפילו באמת או שבועת‬
‫שוא וכל מיני שבועה‪ ,‬וכל מיני מאכלות אסורות‪:‬‬
‫ד‪ .‬בקיום מצוות עשה‪ .‬ציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬וקריאת שמע פעמיים בכל יום‪ ,‬כבוד‬
‫שבת בכל הפרטים‪ ,‬למול הבן‪ ,‬גמילות חסדים ובקור חולים והכנסת אורחים‪,‬‬
‫והבאת שלום‪ ,‬תפלת שמונה עשרה בתכלית הכונה ובשמחה‪ ,‬מזכי לחיביא‪.‬‬
‫‏‪ non‬ומתן באמונה‪ ,‬צדקה‪ ,‬מתן בסתר‪ ,‬קביעות עתים לתורה יומם ולילה כנגד‬
‫כולם‪:‬‬
‫ה‪ .‬בקיום מנהגות תורה‪ .‬קריאת שמע שעל המטה בכונה‪ ,‬קימה אחר חצות לילה‬
‫להתאבל על השכינה והחרבן ולעסוק בתורה‪ ,‬יראת השם תמיד על פניו שלא‬
‫יחטא‪ ,‬בכל דרכיך דעה\ו‪ ,‬דביקות נפשו עם השם יתברך לא יבטל אפילו רגע‪:‬‬
‫חלק א שער ו‬
‫השער הששי‪:‬‬
‫והוא לכלול בקצרה כל הנזכר בשערים שקדמו‪ ,‬ובו יתבאר סדר הנהגת האדם‬
‫החסיד בדרך קצרה בכל מעשיו כל ימי חייו למען לא ימוט‪ .‬וזה ענינה‪:‬‬
‫ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אני מצוה אותך‪ ,‬הכון לקראת אלהיך ישראל‪,‬‬
‫בכל לילה בלכתך לישן‪ ,‬זכור כי היא מיתה הקטנה מזכירך המיתה הגדולה‬
‫האמתית‪ ,‬והסתכל בכל המעשים שעשית באותו יום‪ ,‬ואם יש בהם רעים התודה‬
‫עליהם שכן דרך המומתין מתודים‪ ,‬ותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת‬
‫שמע שעל המטה להעלות נשמתך באחד‪ ,‬ואחר כך הפקד רוחך בידו יתברך‬
‫בפסוק (תהלים ל"א ו') בידך אפקיד רוחי‪ ,‬כענין המיתה האמתית שנאמר בה‬
‫(קהלת יב ז') והרוח תשוב אל האלהים וגו'‪ ,‬אמנם עתה המיתה הקטנה תנה לו‬
‫בתורת פקדון להחזירה לך חדשים לבקרים לפגרים מתים‪ ,‬ושכב באימה ויראה‬
‫כי הנה רוחך עולה לתת דין וחשבון ליוצרך על כל מעשיך ודבוריך ומחשבותיך‬
‫ביום ההוא‪ ,‬ולכן אל יפנה לבך בדבור או בהרהורים בטלים עד אשר תישן‬
‫ותרדם בפחד הנזכר‪:‬‬
‫וכאשר תקיץ משנתך אחר חצות לילה קום מהר בזריזות‪ ,‬קל כנשר‪ ,‬ורחוץ ידיך‬
‫כדין וכשורה להעביר רוח רעה מבשרך‪ ,‬ותן לו ברכה ושבח והודאה על נאמנותו‬
‫יתברך שלא עכב את רוחך על רוב עוניך ולא היתה זו מיתה ארוכה אמיתית‪,‬‬
‫אמנם החזיר נשמות לפגרים מתים ויותר מחודשת וחזקה מבראשונה‪ .‬ולמען‬
‫לא תהיה כפוי טובה עמו‪ ,‬הצטער על גלות שכינת עזו וחרבן מקדשו בעת שהוא‬
‫מצטער על זה באשמורות‪ ,‬כי עונותיך ועונות אבותיך הטו אלה ועדין לא‬
‫הקימה מנפילתה‪ ,‬ועם כל זה לא השגיח למעשיך הרעים שגרמו נפילתה‪ ,‬ואתה‬
‫נפלת על המטה והקימך כבתחילה ביתר שאת‪ ,‬ולא עוד אלא שתזכה לנחמת‬
‫ציון שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה‪ .‬אחר כך תעסוק בתורה שבעל פה‬
‫עד אור הבוקר אם תוכל כי על ידי כן אתה מוריד אליה שפע ומחזיקה בהיותה‬
‫נפולה‪:‬‬
‫ובעלות השחר רוץ לקראתה אל בית תפילתה כי כבר קדמה היא לך לבא שם‬
‫לשמוע אל הרנה ואל התפלה אשר תתפלל להקימה מנפילתה ולהחזירה לציון‬
‫כבתחלה‪ ,‬וגם כי לא תוכל עשוהו לבדך‪ ,‬הנה בהכשלה תעזור עזר מעט ביוס‬
‫ההוא להקימה ולסעדה כפי כחך‪ ,‬ובשכר זאת גם היא תשמע תפלתך ותפיק‬
‫שאלותיך לטובה‪ .‬על כן בני יהיו רעיוניך נכונים בתכלית הכונה ובשמחה בעת‬
‫שתתפלל להקימה ולגמול חסד עם קונן‪ ,‬ולא לצורך שאלותיך כי הלא אינס רק‬
‫להראות לפניו כעבד שאין לו חיים אלא מאדונו‪ ,‬ואם תקראנו באמת יהיה קרוב‬
‫גם הוא אליך כמו שכתוב (תהילים קמ"ה ""א) קרוב ה' לכל קוראיו וגו'‪ .‬וכתוב‬
‫(דברי הימים א' כ"ח ט') כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין ויודע‬
‫חוסי בו אס תדרשנו ימצא לך‪ .‬ובפרט בעת שתתודה לפניו אחר תפלת שמונה‬
‫עשרה או בברכת שומע תפלה יהיה בכל לבבך שלא תחזור עוד אליהם כי הלא‬
‫הנסתרות והנגלות הוא יודע רואה כליות ולב‪ .‬וכמו כן בנפילת אפים בפסוק‬
‫אליך ה' נפשי אשא‪ ,‬תגמור בכל לבבך למסור נפשך למיתה על התורה ועל‬
‫המצות ובכן ימחלו עונותיך כולם אם באמת פיך ולבך שוים‪:‬‬
‫ואחר שתתפלל לך מחיל אל חיל‪ ,‬וקבע עת לתורתך לשמה‪ ,‬לא תחליפנו ולא‬
‫תמיר אותו אפילו על ידי אונס‪ ,‬ובשכר זה יראה אל אלהים בציון‪ ,‬שערים‬
‫המצוינים במתיבתא דרקיעא‪ .‬אחר כך תסעוד סעודתך פת במלח ומים במשורה‬
‫כי צדיק אוכל לשובע נפשו לקיום הנפש‪ ,‬ואף גם זה לשם שמים להיות חזק‬
‫לעבודתו יתברך‪ ,‬כמו שכתוב (משלי ג' ו') בכל דרכיך דעהו‪ ,‬ועמוד באימה על‬
‫שלחנך הנמשל אל המזבח כי על שלחן המלך אתה אוכל‪ ,‬ולמען יהיה שלחנך‬
‫מזבח כפרה לכפר עונותיך בהמעיט מאכלך להחליש הקליפה השורה במזון‬
‫שנפשך נזונת בו‪ ,‬תעסוק בתורה איזו משנה או מזמור‪ ,‬ויכריזו עליך זה השלחן‬
‫אשר לפני ה'‪ ,‬ויחלש כח היצר הרע מעליך ותתחזק נפש השכלית שבך על ידי‬
‫התורה שהיא מזון אל הנפש הזו גם היא‪ .‬ואחר שנזונו גופך ונפשך על ידי‬
‫אכילת מזון שזן ומפרנס אותנו ועל ידי התורה‪ ,‬אל תהיה כפוי טובה לגזול את‬
‫ה' ותברך לו ברכת המזת בשמחה יתירה כמי שמקבל מתנה מיד זולתו‪ .‬וזהו‬
‫שאומרים בברכת נודה לך‪ ,‬ועל תורתך שלמדתנו ועל אכילת מזון שאתה זן‬
‫ומפרנס אותנו‪ .‬ובשכר זה יפתח אוצרו הטוב אליך ותתפרנס מידו הרחבה‬
‫תמיד‪:‬‬
‫אחר כך תחפש בלבבך אם תוכל לקיים איזו מצוה חדשה להשלים רמ"ח איברי‬
‫נפשך או מצוה ישנה להוסיף שכרך‪ .‬אחר כך לך למלאכתך או למשאך ומתנך‬
‫באמונה שלימה לא ברמיה או אונאה‪ ,‬ולא תיגע להעשיר רק לקיום ההכרחי‪,‬‬
‫ועשה תורתך קבע ומלאכתך עראי‪ ,‬כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר‪.‬‬
‫ואל תקבל מתנות וכו' כי שונא מתנות יחיה‪ ,‬וה' מוריש ומעשיר והוא הנותן לך‬
‫כח לעשות חיל‪ .‬לכך השלך על ה' יהבך בכל לבבך והוא יכלכלך‪ .‬וכל היום תהיה‬
‫יראתו על פניך לבלתי תחטא בשום עברה ממצוות לא תעשה‪ ,‬ובפרט מן המדות‬
‫הרעות שהם השאור להחמיץ כל עיסת החומר‪ ,‬ובפרט מהיותר מצויות באדם‬
‫והוא דש בעקביו‪:‬‬
‫ואלו הם מה שצריך ליזהר עד קצה האחרון‪:‬‬
‫הזהר מכל מיני כעס וקפידה וגאוה‪ ,‬אפילו לבני ביתך‪ .‬ואם יחרפך איש לא‬
‫תעננו‪ ,‬והיה נעלב ולא עולב‪ ,‬כי על זה כתיב (שופטים ה' ל"א) ואוהביו כצאת‬
‫השמש בגבורתו‪ ,‬והעבר על מדותיך לכל מי שחטא‪ ,‬ולא תרגיש צער אפילו‬
‫בלבבך כי טוב הוא לך‪ ,‬כי כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ומכל‬
‫שכן עונות וחטאות‪ ,‬ואם עיני שכל לך היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה‬
‫מבקש לך‪ ,‬וקבל כל האדם בשמחה אף אם הוא שונאך כי על ידי כן יהפך לך‬
‫לאוהב‪ ,‬והזכות הוא לך‪ .‬וכל דבריך יהיו בנחת וקול נמוך‪ ,‬ובל תכנס בגבול‬
‫הכעס‪ .‬והסר עצבות ודאגה מלבך והעבר רעה מבשרך כי מוקש הוא לך לסלק‬
‫רוח קדוש מעליך‪ .‬וברח מן הרבנות אשר היא מקצרת שנותיך‪ .‬והתרחק משיחה‬
‫בטילה‪ ,‬ומשקר‪ ,‬וחנופה‪ ,‬וליצנות‪ ,‬ולשת הרע‪ ,‬כי הן כתות אשר אינן מקבלות‬
‫פני שכינה לעולם הבא‪ .‬ואחוז בענוה המביאה לידי רוח הקדש‪ ,‬והיה כאסקופה‬
‫הנדרסת לגדולים וקטנים‪ .‬ואטום אזנך משמוע רכילות ולשון הרע‪ ,‬והיה כאלם‬
‫לא יפתח פיו אלא בתורה ובמצות ובמשא ומתן ההכרחי‪ ,‬ובקבול האדם בסבר‬
‫פנים יפות ולשון רכה‪ ,‬ולא תשתבח במעשיך הטובים לבריות כי תפסיד שכרך‪,‬‬
‫ועוד תקבל עונש על כך‪:‬‬
‫אחר כך הזהר מאד בתפלת המנחה כי לא נענה אליהו זכור לטוב אלא בתפלת‬
‫המנחה (ברכות דף ו' ע'"ב)‪ ,‬ועוד כי שעת דין גמור הוא כי פנה היום ונטו צללי‬
‫ערב‪ .‬וביותר הזהר בתפלת ערבית אשר כבר החושך יכסה ארץ וכל המזיקים‬
‫מתעוררים לחנות על גוף האדם ועל נפשו בעלותה לתת חשבון ליוצרה‪ .‬עוד יש‬
‫דברים אחרים כתבתי בשער ה' ע"ש ולאהבת הקיצור לא שניתי פה‪:‬‬
‫ועתה נתקן תרופה כוללת להנצל מכל תחלואי הנפש והם שלשה דברים‪ ,‬לפי‬
‫שעיקר שגגת האדם וגרמות הנזיקין הם שלשה דברים‪ ,‬האחד כי החומר משכת‬
‫הטובות מן האדם להחטיאו‪ .‬השני כי נותן בלבו שיש יתרון ביום טובה היה‬
‫בטוב‪ .‬השלישי כי גם אם ישים בלבו לזכור הנה יהיה יותר במזיד כי יאמר בלבו‬
‫מה נאכל בשנים שבעים ימי שנותינו בהם וזו קשה משתים הראשונות‪:‬‬
‫לכן עשה נא איפה בני והנצל משלשה פשעי ישראל האלה‪ .‬כי כנגד הראשון‬
‫שים נגד עיניך תמיד אל תבהל ברוחך לעשות שום מעשה ולדבר שום דבור הקל‬
‫עד תהיה מתון מתון במחשבתך אם תעשה או תדבר ואם תחדל‪ ,‬כי פרי‬
‫המהירות חרטה ואין עוד תקנה להחזירה אל נדנה‪:‬‬
‫וכנגד השני ישים יראת ה' על פניו לא תמוש מנגד עיניו יראת יום המיתה‬
‫והכנסת הקבר עד ירקב תרווד רקב אחר ההפך בשרו למאכל תולעים‪ ,‬ודין חבוט‬
‫הקבר‪ ,‬ודינה של גהינם‪ ,‬ויום הדין הגדול לכל באי העולם‪ ,‬כי אפילו שמואל‬
‫השקול כמשה ואהרן נתיירא ממנו (חגיגה דף ד' ע'ב)‪:‬‬
‫וכנגד השלישי יקנה מדת הבטחון באמת כי עיניו על כל דרכי איש לתת לו‬
‫כדרכיו‪ ,‬ואין מעשיו‪ ,‬וגם תחבולותיו‪ ,‬מעלין ומורידין כלל‪ ,‬כי לא לקלים המרוץ‪,‬‬
‫וישליך יהבו עליו‪ ,‬וכמו שאומרים (בסדר תפילת ר"ה) אשרי איש שלא ישכחך‬
‫ובן אדם יתאמץ בך כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא יכלמו לנצח כל החוסים‬
‫בך‪:‬‬
‫עד כאן יספיקו דרושים המצטרכים להנהגת האדם להיות צדיק או חסיד‪ ,‬מכאן‬
‫ואילך נתעסק בדברי תוכחות להכניע את האדם‪ ,‬ובהודעת העונש המגיע לאדם‬
‫בהתיצבו על דרך לא טוב‪ ,‬ובהודעת השכר הנמרץ המגיע אליו‪ ,‬אם בתורתו‬
‫ובמצותיו חפץ מאד‪:‬‬
‫חלק ב שער א‬
‫החלק שני השער הראשון‪:‬‬
‫בתוכחות‪:‬‬
‫ועתה בן אדם פקח עינך מן העורון וראה כי כל הנאות וטובות העולם הזה הבל‬
‫המה מעשה תעתועים‪ .‬ולמה תתגאה על הבריות‪ ,‬אם בקומה זקופה‪ ,‬כולם‬
‫נבראו בצלם אלהים כמוך‪ .‬ואם במשפחה‪ ,‬כולנו בני איש אחד נחנו בני אברהם‬
‫יצחק ויעקב‪ .‬ואם בעושר‪ ,‬כמה ריקים ופוחזים ממך‪ ,‬עשירים יותר ממך‪ .‬ועוד כי‬
‫ה' מוריש ומעשיר ואל יתהלל עשיר בעשרו כי באולי עושר שמור לבעליו‬
‫לרעתו‪ .‬ואם בשררה וכבוד‪ ,‬כמה בזויי משפחה שולטים בעולם‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫(משלי ל' כ'ב) תחת עבד כי ימלוך‪ .‬ועוד כי העושר והכבוד מלפניו והוא משפיל‬
‫גאים עדי ארץ‪ .‬ואם בחכמה‪ ,‬כמה חכמים גדולים נטרדו מהעולם הזה ‏‪DIVAN‬‬
‫הבא‪ ,‬כענין דואג ואחיתופל וירבעם‪ ,‬ובידו יתברך להסיר שפה לנאמנים וטעם‬
‫זקנים יקח‪ ,‬ואל יתהלל חכם בחכמתו‪ ,‬ואיך תתגאה ותחלתך נולדת מטפה‬
‫סרוחה ובמעבר השתן נכנסת ויצאת‪ ,‬בושה וכלימה אתה בחייך רמה ותולעה‬
‫במותך ואף כי עפר אתה ואל עפר תשוב והיה כלא היה‪:‬‬
‫ואיך תכעוס על זולתך ולא תכעוס עליך שאתה בעצמך טורף נפשך באפך ועובד‬
‫עבודה זרה בכעסך‪ ,‬ואתה מכעיס את קונך ועתיד ליפרע ממך‪ ,‬ואיך תקפיד על‬
‫הבלי העולם הזה וסופך למות ורוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו‬
‫רואיו יאמרו איו‪ ,‬ואיך תתעצב על עולם שאינו שלך ולא תתעצב על פרידת‬
‫נפשך מגופך ברתת וזיע ואימה חשיכה נופלת עליו‪ ,‬ואיך תחמוד לצבור זהב‬
‫ולבנות בתים ועליות מרווחים‪ ,‬והוא לקברות יובל אמה על אמה ברום אמה‬
‫בארץ תחתיה ומאומה אין בידך ועזבת לאחרים חילד‪ ,‬ולמה תיגע להעשיר והכל‬
‫תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל‪ ,‬ולמה תצטער על עולם שאינו שלד וכהרף‬
‫עין תלך לעולם אחר‪ ,‬וכל אשר יגעת היה לאפס ולתוהו ולהבל כחך כלית‪ ,‬ולמה‬
‫תמאס תורת חיים חיי עולם לאסוף ממון חיי שעה‪ ,‬וכל אשר גזר אלהים עליך‪,‬‬
‫אם דל ואם עשיר עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי ה' מוריש ומעשיר‪,‬‬
‫ואבדת עולמך עולם החיים וחצי תאותך עלה בידך ולמה תתענג בדשן ועצמותיך‬
‫תחליץ ומחר על עפר תשכב‪ ,‬תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה‪:‬‬
‫ואיכה תבקש שררה ומעלה רמה ותקות אנוש רימה‪ ,‬ועוד כי אין מלכות נוגעת‬
‫בחברתה אפילו כמלא נימא כי לה' המלוכה ובידו לגדל ולחזק לכל ומשפיל ‏‪qx‬‬
‫מרומם‪ ,‬ואיך תספר לשון הרע על רעך הטוב ממך וכמה קטיגורים מספרים‬
‫רעתך ומזכירים עונותיך לפני מי שאמר והיה העולם‪:‬‬
‫ולמה תשנא אויביך ואין לך אויב גדול ממך גורם רעה לעצמך מענה ומסגף נפשך‬
‫הנצחית ומענג את גופך רימה וגוש עפר הווה ונפסד‪ ,‬למה תאהב שונאך הוא‬
‫היצר הרע אשר בקרבך והוא מבקש רעתך צופה בך להמיתך וכמהר צפור אל פז‬
‫יפלח חץ כבדו ולא ידע כי בנפשו הוא‪:‬‬
‫ואיך תחניף ותתביש מילוד אשה שכמותך‪ ,‬ולא תתבייש ממלך אדיר איום ונורא‬
‫שופט כל הארץ‪ ,‬מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬אשר בידו נפש כל חי‪ ,‬ממכון שבתו‬
‫השגיח על כל יושבי הארץ‪ ,‬ואיך תחטא במסתרים וכל מעשיך ודבוריך בספר‬
‫נכתבים‪ ,‬כי עיניו על דרכי איש משוטטות בכל הארץ‪ ,‬וכל צעדיך יספור‪ ,‬ועל כל‬
‫אלה יביאך האלהים במשפט על כל נעלם‪ ,‬ואיך תבטל זמנך בדברים הווים‬
‫ונפסדים והזמן קצר ומתי תעשה לבית עולמך‪ ,‬כי מי שלא טרח בערב שבת לא‬
‫יאכל בשבת‪:‬‬
‫הביטה וראה כמה מתו בבחרותם וכמה נפלים ויונקי שדים ספו תמו וכראש‬
‫שבולת ימלו‪ ,‬כי לא ידע האדם את עתו מתי ימות ואבד שמו‪ ,‬ואיך תשכח יום‬
‫המות ודין הקבר ודינה של גהינם ויום דין הגדול והנורא‪ ,‬ומי יכילנו והתעלמת‬
‫מהם‪ ,‬ואין דבר מוכרח לבוא כמוהו‪ ,‬כי אין איש משאול נפדה‪ ,‬ונהמת באחריתך‬
‫ושערי תשובה אז ננעלים בפניך‪ ,‬ותרופה לא תעלה למכתך ולעונותיך‪ ,‬ואיך‬
‫תעלים עיניך מן המות והוא כרוך כנחש על עקבך‪ ,‬ובכל לילה אתה כמת מושכב‬
‫על מטתך להזכירך המות האמתי והמות קשורה לטוטפות בין עיניך כתנומה על‬
‫עפעפיך‪ ,‬בשכבך תשמור עליך והקיצותה תעיף עיניך ממנו ותביט בהבלי עולם‬
‫‏‪ napa‬שאינו שלך ובתענוגים שאינם שלך ובשררה שאינה שלך ובעולם שאינו‬
‫שולך‪:‬‬
‫חלק ב שער ב‬
‫בתוכחות הנמצאות בדברי רבותינו ז"ל‪:‬‬
‫ואלו הן‪ ,‬לעולם יהא אדם (אליהו רבא סוף פרק כ"א) ירא שמים בסתר כבגלוי‪,‬‬
‫אשרי מי שישים כל דבריו וכל דרכיו לשמים‪ .‬לעולם יהיו עיניך ולבך אצל בוראך‬
‫כדי שתנצל מכל מיני חטא ועון‪ .‬לעולם יהא פחד יוצרך עליך ואימתו על לבך‬
‫ובראשך ונגד עיניך ואל תסירם מעיניך אפילו רגע אחד‪ ,‬לעולם אל יליזו מעיניך‬
‫יום המיתה ויום הקבר ויום הדין הגדול כאילו אתה רואה אותו וכאלו אתה‬
‫עומד בו וכאלו אתה נכנס לדין כדי שלא יעלו על לבך דברי הרהורים של חטא‬
‫שכל איבריך מעידין בך‪ ,‬ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי‬
‫המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬בכל יום הוי אומר אוי לי שהלך היום ולא עשיתי בו‬
‫צדקה עם תלמוד תורה‪ ,‬שכל יום שהלך אינו חוזר לך‪:‬‬
‫אמרו בשעה שהאדם נפטר מן העולם שואל לו מלאך המות כלום עסקת בתורה‬
‫ובגמילות חסדים והמלכת קונך שחרית וערבית והמלכת את חבירך עליך בנחת‬
‫רוח‪ ,‬אם יש לו דברים אלו יוצאת נשמתו בנשיקה ואם לאו וכו'‪:‬‬
‫דין שני הוא דין הקבר‪ ,‬קשה יום הקבר יותר מדינה של גהינם וכו' ואפילו‬
‫צדיקים גמורים שלא חטאו נדונים בו וכו'‪ .‬ומה יעשה אדם וינצל מחבוט הקבר‬
‫יעסוק בתורה ויהא אוהב צדקה ותוכחות וגמילות חסדים ויכניס תלמידי‬
‫חכמיס ואורחים לתוך ביתו ומהנם מנכסיו ויתפלל תפלתו בכונה וינצל מחבוט‬
‫הקבר ואפילו דינה של גיהנם אינו רואה‪:‬‬
‫דין שלישי זה דינה של גיהנם‪ ,‬בשעת הדין שואל לו הקדוש ברוך הוא עסקת‬
‫בתורה ובגמילות חסדים‪ ,‬אם יש דברים אלו בו פוטרים אותו מדינה של גיהנם‬
‫וכו'‪ .‬אשרי אדם שמשים עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה‬
‫בדברי תורה בכל יום תמיד‪ ,‬וקורא תורה נביאים כתובים ושונה הלכות ומדרש‪,‬‬
‫וירבה בישיבה וימעט בסחורה מיד רוח הקודש שורה עליו וכו'‪:‬‬
‫אמר אבא אליהו זכור לטוב (אליהו רבא ט') מעיד אני עלי שמים וארץ בין איש‬
‫בין אשה בין גוי בין ישראל בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח‬
‫הקדש שורה עליו‪ ,‬אשרי מי ששם כל אלו נגד פניו בכל עת ויזכה להשלים בהם‬
‫כל ימי חייו ולבלות עצמו בהם כל ימי חייו בכל מעשים האלו‪ ,‬ובלבד שישמור‬
‫עצמו ואבריו וגופו מכל חטא ועון‪ ,‬זוכה לכל הכבוד הצפון לצדיקים עד שאין‬
‫מנין ושעור ואין כל עין יכולה לראות ואין כל אוזן יכולה לשמוע כבוד המתוקן‬
‫לצדיקים ולחסידים‪ ,‬וכן הוא אומר (ישעיה ס"ד ג') ומעולס לא שמעו ולא‬
‫האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו‪:‬‬
‫חלק ב שער ג‬
‫בשכר קיום התורה והמצות‪:‬‬
‫ולמען תדע טעם עשית המצות על שרשם כאשר גליתי אזנך בחלק ראשון‪,‬‬
‫אכתוב לך מה שאמרו בספר התקונים תקון י'ח (דף ל"ב) ותקון ע' (דף ק"ל)‬
‫ואלקוט שרשיו ואסדרנו בתכלית הקצור‪:‬‬
‫כל נביא וכל בר נש כל חד סליק לאבר דיליה די נשמתיה אתציל מההוא אבר‬
‫מנהון ברישא דמלכא‪ ,‬מנהון בנימין דשערא‪ ,‬בעינין‪ ,‬באודנין‪ ,‬באנפין‪ ,‬בחוטמא‪,‬‬
‫בפומא‪ ,‬בצואר‪ ,‬בידין‪ ,‬בקומה דאיהו גופא‪ ,‬בשוקין‪ ,‬בירכין‪ ,‬ברגלין‪ ,‬באות ברית‪,‬‬
‫במוחא‪ ,‬בלבא‪:‬‬
‫וכל אבר מאלין אית ליה ספירה ידיעא מאינון עשר ספיראן‪ ,‬וכל אלין אברים‬
‫אינון בדיוקנא דגופא דמלכא ואית מאן דנשמתיה ממלבושין דמלכא‪:‬‬
‫וכל תרי"ג פקודין דאורייתא אינון תליין בהני אברים דגופא דמלכא‪ .‬אית פקודין‬
‫דתליין ברישא דמלכא‪ ,‬ואית בעיינין וכו'‪ ,‬ולכל פקודא דשריא על כל אבר ואבר‬
‫אית ליה שם ידיע‪ ,‬ולגו מיניה איהו שמא דהוי"ה דאיהו נשמתא דההוא אבר‪,‬‬
‫וכלהו אברים אתקריאו כנויין לשמא דהוי"ה דאיהו לגו מכל אבר ואבר‪ ,‬וכל שם‬
‫וכנוי דכל אבר לית ליה שולטנו אלא בההוא אבר דיליה‪ ,‬אבל קודשא בריך ‏‪NIN‬‬
‫שמא דהוי"ה שלטניה בכל אתר כנשמתא דשלטנותה על כל אבר ואבר‪ ,‬ודא‬
‫איהו מלא כל הארץ כבודו‪:‬‬
‫וכל פקודין דעביד בר נש שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬תליין בדיוקנא דמלכא‬
‫באצילות‪ ,‬אבל פקודין דעביד על מנת לקבל פרס‪ ,‬תליין בדיוקנא דההוא דאקרי‬
‫נער לעילא‪ .‬ובכל אבר ואבר דדיוקנא דמלכא‪ ,‬תליין מנה כמה מלאכין‬
‫דאיתקריאו עיני ה'‪ ,‬אזני ה'‪ ,‬ידי ה' וכו'‪ ,‬וכלהו תליין מגופא דמלכא כנימין‬
‫דשערא דתליין מרישא‪:‬‬
‫וכל נימא איהו חד מלאך ותרי"ג אברים דבר נש כלהו מסודרים על סדרי‬
‫בראשית‪ .‬ובגין דא אקרי בר נש עולם קטן‪ .‬ובכל פקודא דעביד בר נש גרים‬
‫לאמלכא לקודשא בריך הוא על ההוא אבר דנשמתא דבר נש כפום ההוא‬
‫פקודא‪ ,‬ובכל אבר ואבר דנשמתיה דאיתקריאו אותו אבר של נשמת הבן אדם‬
‫כפי אותה מצוה‪ .‬וכל אבר ואבר של הנשמה נקראים נרות כמו שכתוב גר ה'‬
‫נשמת אדם‪ ,‬בה עביד ההוא מצוה דהכי נמי אתקריאת נר כמו שכתוב (משלי כ'‬
‫כ"ד) כי נר מצוה‪:‬‬
‫בעי בר נש לבערא מכל אבר דיליה כל מחשבין והרהורין בישין דטינופין דאינון‬
‫קליפין דשריין בבר נש ולתקנא אתר דכיא ונקיה לשריא ליה תמן‪ ,‬דכל אבר‬
‫דאיהו פגום בחובא דעביד בר נש‪ ,‬לא שריא ביה קודשא בריך הוא בההוא אבר‬
‫כמו שכתוב (ויקרא כ"א י"ח) כי כל איש אשר בו מום לא יקרב‪ ,‬וכל מאן דפגם‬
‫בחד פיקודא כאלו פשע בדיוקנא דמלכא‪ .‬וצריך לאוקדא לאינון קליפין דשריין‬
‫תמן בהנהו פקודין דשריין בכל אבר ואבר ולבערא לון מנהון דאיקרון שאור‬
‫וחמץ בהנהו נרות דעלייהו אתמר כי נר מצוה וכתיב (משלי כ' כ"ד) נר ה' נשמת‬
‫אדם חופש כל חדרי בטן‪ ,‬וכדין שריא תמן קודשא בריך הוא דאיהו שם הוי"ה‬
‫ב"ה‪ ,‬וכינויים דיליה דאתקריאו אברים דיליה וחיילין דמלאכים דתליין מההוא‬
‫אבר ונטרין ליה לההוא אבר מכל מרעין בישין וקליפין דהוו שריין תמן‪:‬‬
‫אית פקודין דתליין וכו' כל פקודא דיראה ואהבה תליין במוחא ובלבא‪ ,‬כל‬
‫פקודא דהליכה תליא ברגלין‪ ,‬כגון הליכה לבי כנישתא ולברית מילה ולמת מצוה‬
‫או לכל הליכה דמצוה ואינון דקיימין בעמידה על רגלין בצלותא דעמידה בתרין‬
‫שוקין‪ .‬פקודא דברית מילה איהו תליא בצדיק דאיהו קשת אות ברית‪ .‬צלותא‬
‫בח"י ברכאן דמצלאן בהון וסגדין וכרעין בהון‪ ,‬תליא בצדיק ח"י עלמין‪ ,‬מארי‬
‫קומה דגופא דזקפי לשכינתא בצלותא בשמא דהוי"ה ארבע זקיפות בצלותא‬
‫תליין בעמודא דאמצעיתא‪ ,‬תפילין דיד ביד שמאלא‪:‬‬
‫כל פקודין דעשיה תליין בידין כגון נתינת צדקה וקשירת תפלין ביד ימינא על‬
‫שמאלא‪ ,‬וצדקה לקודשא בריך הוא דאיהו צ' אמנים‪ ,‬ד' קדושות‪ ,‬ק' ברכות‪ ,‬ה'‬
‫חומשי תורה בכל יומא‪ ,‬פתוח תפתח‪ ,‬נתון תתן‪ ,‬הענק תעניק‪ .‬ואינון עשר מיני‬
‫מתנין וכו'‪ ,‬ציצית על כתפין‪ ,‬עונג שבת באכילה ושתיה‪ ,‬וקרבנין דאכילה ושתיה‬
‫דקודשא בריך הוא כגון את קרבני לחמי וכו' וצלותין דדמיין לקרבנין ודי מברכין‬
‫לקודשא בריך הוא בכל מאי דאכלין ושתאן בתר דמצלו צלותא ולא קודס‪,‬‬
‫כולהו תליין בצואר‪:‬‬
‫מצות ללמוד וללמד וצלותין וקלין ודיבורין דקראן לקודשא בריך הוא שמע‬
‫ישראל תרין זימנין ביומא‪ ,‬ובזמירות ותושבחות והודאות כלהו תליין בפומא‪,‬‬
‫והכי תקיעת שופר ברוחא דנשיב בפומא מצוה של ברית מילה היא תלויה‬
‫בצדיק שהוא קשת אות ברית‪ .‬תפלה בח"י ברכות שמתפללים בהם ומשתחוים‬
‫וכורעים בהם תלויים בצדיק ח"י העולמים שהוא עמוד השדרה‪ ,‬בעלי קומת‬
‫הגוף הזוקפים לשכינה בתפלה בשם הולי"ה בארבע זקיפות בתפלה תלויים בגוף‪.‬‬
‫תפילין של יד ביד שמאל‪ .‬כל מצוה של עשיה תלויים בידים כגון נתינת צדקה‬
‫וקשירת תפילין ביד ימין על שמאל‪ .‬וצדקה להקדוש ברוך הוא שהוא תשעים‬
‫אמנים‪ ,‬ארבע קדושות‪ ,‬מאה ברכות‪ ,‬חמשה חומשי תורה בכל יום‪ ,‬פתוח‬
‫תפתח‪ ,‬נתון תתן‪ ,‬הענק תעניק‪ ,‬והם עשר מיני מתנות וכו'‪ .‬ציצית על הכתפין‪,‬‬
‫עונג שבת באכילה ושתיה‪ ,‬וקרבנות שהם כביכול אכילה ושתיה של הקדוש‬
‫ברוך הוא כגת את קרבני לחמי וכו'‪ .‬ותפילות הדומים לקרבנות ומה שמברכים‬
‫לקב"ה בכל מה שאוכלים ושותים‪ ,‬אחר שמתפללים תפלה ולא קודם‪ ,‬כולם‬
‫תלויים בצואר‪ .‬מצות ללמוד וללמד ותפילות בקול ודיבור להקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫שמע ישראל שני פעמים ביום ובזמירות ותושבחות והודאות כולם תלויים בפה‬
‫וכן תקיעת שופר בהבל היוצא מהפה ואותו ההבל נעשה קול‪ ,‬כל דיני הבית‬
‫וההוא רוחא אתעביד קלא‪ ,‬כל דינין תלין בדבורא דפומא‪ ,‬וכן בעיינין כמו‬
‫שאמרו (סנהדרין דף ד' ע'"ב) אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות‪:‬‬
‫קרבנין דאינון ריח ניחוח לה' ואעי בוסמין דאבדלתא תליין בחוטמא‪ .‬קריאת‬
‫שמש ושמיעת שופר וכל פקודין דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא תליין‬
‫באודנין‪ .‬תפילין תליין ברישא‪ ,‬וכל פקודין משלבאן דא בדא‪:‬‬
‫ובספר הזוהר פרשת נשא (דף קכ"ד) כד בר נש עביד פקודא חדא ולא יתיר‬
‫בדחילו ורחימו דקודשא בריך הוא בגין ההוא פקודא שריין עליה עשר ספיראן‬
‫וכל מאן דקיים פקודא חדא כדקא יאות כאילו מקיים רמ"ח פקודין דעשה דלא‬
‫אית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח‪ ,‬ע"כ‪:‬‬
‫אגרא דבר נש דאמליך לקודשא בריך הוא על כל אבר ואבר אתחשיב כאלו‬
‫אמליך ליה על כל עלמא‪ ,‬דבר נש עולם קטן אקרי‪ ,‬ולא אתיהיב רשו לגלאה‬
‫אגרייהו דטעמי מצות בגין דלא יפלח בר נש לקודשא בריך הוא על מנת לקבל‬
‫פרס‪ ,‬אבל תא חזי ההיא דין תלויים בדיבור של הפה וכן בעיניים כמ"ש רז'"ל אין‬
‫לו לדיין אלא מה שעיניו רואות‪ .‬קרבנות שהם ריח ניחוח לה' ועצי בשמים של‬
‫הבדלה תלויים בחוטם‪ .‬ק"ש ושמיעת שופר וכל המצות שנאמר בהם אם‬
‫השמיע לאזנו יצא תלויים באזניים‪ .‬תפילין תלויים בראש‪ ,‬וכל המצות קשורות‬
‫זו בזו‪ .‬ובספר הזוהר פרשת נשא‪ ,‬כאשר בן אדם עושה אפילו מצוה אחת ולא‬
‫יותר ביראה ובאהבת הקדוש ברוך הוא‪ .‬בעבור אותה מצוה שורים עליו העשר‬
‫ספירות וכל מי שמקיים מצוה אחת כמו שצריך כאילו מקיים רמ'ח מצוות‬
‫עשה‪ ,‬לפי שאין מצוה שאינה כלולה מכל הרמ"ח ע"כ‪ .‬השכר של בן אדם‬
‫שממליך להקדוש ברוך הוא על כל אבר ואבר נחשב כאילו המליך אותו על כל‬
‫העולם לפי שבן אדם נקרא עולם קטן‪ .‬ולא ניתן רשות לגלות שכר של טעמי‬
‫המצוות בעבור שלא יעבוד הבן אדם לקב"ה על מנת לקבל שכר‪ .‬אבל בא וראה‬
‫אותה נשמה שהיא בדיוקן של אדונה נשמתא דאיהי בדיוקנא דמאריה דמקיים‬
‫כל פקודין דיליה אלין כד סלקת לעילא כל חילין דמלאכיא דתליין מאלין פקודין‬
‫וכל תקונין ומשריין דגופא דמלכא סלקי עמה וכד נחתת כלהו נחתי עמה ואיהי‬
‫סולם דאתמר בה (בראשית כ"ח י"ב) והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪,‬‬
‫וקלא נחית בכל רומי רקיעים הבו יקר לדיוקנא דמלכא‪:‬‬
‫ברית מילה כמה דאעבר מההוא אבר הנהו קליפין‪ ,‬ותקין אתר לשריא שכינתא‪,‬‬
‫הכי נמי כד נשמתיה סליקת לעילא סליקת בשמא דהו"ה ואעבר מינה כל‬
‫קליפין ומלאכי חבלה דלא יקרבון לגביה‪ .‬וכמו דאשתדל באורייתא ובמצוה‬
‫דאקרון אור ונר‪ ,‬הכי כד אזיל לההוא עלמא (שמות י'ג כ"א) וה' הולך לפניהם‪,‬‬
‫דנשמתיה ורוחיה ונפשיה בעמוד ענן ועמוד אש לנחותם הדוך להאיר להם‪.‬‬
‫וכמה דנטר שבת ונח ואתענג ביה ליקרא דקודשא בריך הוא‪ ,‬הכי יהיב ליה‬
‫לעילא אתר בנייחא ונח תמן מכל מה דטרח בהאי עלמא‪:‬‬
‫מאן דמיחד לקודשא בריך הוא בשכינתיה קודשא בריך הוא מזוג ליה בבת זוגיה‬
‫בההוא עלמא‪ ,‬מאן דקריב בשכינתיה לגביה‪ ,‬הכי שמקיים כל מצוותיו האלהח‪.‬‬
‫כאשר היא עולה למעלה‪ .‬כל חיילות המלאכים שתלויים באותם המצות וכל‬
‫התיקונים וההשראות שנמשכו מגופא דמלכא עולים עמה‪ ,‬וכאשר יורדת כולם‬
‫יורדים עמה והיא הסולם שנאמר בה‪ ,‬והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪.‬‬
‫וקול עובר בכל מרומי הרקיעים הבו כבוד לדיוקן המלך‪ .‬ברית מילה כמו‬
‫שמעביר מאותו אבר אותן הקליפות והתקין מקום להשראת השכינה‪ ,‬כך גם‬
‫הנשמה כאשר עולה למעלה עולה בשם הו""'ה ומעביר ממנה כל הקליפות‬
‫ומלאכי חבלה שלא יתקרבו אליו‪ .‬וכמו שמשתדל בתורה ובמצוה הנקראים אור‬
‫ונר‪ ,‬כך כאשר הולך לאותו עולם אז ה' הולך לפני נשמתו רוחו ונפשו בעמוד ענן‬
‫ועמוד אש לנחותם הדרך להאיר להם‪ .‬וכמו ששומר שבת ונח ומתענג בה‬
‫לכבוד' הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כך תקבל הנשמה למעלה מקום מנוחה ותנוח שם‬
‫מכל מה שטרח בעולם הזה‪ .‬מי שמיחד לקב"ה ושכינתיה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬
‫מזווג לו את בת זוגו בעולם הבא‪ .‬מי שמקרב השכינה לגביו כך מקרב לו בבת‬
‫זוגו‪ .‬ומי שעושה מקרב ליה בבת זוגיה‪ ,‬ומאן דעביד ליה מקדשא הכי יעבד ליה‬
‫בית דקדש קודשין דדייר תמן‪ .‬מאן דעביד סוכה קודשא בריך הוא יסכך ויגין‬
‫עליה מכל מלאכי חבלה ומקטרגים כד נפק מהאי עלמא‪ .‬מאן דמברך שבע‬
‫ברכאן דקריאת שמע ומקדש ליה בקדוש קדוש קדוש ומיחד ליה בקריאת שמע‪,‬‬
‫הכי יברך ליה ומקדש ליה בעשר חופות דקדושין בגן עדן ומייחד ליה בכלה‬
‫דיליה‪ .‬מאן דתקין כורסייא לקודשא בריך הוא בעטופא דמצוה ומעטר ליה‬
‫בתפלין וקרי ליה בשמע ישראל דישרי על כורסייא‪ ,‬הכי מתקן ליה בההוא עלמא‬
‫כורסייא ועטרא דכתר מלכותא וימליך ליה על כל מלאכים ומשריין דתמן‪ .‬וכמה‬
‫דאנחית ליה בזמירות שירות תשבחות והודאות‪ ,‬הכי סליק תמן כל חיות‬
‫דמרכבות ומשריין דמלאכין חיות שרפים ואופנים פרשי גדפיהו לקבלא ליה‬
‫בחדוה בנגונא‪:‬‬
‫סוף דבר לית פומא דיכיל למימר אגרא דיליה בההוא עלמא לדרי דרין‪ .‬זכאה‬
‫איהו מאן דישרי לקודשא בריך הוא בכל אברים לו מקדש‪ ,‬כך יעשה לו בית של‬
‫קודש קודשים שיגור שם‪ .‬מי שעושה סוכה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא יסכך ויגין עליו‬
‫מכל מלאכי חבלה ומקטרגים כאשר יצא מזה העולם‪ .‬מי שמברך שבע ברכות‬
‫של קריאת שמע ומקדש להקדוש ברוך הוא בקדוש קדוש קדוש ומיחד אותו‬
‫בקריאת שמע‪ .‬כך יברך הקדוש ברוך הוא לו ויקדש אותו בעשר חופות של‬
‫קידושין בגן עדן וייחד אותו בכלה שלו‪ .‬מי שמתקן כסא להקדוש ברוך הוא‬
‫בעטיפה טלית של מצוה ומעטר לו בתפילין וקורא לו בשמע ישראל כדי שישב‬
‫הקדוש ברוך הוא על כסאו‪ .‬כך יתקן לו הקדוש ברוך הוא בעוה"ב כסא ועטרה‬
‫של כתר מלכות וימליך אותו על כל המלאכים והמחנות ששם‪ .‬וכמו שעושה‬
‫נחת רוח להקדוש ברוך הוא בזמירות שירות ותשבחות וגורם שישרה בעוה"ז כך‬
‫כאשר יעלה לשם כל חיות של המרכבות והמחנות של מלאכים חיות שרפים‬
‫ואופנים יפרשו כנפיהם לקבל אותו בשמחה ובניגון‪ .‬סוף דבר אין פה שיכול‬
‫לומר את השכר שלו באותו עולם לדורי דורות‪ ,‬זכאי הוא מי שמשרה את‬
‫הקדוש ברוך הוא בכל האברים שלו שאם חסר דיליה‪ ,‬דאי חסר חד אבר פנוי‬
‫מניה דלא שריא עליה‪ ,‬אצטריך בגין ההוא אבר לאחזרא בגלגולא בעלמא עד‬
‫דישתלים בכלהו איברים בדיוקנא דצלם ה'‪ ,‬דאי חסר חד לאו איהו בצלמו‪ .‬סוף‬
‫סוף כל מה דישתדל בר נש הוי בגין קודשא בריך הוא ושכינתיה כד עביד‬
‫פקודוי‪ ,‬והכי מדה כנגד מדה ישתדל קודשא בריך הוא בגיניה ובת זוגיה בההוא‬
‫עלמא‪:‬‬
‫תרגום ‪ -‬כל נביא וכל בן אדם כל אחד עולה לאבר שלו אשר נשמתו נאצלה‬
‫מאותו אבר‪ .‬יש מהם בראש המלך מהם בחוטי השער‪ ,‬בעינים‪ ,‬באזנים‪ ,‬בפנים‪,‬‬
‫באף‪ ,‬בפה‪ ,‬בצואר‪ ,‬בידים‪ ,‬בקומת האדם שהוא הגוף‪ ,‬בשוקיים‪ ,‬בירכים‪ ,‬ברגלים‪,‬‬
‫באות ברית‪ ,‬במוח‪ ,‬בלב‪ .‬וכל אבר מאלה יש לו ספירה ידועה מאותם עשר‬
‫ספירות וכל האברים האלה הם תלויים בדיוקנא דגופא דמלכא‪ ,‬ויש מי שנשמתו‬
‫ממלבושי המלך‪ .‬וכל תרי"ג מצות התורה הם תלויים באלה האברים דגופא‬
‫דמלכא יש מצות שתלויים בראש המלך ויש בעינים‪ ,‬וכל מצוה ששורה על כל‬
‫אבר ואבר יש לה שם ידוע ובתוכה הוא שם הוי"'ה שהוא נשמה של אותו אבר‪,‬‬
‫וכל האברים נקראים כינויים לשם הוי"ה שהוא בתוך כל אבר ואבר וכל שם‬
‫וכינוי של כל אבר ואבר אין לו שליטה אלא באותו אבר שלו‪ .‬אבל הקדוש ‏‪PIA‬‬
‫הוא שם הוי"ה שליטתו בכל מקום כנשמה ששולטת על כל אבר ואבר‪ ,‬וזה הוא‬
‫מלא כל הארץ כבודו‪ .‬וכל מצות שעושה בן אדם שלא על מנת לקבל פרס‬
‫תלויים בדיוקן המלך באצילות‪ ,‬אבל מצות שעושה על מנת לקבל פרס תלויין‬
‫בדיוקנא של אותו הנקרא נער למעלה‪ .‬ובכל אבר ואבר דדיוקן המלך תלויים‬
‫ממנו כמה מלאכים שנקראים עיני ה' אזני ה' ידי ה' וכו' וכולם תלויים מגופא‬
‫דמלכא כחוטי שער שתלויים מהראש‪ .‬וכל חוט שער הוא מלאך אחד‪ .‬רתרי"ג‬
‫‏‪DIN J2‬‬ ‫אברים של בן ‏‪ DIN‬כולם מסודרים על סדרי בראשית ובעבור זה נקרא‬
‫הוא על‬ ‫עולם קטן‪ ,‬ובכל מצוה שעושה בן אדם גורם להמליך את הקדוש ברוך‬
‫הנשמה‬ ‫אותו אבר של נשמת הבן אדם כפי אותה מצוה‪ .‬וכל אבר ואבר של‬
‫המצוה‪,‬‬ ‫נקראים נרות כמו שכווב נר ה' נשמת אדם‪ ,‬בזה הוא עושה את אותה‬
‫דכך גם המצוה נקראת נר כמו שכתוב כי נר מצות‪:‬‬
‫צרין בן אדם להסיר מכל האברים שלו כל מחשבות רעות‪ ,‬שהם קליפות‬
‫השורים בבן אדם‪ ,‬וצריך לתקן מקום זך ונקי להשרות את הקדוש ברוך הוא‬
‫שם‪ .‬לפי שכל אבר שהוא פגום בחטא שעושה בן אדם אין הקדוש ברוך הוא‬
‫שורה באותו אבר כמ"ש כי כל איש אשר בו מום לא יקרב‪ .‬וכל מי שפוגם‬
‫במצוה אחת כאילו פשע בדיוקן המלך‪ .‬וצריך לשרוף לאותם קלי' השורות שם‬
‫באותם מצות השורות בכל אבר ואבר ולהסיר אותם מהם שנקראו שאור וחמץ‪,‬‬
‫על ידי אלה הנרות שנאמר עליהם כי נר מצוה‪ ,‬וכתוב נר ה' נשמת אדם חופש‬
‫כל חדרי בטן‪ .‬וכאשר שורה שם הקדוש ברוך הוא שהוא שם הוי"ה ב"ה וכינויים‬
‫שלו הנקראים אברים שלו‪ ,‬אז חיילות המלאכים התלויים מאותו אבר שומרים‬
‫לאותו אבר מכל דברים רעים וקלי' שהיו שורים שם‪ .‬יש מצות שתלויים וכו' כל‬
‫מצוה של יראה ואהבה תלויים במוח ובלב‪ ,‬כל מצוה של הליכה תלויה ברגלים‪,‬‬
‫כגון הליכה לבית הכנסת ולברית מילה ולמת מצוה או לכל הליכה של מצוה‪.‬‬
‫ואותם דעומדים בעמידה על רגליהם בתפילה של עמידה‪ ,‬בשתי שוקיים‪:‬‬
‫חלק ב שער ד‬
‫בעונש מדות הרעות ובשכר קנין הטובות‪:‬‬
‫הגאוה היא שורש להרבה עבירות אם בין אדם למקום ואם בין אדם לחבירו‪ ,‬כי‬
‫גורם להזיק לחבירו ולשנאתו ולדבר לשון הרע עליו‪ ,‬וכאלה רבות‪ ,‬ואם בינו‬
‫למקום שכן כתיב (דברים ח' "ד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל (סוטה דף ה' ע"א) כל שיש בו גסות הרוח נקרא תועבה שנאמר‬
‫(משלי ט"ז ה') תועבת ה' כל גבה לב‪ .‬ואמרו (שם) בשמתא מאן דאית ביה‪ ,‬וראוי‬
‫לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער ושכינה מיללת עליו ושקול כעובד עבודה זרה‬
‫וככופר בעיקר‪ ,‬וכאלו בא על כל העריות כולם וכאלו בנה במה‪ ,‬ואפילו שיקנה‬
‫להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו שלא ינקה מדינה של גהינם‬
‫וסופו מתמעט ונאסף מן העולם שלא בזמנו‪ ,‬ואפילו ירבעם שכל חכמי דורו היו‬
‫לפניו כעשבי השדה (סנהדרין דף ק"א ע"ב) ולא היה בתורתו דופי והיה שונה‬
‫ק"ן פנים בתורה לא אבר אחד פנוי ממנו שאינו שורה עליו צריך בעבור אותו‬
‫אבר לחזור בגלגול לעוה"ז עד שישתלם בכל האברים בדיוקן דצלם ה'‪ ,‬שאם‬
‫חסר אבר אחד אין הוא בצלמו‪ .‬סוף סוף כל מה שישתדל הבן אדם בעבור קב''ה‬
‫ושכינתיה כאשר עושה מצותיו‪ ,‬כך מדה כנגד מדה ישתדל הקדוש ברוך הוא‬
‫בעבורו ובעבור בת זוגו באותו עולם‪ .‬נענש ונטרד מן העולם הזה והעולם הבא‬
‫אלא מפני גסות הרוח וכאלו דוחק רגלי השכינה ומסתלקת מן העולם ואומרת‬
‫אין אני והוא יכולים לדור יחד בעולם‪ ,‬ומורד במלכות שמים‪ ,‬ומתעטף בטליתו‬
‫של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנאמר בו (תהלים ל"ג א') ה' מלך‬
‫גאות לבש‪ ,‬ובמה יתגאה האדם והויתו מטפה סרוחה ויצירתו בדם נדה ובתייו‬
‫‏‪ me‬וסרחון ואחר מותו רמה ותולעה ואחרית גופו גוש עפר ונפשו יורדת‬
‫גיהנם‪:‬‬
‫אמנם הענוה והשפלות‪ ,‬אין מדה גדולה ממנה כי משה רבינו ע"ה רבן של כל‬
‫הנביאים בתורה ובמצות ויראת חטא לא נשתבח אלא בענוה שנאמר (במדבר‬
‫י"ב ג) והאיש משה ענו מאד‪ ,‬צא ולמד מן הקב"ה שהניח שמי מרום ויורד‬
‫לשכון אצל השפלים שנאמר (ישעיה נ"ז ט"ו) מרום וקדוש אשכון ואת דכא‬
‫ושפל רוח‪ ,‬וכתיב (תהלים ל"ד כ') קרוב ה' לנשברי לב‪ ,‬וכתיב (תהלים ט"ו א') מי‬
‫יגור באהליך וכו' נבזה בעיניו נמאס‪ ,‬ואף על פי שהיראה כתיב בה (איוב כ"ח‬
‫כ"ח) הן יראת ה' היא חכמה‪ ,‬וכתיב (ישעיה ל"ג ו) יראת ה' היא אוצרו‪ ,‬אמרו‬
‫רבותינו ז"ל (ירושלמי שבת פ"א ה"ג) כי היא עקב אל הענוה כמו שכתוב (משלי‬
‫כ"ב ד') עקב ענוה יראת ה'‪ ,‬ומי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות‬
‫שנאמר (תהלים נ"א ""ט) זבחי אלהים רוח נשברה‪ ,‬ולא עוד אלא שאין תפלתו‬
‫נמאסת וכו' ואין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים עצמו כבשר‬
‫(סוטה דף ה' ע"א) שנאמר (ישעיה ס"ו כ"ג) והיה מדי חדש בחדשו וגו' יבא כל‬
‫בשר להשתחוות וגו'‪ ,‬וכתיב (ישעיה ס"ו ב') ואל זה אביט אל עני ונכה רוח‪ .‬וכל‬
‫מי שהוא ענו גורם להשרות שכינה על האדם בארץ‪ ,‬שנאמר (שמות כ' י"'ח)‬
‫ומשה נגש אל הערפל‪ ,‬מי ‪ -‬גרם לו זה ענותנותו‪ ,‬שנאמר (במדבר "ב י"ג) והאיש‬
‫משה ענו מאד‪:‬‬
‫ותנא רבי פינחס בן יאיר אומר (סוף סוטה) זהירות מביאה לידי זריזות וזריזות‬
‫מביאה לידי נקיות‪ ,‬ונקיות מביאה לידי טהרה‪ ,‬וטהרה מביאה לידי פרישות‪,‬‬
‫ופרישות לידי קדושה‪ ,‬וקדושה לידי ענוה וכו' וענוה גדולה מכלם‪ ,‬שמביאה לידי‬
‫רוח הקדש‪ ,‬שנאמר (*שעיה ס"א א') רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר‬
‫ענוים‪:‬‬
‫ושלחו מתם (סנהדרין פ"ח ע"א) איזהו בן העולם הבא ענותן ושפל ברך שיף‬
‫עייל ושייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה‪( .‬מגילה‬
‫דף ט"ו ע"ב‪ ,‬סנהדרין דף ק"א ע"ב) ועתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש‬
‫כל צדיק וכו'‪ ,‬יכול לכל תלמוד לומר (ישעיה כ"ח ה) לשאר עמו‪ ,‬למי שמשים‬
‫עצמו כשירים‪:‬‬
‫ובספר הזוהר פרשת שלח (דף קס"א) הכי פתח רב מתיבתא‪ ,‬זכאה איהו מאן‬
‫דאזעיר גרמיה בהאי עלמא‪ ,‬כמה איהו רב בההוא עלמא‪ ,‬מאן דאיהו זעיר איהו‬
‫רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר‪ ,‬עוד שם פרשת תרומה (דף קס"ו) אמאי אקרי‬
‫יחזקאל בן בוזי‪ ,‬על דהוה מבזה גרמיה לגבי מאן דגדול מיניה‪ ,‬ועל דא זכה‬
‫לאתקרי בן אדם מה דלא אקרי הכי בר נש אחרא ואקרי רם כדכתיב (איוב ל"ב‬
‫ב') ברכאל הבוזי ממשפחת רם וכו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (תענית דף ז' ע"א) למה‬
‫נמשלה התורה למים‪ ,‬מה המים אינם הולכים אלא למקום נמוך‪ ,‬כך אין התורה‬
‫שורה אלא במי שרוחו נמוכה‪ .‬אשרי מי שאינו קוצף ורוחו נמוכה ושפלה הרבה‪,‬‬
‫וכן הוא אומר (תהלים נ"א י"ט) זבחי אלהים רוח נשברה‪ .‬אשרי מי שמאריך הכל‬
‫ונושא הכל לרצון בוראו ועושה עצמו כשירים וכן הוא אומר (מיכהז' י'ח) נושא‬
‫עון ועובר על פשע לשארית נחלתו‪ ,‬למי שמשים עצמו שיריים‪ ,‬אשרי אדם‬
‫שישים עצמו עפר שהכל ירמסוהו ויהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה‬
‫וכיתד הנמוכה שהכל נתלים בה וכו'‪:‬‬
‫[תרגום ‪ -‬בספר הזוהר פרשת שלח‪ ,‬כך התחיל לדרוש ראש הישיבה‪ ,‬זכאי הוא‬
‫מי שמקטין עצמו בעוה"ז כמה הוא גדול בעוה"ב‪ .‬מי שהוא קטן הוא גדול‪ ,‬ומי‬
‫שהוא גדול הוא קטן‪ .‬עוד שם בפרשת תרומה‪ .‬למה נקרא יחזקאל בן בוזי על‬
‫שהיה מבזה עצמו לגבי מי שגדול ממנו‪ .‬ועל זה זכה להקרא בן אדם מה שלא‬
‫נקרא כך בן אדם אחר‪ .‬ונקרא רם כמו שכתוב ברכאל הבוזי ממשפחת רם]‪:‬‬
‫הכעס הוא ענף הגאוה ושקול כמוהו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (נדרים דף כ"ב ע"א) כל‬
‫הכועס כל מיני פורעניות של גיהנם שולטין בו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (שבת דף‬
‫ק"ה ע"ב) המקרע בגדיו והמפזר מעותיו והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך‬
‫כעובד עבודה זרה‪ ,‬שנאמר (תהלים פ"א י') לא יהיה בך אל זר‪ ,‬ואמרו רבותינו‬
‫ז'ל (נדרים דף כ"ב ע"'ב) כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו‬
‫ומוסיף טפשות ובידוע שעונותיו מרובים מזכיותיו שנאמר (משלי כ"ט כ"ב)‬
‫ובעל חימה רב פשע‪ ,‬ואמרו רבותינו ז'ל (פסחים דף ס"ו ע"ב) כל הכועס אם‬
‫חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו‪ ,‬מנלן ממשה ומאלישע וכו'‪ ,‬ואמר ליה אליהו‬
‫זכור לטוב (ברכות דף כ"ט ע"ב) לרב יהודה לא תרתח ולא תחטא‪ ,‬ובזוהר פרשת‬
‫תצוה (קפ"ב א' רס"ג ב') אי בר נש כעיס עקר מניה נשמתא עילאה קדישא‬
‫למשרי באתרה סטרא אחרא ודא איהו בר נש דמריד במאריה ואסיר לאתקרבא‬
‫בהדיה‪ ,‬ודא איהו טורף נפשו באפו‪ ,‬דטריף נפשיה ואשרי באתרה אל זר‪ ,‬כי במה‬
‫נחשב הוא‪ ,‬עבודה זרה אקרי‪ ,‬ומאן דאשתעי עמיה כאלו אתחבר לעבודה זרה‬
‫ממש‪ ,‬דעבודה זרה ממש שריא בגויה‪ ,‬ואסיר לאסתכלא באנפוי ועליה כתיב‬
‫(ויקרא י"ט ד') אל תפנו אל האלילים‪ ,‬ועל דא כתיב (שמות ל"ד י"ז) אלהי מסכה‬
‫לא תעשה לך‪ .‬וכל מסאביא אתדכיין בר מהאי‪ ,‬בגין דמסאיב גופא מגו ומבר‪,‬‬
‫ונפשא כולא מסאב‪ .‬ואפילו כד אתי האי בר נש ועקר לההוא זר מגויה מכל וכל‬
‫לעלמין ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא ההיא קדושא דנשמתא קדישא‬
‫עליה‪ ,‬כדין‪ ,‬ולואי דאתקדש דכיון דערקת מניה זמנא חדא כמה יעביד בר נש עד‬
‫די תיתוב לאתרת‪:‬‬
‫תרגום ‪ -‬בזוהר פרשת תצוה אם בן אדם כועס עוקר ממנו נשמה עליונה קדושה‬
‫להשרות במקומה סטרא אחרא וזה הוא בן אדם שמורד באדונו ואסור להתקרב‬
‫להיות עמו וזה הוא טורף נפשו באפו דטורף את נפשו ומשרה במקומה אל זר‪.‬‬
‫כי במה נחשב הוא‪ ,‬ונקרא עבודה זרה‪ ,‬ומי שמדבר עמו כאלו מתחבר לע'"ז‬
‫ממש‪ .‬דעבודה זרה ממש שורה בתוכו‪ .‬ואסור להסתכל בפניו ועליו כתוב אל‬
‫תפנו אל האלילים ועל זה כתוב אלהי מסכה לא תעשה לך‪ .‬וכל טומאות יש‬
‫להם טהרה חוין מזה‪ ,‬בעבור שמטמא גופו מבית ומחוץ‪ .‬ומטמא את כל הנפש‪,‬‬
‫ואפילו כאשר יבא בן אדם זה ויעקור לסטרא אחרא מתוכו מכל וכל לעולם‬
‫ואחר כך ישתדל להתקדש ולהמשיך אותה נשמה של הקדושה עליו‪ ,‬אז הלואי‬
‫שיתקדש‪ ,‬וכיון דנעקרא ממנו פעם אחת כמה יעשה הבן אדם עד שישוב‬
‫למקומה‪:‬‬
‫הקפדנות היא ענף מן הגאוה ומן הכעס‪ .‬ואמרו ז"ל (ר'ה דף "ז) מאן דקפיד‬
‫קפדין ליה ואין מוחלין לו עונותיו‪ ,‬שנאמר (מיכה ז' י"ח) נושא עון ועובר על‬
‫פשע‪ ,‬למי נושא עון למי שעובר על פשע‪ ,‬אבל המעביר על מדותיו וכו'‪ .‬אמרו‬
‫ז'ל (שבת דף ל"ב ע"א) לעולם יבקש אדם רחמים בכל יום ובכל עת‪ ,‬יתן בעפר‬
‫פיהו‪ ,‬יתן למכהו לחי ישבע בחרפה‪ ,‬אשרי מי ששומע חרפתו ואינו משיב‪ ,‬וכן‬
‫ישעיה אומר (ישעיה ג' ו') גוי נתתי למכים‪ .‬כך אמרו חכמים (ר"ה דף י"ז ע"א)‬
‫כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו שנאמר (מיכה ז' י'ח) נושא‬
‫עון ועובר על פשע וכו‪ ,‬ואמרו בחופת אליהו ז"ל (סוף ראשית חכמה שער ג')‬
‫שלשה הקדוש ברוך הוא אוהבם‪ ,‬מי שאינו מתכעס ומי שאינו משתכר ומי‬
‫שאינו עומד על מדותיו‪:‬‬
‫ושאל רבי עקיבא (מגילה כ"ח ע"א) לרבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים ואמר‬
‫לו מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי‪ .‬ואמרו ז'ל (ר'ה דף י"ז ע"א)‬
‫רב הונא בר יהושע חלש אמרו ליה מאי חזית אמר להו הכי אמר קב"ה הואיל‬
‫ולא מוקי במילתיה לא תוקמו בהדיה שנאמר (מיכה ז' י'ח) נושא עון ועובר על‬
‫פשע ואמרו ז'ל רב נחמן חפר תל אחד והיה רב אחאי בר יאשיה קבור וראהו‬
‫קיים בעצמותיו אמרו ליה מאי האי אמר להו מימי לא עמדתי על מידותי ולא‬
‫תפסתי בלבי קנאת חברי שנאמר (משלי י"ד ל) ורקב עצמות קנאה‪ .‬ואמרו ז"ל‬
‫(תענית דף כ"ה ע'ב) מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ולא נענה וכו'‪ ,‬ירד‬
‫רבי עקיבא ונענה ויצאה בת קול ואמרה מפני שזה מעביר על מדותיו‪ .‬ואמרו‬
‫ז"ל (חולין דף פ"ט ע"א) אין העולם מתקיים אלא במי שבולם פיו בשעת מריבה‪,‬‬
‫שנאמר (איוב כ"ו ז') תולה ארץ על בלימה‪ ,‬רבי אבהו אומר על מי שמשים עצמו‬
‫כמי שאינו וכו'‪ ,‬ותנו רבנן (שבת דף ס"ח ע"א) הנעלבין ואינם עולבין שומעין‬
‫חרפתן ואינן משיבין עליהם הכתוב אומר (שופטים ה' ל"א) ואוהביו כצאת‬
‫השמש בגבורתו‪ ,‬ואמר אליהו זכור לטוב (אליהו זוטא פ"ד) לעולם הוי עלוב‬
‫לבני אדם ולבני ביתך יותר מכולם‪ .‬ואמר אבא אליהו זכור לטוב (כלה רבתי‬
‫ספ'ה) לעולם אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן ואף אני איני נגלה‬
‫אלא למי שאינו קפדן‪:‬‬
‫העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצות ובטול עסק התורה וכונת‬
‫התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה‪ ,‬והיא שער התחלת גרוי הסתת‬
‫היצר הרע אפילו אם הוא צדיק‪ ,‬בהראותו כי אין לו תועלת בעבודה בהיות‬
‫יסורים עליו וכו'‪ .‬וגם כי בא עליו בדרך חסידות באמור לו איך יעלה בדעתך עפר‬
‫רמה ותולעה להתקרב להתקדש בקדושת מלכו של עולם‪ ,‬וכמו שכתוב (משלי‬
‫כ"ה ז') ראמות לאויל חכמות וגו' וכמו שכתוב (איוב ל"ה ז') ואם צדקת מה תתן‬
‫לו‪:‬‬
‫גם גורמת סלוק רוח הקודש מעליו‪ ,‬וההפך בהיותו עובד ה' יתברך בשמחה כמו‬
‫שכתוב (תהלים ק' ב') עבדו את ה' בשמחה‪ ,‬כי השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה‬
‫להתדבק בו יתברך וכתיב (דברים כ"ח מ"ז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך‬
‫בשמחה ובטוב לבב וגו'‪ .‬כי העבודה אם היא בעצבון דומה לעבד העובד לרבו‬
‫בפנים עצבות וזועפות‪ .‬וכתיב (משלי י' כ'ב) ברכת ה' היא תעשיר ולא ‏‪pov‬‬
‫עצב עמה‪ .‬כי העצבון הוא נמשך מזהמת סמא"ל ונחש שהטילו באדם וחוה כמו‬
‫שכתוב באדם (בראשית ג' י'ז) בעצבון תאכלנה וכתיב (שם ט"ז) בעצב תלדי‬
‫בנים‪ ,‬ועל ידי כך הקדוש ברוך הוא ושכינתו מסתלקים מעליו‪:‬‬
‫והראיה מיעקב בחיר האבות שנתסלקה ממנו שכינה ורוח הקדש עשרים ושתים‬
‫שנים שפרש יוסף ממנו‪ ,‬וכששמח בבשורתו נתיב ותחי רוח יעקב‪ ,‬ששרתה עליו‬
‫רוח הקדש‪ .‬ואמרו רבותינו ז'ל (פסחים דף קי"ז ע"א) אין שכינה ואין נבואה‬
‫שורה לא מתוך עצבות וכו'‪ .‬וכן מצינו באלישע ובבני הנביאים דכתיב (מלכים ב'‬
‫ג' טי'ו) והיה כנגן המנגן וכתיב (שמואל א' י' ה') ולפניהם תוף וחליל וכנור והמה‬
‫מתנבאים‪ ,‬ואפילו בכל עבודת מצוה ותהלה צריך שיהיה בתכלית השמחה כמו‬
‫שמצינו באביי (ברכות דף ל' ע'א) דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא‪.‬‬
‫וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפלה לא פסק חוכא מפומיה כל ההוא‬
‫יומא‪:‬‬
‫שנאה‪ ,‬על ידי כך חוטא לחבירו להרע לו בכל מיני רעה‪ .‬ואמרו רבותינו ז'ל‬
‫(אבות פ"ד) שנאת הבריות מוציאה את האדם מן העולם‪ ,‬והנה שונא כביכול‬
‫להקדוש ברוך הוא על שברא אותו‪ ,‬והנה כולנו בנים לה' אלהינו‪ ,‬ושונא את‬
‫אברהם יצחק ויעקב שיצא מהם זה‪ .‬והנה כל הנשמות נאחזות בשם יתברך‬
‫וצורך גבוה הם‪ ,‬אשר בהם יתפאר ואיך תשנאהו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (יומא דף ט' ע'ב) בית שני היו בו צדיקים וחכמים גדולים‬
‫ולא נחרב אלא בעון שנאת חנם ולא נתארך הקץ ולא נעלם אלא לסיבת שנאת‬
‫‏‪ DIN‬ולא עוד‪ ,‬ששאר העבירות אינו עובר עליהם אלא בשעתם אבל שנאת חנם‬
‫בלב‪ ,‬היא תמיד‪ ,‬ובכל רגע עובר על לא תשנא‪ ,‬ובטול מצות עשה (ויקרא י"ח‬
‫י"ט) ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו (תו"כ פ' קדושים)‬
‫שזה כלל גדול שבתורה שכולה תלויה בה‪ ,‬ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא‬
‫שהיה אוהב לישראל ומצטער בצרתם כמו שאמרו ז"ל (מדרש רבה שמות פ"א)‬
‫על וירא בסבלותם‪ ,‬ועל פסוק (שמות ל"ב ל'ב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין‬
‫מחני נא‪ ,‬ולכן היה שקול ככל ישראל כמו שכתוב (ישעיה ס"ג ""א) ויזכור ימי‬
‫עולם משה עמו‪:‬‬
‫הקנאה‪ ,‬היא גרמא לבא לידי שנאה‪ ,‬וגם היא יותר קשה כי מורד על הקדוש‬
‫ברוך הוא למה השפיע טובה לחבירו יותר ממנו‪ ,‬ואמרו ז"ל (אבות פ"ד כ"א)‬
‫הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם‪ ,‬צא ולמד כי כל‬
‫הראשונים לא נענשו אלא בשביל הקנאה‪ ,‬כי הנה קין המדבר פה אל פה עם‬
‫השם יתברך נטרד מן העולם הוא וזרעיותיו על שקנא לתאומתו של הבל ועל‬
‫ידי כן עבר כל אותם העבירות‪ ,‬ועשרת השבטים לא גלו למצרים אלא בעון‬
‫ויקנאו בו אחיו וסוף סוף נענשו בעשרה הרוגי מלכות‪ ,‬וירבעם שכל חכמי דורו‬
‫לפניו כעשבי השדה נטרד מן העולם בקנאתו ממלכי בית דוד‪ ,‬גם שאול בחיר‬
‫השם כבן שנה שלא טעם טעם חטא ולא היה במלכותו שום דופי כמו שאמרו‬
‫ז'ל (יומא דף כ'ב ע'ב)‪ ,‬נטרד ממלכותו ונהרג הוא ושלשת בניו ונהרגו נוב עיר‬
‫הכהנים וגלו ישראל ביד פלשתים ונחרב משכן שילה‪ ,‬והכל על שקינא לדוד‬
‫בענין גולית סרה מעליו רוח הקדש ונחה עליו רוח עועים‪:‬‬
‫ואין בן דוד בא עד שתוסר הקנאה כמו שכתוב (ישעיה י"א י"ג) אפרים לא יקנא‬
‫את יהודה‪ ,‬ולא עוד כי אפילו מלאכי מרום נפלו מקדושתם על זה כמו שכתוב‬
‫בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ג‪-‬י'ד) על סמא"ל שהיה גדול מן השרפים שאין להם‬
‫רק שש כנפים והוא היו לו שנים עשר כנפים ונעקר מן הקדושה בשביל קנאה‬
‫על האדם‪ ,‬וכן הנפילים עז"א ועזא"ל נטרדו מן העולם על שנתקנאו באדם‪ ,‬וכל‬
‫מי שיש בו קנאה עצמותיו מרקיבין‪ ,‬ולכן ראוי לאדם להיות שמח בחלקו אף‬
‫אם מעט הוא‪ ,‬כי לא טוב הוא מהלל הזקן ורבי חנינא בן דוסא ורבי יהודה בר‬
‫אלעאי ורבי אלעזר בן פדת וזולתם‪:‬‬
‫החמדה‪ ,‬אב הטומאה‪ ,‬כי היא מביאה לשנאה וקנאה ומביאה לידי גזל ושבועת‬
‫שקר ולידי רציחה‪ ,‬והיא העשירית שבעשרת הדברות שקולה ככולם‪ ,‬כי עינו לא‬
‫תשבע עושר כעין הנחש שנאמר בו (ישעיה ס"ה כ"ה) ונחש עפר לחמו‪ ,‬וכתיב‬
‫(משלי כ"ח כ"ב) נבהל להון איש רע עין וגו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל התאוה מוציאה‬
‫את האדם מן העולם כי מטרידתו מעסק התורה ומקיום מצותיה‪ ,‬והוא כופר‬
‫בהשגחה שאינו מאמין שהכל על ידי השגחת השם יתברך וכמו שאמרו ז'ל‬
‫(סוטה דף מ"ח ע"ב) כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה‬
‫מקטני אמנה ועליו אמר (זכריה ד') כי מי בז ליום קטנות‪ ,‬מי גרם לצדיקים‬
‫שיתבזבז שלחנן לעתיד לבא‪ ,‬קטנות אמנה שהיתה בהן‪:‬‬
‫אבל הבטחון אין מעלה כמוהו וכמו שכתוב (תהלים ב' י"ב) אשרי כל חוסי בו‪,‬‬
‫כי מאמין שיש בעולם אלוה יכול ומשגיח‪ ,‬וכתיב (ירמיה י"ז ז') ברוך הגבר אשר‬
‫יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪ ,‬ומובטח הוא שלא יחסרו מזונותיו כמו שכתוב‬
‫(תהלים נ"ה נ"ג) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך‪ ,‬ובתנאי שיהיה באמת ובכל‬
‫לבו בלי שום פקפוק‪ ,‬ועוד כי בהיותו בוטח בה' יעסוק בתורה ובמצות בכל לבו‬
‫בלי הרהור כלל‪:‬‬
‫תאות התענוגים‪ ,‬רעה מכל הנזכרים לעיל‪ ,‬כי בהיותו גרגרן יבא לידי חמדה‬
‫וגזל‪ ,‬שבועת שקר‪ ,‬שנאת הבריות‪ ,‬וקנאה‪ ,‬ודומה לעשו שנאמר בו (בראשית‬
‫כ"ה ל') הלעיטני נא‪ ,‬ועליו נאמר (משלי כ"ג ב') ושמת סכין בלועך אם בעל נפש‬
‫אתה‪ ,‬כי על ידי כן יאכל נבלות וטרפות וכל מאכלות אסורות‪ ,‬וכתיב (קהלת ן'‬
‫ז') כל עמל האדם לפיהו‪ ,‬וכתיב (משלי י'ג כ"ה) ובטן רשעים תחסר‪ ,‬וכתיב‬
‫(דברים ל"ב ט"ו) וישמן ישורון ויבעט‪ ,‬ויטוש אלוה עשהו כי מביאו לכחש בשם‬
‫יתברך‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (משלי ל' ט') פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה‪ ,‬ועל‬
‫כל העבירות אין הקטן נענש ובן סורר ומורה שאכל תרטימר בשר וחצי לוג יין‪,‬‬
‫נסקל‪ .‬ואמרו רבותינו ז'"ל (תענית דף י"א ע"א) מנהג הרשעים אכול בשר ושתה‬
‫יין וכו' וכתיב (ישעיה כ"ב י"ד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון‪ ,‬ואמר‬
‫אליהו זכור לטוב לרבי יהודה (ברכות כ"ט ע"א) לא תרוי ולא תחטא‪:‬‬
‫אבל המסתפק בהכרחי נקרא צדיק כמו שאמר הכתוב (משלי י'ג כ"ה) צדיק‬
‫אוכל לשובע נפשו‪ ,‬ודוד אמר (תהלים קי"ט ע"א) טוב לי כי עניתי למען אלמד‬
‫חקיך‪ ,‬ולא שאל יעקב אלא (בראשית כ"ח כ') ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‪,‬‬
‫וכתיב (בראשית מ"ט י"ד) יששכר חמור גרם וכו' ויט שכמו לסבול‪ .‬ואמרו ‏‪oF‬‬
‫(אבות פ"ו משנה ד') כך היא דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל וכו' אם עשית כן‬
‫אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא‪ ,‬ואמרו ז'"ל (ברכות ס"ג ע'"א) אין‬
‫התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ .‬ואמרו ז"ל (אבות פ"ב משנה ז')‬
‫מרבה בשר מרבה רמה‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (תענית דף י"א) לעולם יראה אדם‬
‫כאלו קדוש בתוך מעיו שנאמר (הושע י"ב ט') בקרבך קדוש‪ ,‬ולא זכה משה רבינו‬
‫ע''ה לקבל התורה עד שהתענה ארבעים יוס וארבעים לילה‪ ,‬ולא עלה אליהו‬
‫זכור לטוב למרום עד שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ולא זכה רבי אלעזר‬
‫ורבי עקיבא ורבי ישמעאל לכל אותה החכמה והנבואה בעליתן לפרד"ס עד אשר‬
‫התענו ימים רבים בכל מיני סגופים ופרישות‪ .‬ולא זכה שלמה שנאמר בו‬
‫(מלכים א' ה' י"א) ריחכם מכל האדם עד שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה‪,‬‬
‫כמו שאמרו על מ' של משלי שהיא מ"ם רבתל‪:‬‬
‫ובספר הזוהר (ח"א דף י"א ע"א) אמר רבי שמעון בר יוחאי לרבי פינחס כד‬
‫חזייה דגופיה מלא חלודין בצאתו מן המערה אלו לא חמיתני בכך לא הייתי‬
‫בכך‪ .‬ובפרשת תרומה (קמ"א ע"א) גופיהון דצדיקייא דלא אתמשכו בהאי עלמא‬
‫בתר הנאות דההיא קליפה‪ ,‬לא שלטא עלייהו רוח מסאבא כלל‪ ,‬דכיון דלא‬
‫אתענגו בהאי עלמא אלא מתענוגי דמצוה שבתין וחגין ההוא רוח מסאבא לא‬
‫יכול לשלטאה עלייהו כלל כיון דלא אתענגו מדיליה כלום‪ ,‬ואי אתהני מדיליה‬
‫ביומין דחול עליה אתמר (מלאכי ב' ג') וזריתי פרש על פניכם‪ .‬ותנא דבי אליהו‬
‫(א"ר פכ"ו) לא זכה אדם לתורה יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא‬
‫תבא לתוך מעיו‪:‬‬
‫[תרגום ‪ -‬אמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי פנחס כאשר ראה שגופו מלא פצעים‬
‫בצאתו מן המערה‪ ,‬אילו לא ראיתני בכך‪ ,‬לא הייתי כך‪ .‬ובפרשת תרומה גופם‬
‫של הצדיקים שלא נמשכו בעוה"ז אחר הנאות דאותה קליפה‪ ,‬לא שולטת‬
‫עליהם רוח טומאה כלל לפי שמאחר ולא התענגו בעוה"ז אלא מתענוגי מצוה‬
‫שבתות וחגים אותו רוח טומאה לא יכול לשלוט עליהם כלל כיון שלא נהנו‬
‫משלו כלום‪ .‬ואס נהנה משלו בימות החול עליו נאמר וזרתי פרש על פניכם]‪:‬‬
‫השררה והכבוד היא קשה מאד כי היא מביאה לאדם לידי הגאוה שהיא הקשה‬
‫מכלם‪ .‬ועל ידי כן יטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אשר סופו‬
‫נעקר מן העולם וזרעו לא יצליח אחריו כלל‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז'ל (סנהדרין‬
‫דף ק"א)‪ ,‬וכמו שמצינו בירבעם החכם הגדול שעל ידי בקשת השררה נטרד הוא‬
‫וזרעו מן העולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬ושאול בחיר ה' כבן שנה במלכו‬
‫שלא טעם טעם חטא והיה נחבא אל הכלים בורח מן השררה וסופו נלכד‬
‫ברשתה‪ ,‬ואמר (שמואל א' ט"ו ו') כבדני נא נגד זקני עמי‪ ,‬ורדף אחריה ואבד‬
‫המלוכה ונהרג הוא ושלשת בניו‪ ,‬כנזכר לעיל במדת הקנאה‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ד משנה כ"א) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את‬
‫האדם מן העולם ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות דף נ"ה ע"א) הרבנות מקפחת‬
‫וקוברת בעליה כי מביאתו לרום לבבו על קונו‪ .‬כמו שכתוב (דברים י"ז ז') לבלתי‬
‫רום לבבו וגו' למען יאריך ימים על ממלכתו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (יומא דף פ"ו‬
‫ע'ב‪ ,‬וסנהדרין דף ז' ע"ב) רב כד הוה נפיק לדינא הוה אמר ברעות נפשאי‬
‫לקטלא נפיק וכו'‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (מד"ר שמות פכ"ז) בני אם ערבת לרעך‬
‫(משלי ו' א)‪ ,‬רב הונא פתר ליה במי שמתמנה פרנס על הצבור‪ ,‬מה כתיב‬
‫בתריה‪ ,‬נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת איפה בני והנצל‪ ,‬ואם‬
‫לאו עליו כתיב (שם ל"ב) נואף אשה חסר לב משחית נפשו וגו' ואין מרחמים‬
‫עליו בגיהנם‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני חסיד וכו' אם יש בך כל‬
‫המדות האלו קבל עליך שררה ואם לאו אל תקבל‪ .‬ודוד המלך ע"ה אמר (תהלים‬
‫קל"א א') ה' לא גבה לבי וגו' נפשי כגמול עלי אמו‪:‬‬
‫לכן הוי בורח מן השררה עד קצה האחרון וכמו שהארכתי במדת הגאוה‪ ,‬וכמו‬
‫שאמרו בספר הזוהר (ח"ג קס"ה ע"א) זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי‬
‫עלמא‪ ,‬ומי לנו גדול ממשה רבן של כל ישראל שסרב עם הקדוש ברוך הוא‬
‫שבעת ימים ולא רצה ואמר (שמות ד' "'ג) שלח נא ביד תשלח עד שנאמר בו‬
‫‏)‪" ow‬ד) ויחר אף ה' במשה‪ ,‬ועשה בו רושם כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות‬
‫רבה פ"ג) ואחר כך נתרצה ולסוף נענש בעבורם במי מריבה ולא הועילו לו כל‬
‫זכיותיו‪ .‬כי כל המשתרר על הצבור אפילו לשם שמים כמשה סופו ליענש כי‬
‫הוא ערב על כל מעשיהם כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי דברים פיסקא י"ג) על‬
‫ואשימם בראשיכם‪ .‬קל וחומר ליתמי כמונו שחס ושלום לא תהיה לנו תקומה‪:‬‬
‫‪160‬‬ ‫‪ 2 - lees‬ששה שדבבקתר‪‎‬‬ ‫‪te‬‬
‫הודאת בששדרובה ‪ 87‬הד ‏‪ ert tet tt‬לק ורישלמי חגיגה פ"א) ענין‬
‫‏‪ crs‬הפשח מהתה עסמת בבדנב על שריתה מספרת לחברתה היום‬
‫התעניתי וכו ודא ‪ 7‬מליני מקבל שכד אלא שנדון בגיהנם כי הרי מגלה דעתו‬
‫שאון מעשלי כקל דשם ששיס ידיא מכלל הפרושים (סוטה כ"ב ע"ב) פרוש נקפי‪,‬‬
‫פדוש קזאי‪ ,‬ואמרי דביתיני דל (אליהו רבא פכ"א) לעולם יהא אדם ירא שמים‬
‫בסתר ויהיו כל דרכיו לשם שמים ואם יכול אדם שיעשה כל דרכיו לשם שמים‬
‫ולא יפרש לבריות אפילו אחד מהם‪ ,‬שכרו כפול ומכופל מפני שכבוד אלהים‬
‫הסתר דבר‪:‬‬
‫חלק ב שער ה‬
‫במדות האסורות‪:‬‬
‫לשון הרע אמרו רבותינו ז"ל (ערכין דף י"ד ע"ב) שקשה משבודה זרה גלוי עריות‬
‫ושפיכות דמים שהן החמורות מכל העברות‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (שם טיו ע''ב)‬
‫כל המספר לשון הרע כופר בעיקר כמו שכתוב (תהלים "ב ה) אשר אמרו‬
‫ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו‪:‬‬
‫רכילות הורג שלשה ושקול כשפיכות דמים ואינו נכנס בגן עדן‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫(תהלים ט"ו א') מי יגור באהליך וגו' לא רגל על לשונו‪ .‬והנה דואג האדומי אביר‬
‫הרועים ראש הסנהדרין‪ ,‬מפני הרכילות נטרד מן העולם הבא ונכרת בחצי ימיו‬
‫וגרם הריגת אנשי נוב עיר הכהנים ומיתת שאול ובניו ובני ביתו‪:‬‬
‫הלבנת פנים‪ ,‬ומכנה שם רע לחבירו‪ ,‬והמתכבד בקלון חבירו‪ ,‬יורדין לגיהנס‬
‫ואינס עולים ואין להם חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫והם בכלל לא תרצח‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפרק הזהב (ב"מ ‪ 1) 79‬‏‪(a"y‬‬
‫במערבא במאי זהירי טפי‪ ,‬באזיל סומקא ואתי חורא‪:‬‬
‫ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫(עבודה זרה דף ''ח ע"ב) כל המתלוצץ נופל בגיהנס‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (אבות‬
‫פ"ג משנה ב') אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים וכמו שכתוב (תהלים א' א')‬
‫אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי‬
‫אם בתורת ה' חפצו וגו'‪ ,‬מה כתיב בתריה והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' לא‬
‫כן הרשעים וגו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ו משנה ב) בכל יום בת קול‬
‫יוצאת ואומרת אוי להסם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו ‏‪poi‬‬
‫בתורה נקרא נזוף‪ ,‬רצונו לומר מנודה לשמים‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דף‬
‫ל"'ט ע'ב) כי דבר ה' בזה וגו' (במדבר טי'ו ל"א) הכרת תכרת הנפש ההיא וגו'‪,‬‬
‫רבי נחמיה אומר זה כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ ,‬ואמר רב כל‬
‫הפורש מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה אש אוכלתו‪ ,‬וכל מי שמרפה עצמו‬
‫מדברי תורה נופל בגיהנסם ומאכילים אותו גחלי רתמים שנאמר (איוב פרקלי ד')‬
‫הקוטפים מלוח עלי שיח‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג מ"ה) המפנה לבו‬
‫לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו שנאמר (דברים ד' ט') רק השמר לך וגו'‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דף ז' ע'א) אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי‬
‫תורה שנאמר (משלי " ז י"ד) פוטר מים ראשית מדון‪ ,‬וכתיב (יהושע א' ח'י)‬
‫והגית בו יומם ולילה כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל‪ ,‬וכל רגע‪ ,‬שעה‪ ,‬ויום‬
‫שאדם בטל מדברי תורה עליו נאמר (קהלת א' טי'ו) וחסרון לא יוכל להמנות‪,‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (פאה פ"א משנה א) אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל‬
‫מפירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא וכו' ותלמוד תורה כנגד‬
‫כולם‪ ,‬ולא עוד אלא שהעוסק בתלמוד תורה פטור מכל המצות שהיא שקולה‬
‫ככל המצות‪:‬‬
‫ותנא דבי אליהו זכור לטוב (עבודה זרה דף ה' ע"ב) אשרי אדם שמשים עצמו‬
‫כשור לעול וכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה בתורה בכל יום תמיד ומיד רוח‬
‫הקודש שורה עליו‪ ,‬ואם היושב בטל נענש כל כך‪ ,‬קל וחומר למי שמתלוצץ‬
‫ממש‪:‬‬
‫שיחה בטלה גורמת לידי עבירות גדולות‪ ,‬כי הרי אפילו ישב בטל הרי זה מושב‬
‫לצים ונענש ענשים גדולים‪ ,‬כנזכר לעיל בענין הליצנות‪ ,‬מכל שכן השח שיחות‬
‫בטילות בפועל‪ ,‬ולא עוד שמביא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות ומספר בגנות‬
‫חבירו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (יומא דף י"ט ע"ב) השח שיחה בטלה עובר בעשה שנאמר‬
‫(דברים ו' ז') ודברת בם‪ ,‬ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי (סוכה דף כ"ח ע"א) ועל רב‬
‫(רמב"ם פרק ב' מהלכות הלכה ט') שמימיהם לא שחו שיחות חולין‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז'ל (אבות פ"א מ""ז) לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה‪ ,‬וכתיב (מיכה ג'‬
‫כ"ח) ישב בדד וידום יתן בעפר פיהו‪ ,‬וכתיב (משלי י"'ח כ"א) מות וחיים ביד‬
‫לשון‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג מי"ג) סיג לחכמה שתיקה‪ ,‬ואמר שלמה‬
‫(קהלת ה' א') אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי‬
‫האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (חולין דף פ"ט) האמנם אלם צדק תדברון (תהלים נ"ח) מה‬
‫אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו אלם‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (חגיגה כ"ג‬
‫ע"א) רבי כד הוה מטי להאי קרא הוה בכי (עמוס ד') כי הנה יוצר הרים ובורא‬
‫רוח ומגיד לאדם מה שיחו‪ ,‬אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו ואפילו‬
‫דברים שאין בהם ממש הם נכתבים על פנקסו של אדם וקוראים לפניו בשעת‬
‫מיתתו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל שתיקתו של אדם מביאתו לידי ענוה‪ ,‬והענוה היא ראש‬
‫ליראת שמים‪ ,‬ובשעה שאינו עוסק בתורה יהיה דומם ומדביק שפתותיו זו לזו‬
‫כשתי ריחים ששוכבות זו על זו מפני שצדקותיו וזכיותיו של אדם כולם אינס‬
‫מספיקות במה שיוציא בשפתיו‪ ,‬אשרי מי שישים עצמו אלם וחרש חגר וסומא‪,‬‬
‫וכל כך למה כדי שלא יחטא ויחייב עצמו ואת איבריו לגיהנם‪ ,‬וכן דוד הוא אומר‬
‫(תהלים ל"א י'א) ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו‪:‬‬
‫ובספר הזוהר (ח"ב נ"ט ע"א) לית לך הבל דלית ליה קלא‪ ,‬וכל אנון מלין‬
‫דאשתדל בהו בר נש דלאו אינון לפלחנא דקודשא בריך הוא ההיא מלה אתעביד‬
‫מנה הבל ושטאת בעלמא‪ ,‬וכד נפקא נשמתיה ההוא הבל מגלגלא ליה בעלמא‪,‬‬
‫ודא איהו (שמואל א' כ"ה) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע‪ ,‬ואמרו ‏‪DY‬‬
‫(ח"ג קפ"ג ע''ב) ותלבש אסתר מלכות אוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה‬
‫זכי לאתלבשא ברוח קודשא‪:‬‬
‫[תרגום ‪ -‬אין לך הבל שאין לו קול וכל אותן מילים שמשתדל בהם בן אדם‬
‫שאינם לעבודת הקדוש ברוך הוא אותה מילה נעשה ממנה הבל ומסתובבת‬
‫בעולם‪ ,‬וכאשר יוצאת נשמתו אותו הבל מגלגל אותו בעולם‪ .‬וזה הוא מה‬
‫שנאמר ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע‪ .‬ואמרו שם ותלבש אסתר‬
‫מלכות למדנו שכל מי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח הקודש]‪:‬‬
‫המסתכל בעריות אפילו יהיה כמשה יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם‪ .‬וסופו‬
‫לחטוא בעריות ומגרה יצר הרע בעצמו ויבוא לידי קרי החמור כמו שיתבאר‬
‫בשער ו'‪:‬‬
‫הנהנה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם ומתחייב בנפשו‪ ,‬ומעשה דרבי טרפון‬
‫יוכיח (נדרים דף ס"ב ע"א) שהיו משליכין אותו ליאור להורגו ולא רצה ליהנות‬
‫מדברי תורה‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז'ל (אבות פ"ד מ"ה) אל תעשם עטרה‬
‫להתגדל בהם ולא קרדום וכו'‪ ,‬שכל הנהנה מכבוד תורה נוטל חייו מן העולם‬
‫וסופו יורש גיהנם‪:‬‬
‫השקר‪ .‬המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שקר‪ .‬והוא‬
‫מכת שאינו רואה פני שכינה כמו שכתוב (תהלים ק"א ז') דרבר שקרים לא יכרן‬
‫לנגד עיני‪ ,‬ראינר בכלל ישראל שכתוב בהם (צפניה ג' י"ג) שארית ישראל לא‬
‫יעשו עולה ולא ידברו כזב‪ ,‬וימיו מתקצרים‪ ,‬אך הדובר אמת מאריך ימים כמו‬
‫שאמרו במסכת סנהדרין (דף צ"ז ע"א) על רב טביומי דאילו הוו יהבי ליה כל‬
‫חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה‪ .‬זמנא חדא איקלע לההוא אתר דקושטא‬
‫שמיה דלא הוו משנו בדבורם ולא הוה מיית איניש בלא זמניה וכו' שכיבו ליה‬
‫תרתין בנין‪ ,‬אמרו ליה‪ ,‬במטותא מינך פוק מהכא ולא תגרי בנא מותנא‪ .‬וכתיב‬
‫(ירמיה ט' ד') למדו לשונם דבר שקר וגו' העל אלה לא אפקד בם נאם ה' אם‬
‫בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי‪ .‬ולא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני‬
‫עדות שקר‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צ"ב ע"'א) כל המחליף בדבורו כאלו‬
‫עובד עבודה זרה‪ .‬וכתיב (משלי ו' ט"ז) שש הנה שנא ה' וגו' עינים רמות‪ ,‬לשון‬
‫שקר ויפיח כזבים וגו'‪ ,‬וכתיב (תהלים ל"ד) מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך‬
‫מרע‪ .‬גחזי לא נטרד אלא מפני ששקר בשם אלישע‪ .‬אמנון כזב לתמר ונהרג‪,‬‬
‫רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב שנאמר (מלכים א' כ"ב) מי יפתה‬
‫את אחאב וגו' צא‪ ,‬צא ממחיצתך‪ ,‬ואמר רב הונא לא גלו ישראל מארצם אלא‬
‫על שעברו על פסוק (שמות כ"ג ז') מדבר שקר תרחק‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (שבת‬
‫דף קי"ט ע''ב‪ ,‬חגיגה דף י"ד ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי‬
‫אמנה שנאמר (ירמיה ה' א') שוטטו בחוצות ירושלים‪ .‬ובספר הזוהר בזמנא‬
‫דשקר דאיהו סמא"ל שלטא כתיב (דניאל ח' י"ב) ותשלך אמת ארצה‪ .‬ודא גרים‬
‫חרבן בית ראשון ושני‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"א מי"ח) על שלשה דברים‬
‫העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום‪ ,‬וכתיב (תהלים ט"ו א') ה' מי יגור‬
‫באהליך וגו'‪ .‬ודובר אמת בלבבו‪ ,‬אף מה שחשב בלבבו צריך לאמת אותו‬
‫במעשה‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל בעובדא דרב ספרא‪ ,‬וכתיב (מלאכי א') תורת‬
‫אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי מלאך ה' צבאות הוא‪:‬‬
‫החנף הוא מן ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה‪ ,‬לפי שמזלזל בכבוד‬
‫המקום בהחניפו את הרשע‪ ,‬וכמו שכתוב (משלי כ"ד כ"ד) אומר לרשע צדיק‬
‫אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים‪ ,‬ואפילו שמחניף למי שאינו רשע הרי הוא‬
‫כמתירא ובוטח באדם‪ ,‬וכתיב (ירמיה י"ז) ארור הגבר אשר יבטח באדם‪ ,‬וכתיב‬
‫(איוב י"ג) לא לפניו חנף יבוא‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דף י"ט ע"א)‬
‫בעובדא דינאי המלך שהחניפו לו הסנהדרין בדבר מועט שלא העמידוהו בשעת‬
‫הדין ובא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו‪ ,‬גם כשהחניפו לאגריפס המלך שהיה‬
‫צדיק נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (פסחים דף קי"ג‬
‫ע"ב) שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב‪ .‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל (סוטה דף מ"א ע"ב) כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר‬
‫(ישעיה פרק ה') הוי האומרים לטוב רע וכו' לכן כאכול קש לשון אש וגו'‪ .‬ואמרו‬
‫רבותינו ז'ל (סוטה דף מ"ב ע"א) כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר‬
‫(איוב פרק ה') כי עדת חנף גלמוד‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (יומא דף ע"ב ע"ב) כל‬
‫תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא תועבה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז'ל (סוטה דף מ"א‬
‫ע"ב) כל בזמנא דשקר דאיהו (ס"מ) שולט כתוב ותשלך אמת ארצה‪ ,‬וזה גרם‬
‫חורבן בית ראשון ושני‪:‬‬
‫אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנאמר (שם ל"ו) וחנפי לב ישימו אף‪ ,‬ולא‬
‫‏‪ NON TY‬שתפלתו נמאסת‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (שם) כל מי שיש בו חנופה‬
‫אפילו עוברים שבמעי אמם מקללים אותו‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל בעון חנופה‪ ,‬בני‬
‫אדם נופלים ביד אויביהם שנאמר (ישעיה פרק י)‪ ,‬בגוי חנף אשלחנו‪ .‬קשה‬
‫חנופה כעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬עבודה זרה מנין שנאמר (ישעיה‬
‫פרק ל"ב) לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה‪ .‬גלוי עריות מנין שנאמר (ירמיה פרק‬
‫ג') הן ישלח איש את אשתו וגו' הלא חנוף תחנף הארץ וגו'‪ .‬שפיכות דמים מנין‬
‫שנאמר (תהלים פרק ק"ו) ותחנף הארץ בדמים‪ .‬ובעון החנופה הגשמים נעצרים‪.‬‬
‫ובעון החנופה נדון בגיהנסם לעולמי עולמים שנאמר (ישעיה פרק לי'ג) פחדו בציון‬
‫חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אכלה וגו' ואמרו רבותינו ז'"ל‬
‫(סנהדרין דף ק"א ע''ב) לא זכה ירבעם למלכות אלא על שלא החניף לשלמה‪:‬‬
‫רמיה יש בה שתי רעות גדולות‪ ,‬האחת‪ ,‬שהוא כענין השקר והחנופה‪ .‬והשניה‪,‬‬
‫שהוא כענין הגניבה והאונאה‪ ,‬ומזלזל בשם יתברך שנראה ח"ו כי אין הקדוש‬
‫ברוך הוא ‏‪ VIN‬ברמאותו‪ .‬וכתיב (ויקראכ"ה "ז) ולא תונו איש את עמיתו‬
‫ויראת מאלהיך‪ ,‬וכתיב (שם י"ט) לא תעשו עול וגו' אני ה' אלהיכם‪ .‬ותחלת דינו‬
‫של אדם אחר הפטירה‪ ,‬נשאת ונתת באמונה‪ .‬והוא מארבע כתות שאינן‬
‫מקבלות פני שכינה‪ ,‬שנאמר (תהלים פרק ק"א) לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה‪,‬‬
‫ולא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה כנזכר לעיל במדת‬
‫השקר‪ .‬וכתיב (תהלים פרק ט"ו) ה' מי יגור באהליך וגו' ודובר אמת בלבבו‪.‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל (מדרש משלי פכ"ח) איש אמונות רב ברכות‪ ,‬זה הנושא ונותן‬
‫באמונה שנכסיו מתרבים והקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסתו‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שנקרא צדיק שנאמר (חבקוק פרק ב') וצדיק באמונתו יחיה‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫(מכות כ"ד ע"ב) תרי'ג מצות הן וכו' ובא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר‬
‫וצדיק באמונתו יחיה‪:‬‬
‫חלק ב שער ו‬
‫בעונש מצות לא תעשה‪:‬‬
‫חלול השם קשה מכל העבירות‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא דף פ"ו ע'"א)‬
‫בענין ארבעה חלוקי כפרה‪ ,‬עבר על חלול השם אין התשובה ויום הכפורים‬
‫ויסורים מכפרים אלא יום המיתה שנאמר ‏)‪ yw‬פרק כ'ב) אם יכופר העון הזה‬
‫לכם עד תמותון‪:‬‬
‫נדה‪ ,‬זולת היותה בעונש כרת‪ ,‬אמרו בספר הזוהר (שמות פרק ג' ע"א) תלתא‬
‫אנון דדחיין שכינתא מעלמא ובני נשא צוחין ולא אשתמע קליהון ואלין אינון‪,‬‬
‫נדה בגין דלית מסאבו בעלמא תקיף בר ממסאבו דנדה‪:‬‬
‫[תרגום ‪ -‬שלשה הם שדוחים את השכינה מהעולם‪ ,‬ובני אדם צועקים ולא‬
‫נשמע קולם‪ ,‬ואלה הם‪ .‬נדה בעבור שאין טומאה בעולם חזקה מטומאת הנדה]‪:‬‬
‫שבת‪ ,‬ידוע כי היא שקולה ככל המצות‪ ,‬וכל הרשעים יש להם מנוחה בשבת ואש‬
‫של גהינם כבה בו ומחללי שבת אשם לא תכבה אפילו בשבת‪ ,‬ואמרו רבותינו‬
‫ז'ל שבת (דף קי"א ע"ב) אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתם מיד היו‬
‫נגאלים‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (שם) כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה‬
‫כאנוש מוחלים לו שנאמר (ישעיה פרק נ"ו) אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר‬
‫שבת מחללו וכתיב (ישעיה נ"ח י'ג) אם תשיב משבת רגלך וגו' אז תתענג על ה'‬
‫וכו'‪:‬‬
‫חלב ודם‪ ,‬ידוע שהן מתייבי כריתות והן משקצים את הנפש‪:‬‬
‫המשתמש בשמות הקודש‪ ,‬אמרו רבותינו ז'ל (אבות פ"א ופ"ד) ודאשתמש בתגא‬
‫חלף ונעקר מן העולם‪ ,‬וישתמד הוא או בניו‪ ,‬או ימות הוא או בניו‪ ,‬או יעני הוא‬
‫או בניו‪:‬‬
‫המבזה תלמיד חכם‪ ,‬והמסור‪ .‬הם מכלל ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ואין‬
‫קמים בתחית המתים‪:‬‬
‫קרי לבטלה קשה מן שפיכות דמים של אחרים‪ ,‬ועוד שדמן ודם זרעיותם שאין‬
‫להם קץ נשפך דמן‪ ,‬ובספר הזוהר פרשת ויחי (דף רי"ט ע"ב) כלהו חיביא אית‬
‫להו תשובה בר מהאי‪ ,‬וכל העבירות‪ ,‬הקטן פטור‪ ,‬חוץ מזה‪ ,‬שהרי ער ואונן‬
‫קטנים מבן שבע שנים היו ומתו בידי שמים‪ ,‬ולא עוד אלא שעדיין לא נצטוו‬
‫עליהם‪ ,‬וכן דור המבול כתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ‪ ,‬וכל‬
‫הברירת נמוחו מאדם עד בהמה ועוף השמים וכל הרמש‪ ,‬ואפילו שלשה טפחים‬
‫מן העפר נמוחו מה שלא היה כן מאז נברא העולם ואחריו לא יהיה כן‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא שלא נצטוו זולת שבע מצות‪:‬‬
‫מאכלות אסורות‪ ,‬ידוע כי אפילו את הנפש הם משקצים כמו שכתוב (ויקרא‬
‫פרק כ"א) ולא תשקצו את נפשותיכם‪ ,‬ולא עוד אלא שהפורש מהם נקרא קדוש‬
‫כמו שכתוב ולא תשקצו את נפשותיכם וגו' והתקדשתם וגו' כי אני ה' המעלה‬
‫וגו' והייתם קדושים כי קדוש אני‪ ,‬וידעת כי הקדושה מביאה לידי רוח הקודש‪:‬‬
‫שבועה אם היא לשוא או לשקר‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל (שבועות ל"ט ע"א) בשעה‬
‫שאמר הקדוש ברוך הוא לא תשא‪ ,‬נזדעזע כל העולם‪ .‬ונאמר (איוב פרק ט')‬
‫המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון‪ ,‬והתהום מבקש לעלות לשטוף כל‬
‫העולם וכו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל כל העבירות נפרעים ממנו וזה ממנו וממשפחתו‬
‫ומכל העולם כלו‪ ,‬ואפילו אם הוא באמת‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל (גיטין דף נ"ז ע"א)‬
‫ששים רבוא עיירות היו לינאי בהר המלך וכולם נחרבו על השבועה אפילו שהיו‬
‫מקימים אותה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (כתובות דף ע"ז ע"ב) על רבי יהושע בן לוי‪,‬‬
‫שאמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ראו אם מימיו נשבע והתיר שבועתו על ידי חכם‪,‬‬
‫הוציאוהו מגן עדן‪ ,‬ואם לאו הניחוהו‪ ,‬ובדקו ומצאוהו שמעולם לא נשאל על‬
‫שבועתו ולא התירה ולא עוד אלא שלא נשבע מימיו‪:‬‬
‫חלק ב שער ז‬
‫השער השביעי;‬
‫בקיום מצות עשה ובקיום מנהגים טובים‪:‬‬
‫ציצית כבר ידעת כי היא שקולה ככל התורה ובגימטריא ת"ר ועם "ג חוליות‬
‫הרי תרי"ג‪ ,‬גם כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'‪ ,‬מגיד ששקולה ככל‬
‫המצות‪:‬‬
‫תפילין מי שאינו מקיימן נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם בתחית‬
‫המתים‪ .‬והמניחן‪ ,‬כל המזיקים ואומות העולם יראים ממנו‪ ,‬ועליו נאמר (דברים‬
‫כ"ח י') וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך‪ ,‬רבי אלעזר אומר‬
‫אלו תפילין של ראש‪ ,‬ולעתיד לבוא‪ ,‬עליהם נאמר (ברכות דף יז ע"א) צדיקים‬
‫יושבים ועטרותיהם בראשיהם‪:‬‬
‫קריאת שמע כבר ידעת כי היא יחודו של מקום שהוא שורש לכל המצות‪ ,‬גם יש‬
‫בה רמ"ח תיבות כי על ידי קריאתה נתקנים רמ"ח איברי הנשמה‪ ,‬גם אמרו‬
‫רבותינו ז"ל (מנחות דף ל"ט ע"ב) הקורא קריאת שמע פעמים בכל יום כאלו‬
‫מקיים כל התורה כולה שנאמר (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילת‪:‬‬
‫תפלה אמרו רבותינו ז'ל (ברכות דף ל"ב ע'"ב) דברים שעומדים ברומו של עולם‪,‬‬
‫וכמו שידעת כי היא גדולה מכל הקרבנות שנאמר (ישעיה א' י"א) למה לי רוב‬
‫זבחיכם וגו' וכתיב גם כי תרבו תפילה מכלל שגדולה מהם‪ ,‬וכמו שהקרבנות‬
‫מכפרים‪ ,‬התפילה גם כן מכפרת עונותיו של אדם‪ .‬ובספר הזוהר פרשת ‏?‪dnp‬‬
‫(ר'א ע'ב) צלותא יקירא מכל פולחנין ומכל קורבנין‪[ ,‬תפלה מכובדת יותר מכל‬
‫עבודות ומכל קרבנות]‪:‬‬
‫מזכי לחיביא אמרו רבותינו ז'ל (אליהו רבא ספ"ח) למה זכה אלקנה להעמיד‬
‫שמואל ששקול כמשה ואהרן‪ ,‬מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה‬
‫עמו ומזכה אותן‪ ,‬וכן שמואל בנו נוהג אחריו‪ ,‬כמו שכתוב (שמואל א' ז') וסבב‬
‫בית אל והגלגל וגו' ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו‪ ,‬ואברהם‬
‫לא זכה לכל מעלותיו אלא משום (בראשית "ב ה') ואת הנפש אשר עשו בחרן‪,‬‬
‫וכתיב (שם י"ח י"ח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כי ידעתיו אשר יצוה וגו'‪,‬‬
‫ושמרו דרך ה' וגו'‪ ,‬וכל ראשי הדורות אינן זוכין או אינן נענשים אלא על סבה‬
‫זו‪:‬‬
‫ובספר הזוהר ריש פרשת תרומה (קכ"ח ע"ב) הגדיל לספר בשבח מצוה זו ואמר‪,‬‬
‫זכאה בעי למרדף בתר חיבא ולמקני ליה באגר שלים וכו' ודא איהו שבחא‬
‫דיסתלק ביה יקרא דקודשא בריך הוא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא‬
‫יתיר מכלא וכו'‪ ,‬ועל דא כתיב באהרן (מלאכי פרק ב') ורבים השיב מעון‪ ,‬וכתיב‬
‫(שם) בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו'‪ ,‬ואיהו אסתלק בשלשה סלוקין מה‬
‫דלא אסתלק הכי בר נש אחרא‪ ,‬ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים‬
‫והשלום‪ ,‬וזכי למחמי בנין לבנוי‪ ,‬וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי ועאל‬
‫בתליסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה‪ ,‬ועליה כתיב (תהלים קי'ב ב) גבור בארץ‬
‫יהיה זרעו וגו'‪ ,‬הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד‪ ,‬זרח בחשך אור לישרים‪.‬‬
‫כדין מלכא קדישא בריך לדיוקנא דההוא בר נש בכל ברכאן דבריך לאברהם כד‬
‫עבד נפשין דחיביא וכו' ואיהו עאל לשבעין עלמין גניזין דלא זכה בהו בר נש‬
‫אחרא‪ .‬ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה תועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן‬
‫בגינייהו‪ ,‬הוו אזלי אבתרייהו ורדפי כמאן דרדיף בתר חיין וכו'‪:‬‬
‫[רגום ‪ -‬בספר הזוהר תחילת פרשת תרומה אמר זכאי צריך לרדוף אחר אנשים‬
‫חייבים ולקנות אותם בשכר שלם וזה הוא השבח שיתעלה בו כבוד הקדוש ברוך‬
‫הוא יותר משבח אחר‪ ,‬ועלייה זו היא יותר מהכל‪ ,‬ועל זה כתוב באהרן‪ ,‬ורבים‬
‫השיב מעון‪ .‬וכתוב בריתי היתה איתו החיים והשלום‪ ,‬ואותו בן אדם מתעלה‬
‫בשלשה עליות מה שלא עולה כן בן אדם אחר‪ .‬ועל בן אדם זה כתוב בריתי‬
‫היתה אתו החיים והשלום וזוכה לראות בנים לבניו וזוכה בעוה"ז וזוכה‬
‫לעוה"ב‪ ,‬ועולה בשלש עשרה שערים ואין מי שימחה בידו ועליו כתוב גבור‬
‫בארץ יהיה זרעו‪ .‬הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור‬
‫לישרים‪ ,‬כאשר המלך הקדוש מברך לדיוקן של אותו בן אדם מברך אותו בכל‬
‫הברכות שבירך לאברהם כאשר עשה נפשות לחייבים‪ ,‬והוא עולה לשבעים‬
‫עולמות נעלמים שלא זכה בהם בן אדם אחר‪ ,‬ואילו היו יודעים בני אדם כמה‬
‫תועלת וזכות נמשך לצדיקים וזוכים בעבורם‪ ,‬היו הולכים אחריהם ורודפים כמי‬
‫שרודף אחר חיים]‪:‬‬
‫משא ומתן באמונה‪ ,‬כבר נתבאר (בשער ה) בענין הרמיה‪ ,‬עיין שם‪ .‬גם ידעת כי‬
‫תחלת דינו של אדם אחר שנפטר‪ ,‬הוא‪ ,‬נשאת ונתת באמונה (שבת דף ל"א‬
‫ע"א)‪:‬‬
‫צדקה נתבאר בישעיה (נ'"ח ז') הלא פרוס לרעב לחמך וגו' אז תקרא וה' יענה‬
‫תשוע ויאמר הנני‪ ,‬וכתיב (דברים ט"ו ") כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך‪,‬‬
‫וכתיב (משלי כ"א י"ד) מתן בסתר יכפה אף (משלי פרק י"ז) וצדקה תציל ממות‪,‬‬
‫וכתיב (תהלים קי"ב ג' וט') וצדקתו עומדת לעד‪ .‬ואין עבירה מכבה אותה כשאר‬
‫מצות‪ ,‬וגורמת חיים לאדם כמעשה דבנימין הצדיק הנזכר לרבותינו ז"ל (ב"ב דף‬
‫"א ‏’‪a‬‬
‫כבוד שבת נודע כי שבת שקולה ככל התורה‪ ,‬וכמו שנתבאר בשער הזה בתחלתו‬
‫בענין שבת‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכתיב (ישעיה נ"ח י'ג) אם תשיב משבת וגו' וקראת לשבת‬
‫עונג וגו' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ .‬ומעשה (שבת דף‬
‫קי"ח ע"א) ביוסף מוקיר שבי דזכה ליקח כל העושר המופלג של אותו גוי‪.‬‬
‫ומעשה (שם) דאדם אחד שהיה אוכל על שלחן זהב משאוי ששה עשר בני אדם‬
‫ועליו כל מיני מגדים שנבראו מששת ימי בראשית‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬בני במה זכית‬
‫לכל העושר הזה‪ ,‬ואמר קצב הייתי ואם הייתי שוחט בהמה נאה חייתי אומר זו‬
‫לשבת וכו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל עשירים שבחוצה לארץ במה הם זוכים מפני‬
‫שמענגים את השבת‪:‬‬
‫למול את הבן‪ ,‬אם מזכי לחייביא בארנו גודל שכרו לאין קץ מכל שכן לתכניס‬
‫בנו תחת כנפי השכינה שקודם לאחרים‪:‬‬
‫גמילות חסדים ובקור חולים‪ ,‬והבאת שלום‪ ,‬והכנסת אורחים‪ ,‬הן מאלו דברים‬
‫שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא‪ ,‬והעוסק בתורה‬
‫ובגמילות חסדים אומר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני‬
‫מבין האומות‪ ,‬והיא מדתו של אברהם כמו שכתוב (מיכה ז' כ') תתן אמת ליעקב‬
‫חסד לאברהם‪ ,‬וכתיב (משלי כ"א כ"א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה‬
‫וכבוד‪ ,‬ואביי דאתא מדבית עלי (ר"ה דף י"ח ע"א) דעסק בגמילות חסדים‬
‫הוסיפו לו עשרים שנה יותר מרבה בר נחמני רבו‪ ,‬ומצילין מדינה של גיהנם ודין‬
‫חבוט הקבר כנזכר לעיל בשער ב'‪:‬‬
‫קביעות עתים לתורה נתבאר בשער ה' בענין הליצנות‪ ,‬ונודע כי תלמוד תורה‬
‫שקולה כנגד כל המצות ותחלת דינו של אדם‪ ,‬קבעת עתים לתורה שנאמר‬
‫(משלי כ"ח י"ז) פוטר מים ראשית מדון‪:‬‬
‫ואלו הם מנהגים טובים‪:‬‬
‫קריאת שמע שעל המטה‪ ,‬ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל (זוהר ח"ג דף רי"א ע'א)‬
‫כל הקורא קריאת שמע על מטתו הורג כמה רבבות מזיקין המצויין בלילה‬
‫ובפרט בעלות הנפש למעלה‪ ,‬וכמו שכתוב (תהלים פרק קמ"ט) יעלזו חסידים‬
‫בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרוגם וגו'‪:‬‬
‫קימה אחר חצות לילה‪ ,‬זולת היותו מכלל אבלי ציון וירושלים שנאמר עליהם‬
‫(ישעיה פרק ס"ו) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה‪ ,‬כי גם הקדוש ברוך‬
‫הוא באותה שעה מתאבל ושואג כארי‪ .‬גם בעסקו אז בתורה אמרו רבותיגו ז"ל‬
‫(שה"ש רבה ה' ז') אין רנה של תורה אלא בלילה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (ע"ז דף ג'‬
‫ע''ב) כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום‪ ,‬ואמרו רבותינו‬
‫ז"ל (תמיד דף ל"ב ע'ב) כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו‪ .‬וכתיב (איכה ב'‬
‫י'ט) קומי רוני בלילה‪ ,‬ולא זכה דוד המלך ע"ה להיות חי וקים בעולם הזה‬
‫ובעולם הבא אלא על זה הדבר כמו שכתוב (תהלים קי"ט י"ט) חצות לילה אקום‬
‫להודות לך‪ .‬ובכל ספר הזוהר נתבאר שבחי המצוה הזו לאין קץ‪ ,‬גם משרה רוח‬
‫הקודש על האדם כנזכר שם בפרשת שמות (י'ח ‏)"‪a‬‬
‫חלק ב שער ח‬
‫השער השמיני‪:‬‬
‫נקרא שער התשובה ויתחלק לשלשה חלקים‪ ,‬החלק הראשון במצות עשה‪:‬‬
‫החמורות שבכולם הן מצות עשה דקרבן פסח ולמול את עצמו‪ ,‬שיש בבטולם‬
‫כרת‪ .‬יותר מזה‪ ,‬מצות עשה שיש בבטולם לא תעשה וכרת כגון להתענות‬
‫ולשבות ממלאכה ביום הכפורים‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬לשבות ממלאכה בשבת שיש‬
‫בבטולה לא תעשה וסקילה‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬לפרות ולרבות שאפילו יש בידו תורה‬
‫ומצות כחזקיהו‪ ,‬ימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא‪ ,‬וכן מצות עשה להניח‬
‫תפילין‪ ,‬אם היה קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם‪ ,‬אינו קם בתחית המתים‪,‬‬
‫ונקרא מפושעי ישראל בגופן‪ .‬גדולות שבכולם המפיר ברית מחמת להכעיס‪:‬‬
‫ומצות עשה לידע שיש אלוה‪ ,‬וכופר בעיקר שאין להם חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫עוד יש מצות שאוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא‪ ,‬כבוד‬
‫אב ואם‪ ,‬וגמילות חסדים בגופו ובממונו לעניים ולעשירים‪ ,‬והוא לשמח חתן‬
‫וכלה ולבקר חולים‪ ,‬ולקבור מתים‪ ,‬ולנחם אבלים‪ ,‬ולהלביש ערומים‪ ,‬ולהכניס‬
‫אורחים‪ ,‬ועיון תפלה בכונה‪ ,‬והבאת שלום בין אדם לחבירו ומכל שכן הוא עצמו‬
‫עם חבירו‪ ,‬ובכלל זה הדן את חבירו לכף זכות‪ ,‬ותלמוד תורה כנגד כולם ובכלל‬
‫זה השכמת בית הכנסת והמגדל בניו לתלמוד תורה‪:‬‬
‫החלק השני‪:‬‬
‫בעונש מדות האסורות ובעונש מצות לא תעשת‪:‬‬
‫המדות רעות היותר חמורות הן שתים‪ ,‬הכעס שקולה כעובד עבודה זרה וטורף‬
‫נפשו באפו ונעקרת משם והולכת לה ומתחלפת בנפש אחרת רעה‪ .‬למעלה‬
‫ממנה הגאוה וגסות רוח‪ ,‬היא שקולה כעבודה זרה וכאשרה וכתועבה וככופר‬
‫בעיקר‪ ,‬וכאילו גילה כל העריות כולם‪ ,‬ואין עפרו ננער בתחית המתים‪ .‬ואמנם‬
‫בעונש מצות לא תעשה יש מהם באסור לאו ואין לוקים עליהם‪ ,‬כגון לאו ‏‪PRY‬‬
‫בו מעשה ושנתק לעשה‪ .‬למעלה מהם אותם שלוקים עליהם‪:‬‬
‫ושתי חלוקות אלו וכן בטול כל מצות עשה זולת החמורות הנזכרים לעיל כולם‬
‫נקראים עבירות קלות‪ ,‬וכל מצות עשה החמורות הנזכרים לעיל וכן כל מצות‬
‫לא תעשה זולת שתי אלו החלוקות הנזכרות כולם נקראים עבירות חמורות ויש‬
‫בהם מדרגות רבות ואלו הם‪ ,‬כל חייבי כריתות ומיתות בידי שמים ומיתות בית‬
‫דין‪ .‬ולא תשא את שם ה' אלהיך לשוא‪ ,‬אף על פי שאין בו כרת‪ ,‬בבחינה אחת‬
‫חמור מכולן כי נפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם אפילו ממי שאין בידו‬
‫למחות‪ .‬וענין חלול השם (יומא דף פ"ז ע"א)‪ ,‬ועד היכן תכלית חלול השם אמר‬
‫רב כגון אנא אי שקילנא בשרא ולא יהיבנא דמי לאלתר‪ ,‬רבי יוחנן אמר כגון‬
‫אנא אי מסגינא ארבע אמות בלא תורה ותפילין‪ ,‬משום חולשא‪ ,‬ומאן דחזי לא‬
‫ידע דהוי משום חולשא ולומד ממני להתבטל מתורה ותפילין‪ ,‬רבי ינאי אומר כל‬
‫שחבריו מתבישים ממנו מפני שם רע שיצא עליו‪ ,‬אביי אמר כדתניא ואהבת את‬
‫ה' אלהיך (דברים ו' ה') שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה כו'‪,‬‬
‫ומשאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם הבריות‪ ,‬ואס אין משאו ומתנו באמונה‬
‫שם שמים מתחלל על ידו‪:‬‬
‫וכל אלו אם לא עשה תשובה ומת נדון בגהינס‪ ,‬ולבסוף משם מצפצפים ועולים‪,‬‬
‫ויש להם תקנה ותחית המתים ועולם הבא‪:‬‬
‫למעלה מזה פושעי ישראל בגופם‪ ,‬קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם שנתעצל‬
‫מלהניחם והיה יכול להניחם‪ ,‬כי אם היה להכעיס נקרא מין או לפחות מומר‪,‬‬
‫וזה אם מת ולא שב נדון בגיהנם שנים עשר חדש ואחר כך גופו כלה ונשמתו‬
‫נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים בעולם הבא‪:‬‬
‫למעלה מזה הם אלו שאין להם חלק לעולם הבא כלל‪ ,‬וגהינם כלה והם אינסם‬
‫כלים אף על פי שיש בידם תורה ומעשים טובים ולא עשו תשובה ומתו כדואג‬
‫האדומי אביר הרועים‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬המינים‪ ,‬והם תלמידים אותן המהפכים דברי‬
‫תורה למינות‪ ,‬וכן המומר לעבודה זרה בלבד אף על פי שמודה בכל המצות‬
‫והוחזק בעבודתם תמיד‪ ,‬והמומרים וכן המומר על איזו עבירה משאר עבירות‬
‫להכעיס ואפילו לתאבון‪ ,‬והפורק עול שהוא הכופר בעיקר והוא אומר שאין‬
‫אלוה‪ ,‬וכן האומר יש תורה מן השמים ואיני סופנה כלומר ואיני מקיימה‪,‬‬
‫והאומר אין תורה מן השמים ואפילו בפסוק אחד או בדקדוק אחד של חסרות‬
‫ויתירות או בקל וחומר אחד או בגזרה שוה אחת‪ ,‬ויש אומרים אפילו בתורה‬
‫שבעל פה או בדברי סופרים‪ ,‬והאומר אין תחית המתים מן התורה‪ ,‬כלומר שאין‬
‫ענינה רמוז בתורה אף על פי שמאמין בתורה ושיש תחית המתים‪ ,‬והמגלה פנים‬
‫בתורה שלא כהלכה כגון מנשה שהיה דורש בהגדות של דופי וכי מה היה לו‬
‫למשה לכתוב בתורה ואחות לוטן תמנע וכיוצא בו‪ ,‬וכן העובר על דברי תורה‬
‫ביד רמה בפרהסיא כיהויקים‪ ,‬והמפר ברית בשרו שאינו מוהל עצמו להכעיס‪,‬‬
‫וכן המושך בערלתו להראות כערל‪ ,‬והחוטא וגם מחטיא את הרבים כירבעס‬
‫אפילו בחטא הקל‪ ,‬והאפיקורוס והוא המבזה תלמיד חכם בפניו‪ ,‬וכן תלמיד‬
‫דיתיב קמי רביה ואומר דבר זה אסור הוא או מותר דרך פשיטות ולא דרך‬
‫שאלה‪ ,‬וכן המלגלג על רבו כשדורש איזו דבר של גוזמא ואינו מאמין לדבריו‪,‬‬
‫וכן המבזה תלמיד חכם שלא בפניו כגון אלו האומרים דרך גנות הני רבנן או‬
‫כאלו האומרים מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו שנו‪ ,‬או כאלו האומרים‬
‫מאי אהנו לן רבנן כלום אסרו לנו יונה או שרו לן עורבא‪ ,‬או תלמיד שקורא‬
‫לרבו בשמו ואינו אומר מורי ורבי‪ ,‬וכן המבזה לחבירו בפני תלמיד חכם‪,‬‬
‫והמוסרים‪ ,‬בין שמסר ישראל ביד הגוי להכותו או שמסר ממונו‪ ,‬ופרנס המטיל‬
‫אימה יתירה על הצבור להתגאות ולא לשם שמים‪ ,‬והמבזה את המועדות‬
‫שעושה מלאכה בחולו של מועד דרך בזיון שאינו מאמין באיסור זה ולא משום‬
‫הנאת עצמו‪ ,‬והמלבין פני חבירו ברבים בפניו‪ ,‬והמתכבד בקלון חבירו‪ ,‬ונראה לי‬
‫כי גם זה בפניו‪ ,‬והקורא בספרים חיצונים כגון ספר בן סירא וספרי בן לענה‬
‫שהם דברי הבאי ומושכים לבו של אדם בהם ועל ידי כן מתבטל מדברי תורה‬
‫וכגון ספרי המינין‪ ,‬אבל ספרי מירם וכל שאר מיני ספרים שלהם אינם אלא‬
‫כקורא באגרת‪ ,‬כמו שאמרו בירושלמי (סנהדרין פ"י ה"א) והלוחש על המכה‬
‫וקורא פסוק אחד ורוקק‪ ,‬ולא מבעיא פסוק דכל המחלה שיש בו זכירת חולי‬
‫ורפואה ושם שמים אלא אפילו כגון ויקרא אל משה וכו'‪ ,‬וההוגה את ה' בגבולין‬
‫באותיותיו ופירשו בירושלמי שם שאינו מזכירו בכנויו‪ ,‬כמו שכתוב זה שמי וזה‬
‫זכרי‪ ,‬ובתלמודא דידן (ע"ז דף י'ח) דוקא בחבורת בני אדם‪ ,‬והבוזה דבר השם‬
‫והוא המזכיר דברי תורה במקום מטונף‪ ,‬וכן מי שקורא מקרא ואינו משגיח על‬
‫המשנה שהיא פירוש המקרא‪ ,‬וכן הלומד תורה ואינו מלמדה‪ ,‬זולתי בסתרי‬
‫תורה שכתוב בהם ‏)‪ OWN‬כ"ז כ"ו) כבשים ללבושך רק לחסידי הדור הראויים‬
‫לכך‪ ,‬וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה אלא בסחורה ובמילי‬
‫דעלמא‪ ,‬והרכיל והוא הטוען דברים מזה ומוליך לזה אף על פי שאינם דברי גנאי‬
‫ואף על פי שהוא אמת כענין דואג לדוד‪ ,‬והמספר לשון הרע שמספר בגנות‬
‫חבירו אף על פי שהוא אמת‪ ,‬והמוציא שם רע על חבירו והמספר בגנותו ואינו‬
‫אמת‪ ,‬ושלשה אלו הרכיל ובעל לשון הרע והמוציא שם רע הם כאלו כפר בעיקר‬
‫וחמורים ושקולים כשלש עבירות החמורות שבכל התורה והם עבודה זרה וגילוי‬
‫עריות ושפיכות דמים‪ ,‬המלוה ברבית ולא החזירו אינו קס בתחית המתים‪,‬‬
‫והמחלל שבת נדון בגיהנם לדורי דורות‪ ,‬והמבטל פריה ורביה במזיד ומת בלא‬
‫בנים מת בכרת בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא‪:‬‬
‫שלשה יורדים לגיהנם ואינם עולים לעולם‪ ,‬הבא על אשת איש והמכנה שם רע‬
‫לחבירו אף על גב דמורגל בו ואינו מתביש אלא שהוא מתכוין להכלימו‪ ,‬ושניהס‬
‫יש להם חלק לעולם הבא‪ ,‬אך המלבין פניו ממש‪ ,‬אין לו חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫ארבעה דברים אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא‪ ,‬עבודה‬
‫זרה‪ ,‬גלוי עריות‪ ,‬ושפיכות דמים‪ ,‬ולשון הרע שקולה כשלשתם‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שאין לו חלק לעולם הבא‪ .‬גדולה מכל העבירות המוציא זרעו לבטלה ששופך‬
‫דמי זרעיות עצמו עד סוף העולם וגם כל העבירות נתקנים בתשובה אבל זו אין‬
‫לה תשובה כנזכר בספר הזוהר פרשת ויחי (רי"ט ע"ב) ויש גורסים אי לא בחילא‬
‫דתיובתא יתיר ותדיר‪:‬‬
‫עבירות שבין אדם לחבירו קלות מכל עבירות שבין אדם למקום ובבחינה אחרת‬
‫חמורות מכולם כי אין להם שום תקנה עד שירצה את חבירו וימחול לו בין‬
‫באונאת דברים בין באונאת ממון‪:‬‬
‫החלק השלישי‪:‬‬
‫בתשובת עבירות שבין אדם למקום‪:‬‬
‫אין לך שום עבירה אפילו הכופר בעיקר‪ ,‬עומד בפני התשובה ואפילו עשה‬
‫תשובה בשעת מיתתו‪ .‬וארבעה חלוקי כפרה הן‪ ,‬עבר על מצות עשה הקלות‬
‫ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו‪ ,‬עבר על מצות לא תעשה הקלות‪,‬‬
‫תשובה ויום הכפורים מכפרים‪ ,‬עבר על החמורות והן חייבי כריתות ומיתה בידי‬
‫שמים בין במצות עשה בין במצות לא תעשה וחייבי מיתות בית דין חוץ מחלול‬
‫השם‪ ,‬תשובה ויום הכפורים ויסורים מכפרים‪ ,‬עבר על חלול השם או על‬
‫החמורות מכולם כגת פושעי ישראל בגופן וכל היורדים לגיהנם ואינם עולים‬
‫וכל שאינם קמים בתחית המתים וכל אותם שאין להם חלק לעולם הבא כנזכר‬
‫לעיל באורך בשני חלקים הנזכרים‪ ,‬תשובה ויום הכפורים ויסורים ומיתה‬
‫מכפרים‪:‬‬
‫היסורים מכפרים הם כל מיני יסורים‪ ,‬ועד היכן תכליתם‪ ,‬עד אפילו שנהפך לו‬
‫חלוקו וטורח להפכה כדי ללובשה‪ ,‬וכן אם הטיל ידו בכיס להוציא שני דינרים‬
‫ועלה אחד וצריך להטיל ידו פעם שניה‪:‬‬
‫התשובה היא כגון שבאה לידו אותה העבירה עצמה שחטא בה ולא עשאה פעם‬
‫ושתים‪ ,‬כגון באותה אשה ובאותו פרק וזמן כיוצא בו ובאותו מקום הראשון‬
‫וכיוצא בו‪ ,‬ואם שב מאהבה או אפילו מיראת העונש‪ ,‬העון נעקר מעקרו כלא‬
‫היה‪ ,‬ואם שב מחמת שבאו עליו יסורים‪ ,‬אין העון נרפא לגמרי ונקרא בעל מום‪:‬‬
‫והתשובה צריכה ודוי דברים‪ ,‬ועקר הוידוי הוא חטאתי עויתי פשעתי‪ ,‬אבל‬
‫חטאנו אנחנו ואבותינו כו'‪ .‬ובגמרא דידן (יומא דף פ"ז ע"ב) ובירושלמי (סוף‬
‫יומא) נוסח וידוי‪ ,‬ואקצר ואוסיף בו דברים‪ .‬רבונו של עולם עויתי פשעתי והרע‬
‫בעיניך עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד‪ ,‬ובדרך רחוקה הייתי מהלך‪ ,‬והריני‬
‫מתחרט מהם והלואי שלא עשיתים ומה שעשיתי לא אעשה עוד‪ ,‬יהי רצון‬
‫מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי‪,‬‬
‫ותסלח לי על כל חטאותי‪ ,‬שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנברא‬
‫העולם עד היום הזה‪ ,‬בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים‪ ,‬בין באסורי תורה בין‬
‫באיסורי דברי סופרים ותקנותיהם וסייגיהם ומנהגותיהם‪ ,‬כי אתה הוא הרוצה‬
‫בתשובה‪ ,‬יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי‪:‬‬
‫חלק ג שער א‬
‫חלק השלישי‪:‬‬
‫בהנהגת השגת רוח הקודש‪:‬‬
‫השער הראשון במהות העולמות בתכלית הקצור שיהיה בו צורך להבין מהות‬
‫הנבואה‪:‬‬
‫הנה המאציל העליון אשר האציל כל העולמות נקרא אין סוף ואין בו שום‬
‫תמונה לא בשם ולא באות ואפילו בקוצי האותיות כלל‪ ,‬ולכן אפילו ההרהור‬
‫אסור בו‪ .‬והאציל חמשה עולמות‪ ,‬זה נשמה לזה וזה לזה‪ ,‬והן‪ ,‬אדם הקדמון‬
‫הנזכר בספר התקונים (בתקון "ט ובריש תיקון ע' ובכמה מקומות) ובלשון‬
‫הגאונים נקרא צחצחות‪ ,‬השני עולם האצילות‪ ,‬השלישי עולם הבריאה‪ ,‬הרביעי‬
‫עולם היצירה‪ ,‬החמישי עולם העשיה‪ .‬ואלו החמשה עולמות נקראו הוי"ה אחת‪,‬‬
‫כי קוצו של יו"ד הוא א"ק [אדם קדמון]‪ ,‬והיו"ד אצילות‪ ,‬וה"א ראשונה בריאה‬
‫והוא"ו יצירה‪ ,‬וה"א אחרונה עשיה‪ .‬ולפי שא"ק לרוב העלמו אין לו תמונת אות‬
‫אלא קוצו של יו"ד כי האין סוף אפילו תמונת קוץ אין לו לכן אין אנו מזכירין‬
‫לעולם אלא ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה‪ ,‬כי הם אותיות גמורות‬
‫וארבעתם יחד נקראים שם הו"ה‪:‬‬
‫עוד נתחלקו אלו הארבעה לתשע מדרגות והם חכמה ובינה ושש קצוות‬
‫התפארת ומלכות‪ .‬כי אלו הארבעה נקרא ארבעה יסודות עליונים שהם ארבעה‬
‫עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה‪ .‬ונחלקים לתשע ספירות‪ ,‬ואמנם קוצו של‬
‫יו"ד שהוא א"ק העולם החמישי העליון כולל כולם ובו לבדו שורש כל ארבעה‬
‫היסודות שהם ארבעה עולמות‪ ,‬אצילות בריאה יצירה עשיה‪ ,‬ונמצא כי לעולם‬
‫לא יש יותר מארבעה יסודות בלבד‪ .‬כלל העולה כי האין סוף אינו נכלל בשום‬
‫חשבון כלל‪:‬‬
‫ואחר כך העולמות‪ .‬בתחלה הם כללות אחד‪ ,‬והם שם אחד של הוי"ה‪ .‬ואחר כך‬
‫נחלק לארבעה יסודות‪ ,‬זולת השורש שלהם שהוא א"ק קוצו של יו"ד והיא‬
‫הספירה העשירית העליונה מכולס הנקרא כתר‪ ,‬ואתר כך אלו הארבעה יסודות‬
‫נחלקו לתשע ספירות כנזכר‪:‬‬
‫והנה כל זה נכללין בשתי חלוקות והם המאציל והנאצלים כולם‪ .‬וזהו שכתוב‬
‫בפרקי רבי אליעזר (פרק כ"ג) עד שלא נברא העולם‪ ,‬רצונו לומר העולם הזה‪,‬‬
‫היה הוא ושמו אחד‪ ,‬כי האין סוף הנקרא הוא והנאצלים הכלולים בשמו שהוא‬
‫הו"ה אחת‪ ,‬הכל אחד‪ ,‬כי היתה השלהבת גנוזה בגחלת‪:‬‬
‫והנה נתבאר כי כל העולמות נכללים בשם הו""'ה הנחלקת לארבעה יסודות‬
‫ולעשר ספירות‪ ,‬וכמו כן כל עולם מהם נפרט על דרך זה‪ .‬כיצד‪ ,‬הנה עולם‬
‫האצילות שהוא אות יו"ד הנקרא חכמה נחלק לכל הבחינות הנזכרות‪ .‬ויש בו‬
‫הוי"ה אחת שלמה נחלקת לארבעה יסודות ועשר ספירות גמורות על דרך הנזכר‬
‫בכללות כל העולמות ממש‪ ,‬ועל דרך זה הוא בכל עולם מחמשה עולמות‬
‫הנזכרים‪ ,‬ועל דרך זה עוד הולך ונפרט הענין בתכלית הפרטות עד שנמצא כי‬
‫אפילו בזה העולם השפל אין לך בריה קלה שאין בה כללות ארבע אותיות‬
‫ההוי"ה וכללות עשר ספירות‪ .‬וכל זה להורות כי הכל נברא מכח המאציל יתברך‬
‫ואין זולתו‪:‬‬
‫עוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד‬
‫התהום שבעולם השפל‪ ,‬כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו‪ ,‬כי העליון‬
‫מחברו מתלבש תוך התחתון ממנו כנשמה לגוף‪ ,‬ואמנם אין כל כללות העליון‬
‫מתלבש בתחתון רק בחינה פרטית תחתונה שבעליון מתלבש בכל התחתון וכן‬
‫על דרך זה עד סיום העולמות‪ .‬באופן שכל העולמות‪ ,‬הן כולן בכללות‪ ,‬הן כל‬
‫בחינה מהם‪ ,‬אפילו בעולם השפל‪ ,‬בכל פרט מהם‪ ,‬הכל הוא בדרך זה‪ ,‬כי זה‬
‫עליון מזה וזה פנימי מזה עד שכולן הן כענין לבושים זה לזה וכולן לבושים אל‬
‫האין סוף ונשמה לכל הנשמות‪:‬‬
‫ואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין‬
‫כדי שיהיה הפרש בין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל‬
‫עולם‪ ,‬וכן בפרטי הפרטות‪ ,‬ואין זה מקום באור ענין זה‪:‬‬
‫ונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האורות מלמעלה למטה אין לך ספירה שאינה‬
‫כלולה מכל העשר ספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות‬
‫ספירות‪ ,‬כן הענין בהתפשטות האורות מבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה‪ ,‬כי‬
‫הפנימי שבכולם נקרא כתר‪ ,‬והחיצון שעליו חכמה‪ ,‬והחיצון שעליו בינה‪,‬‬
‫והחיצון שעליו שש קצוות התפארת‪ ,‬והחיצון שבכולם מלכות וכן כל בחינה‬
‫ובחינה היא נחלקת בדרך זה לאלפים ורבבות פרטי פרטים‪ .‬ולפי שבאור ענין זה‬
‫בכל שאר העולמות נתבאר אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו בקצור‬
‫נמרץ מה שיש צורך אל דרוש מבוקשנו פה‪:‬‬
‫הנה שבעה רקיעין הן‪ ,‬והעליון נקרא ערבות‪ ,‬לפי שכולל שלש ספירות ראשונות‬
‫דעשיה‪ ,‬והם גלגל השכל‪ ,‬גלגל המקיף‪ ,‬גלגל המזלות‪ .‬וחמשה גלגלים (שצמח"נ)‬
‫שבתאי צדק מאדים חמה נגה‪( ,‬שהם חג"ת נ"ה) חסד גבורה תפארת נצח הוד‪,‬‬
‫וגלגל ששי יסוד‪ ,‬כולל כוכב ולבנה‪ .‬והאחרון נקרא וילון אינו משמש כלל (חגיגה‬
‫דף "ב ע'ב) כי הוא ספירת מלכות דעשיה וגם היא בעצמה נחלקת לעשר‬
‫ספירות שבה‪ .‬והם‪ ,‬וילון כתר שבה וארבע היסודות אש רוח מים עפר שבעולם‬
‫השפל‪ ,‬הם חכמה ובינה ושש קצוות התפארת והמלכות‪ .‬ונמצא שהמלכות‬
‫שבמלכות שבה היא יסוד העפר‪ ,‬כלי וגולם לכל העולם כלו‪ ,‬ובזה היסוד העפר‬
‫נמצאו כל התולדות שבה כלולים מכל הארבעה יסודות הנזכרים‪ ,‬בסוד הכל היה‬
‫מן העפר‪:‬‬
‫והרי נתבאר מלמעלה למטה‪ ,‬והנה כן הן מבפנים ולחוץ‪ .‬כי הנה יסוד העפר‬
‫כלול מעשר ספירות והכתר שבהן פנימי מכולם ונקרא בחינת יחידה של יסוד‬
‫העפר‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬חכמה‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬בינה‪ ,‬נשמה‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬שש קצוות‬
‫התפארת‪ ,‬רוח‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬מלכות‪ .‬נפש יסוד העפר‪ .‬וזו המלכות נחלקת לעשר‬
‫ספירות שבה‪ ,‬והמלכות החיצונה שבהם הוא יסוד העפר עצמו החמרי‪ ,‬שאין בו‬
‫שום רוחניות אלא חומר עכור הנקרא דומם‪ ,‬וכל מה שבפנים נקרא נפש‬
‫הדומם‪ .‬ועל דרך זה ביסוד המים‪ ,‬כי המלכות החיצונה שבכולם נקרא מים‬
‫המצמיחים ונקרא צומח וכל מה שבפנים נקרא נפש הצומח‪ .‬ועל דרך זה ביסוד‬
‫הרוח‪ ,‬וביסוד האש‪ ,‬שהם החי והמדבר‪ ,‬ואמנם ארבעתן יחד הן‪ ,‬הדומם ‪ -‬נפש‪.‬‬
‫והצומח ‪ -‬רוח‪ .‬והחי ‪ -‬נשמה‪ .‬והמדבר ‪ -‬חיה‪ .‬ווילון ‪ -‬יחידה‪ .‬וכבר ביארנו כי כל‬
‫בחינה מהם כלולה מכולם‪:‬‬
‫וזהו מה שתמצא בדברי הפילוסופים בשם כוחות‪ ,‬באמרם כי בנפש הצומחת יש‬
‫בה כח הזן וכח המושך וכח המעכל וכח הדוחה‪ ,‬וכן אמרו בנפש החיה הנקרא‬
‫התנועה והמרגשת‪ .‬כי יש בה כח המתעורר וכח המדמה וכח המצייר כו' ועל‬
‫דרך זה בכולם‪:‬‬
‫העולה מכל זה כי גם שמלכות החיצונה שבכל איזו בחינה שתהיה‪ ,‬הנה היא‬
‫הגוף שבאותה הבחינה‪ .‬אמנם אינו נקרא גוף וחומר אמיתי עכור‪ ,‬אלא המלכות‬
‫החיצונה אחרונה שבעשיה מלמעלה למטה ומבפנים לחוץ‪ ,‬וזאת הנקודה לבדה‬
‫היא יסוד העפר החמרי לגמרי‪ ,‬והוא הגוף היותר עכור והחמרי של כל העולמות‬
‫כולם‪:‬‬
‫חלק ג שער ב‬
‫במהות האדם‪:‬‬
‫במהות האדם‪ ,‬ובו יתבאר דרושים לא שערום הראשונים והם יסודות נפלאים‪,‬‬
‫ולולא ההכרח לבאר ענעי הנבואה לא הייתי מבאר אותם‪ ,‬ואכתבם בתכלית‬
‫הקצור וכבשים ללבושך‪:‬‬
‫ואשאל כמה שאלות עמוקות‪ ,‬א' מה צורך היה בבריאת האדם בעולם הזה בגוף‬
‫ונפש‪ .‬ב' למה הוסיף עוד ביצירת האדם שתי יצירות אחרות והם היצר טוב‬
‫והיצר הרע שבו‪ .‬ג' אחר ששניהם שקולים בו איך ניתנה הבחירה להטותו לזה‬
‫ולזה באיזו כח‪ .‬ואם יש יכולת להטות אם כן לא יבראו כלל‪ .‬ד' ביאור אל שני‬
‫יצרים האלו מה ענינם‪ .‬ה' לדעת אם נשמת האדם גדולה מהמלאכים אם לא‪,‬‬
‫אם נאמר שהאדם גדול מהמלאכים למה לא ירדו גם המלאכים בעולם הזה‬
‫להתלבש בגוף ונפש‪ ,‬ואם המלאך גדול מהאדם אי אפשר‪ ,‬כי בכל מדרשי רבותנו‬
‫ז"'ל נמצא הפך‪ ,‬כמו שאמרו (מד"ר וישלח פע'ח) מי גדול השומר או הנשמר‬
‫וכיוצא בזה‪ .‬עוד כי הכתובים עצמן מורים להפך כמו שכתוב (דברים פרק ל"ב)‬
‫צור ילדך תשי‪( ,‬תהלים פרק ס"ח) תנו עז לאלהים‪ ,‬על ישראל גאותו‪( ,‬דברים‬
‫פרק י"ד) בנים אתם לה' אלהיכם‪( ,‬ישעיה מ"ט ג') ישראל אשר בך אתפאר‪ .‬ואין‬
‫המלאכים אומרים קדוש עד שיתחילו ישראל‪ ,‬ולא נמצא כזה במלאכים כלל‪ .‬ו'‬
‫כי גם אם נודה שכן הוא תימה גדול לקרותם בנים ולומר שמתישים כח עליון‬
‫או מחזיקים או מתפאר בם וכביכול יבוא האדם לידי כפירה‪ .‬ז' ענין הנבואה איך‬
‫יתכן שידבר מלך מלכי המלכים ואפילו על ידי מלאך אל האדם השפל ומה גם‬
‫בהיותו מתלבש בחומר היותר עכור שבכל העולמות‪:‬‬
‫ואמנס כבר נתבאר בשער שקדם לזה עניני מהות העולמות איך כולם הוי"ה‬
‫אחת כוללת כולם ונחלקת לחמשה עולמות והן נקראות יחידה וחיה ונשמה‬
‫ורוח ונפש‪ .‬והעולם החומרי הזה הוא גוף וחומר לכלן‪ ,‬באופן כי כל העולמות‬
‫הם צורות אדם כלול מחומר וצורה נחלקת לחמשה מיני רוחניות כנזכר‪ .‬וידעת‬
‫כי שם ההוי"ה במלואה באלפי"ן עולה בגימטריא אדם‪ .‬ועל דרך זה בכל פרט‬
‫ופרט בכל בחינותיהם וכל בחינה מהן נקרא אדם פרטי נכלל מהוי"ה אחת‬
‫הנחלקת בארבעה יסודות ועשר ספירות‪:‬‬
‫ועוד יש חלוק אחר לא נתבאר בשער שקדם‪ ,‬והוא‪ ,‬כי גם העשר ספירות נחלקו‬
‫לתרי"ג בחינות כמו שיתבאר‪ .‬והרי כי כל העולמות יחד וכן כל פרט מהם בפני‬
‫עצמו נברא כדמות אדם התחתון‪ ,‬וזהו סוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬והבן‬
‫זה היטב‪:‬‬
‫וכבר נתבאר (עץ חיים שמ"ז פ"ז) כי מן הבריאה ולמטה הכל נקרא עץ הדעת‬
‫כלול טוב ורע‪ ,‬אלא שבכל מדרגה מהם מתמעט הטוב ומתרבה הרע‪ ,‬עד שנמצא‬
‫שהעולם השפל רובו רע ומעוטו טוב‪ .‬גם נתבאר‪ ,‬כי לעולם הרשע מכתיר את‬
‫הצדיק ולכן הטוב נקרא פרי והרע נקרא קליפה המלבשת את הפרי ולא זו‬
‫בלבד‪ ,‬כי אפילו האורות הטובים הם על דרך זה‪ ,‬כי היותר זך ורוחני שבהן‬
‫מתלבש בתוך שאר האורות‪ ,‬וכן כולן כפי סדר מדרגותיהם‪ .‬וכבר נתבאר בשער‬
‫שקדם איך האין סוף פנימי מכולן וחוצה לו הספירות בסדר מדרגותיהם כתר‬
‫פנימי מכולם ומלכות חיצונה מכולן‪:‬‬
‫ועתה נבאר מה שלא נתבאר שם‪ .‬והוא כי כמו שזה האור המיוחד הנקרא עולם‬
‫העשר ספירות בתמונת אדם אחד‪ ,‬כן יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות‬
‫של בני אדם נכלל ממש בכל אותם פרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר‬
‫ספירות שהוא הנקרא אלהות גמור והוא מתלבש תוך האור הזה הנקרא מחצב‬
‫הנשמות בכל פרטיו‪:‬‬
‫עוד יש אור אחר בצורת אדם הנקרא מחצב המלאכים‪ ,‬שממנו נחצבו כל‬
‫המלאכים וגם הוא נכלל מכל פרטים הנזכרים כולן והוא מלבוש חיצון על אור‬
‫מחצב הנשמות‪:‬‬
‫ועוד יש אור אחד מעט ונקרא אור חשוך וכלו דינים קשים שממנו נאצלו כל‬
‫הקליפות שבאותו עולם‪ ,‬ומלביש על אור מחצב המלאכים וגם הוא תמונת‬
‫אדם‪ .‬וחוצה לכל אורות הנזכרים הס הרקיעים עצמן שבאותו עולם והם‬
‫הנקראים גוף לאותו עולם‪ ,‬ובפנים ממנו חמשה אורות הנזכרים‪ ,‬אור האין סוף‬
‫כפי ערך אותו עולם לפנים מן הכל‪ ,‬ועליו אור העשר ספירות‪ ,‬ועליו אור מחצב‬
‫הנשמות‪ ,‬ועליו אור מחצב המלאכים‪ ,‬ועליו אור מחצב הקליפות‪ ,‬ועליו העולם‬
‫עצמו שהן הרקיעים גוף האורות הנזכרים‪ .‬ואחר כך בזה הגוף הנקרא רקיעין‬
‫נבראו שם תולדות העולם ההוא והם כלולים מכל הבחינות‪ ,‬כי כל אחד מהם‬
‫יש לו כח נמשך מן הרקיעין והוא גוף שלו‪ ,‬ובתוכו אור הדינין‪ ,‬ובתוכו אור‬
‫המלאכים‪ ,‬ובתוכו אור מחצב הנשמות‪ ,‬ובתוכו אור העשר ספירות‪ ,‬רוכב עליהם‬
‫ומחיה כולן‪ .‬ואותו הכח הנמשך מאור מחצב הנשמות נקרא מזל עליון של נפש‬
‫האדם השפל‪ ,‬והבן זה מאד‪ .‬אלא שזה בבריאה נקרא מזל הנשמה‪ ,‬ושביצירה‬
‫נקרא מזל הרוח‪ ,‬ושבעשיה נקרא מזל הנפש‪:‬‬
‫ועתה נבאר מהות האדם מה ענינו‪ .‬ונתחיל הויתו מעולם העשיה ממלכות‬
‫ולמעלה‪ ,‬כבר נתבאר כל עולם ועולם וגם התולדות של אותו עולם מה ענינם‪.‬‬
‫והנה עולם העשיה תחלה יש בו חלק התחתון הנזכר‪ ,‬מלכות שבה‪ ,‬ונקרא‬
‫ארבעה יסודות העולם השפל‪ ,‬והנה כל תולדותיו נבראו בגוף שבו והוא ביסוד‬
‫העפר הגשמי‪ .‬ונחלקים לארבעה חלקים‪ ,‬התחתון שבהם‪ ,‬האבנים טובות‬
‫והמתכות ואין בהם רק יסוד העפר שקבל כח מארבעה יסודות כולם מן הגוף‬
‫שבהם ונתערבו יחד ונעשה מהם מתכת ההוא‪ ,‬אמנם יש בתוכו כח אחד שערב‬
‫התערובות הנזכרים‪ ,‬והם נקרא נפש ליסוד העפר הכלול מחמשה כוחותיו כנזכר‬
‫לעיל‪:‬‬
‫אחר כך נברא הצומח‪ ,‬כמו האילנות והעשבים‪ ,‬והיה גופו מיסוד העפר וכו' ובו‬
‫נפש הדומם הראוי לו‪ ,‬ונוסף עליו נפש הצומח כלולה בחמשת כחותיה‪:‬‬
‫אחר נברא החי והם בהמות ועופות וכו'‪ .‬ובהם גוף ונפש דומם ונפש צומחת‬
‫ונוסף עליו נפש החיה הנקרא נפש הבהמית והתנועה וההרגש‪:‬‬
‫אחר כך נברא האדם המדבר‪ ,‬ויש בו כל הכוחות הנזכרים לעיל ונוסף עליהם‬
‫נפש המדברת מיסוד האש‪:‬‬
‫אך דע‪ ,‬כי ודאי שכל הבחינות מגוף וצורות שבאדם יהיו יותר זכים משל החי‬
‫ושל החי משל הצומח ושל הצומח משל הדומם וזה יתבאר לך ממה שכתבתי‬
‫לעיל‪ .‬כי כל הבחינות‪ ,‬נכללה כל בחינה מהם מכלן‪ ,‬כסדר זו בתוך זו‪:‬‬
‫ואחר כך ברא את האדם הישראלי זך בכל בחינותיו יותר מכל שאר הנבראים‬
‫בגופו ובארבע בחינות נפשותיו הדוממת והצומחת והחיה והמדברת‪ ,‬מפנימיות‬
‫הזך שבכל ארבע יסודות שבהן ובצורתן‪ ,‬רצוני לומר נפשות שבהן‪ .‬ולהיותו יותר‬
‫זן מכל הנבראים בארץ‪ ,‬נתעלה עוד כי גם הוא נכלל ונקשר בכל העולמות ובכל‬
‫פרטיהם ממטה למעלה‪ .‬הא כיצד‪ ,‬תחלה נכנסת בו נפש מרקיע וילון‪ ,‬ומשם‬
‫ולמעלה עד רקיע עליון דעשיה הכל נקרא נפש דעשיה‪ ,‬וזו נקראת נפש השכלית‬
‫הקדושה שבאדם‪ .‬ואמנם זו עצמה נחלקת לחמשה כוחות יחידה וחיה וכו'‪:‬‬
‫גם נחלקת בשתי חלוקות‪ ,‬באופן אחר‪ ,‬כי כל הבחינות שלוקח מארבעה יסודות‬
‫נקרא נפש היסודית הנחלקת לכוחות הנזכרים דומם וצומח וחי ומדבר‪ ,‬ונפש‬
‫של וילון כתר על כולם ונקרא נפש שכלית‪ ,‬ומה שמשאר תשעה רקיעין נחלקין‬
‫לרוח ונשמה וחיה ויחידה שבנפש וכולן יחד נקרא נפש אחת דעשיה בבחינת‬
‫כללות העולמות‪:‬‬
‫ואחר כך לוקח רוח אחד מעולם היצירה וגם הוא נחלק לכמה מדרגות על דרך‬
‫הנזכר לעיל‪ .‬אך בבחינת כללות כל העולמות נקרא רוח‪ .‬ועל דרך זה נשמה‬
‫מבריאה‪ ,‬וחיה מאצילות‪ ,‬ויחידה מא"ק;‬
‫והרי נתבאר היטב מהות האדם כי הוא כולל כל העולמות כולן בין בכללותם בין‬
‫בפרטם‪ ,‬מה שאין כן בכל הנבראים העליונים ותחתונים‪ .‬כי כל תולדות איזה‬
‫עולם מהן אינו כולל רק העולם אשר בו נברא‪ .‬והרי זה בענין העולמות ממטה‬
‫למעלה‪:‬‬
‫גם הוא כולל כל העולמות מבפנים ולחוץ‪ .‬כיצד‪ ,‬הנה בעולם העשיה יש לו גוף‬
‫מהעפר הנקרא עולם השפל ובתוכו נפש היסודית מבחינת הקליפות‪ ,‬ובתוכו‬
‫מבחינת מלאכי העולם הזה שנבראו לכל צרכי העולם הזה לגדל הצמחים וכו'‬
‫ובתוכו מבחינת הנשמות של בני אדם‪ .‬וכל אלו נעשין מרכבה אל אור הנמשך‬
‫מן אורות העשר ספירות שבעשיה אשר בתוך ארבעה היסודות כדי להחיותן‬
‫והם לפנים מן הכל‪ ,‬וכן על דרך זה במה שיש באדם מגלגלי העשיה ומשלשה‬
‫עולמות יצירה בריאה אצילות‪:‬‬
‫ומעתה נתבאר כל תשובות השאלות שכתבנו בתחלת שער זה‪ .‬כי הנה אור‬
‫מחצב הנשמות פנימי ועליון מאור מחצב המלאכים ולכן הן משרתיו‪ ,‬כי על ידו‬
‫נמשך הארתם וחיותם מאור העשר ספירות אליהם‪:‬‬
‫וזהו סוד (ישעיה ל"ג ז') הן אראלם צעקו חוצה‪ ,‬כי כשאין נמשך מהעשר ספירות‬
‫שפע לנשמות ישראל הפנימים מהן‪ ,‬חסרה השפעתם שהן חיצונים אליהם‬
‫נמצא שצעקו בזמן החרבן להיותן חוצה מהנשמות‪ .‬ולכן לא ירדו להתלבש גם‬
‫הן בעולם הזה בגוף כי בהכרח היו נאבדים על ידי הקליפות‪ ,‬כי אפילו הנשמות‬
‫הפנימיות אין בהם כח לעמוד בפני הקליפות כל שכן הם‪ .‬והראיה מהנפילים‬
‫שבקשו לירד ונאבדו מן העולם וימחו לעתיד לבוא‪ ,‬וגם סיבה גדולה מזו כי‬
‫לגרעונם לא היו יכולין להמשיך שפע לכל העולמות כי אם מבחינתן לחוץ‪,‬‬
‫ואפילו זה אי אפשר‪ ,‬כי הן בעצמן אינם ממשיכין שפע לעצמן כי אם על ידי‬
‫הנשמות‪ .‬אמת היא כי הנשמה שבעולם היצירה גרועה מהמלאך שבבריאה‪ ,‬ועל‬
‫דרך זה בשאר העולמות‪ ,‬אמנס הנשמה שבבריאה‪ ,‬גדולה ממלאך הבריאה עצמה‬
‫וכן בכל עולם בעצמו‪:‬‬
‫גם נתבאר גדולת הנשמה כי הוא אור מתילד ונמשך מאור העשר ספירות עצמן‬
‫שלא על ידי אמצעי‪ ,‬ולזה נקראו (דברים י"ד א') בנים אתם לה' אלהיכם‪ ,‬כי הם‬
‫בבחינתם כבן מתאחז באביו בתכלית ונמשך ממנו‪ ,‬וזהו סוד (ב"ר מ"ז) האבות‬
‫הן הן המרכבה אל אור העשר ספירות הרוכב עליהם שלא על ידי אמצעות אור‬
‫אחר וזהו סוד (ישעיה מ"ט ג') ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬כי לבוש האדם הוא‬
‫תפארתו כמו שכתוב (שם ס"א י') כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה‪:‬‬
‫והנה אור הנשמות לבוש לאור העשר ספירות‪ ,‬וזהו סוד (שה"ש ו' ב') דודי ירד‬
‫לגנו שהוא העולם הזה ל'רעות ב'גנים ו'ללקוט ש'ושנים נוטריקון לבוש‪ ,‬כי‬
‫לוקט נשמות הצדיקים המריחין כשושנים על ידי מעשיהם בעולם הזה ולוקטם‬
‫להתלבש אורו בהם‪ ,‬וזהו סוד (דברים ד' ד') ואתם הדבקים בה'‪ ,‬דבוק גמור עם‬
‫אור העשר ספירות מה שאין כן בכל הנבראים וזהו שכתוב (ירמיה "ג י"א) כי‬
‫כאשר ידבק האזור במתני איש כן הדבקתי אתכם אלי כל בית ישראל‪:‬‬
‫גם נתבאר ענין היצר הטוב והיצר הרע שבאדם מה ענינם‪ .‬כי הס שתי יצירות‬
‫נתוספו באדם זולת נשמתו והם אור מאור המלאכים ונקרא יצר הטוב ואור‬
‫מאור הקליפות הנקרא יצר הרע חוץ אל יצר הטוב וקליפה אליו‪ ,‬אך הנשמה‬
‫עצמה של האדם פנימית מכולם‪ ,‬ולהיותה פנימית וגם כי היא הנקראת עצמות‬
‫האדם לכן יש בידו בחירה להטות למקום שירצה כי גדול הוא מהן‪ ,‬האמנס‬
‫עיקר נטיתו אל היצר הטוב כי הוא קדוש כמוהו וגם כי הוא יותר סמוך אליו‪,‬‬
‫אך הגוף עיקר נטיתו אל היצר הרע כי שניהם מצד הרע וגם שהן סמוכין יחד‪.‬‬
‫והנה בבחינה זו היא קטטת החומר עם הנשמה כי כיון שהנשמה אינה פועלת‬
‫המצות אלא על ידי הגוף אשר נוטה יותר אל היצר הרע בבחינה זו יש קושי‬
‫גדול להכניעם‪:‬‬
‫הרי נתבאר כי בבחירת הנשמה יכולה להטות אל היצר הטוב אך להיותו צריך‬
‫לפעולות הגוף יש לו טורח גדול להכניע היצר הרע‪ ,‬והבן כל זה היטב איך אחר‬
‫הפטירה אין עונש לא לנשמה ולא לגוף עד שיתלבשו יחד כבהיותן בחיים‪:‬‬
‫ונבאר עתה ענין תירוץ שני שאלות הראשונות מה צורך בבריאת האדם בגוף‪,‬‬
‫ועוד מה טעם נוצרו בו יצר הטוב ויצר הרע‪ ,‬ועוד יתורץ עניני הכתובים (תהלים‬
‫סי'ח ל"ה) תנו עוז לאלהים‪( ,‬דברים ל"ב י"א) צור ילדך תשי וגו'‪:‬‬
‫הנה בתחילת הבריאה נבראו כל העולמות על הסדר הנזכר לעיל מכח האין סוף‬
‫ברצון הפשוט בתורת נדבה וחסד‪ ,‬אחר כך צריך עוד להמשיך מזון וחיות ושפע‬
‫בכל העולמות להעמידן על עמדן כבזמן הבריאה ולא יותר‪ ,‬כמו שכתוב (קהלת‬
‫ג' י'ד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף‬
‫וממנו אין לגרוע‪ ,‬וכמו שכתוב (שם א' ט) ואין כל חדש תחת השמש‪ .‬וכתיב‬
‫(בראשית ב' ב') ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו וגו'‪ .‬שהוא ענין הבריאה‬
‫עצמה אכן המשכת חיותם מאז ואילך הוצרך מעשיהם שיפרנסו עצמן‪ ,‬כענין‬
‫הבן שבהיותו גדול אינו אוכל על שלחן אביו‪ .‬ואמנם העשר ספירות עצמן אינס‬
‫צריכות למעשיהם כי השפע הצריך להם להעמידן על עמדם כשנאצלו נמשך‬
‫להם בהתמדה מאת האין סוף כי בעשר ספירות נאמר (תהלים ה' ה') לא יגורך‬
‫רע ואין צורך להם לתקון על ידי מעשה‪ ,‬מה שאין כן בנבראים שהן מבחינת‬
‫הנשמות ולחוץ שהם מעורבים טוב ורע שצריכין מעשה ותקון‪ .‬האמנם בבחינה‬
‫אחרת והיא‪ ,‬כשנגרע שפע אל הנבראים‪ ,‬נראה חס ושלום חולשה ומעוט יכולת‬
‫בעשר ספירות שאינן משפיעין בהם‪ ,‬לכן נאמר (דברים ל"ב י"ח) צור ילדך תשי‪,‬‬
‫ובהפך (תהלים פרק ס"א) תנו עוז לאלהים‪:‬‬
‫ועוד סיבה אחרת כי גם אם האדם בעצמו בריא ונקי‪ ,‬חפץ הוא שמלבושיו יהיו‬
‫מפוארים כפי גדולתו ולכן גם הספירות עצמן נראין כביכול חלושים‪ ,‬הן בעצמן‪,‬‬
‫כשהנבראים בלי מתוקנים‪ ,‬וזהו תנו עז לאלהים‪ ,‬ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬כנזכר‬
‫לעיל‪ ,‬ונתבאר שאלה השלישיית‪:‬‬
‫והנה לסבות הנזכרות הוצרך לברא אדם אחד יהיה כולל כל הנבראים והנאצלים‬
‫קושר כל העולמות כנזכר לעיל עד תהומא דארעא‪ ,‬כי הוא היותר קרוב לקבלת‬
‫השפע מהעשר ספירות‪ ,‬ואז בתקון מעשיו ימשיך השפע מן העשר ספירות אליו‪,‬‬
‫וממנו אל המלאכים ומהן אל הקליפות‪ ,‬כדי שיתקן מהם מה שאפשר להתברר‬
‫כמו שיתבאר בענין היצר הרע‪ ,‬ומהן אל העולמות עצמן שהן הכלים והגופנים‬
‫של כל עולם ועולם‪ ,‬ואם חט ושלום יחטא מקלקל כל העולמות‪ ,‬והרי נתבאר‬
‫בזה צורך בריאת האדם בעולם השפל בגוף ונפש וביצר הטוב וביצר הרע‪:‬‬
‫ועוד סבה קרובה לזה בענין היצר הרע‪ ,‬כי מוכרח הוא בבריתו באדם להוליד‬
‫בנים ולאכול והכל בהכרחי המוכרח בטהרה‪ ,‬וגם הוא מוכרח לכל עולם ועולם‬
‫להמשיך השפע המתגשם בהם לצורך הכלים שהם העולמות עצמן‪ ,‬ולולא הם‪,‬‬
‫לא יתקיימו הכלים‪ ,‬כי הם דקים מהם והם עצמן מכלל מדרגות הבריאה והבן‬
‫זה מאד‪ .‬ונמצא כי הוצרך שהאדם יהיה מורכב מכל העולמות לשהן יסייעוהו‬
‫במעשיו להמשיך השפע לו ולהם‪ ,‬כי הם לבדם אין כח בידם להמשיכו‪ .‬ולכן‬
‫כשהאדם חוטא‪ ,‬כל העולמות מתקלקלים ומקבלים עונש ומיעוט שפע בעצמן‬
‫יען לא סייעוהו‪ ,‬והבן זה מאד‪ .‬וזהו סוד הרשעה כולה בעשן תכלה להיות‬
‫הקליפות סבת החטא יותר מכל השאר לכן עונשם גדול‪ .‬האמנם הטוב הנברר‬
‫מהם עליו נאמר (דברים ו' ה') ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך‪ ,‬בשני יצריך‪ ,‬כי‬
‫גם היצר הרע יוכל להתברר‪ ,‬אר הפסולת שבו שהוא מוכרח להיותו רע עליו‬
‫נאמר (תהלים ס"ח ג') כהנדוף עשן מפני אש וגו'‪:‬‬
‫והרי נתבאר כי האדם כלול מכל העולמות‪ ,‬וזהו שכתוב (קהלת פרק י"ד) כי זה‬
‫כל האדם‪ .‬וזהו סוד (בראשית פרק א') נעשה אדם בצלמנו כדמותינו‪ ,‬וזה‬
‫שכתוב נעשה בלשון רבים כי כל העולמות נשתתפו בעשיתו‪ ,‬ואז הוא כולל צלסם‬
‫אדם בכל העולמות כי כולן צריכים למעשיו‪ .‬וזהו סוד (בראשית ב' ט"ו) ויניחהו‬
‫בגן עדן לעבדה ולשמרה‪ ,‬במצות עשה ובמצות לא תעשה‪ ,‬וכמו שכתוב (שם‬
‫פסוק ה) כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ‪ ,‬לסבת כי אדם אין לעבוד את‬
‫האדמה‪ .‬וזהו סוד (ישעיה נ"א ט"ז) ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וגו' כי האדם‬
‫על ידי מעשיו ממשיך חיים לשמים ולארץ‪ ,‬והרי הוא כאלו נטען ויסדן ונמצא כי‬
‫עמי אתה כמו שאמרו רבותינו ז'ל (בהקדמת הזוהר ד'ח ובתקו"ז תס"ט) שותף‬
‫שלי‪ ,‬אני בורא ואתה מקים‪:‬‬
‫ומעתה לא יקשה בעיניך ענין הנבואה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על (דברים ‏ "א‬
‫כ"ב) ולדבקה בו‪( ,‬שם י' כ') ובו תדבק‪ ,‬כי הנביא מתדבק בשם יתברך על ידי‬
‫המשכת הנבואה והשפע בתחתונים‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ן וכל המפרשים זכרונס‬
‫לברכה‪ .‬ואין זה תימא‪ ,‬כי הרי זה נתבאר כי ‏‪ PR‬שום אור דבוק עם אור העשר‬
‫ספירות כמו אור מחצב הנשמות כי זהו סוד (דברים ד' ד') ואתם הדבקים בה'‬
‫אלהיכם חיים כולכם היום‪:‬‬
‫חלק ג שער ג‬
‫במעכבי הנבואה‪:‬‬
‫הנה נתבאר בשער הקודם כי נקל הוא היות האדם מתנבא‪ ,‬להיותו כולל כל‬
‫העולמות וכולן מתפרנסים על ידי מעשיו‪ .‬עלה בידינו מכל זה כי אדרבא‬
‫הנבואה מוכרחת להמצא בעולם כדי להישיר האדם לתקן מעשיו לשימשיך שפע‬
‫לכל העולמות ולא יתבטלו חס ושלום וכמו שכתוב (איוב ל"ג ט''ו) בחלום חזיון‬
‫לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים וגו' להסיר אדם מעשה וגו'‪ .‬ואילו לא שרתה‬
‫‏‪ ANIA‬על משה רבינו עליו השלום והוריד תורה מן השמים המקיימת העולמות‪,‬‬
‫כמו שכתוב (ירמיה ל"ג כ"ה) אם לא בריתי יומס ולילה חוקות שמים וארץ לא‬
‫שמתי‪ ,‬היו העולמות נחרבים חס ושלום‪ .‬ובדרכו נמשכו אחריו כל הנביאים‬
‫להישיר את העם ולהאיר עיניהם בחכמת התורה ובסודותיה על ידי רוח הקדש‬
‫המתלבש בהם‪:‬‬
‫נמצא כי הנבואה ורוח הקודש מוכרחים להמצא בעולם ודבר נקל הוא‪ ,‬אך‬
‫אמנס בתנאי שימצאו אנשים ראויין לכך‪ .‬ואמנם בהיות הנפש פגומה הוא‬
‫מהנמנע‪ ,‬ולכן נבאר אופן העכוב הזה‪:‬‬
‫הנה בהיות השפע של רוח הקדש מתעורר לרדת אל האדם לשרות עליו ויהיה‬
‫חוטא‪ ,‬הנה היצר הרע הוא גורם מסך חשוך בין נפש השכלית אל מקור רוח‬
‫הקדש‪ ,‬וזהו שכתוב (ישעיה נ"ט ב) כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' ואין רוח‬
‫הקודש שורה עליו‪ ,‬וזה על ידי עבירות שס"ה הפוגמים בנפש השכלית כנזכר‬
‫בחלק ראשון‪:‬‬
‫גם אם יהיה הפגם מחמת חסרון איזו מצוה מרמ"ח מצות עשה‪ ,‬הנה הוא בעל‬
‫מום ואין שפע עליון נמשך אל נפש השכלית בהיות איזה אבר נשחת ובעל מום‪,‬‬
‫ואמנם אם הפגם יהיה למטה בנפש היסודית מפני מדות רעות שבנפש החיה‪,‬‬
‫או מפני מאכלות אסורות המשקצים נפש הצומחת וכן כל כיוצא בזה‪ ,‬אז לא‬
‫יהיה כח תחתון מתעורר להמשיך השפע העליון ונעשה מסך מבדיל שם ואין‬
‫התעוררית תחתון עולה מלמטה להמשיך השפע מלמעלה למטה‪:‬‬
‫נמצא כי כמה מיני מסכים הן‪ ,‬אם מסך בין נפש הצומחת ולמעלה יען פגם‬
‫במאכלות אסורות אשר כחם הם בנפש הצומחת‪ ,‬ואם הם במדות רעות או‬
‫בעבירות הבאות על ידי תאוה והתעוררות נפש החיה הם פוגמות בה‪ ,‬ואם הם‬
‫עבירות דבור באים מנפש המדברת‪ ,‬ואם הם במחשבה והרהור פוגם בנפש‬
‫השכלית‪ ,‬וכבר נתבאר כי כל הפגמים אינם רק באותו הנצוץ הפרטי שיש אל‬
‫הנפש ההיא בכל מדרגה ומדרגה ובכל עולם ועולם והבן זה‪ .‬ולפעמים בהתחזק‬
‫הפגמים נכרתת נטיעת הנפש הזו מגוף האילן הנקרא אור מחצב הנשמות על‬
‫ידי מסך הנזכר המבדיל‪ .‬וזהו סוד מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות דף י"ח ע"ב)‬
‫הרשעים בחייהם קרויים מתים‪:‬‬
‫וכבר נתבאר כי לא כל הפגמים שוין כי יש פגם פוגם בצומחת ויש בחיה ויש‬
‫במדברת ויש בשכלית‪ .‬האמנם לענין המשכת רוח הקדש כיון שיש פגם בכל‬
‫מקום שיהיה אינו יכול להמשך כלל‪ ,‬ולכן הבא ליטהר צריך שיהיו כל מדרגותיו‬
‫זכוכית לבנה נקיים מכל חלאת היצר הרע המעורב בכל המדרגות של הנפש‪.‬‬
‫וזהו שנאמר למשה רבינו עה (שמות ג' ה') של נעליך מעל רגליך‪ ,‬שיהיו כל‬
‫איברי גופו וכוחות נפשו בכל מדרגותיה הנזכרים זכים מבלי סיג וחומר עכור‬
‫כלל‪ ,‬כנזכר בספר התקונים‪( ,‬עי' בתקון י"ב ובתיקון כ"א) ולא ישאר בו זוהמת‬
‫היצר הרע כלל זולתי חלק הטוב המוברר שבו‪ ,‬שהוא המוכרח לקיום הגוף‬
‫בלבד‪ ,‬ואז אין מעכב להבדיל בין כוחות הנפש אל מקורה באור מחצב הנשמות‬
‫הדבק אל מקור רוח הקדש שבאור העשר ספירות‪:‬‬
‫הרי נתבאר כי על ידי הפגם גורם שתים רעות‪ .‬הראשונה שאין תשוקת ורצון‬
‫התחתון יכול לעלות עד מקור רוח הקודש‪ ,‬ועל ידי כן גם רוח הקודש העליון‬
‫אינו יכול להתפשט עד התחתון וכל זה מחמת מסך העונות כנזכר‪ .‬ואמנם גרמת‬
‫הפגם נעשה בהכרח על ידי כוחות שתוף בגוף נפש הדומם המתקשרים קשר‬
‫אמיץ בגוף עצמו כי הוא כלי שבו פועלת הנפש בכל מיני כוחותיה‪ .‬אמנס אין כל‬
‫כוחות הנפש נמצאות בכל פגם כי יש פגם בצומחת ויש בחיה ההם במדברת‬
‫ויש בשכלית כנזכר לעיל‪ .‬אבל כוחות הנפש הדוממת וכוחות הגוף נמצאים בכל‬
‫מיני פגם שבעולם‪:‬‬
‫חלק ג שער ד‬
‫בתנאי הנבואת‪:‬‬
‫בתנאי הנבואה בקצור גדול‪ .‬כבר נתבאר שיש פגמים פוגמים בנפש צומחת‪ ,‬ויש‬
‫בחיה‪ ,‬ויש במדברת‪ ,‬ויש בשכלית‪ ,‬וצריך לזכך את כולם‪ ,‬אם כן צריך תחלה‬
‫שישוב בתשובה גמורה מכל מיני עבירות או מדות רעות ולא ישוב עוד אליהן‬
‫כלל‪ .‬ואחר כך יזהר לקיים כל מה שאפשר בזמן הזה מרמ"ח מצוות עשה כמו‬
‫שבארנו בחלק ראשון‪ ,‬ובפרט מאלו שהם לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה לא‬
‫יגרע אפילו יום אחד‪ ,‬ולהתפלל בכונה שלימה שלש תפילותיו בכל יום‪ ,‬ולקיים‬
‫ברכת המזון וכל מיני ברכות הנהנין בכונה‪ ,‬ולכבד השבת בכל פרטיו‪ ,‬ולקיים‬
‫ואהבת לרעך כמוך בלב שלם‪ ,‬ולקיים קריאת שמע וציצית ותפילין בתפלותיו‪.‬‬
‫אחר כך יזהר שלא יחטא כלל בשום מצוה משס"ה לא תעשה ואפילו בדקדוקי‬
‫סופרים‪ ,‬ובפרט מאלו מכל חייבי כריתות וחייבי מיתה בידי שמים וחייבי מיתות‬
‫בית דין‪ .‬ומן שאר הלאוין יזהר‪ ,‬ובפרט מאלו מרכילות‪ ,‬ולשון הרע‪ ,‬ושיחת‬
‫בטילה‪ ,‬וליצנות‪ ,‬והסתכלות בעריות‪ ,‬ומכל מיני קרי‪ ,‬ומכל מיני קרוב אל הנדה‪,‬‬
‫ומשבועה אפילו באמת‪ ,‬ובשמירת שבת יותר מן הכל‪ .‬ויזהר מכל מדות בלתי‬
‫הגונות כי הן מזהמות את הנפש היסודית‪ ,‬ובפרט מהגאוה עד קצה האחרון עד‬
‫אשר יהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליה‪ ,‬ותהיה מוטבעת השפלות‬
‫בלבו ממש‪ ,‬עד אשר לא ירגיש בשמחה מהמכבדו ובחרפה מהמגדפו ויהיו‬
‫שניהם שוים בעיניו‪ .‬ומהכעס אפילו שיכוהו על לחייו‪ ,‬כי אין דבר מונע רוח‬
‫הקודש יותר מהכעס‪ ,‬ומן ההקפדה בתכלית האחרון אפילו עם בני ביתו‪ .‬ומן‬
‫העצבות בתכלית האחרון‪ ,‬כי אין נבואה שורה כלל אפילו על הראוי אליה מתוך‬
‫עצבות‪ .‬ויהיה שמח בחלקו אפילו בשעה שיסורין באין עליו‪ ,‬כמו שכתוב (דברים‬
‫ו' ד') ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'‪ .‬ואחר כל זה יהיה עוסק בכל כוחו‬
‫בתורה לשמה לגמרי לעשות נחת רוח ליוצרו בלבד‪ .‬כשיעסוק בתורה ובמצות‬
‫יהיה שמח עד קצה האחרון‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים קי"ט קס"ב) שש אנכי על‬
‫אמרתך כמוצא שלל רב‪ ,‬כי על ידי כן ימשיך שפע בכל העולמות‪ .‬ועיקר הכל‬
‫הוא יראתו יתברך תמיד בכל רגע לבלתי יחטא‪ ,‬וזה על ידי שישים השס נגד‬
‫עיניו‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים ט"ז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד‪ .‬ויכוין להדביק‬
‫מחשבתו בו‪ ,‬לא יפסיק אפילו רגע‪ ,‬וזהו סוד ולדבקה בו‪ ,‬ובו תדבק‪:‬‬
‫חלק ג שער ה‬
‫באיכות הנבואה מה ענינה‪:‬‬
‫הנה נתבאר כי אור אחד הוא בצורת אדם מתפשט בכל ארבעה עולמות‬
‫אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬עד סוף ארבעה יסודות העולם השפל‪ ,‬והוא‬
‫מתדבק באורות אדם העליון הנקרא עשר ספירות‪ ,‬והם מתלבשים בזה האור‬
‫הנקרא אור מחצב הנשמות‪ ,‬וכל נשמות התחתונים כלולות שם‪ ,‬וברדתם בעולם‬
‫הזה להתלבש בגופות מניחות שרשיהם דבוקות במקורם אשר משם חוצבו‪,‬‬
‫וענפי השרשים ההם לבדם הם יורדים בדרך התפשטות לבד ומתלבשות בגופות‬
‫בעולם הזה כדמיון ענפי האילן שהן דבוקות ומושרשות בגוף האילן ממש‬
‫וכופפות עצמן למטה‪ ,‬ונוגעות בקרקע עצמו בעודן נאחזות בגוף האילן‪ .‬וכאשר‬
‫האדם חוטא חטא הראוי להכרת‪ ,‬נכרת אותו הענף מגוף האילן ונשאר נפרד‬
‫ממנו ועומד בעולם הזה כרוח הבהמה‪ ,‬וזהו סוד הכרת תכרת הנפש ההיא‪ .‬וזהו‬
‫סוד כי האדם עץ השדת‪:‬‬
‫וזהו סוד מה שכתוב בצדיקים שנכפל שמם‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬משה‬
‫משה‪ ,‬אחד כנגד בחינת השרש הנשאר למעלה דבוק באילן‪ ,‬וזהו הנקרא מזלו‬
‫של האדם‪ .‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות דף כ"ט ע"ב) שראה משה רבינו‬
‫עה מזלו של רבי עקיבא יושב ודורש וכו'‪ .‬כי ממנו נוזל השפע אל הענף שירד‬
‫ונתלבש בגוף‪:‬‬
‫והנה השורש הוא עליון מאד בראש רום עולם האצילות והענף ארוך מאד‬
‫מתפשט בכל העולמות עד התלבש קצהו בזה הגוף‪ ,‬ובכל מדרגה שבכל עולם‬
‫מניח שם שורש אחד באופן שאין לך נשמה שאין לה שרשים לאין קץ זה‬
‫למעלה מזה‪ ,‬ועל ידי מעשיו זוכה להעלות לכולן‪ ,‬כי כל מדרגות עולם העשיה‪,‬‬
‫שרשיו אשר הניח שם נקראים כולם נפש אחד שלימה דעשיה ועל דרך זה‬
‫בשאר המדרגות‪:‬‬
‫ובזה יתבאר ענין הנבואה‪ ,‬כי אחר היות האדם בחומר זך בלי זוהמת היצר הרע‬
‫ולא בכוחות הנפש היסודית כלל‪ ,‬ולא יש בידו חטא הפוגם באיזה שורש משרשי‬
‫נשמתו‪ ,‬הנה כאשר יכין עצמו להתדבק עד שרשו העליון יוכל להתדבק בו‪,‬‬
‫ואמנם אף על פי שהוא ראוי לכך צריך להפשיט נשמתו מכל וכל ולהפרידה מכל‬
‫עניני החומר ואז תוכל להדבק בשרשה הרוחני‪:‬‬
‫והנה אין ענין ההתפשטות הזה‪ ,‬שתמצא כתוב בכל הספרים בעניני הנבואה‬
‫ורוח הקודש התפשטות ממשיי שהנשמה יוצאת מגופו ממש כענין השינה‪ ,‬שאם‬
‫כן אין זו נבואה אלא חלום ככל החלומות‪ ,‬אמנם השראת רוח הקודש על האדם‬
‫הוא בהיות הנשמה בגופו בהקיץ ולא תצא ממנו‪ .‬אבל ענין ההתפשטות הוא‪ ,‬כי‬
‫יסיר כל מחשבותיו לגמרי‪ ,‬והכח המדמה שבו שהוא כח נמשך מהנפש החיה‬
‫היסודית שבו יפסיקהו מלדמות ולחשוב ולהרהר בשום ענין מעניני העולם הזה‬
‫וכאלו יצאה נפשו ממנו‪ ,‬ואז יהפוך כח המדמה מחשבותיו לדמות ולצייר כאלו‬
‫עולה בעולמות העליונים בשרשי נפשו אשר לו שם‪ ,‬מזה לזה‪ ,‬עד שהגיע ציור‬
‫דמיונו במקור שלו העליון ויחקקו ציורי כל האורות במחשבתו כאלו מצויר‬
‫ורואה אותם כפי דרך כחו המדמה לצייר בדעתו עניני העולם הזה אף על פי‬
‫שאינו רואה אותם כנודע בחכמת הטבע‪ .‬ואז יחשוב ויכוין לקבל אור מן העשר‬
‫ספירות מאותה הנקודה אשר שורש נשמתו נאחזת שם‪ .‬ויכוין להעלות גם את‬
‫העשר ספירות זו לזו עד האין סוף וימשיך להם הארה משם עד למטה דרך‬
‫ירידה עד סופן‪ ,‬וכאשר ירד האור על ידו אליהם הם שמחים בזה ומאירין מאותו‬
‫האור שהמשיך אל שורש נשמתו הנאחזת בהם כפי החלק הראוי לה‪ .‬ויכוין‬
‫להוריד דרך ירידה ממדרגה למדרגה עד שיגיע האור והשפע ההוא אל נפשו‬
‫השכלית שבגופו‪ ,‬ומשם תגיע עד נפש החיה וכח המדמה שבו‪ ,‬ושם יצטיירו‬
‫הענינים ההם ציור גשמי בכוחו המדמה‪ ,‬ואז יבינם כאלו רואה אותן בעין ממש‪:‬‬
‫ולפעמים אור האור היורד יצטייר בכח המדמה כדמות מלאך הדובר בו ורואה‬
‫אותו או שומע קולו וכיוצא בזה מאחד מחמשה חושים הידועים הנפשיים‬
‫שבכח המדמה‪ ,‬ומשם יועתקו אל חיצוניותם בחמשה חושים אשר גם הם מנפש‬
‫החיה כנודע‪ ,‬ואז יראה וישמע ויריח וידבר בחושיו הגשמיים ממש‪ .‬וכמו שכתוב‬
‫(שמואל ב' כ"ג ב') רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני‪ ,‬כי יתגשם ויצטייר האור‬
‫ההוא בחושים הגשמיים‪ ,‬ולפעמים תהיה נבואתו בחמשה חושים הרוחניים‬
‫אשר בכחו המדמה בלבד‪ ,‬וכל זה הוא בהתפשטות כח המדמה לגמרי מכל‬
‫מחשבות החומר כנזכר‪:‬‬
‫נמצא שהנבואה היא כדמיון החלום שנפשו השכלית יוצאת ממנו ועולה למעלה‬
‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬ושם צופה ומביט ואחר כך חוזר ויורד ומשפיע זה האור עד‬
‫נפש החיה אשר בה כח המדמה‪ ,‬ושם מצטיירין ומתגשמים יותר אותן הדברים‪,‬‬
‫וכשיקיץ האדם זוכרת נפשו הענינים ההם בכח השומר ובכח הזוכר אשר גם הם‬
‫בנפש החיה כנודע בחכמת הטבע‪ .‬והרי נתבאר ענין הנבואה וענין החלום היטב‪,‬‬
‫כי זה בעוד הנפש בגופו זה אחר צאת הנפש‪:‬‬
‫האמנם נבואה עצמה יש שני מינים‪ ,‬האחד היא נבואת שאר הנביאים שבעת‬
‫האור נשפע ומגיע בירידתו אל נפש השכלית אשר בו‪ ,‬ומשם יורדת אל נפש‬
‫החיה להצטייר שם בחמשה חושים הפנימיים אשר בכח המדמה היו החושים‬
‫החיצוניים נרתעים ברעד גדול והיו נופלין כי אין כח בהם לקבל האור ההוא‬
‫ולציירו ולהגשימו בחושים החמריים‪ .‬והנבואה על דרך זה נקראת חלום אף על‬
‫פי שאינה חלום ממש כנזכר (בראשית ט"ו י"ב) ותרדמה נפלה על אברם וגו'‪:‬‬
‫והמין השני היא נכואה שלימה שלא היו נרתעין חושי החומר כלל ומצטיירים‬
‫בו בנחת‪ ,‬וזו היתה נבואתו של משה רבינו ע"ה‪ ,‬והסבה לזה היותו חומר זך‬
‫לגמרי ונשתנה על ידי קדושת מעשיו להיות במדרגת הנפש‪ .‬כי הוסרה זוהמתו‬
‫ונשאר הטוב והזך אשר בגופו‪ ,‬וגם בכוחות נפשו היסודית‪ ,‬כי בהן לבדם יש‬
‫בחינת גשם ולא בנפש השכלית ומשם ולמעלתה‪:‬‬
‫וכבר נתבאר היות שרשים לאין קץ לנשמת האדם‪ .‬והנה כפי מעלת מקור‬
‫מחצבה‪ ,‬כך יתגדל כח המשכת שפע נבואתו‪ .‬וכן גם אם יהיה שורש מחצב‬
‫נשמתו במקום עליון ולא תיקן ולא זכה להמשיך אל כל השרשים אשר ‏‪DVN‬‬
‫ולמטה‪ ,‬גם זה לא יוכל להמשיך שפע נבואתו אלא מאותה המדרגה אשר תקן‬
‫וזכה אליה‪ ,‬ומשם בלבד ימשך שפע נבואתו‪ ,‬ובזה יתבאר לך כמה מדרגות יש‬
‫בנביאים לאין קץ‪:‬‬
‫ואל תחשוב כי כיון שבארנו שאין נפש הנביא יוצאת מגופו אם כן מה תפיסה‬
‫יש במחשבתו בלתי ממשיית לעלות לפתוח השערים וכו'‪ ,‬וזה תבין במה‬
‫שכתבתי למעלה‪ ,‬כי הנפש כעין ענף ארוך מאד ומתפשט מהשורש הדבוק באילן‬
‫עד גוף האדם‪ ,‬ואותו הקו הנמשך תמיד בהיות האדם חושק לעלות אל שרשו‪,‬‬
‫עולה אור מחשבתו הנקרא מושכל מן המשכיל שהיא הנפש המשכלת עד השכל‬
‫עצמו שהוא השורש העליון אשר לנפשו‪ ,‬ומתדבקים ונעשים אחד על ידי‬
‫ההשכלה עצמה שהיא השפע הנמשך מן השכל אל המשכיל‪ .‬נמצא כי המושכל‬
‫הוא האור והשפע עצמו היורד מן השכל אל נפש המשכלת‪ ,‬וזה השפע והאור‬
‫הממשי הוא ענין הנקרא מחשבה והבן זה היטב כי לא דבר ריק הוא‪ ,‬שאם לא‬
‫כן‪ ,‬בטלת כל עניני כונת התפילות והרהורי האדם הטובים והרעים‪:‬‬
‫והרי נתבאר לך היות הנבואה מוכרחת ויכולה להיות‪ ,‬כענין האדם התופש בידו‬
‫בקצה ענף האילן בהיותו כפוף למטה ומנענעו בכח ואז כל האילן כלו מתנענע‬
‫בהכרח‪ ,‬ואמנם לא יתנענעו העליונים במחשבת האדם התחתון זולתי בהיותו‬
‫ראוי להמשיך האור העליון עליהם‪ ,‬ואז בשמחה זו גם הם ימשיכו מאותו האור‬
‫עליו‪ ,‬אבל אם אין בו יכולת להמשיך עליהם אור עליון לא יחשיבוהו כלל ולא‬
‫יתרצו להתקרב אליו לעזרו ולהמשיך מחשבתו למעלה‪ ,‬כי הבל היא ואין בה‬
‫מועיל‪:‬‬
‫חלק ג שער ו‬
‫במדרגות הנבואה מה ענין הנבואה שבדורות ראשונים‪ ,‬ומה ענין השגת רות‬
‫הקדש שאפשר להשיג גם בזמננו זה‪:‬‬
‫וענין נבואת הנביאים כך היא‪ ,‬כי הנה נתבאר למעלה איך ארבעה עולמות הן‬
‫הנקראים אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬ולמטה מכולם הוא העולם השפל‬
‫הנחלק לארבעה יסודות‪ ,‬הן וכוחות נפשותיהן היסודית‪ ,‬ונחלקות כעין עשר‬
‫ספירות‪ .‬גם נתבאר כי בכל עולם יש אור פנימי הם העשר ספירות‪ ,‬וחוצה להם‬
‫אור מחצב הנשמות‪ ,‬וחוצה לו אור מחצב המלאכים‪ ,‬וחוצה לו אור חשוך מחצב‬
‫הקליפות‪ ,‬וחוצה לו העולם עצמו שהן הרקיעים שבאותו עולם‪ ,‬וכן ממש הוא‬
‫בעולם השפל‪ ,‬כי חומר ארבעה היסודות הוא הגוף והעולם‪ .‬ובתוכו הן שאר‬
‫האורות כל אחד מהם כלול מארבע בחינות הנפש היסודית‪ .‬גם נתבאר היות‬
‫מדרגות לאין קץ כי ספירה כלולה מעשר ועשר מעשר וכו'‪ ,‬באופן שכל עולם יש‬
‫בו מדרגות לאין קץ‪:‬‬
‫וכבר נתבאר איכיות הנבואה בשער חמישי כי מחשבת הנביא מתפשטת ועולה‬
‫ממדרגה למדרגה ממטה למעלה עד הגיעו למקום אחיזת שורש נשמתו‪ ,‬ואז היה‬
‫מחשב להעלות אור ספירות עד אין סוף וממשיך משם אור‪ ,‬וחוזר ומורידו‬
‫ממעלה למטה במעלות אשר עלה עד הגיעו למטה בנפשו השכלית‪ ,‬ונוטלת‬
‫חלקה באור ההוא כפי שיעור אחיזת שורש נשמתו למעלה‪ ,‬ומשם ממשיכה בכת‬
‫המדמה בנפש החיה שבו‪ ,‬ושם מצטירים הדברים בחושים הפנימים אשר בכח‬
‫המדמה או בחושים החיצונים‪:‬‬
‫והנה המשכת המחשבה ההיא ודאי שלא מאליה היתה עולה‪ ,‬אלא על ידי כונות‬
‫ויחודים נמסרו בידו מאת הנביא המלמדו להתנבא‪ ,‬כענין בני הנביאים עס‬
‫שמואל ואליהו ואלישע ז'ל‪ ,‬כדי שבאותן היחודים שהיה מיחד היה ממשיך‬
‫האור והשפע כפי רצונו‪ ,‬זו היא תכלית ענין הנבואת‪:‬‬
‫עוד שניות היו מלמדים אותם‪ .‬והם תפילות והזכרת שמות על שומרי הפתחין‬
‫של הרקיעים ושל ההיכלות שבכל עולם ועולם מסוף העולמות‪ ,‬שהם הארבעה‬
‫יסודות והאוירים שבהם‪ ,‬עד רום עולם האצילות כנזכר בספר הזוהר פרשת‬
‫ויקהל בענין עלית התפילות דף ר"א ע"ב וכנזכר בפרקי היכלות ובברייתות‬
‫שלהם‪ ,‬ותחלה היו משתמשים לפתוח השערים שבאותה מדרגה ואחר כך היו‬
‫מייחדים היחוד והתפלה המיוחדת כפי המדרגה ההיא‪ ,‬וכך עולים ממדרגה‬
‫למדרגה‪ ,‬עד הגיעם לשרשם העלית ונוחים שם‪ .‬ואחר כך היו עוד ממשיכין‬
‫מחשבותם עד האין סוף וחוזרים וממשיכים השפע למטה כנזכר לעיל‪:‬‬
‫וענין השוערים והשמות האלו‪ ,‬פירושן הוא‪ ,‬כי היו משביעים בכח שם קדוש‬
‫אחד שהוא מן הספירה שבאותה מדרגה אל המלאך המושרש ונחצב משם והוא‬
‫הממונה על שער הרקיע עצמו שהוא החומר שבמדרגה ההיא‪ ,‬אשר יש לו גם כן‬
‫שם ידוע לאותו שער‪ ,‬ופותחו‪ ,‬ואז נכנסת מחשבת הנביא דרך שער ההוא מאור‬
‫לאור עד אור הפנימי של הספירה שבאותה מדרגה‪ ,‬ואז מתפלל ומיחד היחוד‬
‫הצריך לשם‪ ,‬‏)‪ JD‬עולה ממדרגה למדרגת‪:‬‬
‫והנה זה ענין מראות יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה להיות המדרגות מורכבות‬
‫זו על זו‪ .‬ותחלה נפתחו השמים שערי הרקיעים שהם אורות החומר והכלים‬
‫שבאותו עולם‪ ,‬ומשם נכנס אל הקליפות וזהו שכתוב (יחזקאל א' ד') וארא והנה‬
‫רוח סערה וגו'‪ ,‬וכמו שכתוב בהושע (הושע א' ב') תחלת דבר ה' בהושע‪ ,‬רצונו‬
‫לומר תחלת התגלות דבור הנבואה היה נגלה תחלה הקליפה וכוחותיה שהם‬
‫אשת זנונים וילדי זנונים‪ .‬ואמנם בהיותו בשמים גם שס היה מתדבק וצופה כמו‬
‫שכתוב (יחזקאל א' א') נפתחו השמים ואראה מראות אלהים‪ ,‬אבל כשהגיע‬
‫למקום הקליפות לא היה נהנה להתדבק בהם‪ ,‬אלא קורע ועובר בהם ואינו‬
‫נדבק בהם רק ראיה בעלמא מוכרחת‪ .‬וזהו סוד אליהו זכור לטוב (מלכים א'‬
‫י"ט) לא ברעש ה' לא באש ה' וגו'‪ .‬ומשם נכנס למחיצת אור המלאכים כנודע‪ ,‬כי‬
‫בין כל אור ואור יש פרגוד מפסיק‪ ,‬וזהו סוד הנעלם שיש בענין החשמ"ל כי הוא‬
‫בגימטריא מלבוש‪ ,‬והוא הכלי והחומר של אורות המלאכים‪ ,‬וה' יכפר בעדי‬
‫בגלותי סוד נעלם הזה‪ .‬ואז ראה עשר כתות המלאכים אשר כולם נחלקים‬
‫לארבע חיות וארבע מחנות שכינה‪ ,‬וזהו שכתוב (יחזקאל א' ה') ומתוכה דמות‬
‫ארבע חיות‪ ,‬ומשם נכנס עד הגיעו אל אור העשר ספירות עצמן‪ ,‬וזהו שכתוב‬
‫(שם פסוק כ"ו) ועל דמות הכסא כמראה אדם וגו'‪ .‬ואמנם הכסא עצמו הוא אור‬
‫מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה‪ ,‬ולכן נקרא הנפש כבוד כמו שכתוב‬
‫(תהלים ל' י"ג) למען יזמרך כבוד ולא ידום‪ ,‬וכתיב (תהלים ד' ג') עד מה כבודי‬
‫לכלימה וגו'‪:‬‬
‫והנה גליתי אליך סוד עמוק כולל עניני המרכבה אשר לא זכו הדורות הקדמונים‬
‫אלינו‪ ,‬וכבר נתבאר למעלה בשער חמישי כי לא כל הנביאים יונקים משרש אחד‬
‫כי יש להם שורשים שאין להם קץ והם ששים ריבוא בכל עולם‪ .‬וזהו שאמרו‬
‫רבותינו ז"ל (שיר השירים רבה פ"ד ס"ב צ"ב) ששים רבוא נביאים עמדו בישראל‬
‫וכו' ומשה רבינו ע"ה כולל כולם ושקול ככולם‪:‬‬
‫ואמנם דרך כללות נבאר מדרגתם‪ ,‬כי משה רבינו ע''ה היה עולה עד האצילות‬
‫ומשם רואה ממש‪ ,‬אלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא‬
‫בדרך מעבר לבד‪ ,‬כי האצילות לבדו הוא נמנע‪ ,‬וזהו סוד (שמות פרק י"ג) כי לא‬
‫יראני האדם וחי‪ ,‬ושאר הנביאים היו רואים באצילות על ידי התלבשות גמור‬
‫באורות הבריאה‪ .‬ואחר החרבן היה יחזקאל‪ ,‬והתנבא מן האצילות אחר התלבשו‬
‫בבריאה והבריאה ביצירה התלבשות גמור‪ ,‬ומאז ואילך אין עוד אור אצילות‬
‫ובריאה נגלין כלל‪ .‬ואל זה כיונו רבותינו ז"ל (סוטה דף מ"ח סנהדרין דף ס"א) כי‬
‫אחר חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬פסקה נבואה לגמרי ונשתייר רוח הקדש והוא המשך‬
‫אורות היצירה עצמם לבדם ומשם ולמטה‪ ,‬וזהו הנקרא בתלמוד (חגיגה דף י"ד‬
‫ע'ב) עלית הפרדס אשר הוא היצירה הנקרא עולם מטטרו"ן‪ ,‬וגם לזה היו‬
‫שמושים ידועים לפתוח השערים שיש מן העולם השפל והעשיה והיצירה וליחד‬
‫היחודים והתפלות הנאותים כפי עולם היצירה בעשר ספירות שבה‪:‬‬
‫וזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי‬
‫ישמעאל ואנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ואחר כך נשתכחו גם דרכי השמושים ההם‪ .‬ועוד‬
‫אחרת כי נאבד טהרת אפר פרה בזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא כנזכר‬
‫בתלמוד (חגיגה דף כ"ה) ולכן לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרד"ס‪ .‬ומאז‬
‫ואילך נשתמשו בשמושי עולם העשיה לבדה‪ ,‬ולהיותו עולם השפל מכולם וגם‬
‫כי המלאכים שבה מעוטן טוב ורובן רע‪ ,‬ולא עוד אלא שהטוב והרע מתדבקים‬
‫יחד מאד‪ ,‬לכן אין בו השגה כלל‪ ,‬כי אי אפשר להשיג טוב לבדו ולכן מעורבת‬
‫ההשגה בטוב ורע‪ ,‬אמת ושקר‪:‬‬
‫וזהו סוד ענין קבלה מעשית‪ .‬ולכן אסור להשתמש בה‪ ,‬כי בהכרח יתדבק גם‬
‫ברע המתדבק בטוב‪ ,‬וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא‪ ,‬וגם אפילו‬
‫שישיג‪ ,‬הוא אמת בתערובת שקר‪ ,‬ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת‬
‫הקליפות מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית‪ ,‬ולכן שומר‬
‫נפשו ירחק מהם‪ ,‬כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם‪ ,‬ואף גם בעולם הזה‬
‫קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או ישתמד‬
‫הוא או זרעו‪:‬‬
‫וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית‬
‫ונאבדו מן העולם‪ ,‬וכל זה לסבה הנזכרת כי אין טוב בלתי רע‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות‪ ,‬ואז מפתים אותן ומטין אותן‬
‫לדרכים לא טובים עד שמאבדים נפשם‪ ,‬וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו‬
‫העלימום הראשונים ואין אנו בקיאים היטב בדרכיהן וראוי להתרחק מהם‬
‫בתכלית‪:‬‬
‫חלק ג שער ז‬
‫השער השביעי‪:‬‬
‫בהנהגת רוח הקודש בזמננו זה‪:‬‬
‫אחר שהזהרנו את האדם בשער שקדם מכל דרכי ההשגה כנזכר לעיל‪ ,‬אל‬
‫יתיאש האדם‪ .‬כי הנה בפסוק (שופטים ד' ד') ודבורה אשה נביאה‪ ,‬תנא דבי‬
‫אליהו‪ ,‬מעיד אני עלי שמים וארץ‪ ,‬בין איש בין אשה‪ ,‬בין גוי בין ישראל‪ ,‬בין עבד‬
‫בין שפחה‪ ,‬הכל לפי מעשיו‪ ,‬רוח הקודש שורה עליו‪:‬‬
‫יחידי סגולה השיגו למדרגת רוח הקודש בזמננו זה‪,‬‬ ‫והנה באזנינו שמענו ראינו‬
‫בעלי חכמה לא נתגלית בדורות שקדמו אלינו‪ ,‬וכדי‬ ‫והיו מגידים עתידות ומהם‬
‫אל הקודש להתקדש‪ ,‬אבאר איזה ענינים ואפתח‬ ‫שלא להרפות ידי הבאים‬
‫הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים‪ .‬ותחלה נבאר‬ ‫כמלוא פי מחט סדקית וה'‬
‫ובשער השמיני אכתוב סדר ההנהגה בהם בעזרת ה'‬ ‫כמה דברים בעניני ההשגה‬
‫יתברך‪:‬‬
‫הנה הדרך המובחר שבכולם הוא מה שכתבנו בשם תנא דבי אליהו זכור לטוב‬
‫והיא הדרך שנהגו בה החסידים הפרושים הקדמונים‪ .‬והוא‪ ,‬לשוב בתשובה‬
‫עצומה מכל אשר קלקל‪ ,‬ואחר כך ישלים נפשו בקיום מצות עשה‪ ,‬ובכונת‬
‫תפילותיו בתכלית‪ ,‬ובעסק התורה לשמה בזריזות‪ ,‬כשור לעול עד יותש כוחו‪,‬‬
‫ובמעוט תענוגים ואכילה ושתיה‪ ,‬ובקימת חצות לילה או פחות מעט‪ ,‬ובהרחקת‬
‫כל המדות המגונות‪ ,‬ובפרישות מכל אדם אפילו בעניני שיחה בטילה‪ ,‬ואחר כך‬
‫יטהר גופו בטבילה תמיד‪ ,‬ואחר כך יתבודד לעיתים ויחשוב ביראת ה'‪ ,‬וישים‬
‫הו"ה נגד עיניו תמיד‪ ,‬ויזהר להיות מחשבתו פנויה מכל הבלי העולם הזה וידבק‬
‫באהבתו יתברך בחשק גדול‪ ,‬ועל ידי כן אפשר שיזכה לרוח הקודש באחד מאלו‬
‫האופנים שנאמר‪:‬‬
‫האחד הוא‪ ,‬שימשוך על נפשו אור עליון משורש נפשו העליונה‪ ,‬כנזכר לעיל‬
‫בשער חמישי ותתגלה אליו‪ ,‬וזה הוא רוח הקודש גמור‪:‬‬
‫השני הוא‪ ,‬שעל ידי עסקו בתורה או קיומו איזו מצוה אשר נתבאר בדברי‬
‫רבותינו ז"ל (אבות פ"ד מי"א) כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד ונוצר‬
‫ממנה מלאך ממש‪ ,‬אך בתנאי שיקימנה תמיד וברוב כונה כהלכתה ואז יתגלה‬
‫אליו המלאך ההוא‪ .‬וזהו ענין מה שנמצא כתוב בספרים ענין המלאכים‬
‫הנקראים מגידים‪ ,‬אלא שאם לא תהיה המצוה כהלכתה יהיה המגיד ההוא‬
‫מעורב טוב ברע אמת ושקר‪:‬‬
‫השלישי הוא‪ ,‬שעל ידי חסידות כנזכר לעיל‪ ,‬יתגלה אליו אליהו זכור לטוב וכפי‬
‫חסידותו תגדל גלויו אליו‪:‬‬
‫הרביעי היא גדולה מכולם והוא כי יזכה לשיגלה אליו איזו נפש מהצדיקים‬
‫הנפטרים הראשונים‪ ,‬אם מאותן שהם משורש נפשו‪ ,‬כנודע‪ ,‬או מזולתם אלא‬
‫מפני שעשה איזו מצוה כתקונה כמוהו‪ .‬והזוכה למעלה זו ישיג שיודיעוהו‬
‫חכמות וסודות גנוזים שבתורה עד להפליא‪ ,‬וכל זה כפי מעשיו‪:‬‬
‫החמישי והיא הגרועה מכולם כי יראה בחלומותיו עניני עתידות וחכמה קרובים‬
‫אל רוח הקדש‪:‬‬
‫והנה הדרך הזאת היא הדרך הישרה‪ ,‬כי כיון שאין האדם משביע ולא מכריח‬
‫העליונים‪ ,‬כי אם בכח מעשיו הטובים ובקדושתו‪ ,‬ודאי שרוח הקודש הטהור‬
‫ישרה עליו בלי תערובת רע כלל‪ ,‬מה שאין כן בהיות האדם מכריח או מבקש‬
‫דרכי ההשבעה בכח מעשים ותפילות ויחודים שאם יטעה בהם כל שהוא‪ ,‬אפשר‬
‫שיזדמנו לו דברים חיצונים מעורבים‪:‬‬
‫עוד יש דרכים אחרים על ידי מעשה‪ ,‬ואבארס בחלק הרביעי‪ ,‬והם להמשיך עליו‬
‫אחד מחמשת אופנים הנזכרים אף אם לא יבואו מעצמן‪ ,‬וצריכים קדושה‬
‫וטהרה גדולה‪ ,‬כדי שלא יהיה בהם תערובת כנזכר‪ .‬אמנם הדרך הראשונה היו‬
‫דורכים בה אף בדורות הראשונים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בפסוק (דברים י"א‬
‫כ"ב‪ ,‬ל' כ') ולדבקה בו‪ ,‬ובאגרת הקדושה אשר חבר בפרק החמישי בענין בן עזאי‬
‫שהיה יושב ושונה והאש מלהטת סביבותיו‪:‬‬
‫חלק ג שער ח‬
‫השער השמיני‪:‬‬
‫לבאר הנהגת הבא להתקדש בזמננו בדרך קצרה מאד‪:‬‬
‫צריך שיזדכך חמשה זכוכים‪ .‬הראשון‪ ,‬ישוב מכל חטאיו הן במצות לא תעשה‪ ,‬הן‬
‫במניעת קיום מצות עשה‪ ,‬הן בכל דברי סופרים‪ ,‬הן מכל מיני מדות מגונות‪ ,‬ולא‬
‫ישוב עוד אליהם‪ ,‬ובפרט מכל חייבי כריתות ומיתות וחלול השם ובשמירת שבת‬
‫ומן הנדה ומכל מיני קרי‪ ,‬ומן השבועה אפילו באמת‪ ,‬ומהסתכלות בעריות‬
‫ומלשון הרע ומרכילות ומליצנות ושיחה בטלה‪ ,‬ויתרחק מהגאוה והכעס‬
‫והקפדנות והעצבות‪ ,‬ויתנהג בענוה ובשפלות ויהיה שמח בחלקו‪:‬‬
‫הזכוך השני‪ ,‬בקיומו כל רמ"ח מצות עשה דאורייתא ודברי סופרים‪ ,‬ובפרט‬
‫קביעות עתים לתורה‪ ,‬ותפילה בכונה וברכות המזון ובכל ברכות הנהנין בכונה‪,‬‬
‫ולאהוב כל אחד מישראל כבבת עינו ולכבד השבת בכל פרטיו‪ ,‬ובכל לילה יקום‬
‫אחר חצות להתאבל על ירושלים ולעסוק בתורה‪ ,‬וכל מעשיו יהיו לשם שמים‪,‬‬
‫באהבה‪:‬‬
‫הזכוך השלישי‪ ,‬הוא בעת שיכין עצמו להתקדש ברוח הקודש‪:‬‬
‫הרביעי הוא‪ ,‬בטהרת הגוף בטבילה ובגדים נקיים‪:‬‬
‫החמישי הוא‪ ,‬בעת שיכין עצמו לקבל רוח הקודש אחר אשר הוטבעו בו כל‬
‫מדות טובות בקנין‪ ,‬יכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה‪ ,‬ובמקום שלא יטרידוהו‬
‫קולות בני אדם וצפצופי עופות‪ ,‬ואם יהיה אחר חצות הוא יותר נכון לכל‬
‫הדברים‪ ,‬ויסגור עיניו ויפשוט מחשבתו מכל עניני העולם הזה כאלו יצאה נפשו‬
‫ממנו כמת שאינו מרגיש כלל‪ ,‬אחר כך יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ להרהר‬
‫בעולם העליון ולהתדבק שם בשרשי נשמתו ובאורות עליונים‪ ,‬וידמה בעצמו‬
‫כאלו יצאה נפשו ועלתה למעלה‪ ,‬ויצייר עולמות העליונים כאלו עומד בהם‪.‬‬
‫ואם עשה איזה יחוד יהרהר בו להמשיך בזה אור ושפע בכל העולמות‪ ,‬ויכוין‬
‫לקבל גם הוא חלקו באחרונה‪ ,‬ויתבודד במחשבה כאלו נחה עליו הרוח עד שעור‬
‫מה‪ .‬ואם לא ירגיש מאומה נראה כי עדין איננו ראוי ומוכן‪ ,‬ולכן יתחזק עוד מאז‬
‫ואילך בעבודה ובקדושה ויחזור אחר ימים להתבודד על דרך הנזכר עד אשר‬
‫יזכה ותנוח עליו הרות‪:‬‬
‫וכאשר תחול עליו צריך שיבחין אולי עדין איננו זך ונקי‪ ,‬והרוח הזה הוא סטרא‬
‫אחרא‪ ,‬או על הפחות תערובות רע בטוב‪ ,‬ומעשה בן עזאי ובן זומא (חגיגה דף‬
‫י"ד ע''ב) בעלותם לפרד"ס יוכיח‪ ,‬וזה יבחן על ידי מה שנגלה אליו‪ ,‬אם כל דבריו‬
‫אמת או שקר ואמת מעורבין או אם דבריו בדברים בטלים של הבלי העולם‬
‫הזה‪ ,‬או בדברים שאינן על פי התורה וכיוצא בזה‪ ,‬כי אז צריך לדחותו מעליו‪,‬‬
‫וגם להתחזק יותר ויותר בעבודה עד יהיו כל דבריו נאמנים וביראת שמים וכו'‪:‬‬
‫ודע כי בתחלה תחול עליו הרוח במקרה לעתים רחוקות‪ ,‬וגם שיהיו דברים‬
‫נקלים ולא בדברים עמוקים וגם שדבריו יהיו מעטים‪ ,‬וכל אשר ילך יתחזק כוחו‬
‫בכל הפרטים הנזכרים‪ .‬והנה כלל הכל הוא זכוך החומר עד קצה האחרון‪,‬‬
‫ועקירת הרהורי המחשבה וכח המדמה שבו לגמרי‪ ,‬ויתדבק בעליונים בתכלית‬
‫הדבוק‪ .‬והנה צריך שתתבונן בכל מה שכתבנו בחלק ראשון בשער הששי כי שם‬
‫נתבאר סדר הנהגת החסידות יותר בבאור‪:‬‬
‫חלק ד שער א‬
‫החלק הרביעי‪:‬‬
‫באופני השמוש בהשגת רוח הקודש‪:‬‬
‫כבר בארנו בחלק שלישי שער שביעי כי חמשה אופני השגה הם‪ ,‬רוח הקודש‪,‬‬
‫ונשמות צדיקים‪ ,‬ומלאכים הנקראים מגידים‪ ,‬ואליהו זכור לטוב‪ ,‬וחלום‪ .‬וכל‬
‫אחד מהם אפשר שתושג מאליה‪ ,‬על ידי קדושת האדם ועסקו בתורה מבלי‬
‫הצטרך מעשה אחר‪ .‬גם אפשר להשיגם על ידי מעשה פרטי‪ ,‬אחר שיוקדם היות‬
‫האדם ראוי ומוכן להשגה‪ .‬וענין זה השני יתבאר בחלק הזה מכל הנמצא כתוב‬
‫בספרי השני באופן ההשגה‪ .‬השלישי בתנאי ההשגה‪ .‬וכבר כתבתי בספרי הגדול‬
‫הנקרא עץ חיים‪ ,‬כמה יחודים ומיני דרכים נפלאים בענין ההשגה‪ ,‬ואם יגזור‬
‫השם יתברך אכתבם באר היטב בחלק בפני עצמו‪:‬‬
‫(אמר המדפיס החלק הזה לא בא להעתקה ולא נדפס כלל‪ ,‬כי מאחר שהכל‬
‫שמות וצירופים וסודות נעלמים אשר לא כדת להביאו על מזבח הדפוס)‪:‬‬
‫תם ונשלם השבח לאל בורא עולם‪:‬‬
Glossary of kabbalistic terms

Adam Kadmon(}21)) O78): Primordial Man.
Amida (ANY): Amida, a famous prayer.
Amoraim (D)8112&): Talmudic sages who interpreted
the words of the 7anaim.
Aravot(1219): the seventh andhighestfirmament.
Arvit (N’21y): the evening prayer.
Asherah (NVR): idol, Phoenician goddess of prosperity.
Baraitha (812): teaching of the 7anaim outside the
Mishnah.
Bechinah (1"N2): aspect.
Beriya (118712): the kabbalistic world of creation.
Bina ‎)‫(בינה‬: Understanding, the third Sefrra.
Birkat Hanehenin (pinin 52): Blessings of
Appreciation.
Bnei Aliva (N9y 712): Sons of Ascent.
Bnei Ha-Neviim (0872310 773): Sons of the Prophets.
Challah (nn): bread.
Chama (NN): Mercury.
Chamet (pm): leaven.
Chasid (70N): pious.
Chasidim (0°1°ON): pious ones.
Chasidut (Ni7’DN): piousness.
Chesed (10N): Benevolence, the fourth Sefra.

Chochma (NNIN): Wisdom, the second Sefra.
Cohanim (0°03): priests.
Drash (W11): one of the four methods of interpretation of
the Torah, the homiletic explanation.
En Sof(V0 7): Infinite, Endless Nothingness.
Erub Chatzerot (NIWN 9217): combining of courts; one
of the Mitzvot
Erub Tabshilin (P7°WAN 921VY): combining of cookery;
one of the Mitzvot.
Erub Tchumin (paiwnn 2217): combining of legal limit;
one of the Mitzvot
Gevura (111)24): Strength, the fifth Sefira.
Guf(14): body.
Halachot (nn): the legal part of Jewishliterature.
Hale! (99n): praise; Psalms 113-118, recited on New
Moonandfestivals.
Havayah (nn): Havayah, the Name of God; IHVH
should be used, butit’s too lofty; thus, for a form of
respect, Havayah is used instead.
Havdalah (N'771N): separation ceremony;it is performed
at the end of Shabbat on Saturday night.
Hichalot (nv92°n): Palaces.
Hod(11n): Majesty, the eight Sefira.
Ima (8): the Mother.
Kabbalah Ma’asit (WYN 1727): practical Kabbalah.
Kadosh (W1T)): holy, saint.
Kavod(1119): honor, splendor.
Kedusha (NW11)): holiness, sacredness, consecration.
Kelim (0°73): vessels.
Keter (113): Crown, the first Sefira.
Ki(°73): vessel, recipient.
Klipah (19°97): shell, peel.
Kiipoth (9°97): the kabbalistic world of shells.
Kosher (WW): holy.
Leshon Ha-ra (YN JW): evil speaking, the evil tongue.
Ma/’adim (DTN): Mars.
Maaseh Merkava (N13I1N AWYN): Work of the Chariot.
Maatzil (988): Emanator.
Maggid (71°49): messenger; type of angel.
Maggidim (09119): messengers; a special kind of angels.
Malbush (W117): garment.
Malchut (199): Kingship, the tenth Sefira.
Masach(JON): screen, curtain.
Maskhil (N72): enlightened state.
Matzah (ANN): unleavened bread.
Mazal(91): fate or the spiritual channel for the outflow
of divine beneficence.
Merkava (N15): Chariot; this is the same Chariot of
Ezekiel’s visions; there is also a set of techniques, known as
the techniques of the Merkava, which enable the direct

experience and vision of God.
Mezuzah (TIN): doorpost; metal case, usually in silver,
containing a sheet with verses from the 7orah, it is usually
affixed at the doorpost of the bedroom and has a meaning
of protection.
Minhah (NI): the afternoon prayer.
Mitzvot (NN)8N): Precepts; in addition to the Ten
Commandments, Jews observe 365 negative precepts and
248 positive precepts; negative precepts represent
forbidden actions, positive precepts represent needed
actions.
Muskhal (9W1N): idea.
Nefashot (1NW4)): [animal, lower] Souls.
Nefesh (W9)): [animal, lower] Soul.
Netesh Shekelit (1°92Y W493): Noetic Nefesh, Thinking
Soul.
Neshamah (nnw)): [higher] Soul.
Neshamot (nnw)): [higher] Souls.
Neta Revai (°Y27 Y)): fourth-year plants; all the fruit of
the fourth year shall be consecrated to God.
Netzach (N¥)): Victory, Eternity, the seventh Sefira.
Niddah (f'11): Niddah, the state of marital separation
during woman’s menstruation.
Nogah (9}): Venus.
Omer(191Y): Count of the Omer, sheave of days.
Pardes (0119): Orchard, Paradise; the four letters which

comprise this word also symbolize the four methods of
interpretation of the Torah (Peshat, Remez, Drash, Sod).
Pesach (N04): Passover.
Peshat (0W4): lit. plain; one of the four methods of
interpretation of the 7orah, the plain meaningof the text.
Rraaya Meheimna (RIN NN X&y'): the Faithful Shepherd
(Moses), one of the sections of the Zohar.
Ram (01): Aries.
Remez (t19): one of the four methods of interpretation of
the 7orah, the allusion to deeper meaning.
Rosh Hashanah (NWN Wk): lit. the head of the year,
the Jewish New Year.
Ruach (N11): Spirit.

10800 ‎811-‫א‬5600( )‫ הקודש‬N11): Divine Inspiration, lit.
Spirit of Holiness.
Sekhel (99): mind,intellect.
Shaarei Kedusha (NWV1P 1yYW): Gates of Holiness.
Shabbat (NAW): Saturday, the Jewish dayofrest.
Shabbtai (NAW): Saturn.
Shavuoth (MyiAw): Pentecost.
Shechina (NW): Divine Presence, Queen.
Sheol (WNW): underworld, hell.
Shiluach Haken (pn N9W): sending away the mother
bird; it is referenced in Deuteronomy 22:6-7.
Shofar (191): the ram’s horn.
Sod (110): one of the four methods of interpretation of
the Jorah, the esoteric, secret explanation.
Sukkoth (1310): lit. huts; the feast of Tabernacles.
Tallith (190): praying shawl.
Tanna (NIN): an authority quoted in the Mishnah.
Tiferet (N189N): Beauty, the sixth Sefira.
Tikun (})pN): correction, repair; the meaning of
existence, according to the theory of the Breaking of the
Vessels.
Tzadik (TS): righteous.
Tzadikim (0°)TX): righteous ones.
Tzedek (PTX): Jupiter.
Other volumes in theseries:
Kether Shem Tov — The Crown ofthe GoodName
by Avraham Ben Alexander of Cologne
Integral edition in English and Hebrew
Dealing specifically with the Divine Names and Sefirot, this is a deeply
mystical text in the Jewish tradition written in the 13th century by the lay
preacher Avraham of Cologne. Once it happened that Avraham walked
into the synagogue of Shelomoh ibn Adret’s father. While he was on the
western side of the synagoque, a voice was coming out at the opposite
side. They asked it every kind of question, and the voice also known as
the “voice of Elijah” answered.
The Goraloth ofAhitophel — The Oracles ofAhitophel
English edition
In times of need, the authorities of Israel consulted an Oracle (Goral) to
learn the will of HaShem (God) andto receive answers to their questions.
Conceived by Ahitophel, special adviser of King David, the Goraloth elicit
the intercession of 117 Angels in order to receive an answerdirectly from
God concerning matters which we take at heart.
Tomer Devorah — Palm Tree ofDevorah
by Moshe Cordovero
Integral edition in English
This is an introductory text to the study of Kabbalah that explains the
moral virtues an apprentice needsto cultivate in order to become worthy
of receiving kabbalistic secrets.
Brit Menucha — CovenantofRest
by Avraham ben Yitechak ofGranada
Integral edition in English, Hebrew and Aramaic
Known only in restricted circles and closely guarded from unworthy
hands, this is one of the most secret books of Kabbalah. It carefully
describes the upper worlds in a very ethereal and symbolical language.It
uses practical methods and pronunciations of the Divine Namesthat were
employed by the High Priest in the Temple. It describes the names of
Angels and Demons, and also explains how to summon them. This textis
written for advanced readers whoare at the conclusion of their kabbalistic
formation.
Other volumesin the series:
Sheva Netivot Ha-Torah — The Seven Paths of Torah
byAvraham Abulafia
This book demonstrates the primacy of Kabbalah over every other branch
of knowledge. It classifies seven levels of understanding of the Torah,
showing what they are and how to reach them.
Or Ha-Sechel - Light of the Mind
byAvraham Abulafia
This book was written by Abulafia as a personal instruction for one of his
disciples, learned in philosophy. By combining philosophy and kabbalah,
the author uncovers in a logical way and by examples the keys and the
techniques of Kabbalah. Thus, the access to the higher worlds is disclosed
in a natural fashion.
Chaye Ha-Olam Ha-Ba -— Life in the World to Come
byAvraham Abulafia
This major text by Abulafia concerns Prophetic Kabbalah. It is essentially a
“book of names”, of advanced Kabbalah. It is not written for beginners,
but rather for those who are already on the path. There are not many
explanations; the only important thing is the combinations of names to
employ in meditation in order to open the holy gates and to reach the
state of the restored Adam. Uponhis retum to Paradise, one can enjoyits
fruits while still live physically on earth. The book investigates expecially
the 72 Names of God.
Sefer Ha-Ot — The Book of the Sign
byAvraham Abulafia
This is one of the rare autobiographic books in Kabbalah. Abulafia relates
his experiences and visions, some of which are really frightening. Most
notable are his encounters with anaels.
Other volumes in the series:
Sulam Aliyah - Ladder ofAscent
by Yehudah Albotini
This book explains in a very detailed manner the most secret kabbalistic
techniques for attaining enlightenment and access to the higher realms of
consciousness. Albotini summarizes very clearly the Abulafian system,
while disclosing the paths for the sincere researchers. Thus, the gates of
heaven will be open, making it possible to once again eat of the fruits of
the Tree ofLife.
Shaarei Kedusha — Gates ofHoliness
by Chaim Vital
Integral edition in English, Hebrew and Aramaic
This text of prophetic Kabbalah teaches how to create the “external” and
“internal” environmentfor successfully receiving the “Spirit of Propechy”.
It presents a clear, precise and revolutionary method for the one whofeels
the call but has gotten lost along the way andfailed to reach the state of
enlightenment.
Shaarei Tzedek - Gates ofJustice
by Rabbi Shem Tov Sefardi ofLeon
Integral edition in English
As Moshe Idel demonstrated, this book is incorrectly attributed to Rabbi
Shem Tov Sefardi de Leon. Its apparently true authoris a direct disciple of
Avraham Abulafia, Natan ben Saadyah Harar. He describes instructions
he received from his teacher, believed to be Aubulafia himself, along with
his ecstatic experiences. This gives the book unparalleled importance, as
auto-biographical works in Kabbalah are extremely rare. Additionally, he
explains in detail many kabbalistic techniques, the very ones he employed
to reach his prophetical states. The full text is a reconstruction based upon
the four original known manuscripts, which in general have some notable
differences or omissions.
Providence University:
Our University is affiliated to ULC (Universal Life Church), and operates in
conjunction with the congregation ULC-ITALIA, an inter-faith and non-
denominational church.
We sponsorthe translation and promote the diffusion of kabbalistic texts,
with particular attention to the teachings of Prophetic Kabbalah, while at the
sametime divulging the ways that permit a direct experience of God.
Most of ourtranslations are of fundamental and often cited ancient Hebrew
and Aramaic texts that have never before translated into English or any
other language.
Wedothis, “for the earth shall be full of the knowledge of the Lord, as the
waters cover the sea” (Isaiah 11:9). “And they shall teach no more every
man his neighbor, and every manhis brother, saying, Know the Lord: for
they shall all know me, from the least of them unto the greatest of them”.
(Jeremiah 31:34)
Courses and lectures:

Providence University is persistently engaged in organizing courses, lectures,
and seminars. We operate in many countries.
At our website, http://www.everbuminglight.org/, you will find more

information about ouractivities and agenda.
You may contact us by E-mail at info@everburninglight.org
If you cannot physically partecipate in our meetings, you may join us by

videoconference; we have weekly meetings. If you have internet access, you
can partecipate. Write us and we will send you further instructions.
For snail mail, we answer only if you contact us through our joint
congregationin Italy. The addressis:
ULC-ITALIA
via C.A. Colombo 20/F
34074 Monfalcone (GO)
ITALY
For urgent communications, you can contact our joint congregation in Italy
at the following number:
+39-347-2295140
AI |
‫ב‬
‫בי‬
LaVergne, TN USA
28 July 2010
191220LV00003B/103/A 781897 3
N
oO
+
This book of prophetic Kabbalah teaches how to create the
“external” and “internal” environment for successfully receiving
the “Spirit of Propechy”’. {t presents a clear, precise and
revolutionary method for the one who feels the call but has gotten
lost along the way and failed to reach the state of enlightenment.
‫וו‬

Chaim Vital - Shaarei Kedusha (1 Scan OCR - 1 PDF)

Transféré par

Informations du document

Titre original

Copyright

Formats disponibles

Partager ce document

Partager ou intégrer le document

Options de partage

Avez-vous trouvé ce document utile ?

Ce contenu est-il inapproprié ?

Droits d'auteur :

Formats disponibles

Chaim Vital - Shaarei Kedusha (1 Scan OCR - 1 PDF)

Transféré par

Droits d'auteur :

Formats disponibles

Shaarei Kedusha

Copyright © 2006 by Fabrizio Lanza, ULC-ITALIA

The third Gate 15

Of the nature of the worlds; a brief introduction for

‫חלק א שער ד‬ ‫‪141‬‬

The result is a book of four parts. The first two parts

The Gates of Holiness (sw77 ssw)

11:25), “But they did so no more”. Or rather, as it was

see, as many others already did, Elijah, or see the Nefashot

I divided the bookinto fourparts:

reaching a Ruach Ha-Kodesh. This part is divided into six

The secondpart presents the reward and the punishment

Explanation ofthe fault that was caused by the

It was found that the humanbeing is the immanency, while

good Nefesh, the human /Nefesh is infected with injuries

transgression is related. Thus, the spiritual abundance

The second Gate

That deals with the continuous fault, due to

613 Mitzvor’, meaning that angeris a graver transgression

Nefesh, which is the combining of the four spiritual

The element of earth is the source of sadness andall its

idleness, the idleness to observe the 7orah and the Mitzvot

It explains the virtues ofthe righteous (7°73,

more severe than the law written in Leviticus 21:18:

quieted at its mother’s breast; like a child that is quieted is

However, when he annuls the Yeter Ha-Ra and makes the

The fourth Gate

It explains in details the Virtue ofthe Tzadik

of phylacteries of arm, as | mentioned above. Read twice a

weights, measures and scales. Refrain from leaving

you recite the seven blessings of Ariat Shma (YNW NX?1p,

A briefexplanation ofthe Chasid Virtue, an

The first step: one should make the good charactertraits

devotion. Wake up after midnight, lament for the

The sixth Gate

It includes a briefsummary ofall the previous

not pray in order to receive a reward, but in order to

You should be most careful about the following character

the day declines, for the shadows of evening lengthen”.

4. The punishment for those who demonstrate bad

The second Gate

Reproofs ofdiscipline ofour Sages of blessed

It was said that when a manleavesthe world, the angel of

The third Gate

everywhere, like the Neshamah overall the limbs,asit is

(given to the priests in the temple), etc.; fringes ( 7z/tzith) on

the permission to reveal the reward of the commandments

makes a booth (Sukah), so the Holy One will cover

The fourth Gate

The punishmentfor bad charactertraits and the

world before his time. (Sanhedrin 101,102) Even

They sent word from there (Sanhedrin 88b): “Who is

and passing over transgression for the remnant of His

Whoever speaks with him is as though he actually joins

your household”. And Aba Eliahu (17998 82N) said

world”; for it disturbs him and he cannotstudy the 7orah

heaven before he was tormented forty days and forty

commits adultery has no sense; he who doesit destroys

The punishmentfor those who possess forbidden

Saul’s herdsmen, the head of the Sanhedrin, lost his place

rest upon him. And if the idle is punished severely, the

He who puts the crown of the 7orah to profane use is

of this’? Thus he related to them what had happened. ‘We